לבוש/יורה דעה/צב

לבוש ‏ יורה דעה צב

סימן צב
אם נפל חלב לקדירה של בשר
ובו ט סעיפים

א כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב רותחת ויש בחלב ששים כנגד הבשר הבשר אסור והחלב מותר לא שנא קדם וסילקו קודם שתנוח היורה מרתיחתה לא שנא לא סילקו קודם שתנוח להרתיח ואף על פי שהחלב שהיתה בלועה בבשר ונעשית נבילה אחר שנח היורה מרתיחתה חזרה ונתערבה עם שאר החלב והוה ליה מין במינו ק"ל מין במינו בטל [ב]ס' ואם אין בחלב ס' גם החלב אסורה אפילו סילק הבשר קודם שתנוח היורה מרתיחתה ואף על גב שכל זמן שהיורה מרתיחה אין הבשר יכול לפלוט החלב שנכנס בו מ"מ טעם של הבשר נכנס בחלב ואוסר ואין אנו נוהגין עכשיו בטעימת קפילא שיטעום אם יש בחלב טעם בשר אם לא אלא כל זמן שאין ששים בחלב אסרינן לה ואפי' לא נאסר בתערובת גוף האיסור כגון הכא אלא אפילו באיסור הבא ע"י בליעה שבלוע בכלי ויוצא ממנו למאכל לא נהגינן בטעימת קפילא אלא בששים:

ב טפת חלב שנפלה על חתיכת בשר שבקדרה אפי' אותה חתיכה מונחת מקצתה ברוטב אם נפל הטפה על אותה מקצת שחוץ לרוטב צריך שיהא ס' באותה חתיכה לבדה כנגד החלב לבטל החלב שהיא לבדה קבלה טעם החלב תחלה ואם אין בה לבדה ס' אותה החתיכה אסורה ונעשית חתיכה דאיסורא ואוסרת כל מה שבקדירה ואם אין בכל מה שבקדרה ששים כנגד כל החתיכה כל הקדירה אסורה שלאחר שנכנס החלב באותה חתיכה חוזר הטעם ויוצא מן אותה החתיכה שכבר נעשית נבלה ונכנס מכל הקדירה ואפי' אם לא ניער או כיסה הקדירה אח"כ כלל וכ"ש אם ניער או כיסה:

ג וכן ה"ה שנפל אותה החתיכה בקדירה אחרת בתוך שאר חתיכות שאוסר עד ששים ואף על פי שאפשר לסחוט החלב הבלוע בה וליחלק בשאר החתיכות האחרונות וליבטל בהם בס' אפילו הכי אסור דק"ל אפשר לסוחטו איסור הואיל וכבר נעשית חתיכה דאיסורא שוב לא משתריא ואם יש בין הכל בירק ובתבלין ובמרק ובשאר החתיכות שבקדירה ס' כנגד אותה החתיכה הכל מותר ואותה החתיכה אסורה אם מכירה אפי' אינה ראויה להתכבד ואם אינו מכירה אם היא חתיכה הראויה להתכבד אינה בטילה וכל החתיכות שבקדירה אסורים כמו שיתבאר לקמן בהלכות התערובות סימן ק"א ושאר מה שבקדירה כגון הירק והתבשיל והמרק ותבלין וכיוצא מותרים דהטעם בטל בס' ואם אינה ראויה להתכבד הכל מותר כיון שאינו מכירה בד"א שלא ניער את הקדירה מיד כשנפל הטפה או שלא כסהו מיד אבל אם ניערו מיד או כיסהו מיד אין צריך שיהא ששים בחתיכה לבדה אלא כל מה שבקדירה מצרף לבטל הטפה בס' שכיון שניער או כיסה מיד נתפשט החלב מיד בכולה ולא קבלה אותה חתיכה הטעם תחלה ומסייע הכל לבטל כי גם על ידי הכיסוי הרתיחה עולה משולי הקדירה לפיה ומוליך הטפה שמתפשט בכל הקדירה כמו בניער וכסוי ואם נפל הטפה על אותה מקצת החתיכה שבתוך הרוטב וכ"ש אם נפל לתוך הרוטב ממש אז אפילו לא ניער ולא כסה אם יש ששים בכל הקדירה כנגד הטיפה מותר שהרי נתפשט מיד החלב בכל הקדירה ואם כן מסייע הכל לבטלו וא"צ שיהא בחתיכה לבדה ס' כנגד החלב:

ד י"א דלא אמרינן חתיכה עצמה נעשית נבלה אלא דוקא בשר בחלב והיינו טעמייהו משום שכל אחד לבדו מותר ובחיבורן נאסרו הוי כמו בריה חדשה שנוצרה באיסור והוי כנבילה אבל בשאר איסורים כגון בשר הבלוע כזית מחלב ולא היה בו ס' לבטלו ונאסרה ואחר כך (בטלה) [בשלה] עם חתיכות אחרות אין צריך ס' אלא בכדי הכזית חלב שבו ואז אפילו אותה חתיכה עצמה חוזרת להיות מותרת וכן הסכימו גדולי הפוסקים אבל אנו נוהגין באלו הארצות בכל איסורים שבתורה שהחתיכה נעשית נבלה ואוסרת עד ס' בכדי כולה כמו שיתבאר טעמא בסמוך ודווקא כשנאסר בנותן טעם שלא היה בחתיכה ס' לבטל האיסור שנבלע בו אבל אם לא נאסר החתיכה אלא מאיסור האוסר במשהו כגון חמץ בפסח ויין נסך ונאסר מחמת משהו שבו לא נעשית כולה נבלה ואם חזרה ונפלה לקדרה אחרת בטלה ברוב אם אינו מכירה ואפילו ראויה להתכבד ואם מכירה משליכה והשאר מותר נ"ל.

מיהו י"א דאפילו לדידן שאנו נוהגין דחתיכה עצמה נעשית נבילה אפילו בשאר איסורין היינו דוקא מדרבנן שגזרו בשאר איסורין משום בשר בחלב שהוא דאורייתא מטעם שאמרנו שעכשיו נעשה בריה חדשה הנוצרה באיסור ונ"מ שלא גזרו אלא בדברים שהם דומין לבשר בחלב כגון יבש בלח או לח ביבש או יבש ביבש ע"י נתינת טעם כגון שנתבשלו יחד וקבלו טעם זה מזה אבל לח בלח כגון יין של איסור ביין של היתר או חלב של איסור בחלב של היתר או שומן מהותך וחלב מהותך שנתערבו יחד ולא היה בהיתר ששים כנגד האיסור ואחר כך חזר התערובת הזה ונפל בתוך היתר לח אחר שיש בו ששים כנגד האיסור שבזה ההיתר לא שייך ביה לומר החתיכה נעשית נבלה ומותר הכל ואפילו ההיתר הראשון מצטרף לבטל האיסור שבו בששים כגון שהיה בתחלה שלשים או ארבעים בכדי האיסור ואחר כך ניתוסף עליו בשוגג עד ששים בכדי האיסור מותר הכל.

וכן אם נתערב יבש ביבש ולא נתבשלו יחד לא אמרינן בשום איסור חתיכה נעשית נבלה. וכן כלי הנאסר מבליעת איסור לא אמרינן ביה חתיכה נעשית נבלה ולא בעינן ס' רק נגד האיסור שבלע. וע"ל סימן צ"ח:

ה טפת חלב שנפלה על הקדירה שאצל האש מבחוץ אם נפלה כנגד התבשיל בין בצד שכנגד האש בין שלא כנגד האש אין צריך אלא ס' בתבשיל כנגד הטפה מפני שהטפה מפעפע לפנים ואין חילוק בין כלי חרס או נחושת או שאר כלי מתכות שהטפה מפעפע בכולן ומיד שנכנס לפנים הוא מוצא את התבשיל ומתפשט בכל התבשיל בשוה והוי כאילו נפלה בתבשיל עצמו שבטל בס':

ו ואם נפלה כנגד הריקן שבכלי שלא כנגד האש שאז הטפה מפעפע בדופן הקדרה ואין אנו יודעין עד היכן מגיע פיעפועו דשמא אין בלחלוחית שבדופן במקום שנפלה הטפה ס' כנגד הטפה הרי כל אותה מקום הריקן מן הקדירה נעשה חתיכה דנבלה ואם יערה התבשיל דרך אותו מקום הריקן שבקדירה הרי אוסר התבשיל ואפילו יש ששים בקדרה כנגד כל מקום הריקן לבטלו אין מבטלין איסור לכתחילה ולזה תקנתו הוא שיניחנה כך ולא יגע בה עד שתצטנן ואח"כ יערהו שאין הצונן מפליט מכל מקום הקדירה אסורה לבשל בה פעם אחרת שנעשית חתיכה דאיסורא ויש רוצה למצוא לו עוד תקון אחר אפילו בעודו רותח והוא שינקב הכלי מתחת כדי שיצא הרוטב דרך אותו הנקב ולא יגע באותו מקצת כלי שנאסר אבל בקושי יש להתיר בתיקון זה מפני שאי איפשר שלא ינענע הכלי מעט ויגע הרוטב באותו מקצת שנאסר לכך טוב להמתין שלא יגע בכלי עד שיצטנן אם לא משום כבוד י"ט ושבת כגון סמוך לחשיכה וא"א להמתין וכבר נהגו העולם לאסור כשנופלת על הדופן שלא כנגד הרוטב ודוקא בקדירה ישנה שיש בה בלוע מאכל היתר שאותו מאכל נעשה חתיכה דאיסורא אבל בקדירה חדשה בכל עניין אין צריך ס' רק כנגד הטפה שנפל עליה שאין הקדירה במקום הריקן נעשה נבלה כדלקמן גבי כף סימן צ"ח ולעיל סוף סעיף ד' ודווקא כשנופל באותו צד שאינו כנגד האש אבל אם נפל כנגד האש מותר אפילו בקדרה ישנה שהאש שורפו ומייבשו ודווקא בדבר מועט כגון טיפה שבקל מתייבשת ואינה נבלע[ת] בדופן הקדירה אבל אם נפלה חלב הרבה אין להתיר אפילו נופל כנגד האש שאי אפשר שתתייבש מיד ולא תבלע אלא אם כן נפלה כנגד הרוטב ויש בה ששים שתתבטל מן הרוטב:

ז ויש מתירין בשעת הדחק כגון בערב שבת אפילו שלא כנגד הרוטב ואפילו שלא כנגד האש על ידי ששים והא דמתירין כשיש ששים דוקא התבשיל והבשר שבתוך הקדירה אבל הקדירה עצמה לעולם אסור לבשל בה פעם אחרת וגם עכשיו יערה ממנה את התבשיל מיד וכשיערוהו יערה מן הצד שלא כנגד הטפה בין שנפל כנגד הרוטב בין שלא כנגד הרוטב בין כנגד האש בין שלא כנגד האש דהא לא ידעינן בודאי שפעפע ונכנס כולה לפנים דשמא לא נכנס כולו בפנים ונשאר בדופן הקדירה ונאסר הקדירה ואף על גב דאמרי' כנגד האש האש שורפו ומייבשו היינו שמייבשו ומונעו מליכנס הטפה לפני[ם] אבל לשורפו מכל וכל עד שלא יכנס כלל בקדירה זה לא אמרינן דהא עינינו רואות שמיד שנפל הטפה עליו אי אפשר שלא נבלע קצת בקדירה וכיון שנכנס שוב אינו יוצא דכלי חרס אינו יוצא מידי דופיו לעולם אף על גב שהדברים הללו לא נאמרו בפנים אלא לאותם שמצריכין ס' פעמים ס' משום דמספקא להו אם נכנס בקדירה אם לא אבל אנו כבר אמרנו דק"ל שאם נפל כנגד הרוטב ודאי נכנס לפנים ולכך לא בעינן אלא ס' נגדו מ"מ נ"ל דאף לדידן יש להחמיר בכה"ג שלא להתיר את הקדירה עצמה לכתחלה ויש מתירין הקדירה עצמה כשנפל הטפה כנגד האש. ואם נשפך חלב או שאר איסור רותח על גבי קרקע והעמידו עליה קדירה חמה אם מה שנשפך אינו אצל האש לא הוי רק כמו כלי שני ולכן הקדרה אסור דבולע קצת והתבשיל מותר שאינו מתפשט לפנים דהוי חם לתוך צונן ותתאה גבר:

וקילוח מן הקדירה רותחת שהלך על קדירה צוננת אם נפסק הקילוח מן הקדרה הרותחת קודם שהגיע אל הצונן הוי נמי ככלי שני ואם לא נפסק הוי כעירוי והקדירה הצוננת נאסרה אם היד סולדת בקילוח הנוגע בקדירה והתבשיל שבתוכו מותר שאין עירוי אוסר רק כדי קליפה אבל אם הקדירה היא חמה והוא כלי ראשון וכ"ש אם עומד אצל האש אפי' הקילוח הוא צונן הכל אסור דתתאה גבר והוי צונן לתוך חם שכולו אסור כמו שנתבאר לעיל סימן צ"א:

ח מחבת של חלב ויש בה חלב שנותנו בכירה תחת קדירה של בשר ולא כיסוה הזיעה עולה ונבלע בקדירה ואוסרתה אם אין ס' בקדירה כנגד כל החלב בד"א כשהקדירה קרובה כל כך למחבת עד שהיד סולדת בזיעה היוצא ממנו ומחממת את הקדירה אבל אם הקדירה רחוקה מן המחבת עד שאין היד סולדת בו מחמת הזיעה או שהמחבת היא מכוסה מותר ומטעם זה תולין בשר לייבש על הכירה אף על פי שמבשלין קדירות של חלב לפעמים על הכירה מפני שהבשר הוא רחוק הרבה ממנו וברחוק נמי לא אמרן דמותר אלא כשאין הקדירה חם בפני עצמו אבל כשהקדרה חם בפני עצמו אפילו אין היד סולדת בזיעה הקדירה אסורה שכיון שהוא חם בפני עצמו הזיעה נכנס לתוכו וכיסוי של קדירה חשיבה כולה כנגד הרוטב הילכך אם נפל טפה של חלב על (איסור) [כיסוי] שעל קדירה של בשר שאצל האש הוי דינא כמו שנפלה על הקדירה כנגד הרוטב שאם יש ס' בתבשיל כנגד הטפה מותר ואין צריך ס' כנגד כל הכיסוי והוא שהתחיל הקדירה להרתיח שכיון שהבל החום עולה מן התבשיל אל הכיסוי הוי כאלו נגע הכיסוי ברוטב עצמה:

ט נר של חלב הנקרש סביב הפתילה ועשוי כנר של שעוה נוטף ממנה טפה על כלי אין צריך כי אם גרירה דהא אנו מרגישין בחוש המישוש שאין חומו חם כל כך כשאר חום שמחמת האור אבל שאר חלב מהותך חם מחמת האור שנפל על הכלי צריך הגעלה:

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף