ביאור הגר"א/יורה דעה/צב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png צב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) כזית כו'. כמו לרב החילוק דמין במינו במשהו כן לדידן נ"מ דמין בשא"מ בטעימה אף בפחות מס' משא"כ במין במינו כמש"ש צ"ז אמור רבנן כו':

(ב) רותח. שם ק"ח ב':

(ג) העובד כוכבים. שם צ"ז וקי"א ב':

(ד) דהיינו כו'. כפירש"י שם:

(ה) נפל חלב כו'. עד סוף הסעיף לשון הרמב"ם:

(ו) ומשערין כו'. צ"ז ב' ק' א'. וה"ה במאי דבלעה קדירה כמ"ש בפ' ט"ו הלכה כ"ד אלא דלא נחית כאן להכי ולשון גמ' ק' א' נקט וע"ל סי' צ"ט ס"ד:

(ז) החתיכה אסורה. כרב לגבי שמואל ור"י לגבי ר"ל שם. רא"ש:

(ח) בד"א כו'. גמ' שם ק"ט א' אמר מר ודברי חכמים כו':

(ט) וכן אם כו'. ט"ס הוא וצ"ל וכן כו' כלל אם אין ס' בחתיכה נגד כו' וכמ"ש שם ק"ח ב' מאי לא ניער כו' ומתני' שם א':

(י) וכן אם ניער כו'. והרמב"ם לישנא דגמ' נקט ור"ל כדי שיעור הבליעה של הטיפה עד סוף אותו השיעור:

(יא) והוא שניער כו'. כמש"ש ואלא לא גיער בתחלה כו':

(יב) וכן אם נפל כו'. כגי' קצת ספרים במתני' טיפת חלב שנפלה על החתיכה נוער את הקרירה אם כו' ולא אמרינן חנ"נ כיון שא"י לאיזה חתיכה נפלה כולן מצטרפות לבטלה כמ"ש בספ"ד דתרומות שתי קופות ושתי מגורות כו' וכמש"ל סי' קי"א מ"ז אלא דיש לנער ולערב שלא יטעום את האיסור:

(יג) וי"ח כו'. דס"ל דלא אמרו במתני' דתרומות אלא במין במינו אבל במין בשא"מ לא כיון דאפשר למיקם עלה וכמש"ש רע"א בידוע מה נפלה כו' דאין מצטרפות השחורות להעלות הלבנה וה"נ אותן שאין בהן טעם חלב וע"כ הך במין במינו הוא דשלא במינו בנ"ט וכמ"ש בפ' ג"ה צ"ט וכמ"ש בירושלמי פ"ו דנדרים הלכה ה' זה הכלל שהיה רש"א משום ר' יהושע כ"ד שיש לו מתירין כגון טבל ומ"ש והקדש לא נתנו להם חכמים שיעור אלא מין במינו כל שהוא ושלא במינו בנ"ט וכ"ד שאין לו מתירין כגון תרומה וערלה וכלאי הכרם נתנו להם חכמים שיעור מין במינו כו' ושלא במינו בנ"ט ועש"ך:

(יד) כשנאסרה כו'. שם בדברי ר' יהודה ולדידן בס':

(טו) לא אמרו כו'. כמ"ש בפ"ה דתרומה ופ"א דתמורה אין המדומע כו' ובע"ז ע"ג יי"נ שנפל לבור כו' ע"ש כל הסוגיא ושם רואין את ההיתר כו' שני כוסות כו'

[ובפ"ה דתרומות סאה תרומה כו' ואח"כ נפלו שם חולין כו' ובירושלמי כל האיסורין של תורה שריבה עליהם שוגג מותר וכמ"ש בסי' צ"ט ס"ה] ובפ' ג"ה ק' א' בשקדם כו' ועתוס' ד"ה בשקדם וא"ת כו' ור' אפרים כו':

(טז) ואז אפילו כו'. דלא אמרינן אפשר לסוחטו אסור בשאר איסורים וכההיא סוגיא דע"ז כנ"ל. והוא מדברי הטור כאן וכן חלק על הרשב"א בסי' ק"ו אבל הרשב"א וש"ע שם כתבו דהחתיכה אסורה דאפשר לסוחטה אסור בכל איסורין וחילק בין דבר הנבלל ול"ק מההיא דע"ז:

(יז) וי"א כו'. כדעת ר"ת בתוס' הנ"ל וע"ש שדחו כל ראיות הנ"ל וכתב הר"ן שכ"מ בירושלמי דפ"ב דערלה הלכה ד' גריסין של תרומה שנתבשלו עם עדשי חולין ויש בהן בנ"ט ריבה עליהם עדשים מותר עד כמה ירבה פלוגתא דרבי ור' ישמעאל בר"י ע"ד דרבי דו אמר עד שירבה על כולהון ע"ד דר"י דו אמר עד שירבה על הנופלין. ורבי לטעמיה דס"ל בשמעתין חנ"נ:

(יח) ודוקא כו'. דרש"י ותוס' פליגי במ"ש הטור דרש"י ס"ל אפילו מקצתה חוץ לרוטב נאסר החתיכה ואין השאר מצטרף וכפי' דמתני' במקצתה חוץ לרוטב מיירי אבל תוס' שם ד"ה טיפת פי' שכולה חוץ לרוטב וכ"כ שם צ"ז ב' ד"ה אם יש כו' ע"ש והכריע הרב דבבב"ח יש להחמיר כדעת רש"י אבל בשאר איסורין כדברי ר"י וכ"כ כל הפוסקים אף בבב"ח כדברי ר"י:

(יט) אם האיסור כו'. דחיישינן שמא היתה פ"א כולה חוץ לרוטב או נשאר לבדו בקדירה. ד"מ בשם או"ה. וכנ"ל בסי' ע"ג (ס"ק כ"ו) מהא דירך שנתבשל כו' ע"ש:

(כ) אבל אם כו'. ר"ל אפילו ניער וכיסה אח"כ וכן מ"ש בתחלה או שהחתיכה כולה כו' ע"כ בכה"ג מיירי וכן מ"ש אבל בבב"ח אע"פ כו' ג"כ בניער איירי וכמו שמסיק בד"מ ס"ק ב' דלא כהר"ן ע"ש:

(כא) ומ"מ יש כו'. כדעת רש"י דלא היקל אלא בשאר החתיכות כדעת ר"י כיון די"א דא"א חנ"נ בשאר איסורין משא"כ באותה חתיכה דאף לפי' ר' אפרים אסור מדינא לרש"י אף בשניער וכיסה אח"כ וכמ"ש בר"ס ק"ו וכמ"ש בהג"ה שם וכן עיקר ודלא כו':

(כב) י"א דלא אמרינן כו'. מההיא דע"ז הנ"ל וא"צ לכל מה שדחקו בתוס' ורא"ש. מרדכי. אבל הר"ן הקשה על סברא זו ממ"ש ק"ח ב' אמאי מותר חלב נבילה כו' והכריע דבב"ח אמרינן מדאורייתא חנ"נ ואפילו בלח בלח אבל בשאר איסורין אינו אלא מדבריהם ול"ג אלא דומיא דבב"ח כו' ע"ש ופסק הרב כמוהו בהפסד גדול:

(כג) ואם נתערב כו'. ובזה מתורץ ההיא דתרומה אין המדומע כו' וכמ"ש תוס' בפ' ג"ה שם [וכשיטתם שלא חילקו בין בב"ח לשאר איסורין וז"ש בשום איסור] אבל בלח בלח ס"ל דאמרינן חנ"נ בכל איסורים שדחקו עצמן בסוגיא דע"ז הנ"ל:

(כד) בשום כו'. ר"ל אפילו בבב"ח כנ"ל ודלא כר"י שחילק אף בכה"ג בין בב"ח לשאר איסורים כשיטתו:

(כה) כלי כו'. ר"ל שיהא צריך ס' נגד הכלי עצמה שיהשב הקדרה עצמה כאלו היא אסורה והיינו בחדשה וכמ"ש בסי' צ"ה ס"ה אם ידוע כו' ולא אמרינן גבי כו' וראיה ממ"ש (צ"ז ל' וש"מ) קדרה שבשל בה תרומה כו' בנ"ט. אבל בישנה אמרינן לגבי בלוע הנ"נ כמ"ש שם ובסי' זה בס"ה וכמ"ש צ"ז ב' בכחל ועתוס' שם ד"ה אלא כו' ולא אמר כאן אלא לענין הקדירה עצמה דלא נ"נ:

(כו) טיפת כו'. דבזבחים צ"ו ב' משמע דאינו מפעפע בכל הקדירה כמש"ש אמר אביי ל"צ אלא כו' אך בתוס' שם נסתפקו בזה ע"ש ד"ה בישל כו'. ולכן אם נפלה נגד הרוטב ממ"נ מותר אם מפעפע בכל הכלי הרי נתבטל בכלי שבכל הכלי יש ס' ואם אינו מפעפע רק במקום הבישול הרי נתבטלה בתבשיל ועב"י וש"ך אבל במקום הריקן אמרינן דאינו מפעפע בכל הדופן ויכולין לומר שמפעפע בקדירה עד פחות מס' מעט ונאסר כל חתיכת הקדירה ואם יערה דרך שם יאסר התבשיל אם אין בתבשיל ס' פעמים ס' פחות מעט וז"ש כל כך שאין ס' כו' ואם יערה כו' ר"ל מפני שאין ס' פעמים ס' ואמר עד סמוך לרוטב דכנגד הרוטב אין השש כנ"ל דמפעפע לפנים:

(ליקוט) טיפת חלב כו'. עתוס' דזבחים צ"ו ב' ד"ה בישל כו' וז"ל האגודה י"ל היאך מיתוקמא הך בעיא דאי בכלי שכולו חם ומיבעיא ליה אי מפעפע בכל הכלי או לא א"כ מאי פשיט ליה מדם מה ענין דם אצל בעיא שלו הא בכיוצא בדם כגון שמקצת הכלי צונן פשיטא ליה דא"צ מריקה ושטיפה אלא מקום שבלע ופי' רשב"א כי שמע מפי ר"י כי בישולו מפעפע במקצת ומתפשט מעט יותר ממקום בישולו הלכך החמירה תורה בו לעשות מריקה ושטיפה בכל הכלי מתוך הוראת ר"י למדתי שבכלי שכולו חם מעמידו והיה סובר שאינו מתפשט בכל הכלי שפ"א בישלו בשר בקדירה ונפל מעט חלב על דופני הקדירה מבחוץ שאינו נפל מבפנים היה ברוטב ובחתיכה ס' לבטל החלב ואעפ"כ לא רצה ר"ת להתיר משום דאין החלב מתפשט בכל דופני הקדירה ואין ראוי לומר שכל הלחלוחית בדפנות מסייע לבטל נמצא שבמקום א' נפל הכל ועב דופנו באותו מקום נעשית נבילה וחוזר ואוסר כל הקדירה אם אין בו ס' לבטל שיעור דופני הקדירה ששם נפל החלב שבשיעור העובי צריך לשער דלא ידעינן כמה בלע קודם שנפל החלב ורשב"א היה נראה לו להתיר אך שלא רצה לעשות מפני הוראת הקדוש ר"י והיה נ"ל לדמות לב' קדירות אחד של בשר וא' של חלב שנוגעת זו בזו ולא שמענו מעולם האוסרו וכ' ר"ש בשעת הדחק כגון שבת ואורחים ולעני בדבר חשוב היה מתירו ועסמ"ק. והנה מה שדימה לב' קדירות לא נראה דסה"ת כתב טעם דב' קדירות שמותרין כמו ב' חתיכות בלא רוטב דאין מפעפע מזו לזו כמ"ש בפ' כ"ה (ק"ח) משא"כ בקדירה א' דדמי לחתיכה א' וחלב הוא דבר המפעפע כמש"ש וכמ"ש תוס' שם. ומ"ש רשב"א בשם ר"י כי מתפשט מעמט יותר כו'. בזה תירץ הקושיא הנ"ל כי ודאי בצונן אין מתפשט יותר אבל דם שנפל על הבגד ידוע שמתפשט קצת יותר ודמי לכלי בחמין ואיבעיא ליה אי החמירה תורה בקדשים או לא ורצה לפשוט לו מדם. ובזה מתורץ קושית תוס' ד"ה הנ"ל מאי קמיבעיא ליה אי מפעפע כו' א"כ כו'. דבאמת ידע שאין מתפשט בכל הכלי רק בקדשים איבעיא ליה אם החמירה תורה הואיל ומתפשט מעט דבשלמא אי אין מתפשט כלל ודאי אין סברא להחמיר כלל בקדשים מבשאר איסורים וזה שחידש ר"י שמתפשט מעט כו' (ע"כ):

(כז) ודוקא כו'. דאין הקדירה עצמה נ"נ כמ"ש בס' שקדם:

(כח) כדלקמן סי' צ"ח גבי כף. ר"ל בסי' צ"ח ס"ה דמחלק שם בין ישן לחדש ע"ש:

(כט) נהגו העולם כו'. דחיישינן שמא עלה אח"כ פ"א רתיחת הקדירה לאותו מקצת הקדירה שנאסרה. או"ה. והיינו בקדירה ישנה וב"י ואין בתבשיל ס' פעמים ס' נגד הטיפה. ש"ך ופשוט כנ"ל וכן אם אינו ב"י כמ"ש סי' צ"ד ס"ד. ודוקא שהקדירה מגולה אבל מכוסה כל הקדירה כאלו נגד הרוטב כמש"ל ס"ב. פר"ח. ועם ועם כ"ז כ' ש"ך ופר"ח בשם האחרונים להתיר ע"י צינון כמ"ש בס' שקדם:

(ל) ואז כו'. כיון שאינו נכנס הטיפה בקדירה כלל:

(לא) ואז הקדירה כו'. וכן בס' שקדם דהתורה העידה על כ"ח כו' אבל התבשיל מותר ממ"נ אם מפעפע מפעפע בכל הקדירה וא"ל נתבטל כנ"ל ועש"ך:

(לב) ויערה מיד. כיון שא"י מידי דופיו פליט מעט מעט כמ"ש תוס' בחולין ח' א' סד"ה שליבנה והרא"ש בע"ז פ"ה סל"ד לכן יערה מיד שלא יפליט יותר. או"ה:

(לג) ואם בישל כו'. דלא ידעינן כמה נפיק מהטיפה בפעם ראשון וכמ"ש בפג"ה (צ"ז ב'):

(לד) יש מי כו'. וכמ"ש מרדכי בשם ראב"ן דלא אמרינן בבלוע חנ"נ כלל ממ"ש בפג"ה (צ"ז ה') ופכ"ה קדירה שבשל בה בשר כו' בנ"ט ואם איתא הרי הבלוע נעשה נבילה ולר' יהודה ה"ל מין במינו ואסור במשהו ואף לרבנן אינו בנ"ט אלא בששים ושם אמרינן דסמכינן אטעימה כמש"ש מאן טעים כו' וע"ל ס"א וכמ"ש ק"ח ב' חלב נבילה הוא וכ"כ בת"ה בשם רמב"ן וכמש"ל סי' צ"ח כ"ה ויש מי שאומר כו'

[וכמ"ש בטומאה ע"א ב' דטומאה בלועה לא מטמאה לטהרה בלועה ועבתה"ד סי' קפ"ג ועסי' צ"ד ס"ב] וסברא ראשונה ס"ל דנגד הרוטב שאני דלא אמרינן נ"נ כנ"ל והוא מצטרף עם ההיתר להשלים שיעור ס' כמ"ש צ"ז ב' אף ללישנא בתרא ועסי' צ"ח ס"ה בהג"ה:

(לה) ולכן הקדירה כו'. כמ"ש בפ' כ"צ (ע"ו א') חם לתוך צונן קולף ולכן הקדירה אסורה והתבשיל מותר שהקדירה היא כ"ק וז"ש קדירה חמה דבצוננת הכל מותר אבל אם הוא אצל האש אז הוי כמו בכ"ר דאפילו בקדירה צוננת הכל אסור כמ"ש (שם) צונן לתוך חם כו' וכמש"ו למטה:

(לו) אם נפסק כו'. תוס' בזבחים צ"ו א' בד"ה עירה כו' ע"ש ובירושלמי פ"ג דשבת ופ"ק דמעשרות הלכה ז' מהו לערות עם הקילוח ר' יונה ור' יוסי כו' וכמ"ש תוס' בפ"ג דשבת (מ' ב') להטעם דכ"ש אינו מבשל משום דהולך ומתקרר משא"כ באין הקילוח נפסק דהטיפה השניה אינה מנחת לראשונה להתקרר ואף דנזחל ע"ג הכירה הוי כמו מכ"ר כמ"ש בפ' כירה (שם) טול בכ"ש ותן ואע"ג דהאמבטי נמשכת מן היורה בקרקע אעפ"כ הוי ככלי ראשון ואין לדחות דחמי טבריא שאני שטבען בקרקע דא"כ למה הוצרך להוכיח שם דהא מעשה דרבי לאחר כו'. ת"ה שם:

(לז) דאין עירוי כו'. והקדירה היא כ"ק כנ"ל:

(לח) טיפה כו'. כמש"ל ס"ב דבניער או כיסה הוי כמו כולה בתוך הרוטב:

(לט) מחבת כו'. כנ"ל ס"ב דבכיסה הוי כניער שהבל מתפשט בכולו וכאלו כולו בתוך הרוטב ובפ"ב דמכשירין מרחץ טמיאה כו' הברכה שבבית כו' ב' בריכות כו' ושם ספ"ה האשה שהיו ידיה כו' היו ידיה כו':

(מ) אבל אם אין כו'. דאפי' בכלי ראשון ממש אינו מבשל ולא בולע אם אין היד סולדת כמ"ש בפ"ג דשבת (מ' ב') ובירושלמי שם ופ"ק דמעשרות הלכה ז' הכל מודים בכ"ש שהוא מותר מה בין כ"ר מה בין כ"ש א"ר יוסי ברבי בון כאן היד שולטת וכאן אין היד שולטת א"ר יונה כאן וכאן אין היד שולטת אלא כו':

(מא) אשתי קדירות כו'. עתוס' ק"ח א' ד"ה טיפת כו' ואין מפעפע מחתיכה כו' וכתב סה"ת וכ"ש בשתי קדירות שהן אצל האש ונוגעות זו בזו ועהג"א ומרדכי שם:

(מב) נר כו'. ר"ל בחלב שאינו מהותך שאין הטפה נופלת ע"י האור עצמו אלא מרתיחת וחמימת האור ואין עירוי אוסר אלא בקילוח כמ"ש בס' שקדם:

(מג) אבל חלב כו'. ר"ל כמו נרות שלנו והחלב נוטף ע"י האור עצמו בכה"ג אף בהפסק קילוח אינה מתקררת כ"כ ואוסרת כמו עירוי דכ"ר ונ"ל ראיה לדבריו ממה שפריך בפ' כ"צ (ע"ו א') תנן נטף מרוטב כו' וס"ד בחרס צוננת ואע"ג דפסק הקילוח כמ"ש בתוס' דזבחים צ"ו א' בד"ה עירה כו' וכ' בתה"ד דכה"ג נקרא תשמישו ע"י האור כמ"ש תוס' בפ"א דחולין ח' א' ובסוף ע"ז בשם ריב"ם ע"ש ושם:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון