יכהן פאר/קרבן פסח/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יכהן פאר קרבן פסח א

ה

השוחט

את הפסח בזמנו והיה לו כזית חמץ ברשותו לוקה. הכ"מ לא הראה מקור לזה דרק בכזית לוקה אבל כן מבואר בירושלמי בפ"ה דפסחים ה"ד דלוקה רק בשהיה לו כזית ברשותו. ועיי"ש בירושלמי דנסתפק לבית שמאי דשאור בכזית וחמץ בככותבת לביעורו ולאכילתו זה וזה בכזית. ונסתפק בירושלמי לענין שוחט על החמץ אחר מי אתה מהלך אחר אכילתו או אחר בעורו יעו"ש. והרמב"ם ז"ל לא נקיט ספק זה דהיא רק לב"ש אבל לדידן דקיי"ל כבית הלל אין נפק"מ כלל בספק זה וראיתי שם בציון ירושלים שהקשה על הרמב"ם ז"ל דנקט בסתמא כזית. ודבריו תמוהין דהרי לדידן דקיי"ל כב"ה אין נפק"מ כלל בין שאור לחמץ ויש לעי' בהיה לו חצי זית חמץ ברשותו אם איכא בזה איסור משום חצי שיעור דבזה לא שייך כל כך לומר דחזי לאצטרופי:

ט

הפסח

נשחט בג' כתות וכו'. היו פחות מחמשים אין שוחטין את הפסח לכתחילה ואם שחטו כשר. יש לעי' בשחטו פחות מעשרה דלא הוי כלל קהל דבכה"ג יש מקום לומר דגם בדיעבד פסול דכיון דכתיב קהל ועדה וישראל. אולי לענין עשרה הוי שינה עליו הכתוב לעכב. ועי' בתרגום יונתן פרשת בא דמשמע קצת דעל כל פסח ופסח היו מנוין עשרה ויש לעיין בזה:

י

הפסח

נשחט בג' כתות וכו'. היו פחות מחמשים אין שוחטין את הפסח לכתחילה ואם שחטו כשר. יש לעי' בשחטו פחות מעשרה דלא הוי כלל קהל דבכה"ג יש מקום לומר דגם בדיעבד פסול דכיון דכתיב קהל ועדה וישראל. אולי לענין עשרה הוי שינה עליו הכתוב לעכב. ועי' בתרגום יונתן פרשת בא דמשמע קצת דעל כל פסח ופסח היו מנוין עשרה ויש לעיין בזה:

יא

הפסח

נשחט בג' כתות וכו'. היו פחות מחמשים אין שוחטין את הפסח לכתחילה ואם שחטו כשר. יש לעי' בשחטו פחות מעשרה דלא הוי כלל קהל דבכה"ג יש מקום לומר דגם בדיעבד פסול דכיון דכתיב קהל ועדה וישראל. אולי לענין עשרה הוי שינה עליו הכתוב לעכב. ועי' בתרגום יונתן פרשת בא דמשמע קצת דעל כל פסח ופסח היו מנוין עשרה ויש לעיין בזה:

יב

על

כל קריאה וקריאה תוקעין שלשה תקיעות בחצוצרות. עי' בילקוט בהעלותך בקרא דוביום שמחתכם וגו' דמרבה מקרא דגם פסח צריך תקיעת חצוצרות וא"כ פשוט דהיה בכהנים כמו בכל הקרבנות. ובפרט למ"ש הרמב"ם ז"ל דבפסח הואיל ואין לו נסכים תוקעין בשעת שחיטה יעו"ש והיא מירושלמי סוף פ"ה דפסחים.

יג

שורה

שכולה כסף כסף וכו'. צ"ע קצת אי היה קפידא שצריך להיות של כסף ושל זהב ולא משל זהב לחוד:

טז

ורוחצין

את העזרה בשבת שאין איסור שבות במקדש. עי' פסחים ס"ה דרב נתן ס"ל דשלא ברצון חכמים היו עושין דהוי שבות שאינה צריכה. ולכאורה הא היה אפשר שיהיה ע"י שנים שעשאוהו דיהיה שבות דשבות במקום מצוה דמותר לכתחילה. ועי' בס' מקור חיים בהגהות לשו"ע סי' רס"ו דבשנים שעשאוהו איכא איסור תורה:

יח

וכן

צלייתו והדחת קרביו אינן דוחין את השבת שהרי אפשר לעשותן לאחר השבת. ועי' בלח"מ שהקשה והא הקטר חלבים נמי אפשר לעשותן אחר השבת ומ"מ דוחה שבת משום חביבה מצוה בשעתה ומתרץ דהקטר חלבים הוי ביום וזו מצוה מן המובחר דהא ביו"ט שחל להיות בחול הוי דוקא ביום ולא בלילה ולזה גם כשחל בשבת אע"פ שאפשר להיות בלילה מ"מ מצותן מן המובחר הוי ביום משא"כ בהני יעו"ש. וקושייתו אין מובנת כלל דהרי הצלייה הוי צורך הדיוט וכמו שפירש"י ז"ל בפסחים (דף נ"ח) דצלייתו אינו דוחה שבת דהוי צורך הדיוט יעו"ש. וגם הדחת קרביו הוי רק הכשר מצוה ולא שייך בזה חביבה מצוה בשעתה. גם מה שכתב דהקטרה ביום הוי מצוה מן המובחר מדהא ביו"ט שחל בחול הוי דוקא ביום ולא בלילה ג"כ צ"ע דשם ודאי דעדיף טפי ביום מלדחות יו"ט ולהקטיר בלילה:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.