לחם משנה/קרבן פסח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לחם משנהTriangleArrow-Left.png קרבן פסח TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
ברכת אברהם
הר המוריה
חידושים ומקורים מנחת חינוך
יכהן פאר
יצחק ירנן
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קרית ספר
רבי עקיבא איגר
שער המלך
שרשי הים


מראי מקומות


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג[עריכה]

אין שוחטין את הפסח אלא בעזרה וכו'. קשה דלמה לא פירש רבינו ז"ל דהיינו דוקא אחר חצות אבל קודם חצות ליכא איסורא כלל כדאמרו בגמ' זבחים (דף קי"ד) יכול אף בשעת היתר הבמות כן ת"ל באחת שעריך. וי"ל דסתמו כפירושו דאין נקרא פסח אלא מאחר חצות ואילך אבל קודם לכן הוי שלמים:

ה[עריכה]

אחד השוחט ואחד הזורק. וא"ת והא פסק רבינו ז"ל בהל' סנהדרין דהתראת ספק לא שמה התראה ובפ' תמיד נשחט (דף ס"ג) משמע דהך הוי התראת ספק כדכתב רש"י ז"ל והתוס' ז"ל דהמותרה מי יודע אלא אם ידע שיש חמץ לאחד מן החבורה. וי"ל דמעיקרא דהוה סבר דפלוגתא בהתראת ספק הוה אמר הכי אבל לפי האמת דלא פליגי בהא מיירי דידעינן דהמותרה ידע דהיינו שאומר בפירוש אע"פ כן אני עושה דאי לא תימא הכי תקשי ליה בגמ' לפי המסקנא למה ליה לר"י טעמא אחרינא לימא טעמא משום התראת ספק אלא ודאי איירי דהמותרה ידע בודאי כדכתיבנא ובהכי נמי איירי רבינו ז"ל ולא חש להאריך דסמך על מה שכתב בהל' סנהדרין דהתראת ספק לא שמה התראה:

יד[עריכה]

שחט השוחט וקבל הכהן וכו'. בגמרא אמרינן ש"מ הולכה שלא ברגל הוי הולכה ותירצו דילמא הוה נייד פורתא ע"כ. וקשה כיון דרבינו ז"ל פסק פ"א מהל' פסולי המוקדשין דהולכה שלא ברגל לא הויא הולכה א"כ אמאי לא כתב כאן דנייד פורתא. וי"ל דסמך על מ"ש שם ובודאי דהכא איירי בנייד דאל"כ הוי הולכה שלא ברגל:

ומפשיטין את כולו וכו'. בפרק כל כתבי (דף קט"ז) ת"ר י"ד שחל להיות בשבת מפשיטין את הפסח עד החזה דברי ר' ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקה וחכ"א מפשיטין את כולו ואמרו שם מאי אהדרו ליה חבריא לר' ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקה הכי קאמרו ליה אם מצילין תיק הספר עם הספר לא נפשיט את הפסח מעורו ואמרו שם במסקנא והא אביי ורבא דאמרי תרוייהו מודה ר"ש בפסיק רישיה ולא ימות ותירצו דשקיל ליה בברזי ע"כ. משמע דאפילו לרבנן מן החזה ואילך לא היה מפשיט בי"ד דחל להיות בשבת אלא בברזי כלומר בחתיכות דקות ומפשיט וחותך. והתימה מהרב מהרר"י קארו ז"ל שכתב דרבינו ז"ל פסק דלא כר"י בן ברוקא ולכך כתב מפשיטין את כולו דא"כ תיקשי דאמאי לא כתב דמן החזה ואילך שקול בברזי ואפי' נאמר דרבינו ז"ל מ"ש כאן הוא בחול אבל כשחל להיות בשבת לעולם דאין מפשיטין אלא עד החזה ופסק כר"י בן ברוקה ודלא כהרב מוהררי"ק ז"ל מ"מ קשה דלא פירש רבינו ז"ל כלל בי"ד שחל להיות בשבת אלא אדרבה סתם וכתב כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת. ואולי יש לתרץ לרבינו ז"ל שלא אמרו בגמרא כן אלא מפני מאי דאהדרו חברייא לרבי ישמעאל אבל רבנן עולם דסברי דהפשט בחול ובשבת שוה ולדבריו דר' ישמעאל השיבו * ופסק כרבנן ולכך סתם וכתב כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת ואין דעת התוס' ז"ל כן בריש פ' אלו דברים (דף ס"ח) ומ"מ כוונת רבינו ז"ל אפשר דכך היא: * [כזה כתבו תוספות בשבת קי"ז. לחד תירוצא]:

                    

יח[עריכה]

ואם היתה יבשה וכו'. קשה דנהי דאין שבות במקדש כלל היינו היכא דאי אפשר לעשותו מאתמול אבל היכא דאפשר לא דהא הבאתו מחוץ לתחום והרכבתו אינו אלא מדרבנן ואסור משום דאפשר לעשותו מאתמול וכן לקמן לא היה יכול להקדישו בשבת אי לאו טעמא דקבוע לו זמן אע"ג דאינו אלא שבות ובודאי טעמא הוי משום דאפשר לעשותו מאתמול וכן במחמר אע"פ שאינו אלא שבות לא התירו רבינו ז"ל אלא מפני שהוא כלאחר יד ומפני המצוה מותר ומטעמא דאין שבות במקדש אפי' לא היה בדבר מצוה היה מותר אלא ודאי דטעמא הוי משום דהיה יכול לעשותו מאתמול ולכך הוצרך להתירו משום דהוי כלאחר יד ומפני המצוה וכ"ת הך קושיא בגמ' נמי איתא דביבשה מותר ואמאי והא הוי שבות דאפשר לעשותו מאתמול י"ל דבגמ' הוה אמינא דלא הוי חתיכה כדכתב רש"י ז"ל ואפי' שבות ליכא אבל רבינו ז"ל דכתב דהו ישבות אלא טעמא הוי משום דאין שבות במקדש קשה. וכ"ת אכתי בגמ' גופא תיקשי דביד ודאי דהוי שבות מדאסור במדינה וא"כ אמאי מותר כיון דיכול לעשותו מאתמול וי"ל דביד מותר משום דאיסורו קל והוי שבות, ובכי הא יש לתרץ לרבינו ז"ל ולומר דיבשה בכלי הוי שבות קל ואילו לא היה במקדש אע"ג דהוי שבות קל היינו אוסרין אותו כיון דיכול לעשותו מאתמול אבל משום דהוי במקדש דהתירו בו שבות חמור אם כן הוא הדין בשבות קל דאפשר לעשותו מאתמול עדיף משבות חמור:

שהרי אפשר לעשותן לאחר השבת וכו'. וא"ת והא הקטר חלבים נמי אפשר לעשותן אחר השבת שאמרו שם בפ' אלו דברים (דף ס"ח) תנא אמר ר"ש בוא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה שהרי איברים ופדרים כל הלילה ואין ממתינים להם עד שתחשך וא"כ מאי שנא הני. וי"ל דהקטר חלבים מ"מ מצותן הוי ביום וזו היא מצוה מן המובחר דהא ביום טוב שחל להיות בחול הוי דוקא ביום ולא בלילה ואם כן כשחל להיות בשבת אע"פ שאפשר להיות בלילה מ"מ מצותן מן המובחר הוי ביום מה שאין כן בהני:

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >
מעבר לתחילת הדף