כף החיים/יורה דעה/צב

כף החיים ‏ יורה דעה צב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] כזית בשר שנפל וכו' לאו דוקא אלא ה"ה פחות מכזית. ט"ז סוף סק"א. כנה"ג בהגה"ע או' א' פר"ת או' א' לה"פ או' א' שו"ג סוף או' א' זבחי צדק או' א.

ב

ב) שם. טועם העכו"ם הקדרה וכו' הגה. ועיין לקמן סי' צ"ח דאין אנו נוהגין לסמוך אטעימת עכו"ם ובעינן ס' בכל ענין. וכ"כ שם הט"ז דאנו לא ק"ל כן אלא בכ"מ בעינן ס' נגד הבשר ואז שרי. לה"פ או' ב' בל"י או' א' הל"פ בסעי' א' חכ"א כלל מ"ד או' א' בי"צ ח"א או' א' ערוך השלחן סוף או' א' וכ"ה מנהג הספרדים ג"כ כדברי מור"ם ז"ל שאין סומכין אטעימת עכו"ם ומשערין בכל האיסורין בס' וכ"כ השו"ג או' ג' זבחי צדק או' ב' בן א"ח פ' קרח או' א' וע"כ לא הארכנו בזה בענין קפילא ובענין קדם וסילק דבלא"ה משערין בס'.

ג

ג) שם. אלא א"כ יש בו ס' היינו להתיר החלב אבל החתיכה עצמה אסורה לפי שבלעה חלב ונעשית נבילה וכמ"ש מקודם ואותה חתיכה אסורה.

ד

ד) [סעיף ב'] נפל חלב לתוך קדרה של בשר טועמין החתיכה וכו' ואם יש בחתיכה מטעימת חלב נאסרה אותה החתיכה. והא דאיתא לקמן בסי' ק"ה סעי' ד' דסגי בנטילת מקום כתב רש"ל דהכא מיירי באיסור צלול ושם איירי באיסור עב שאינו מתפשט. ט"ז סק"ג. ש"ך סק"ג. באה"ג. ועיין באחרונים שתירצו עוד תירוצים אחרים.

ה

ה) שם. נפל חלב לתוך קדרה של בשר טועמין החתיכה וכו' זה מיירי שנפלה הטיפה על החתיכה אחת חוץ לרוטב דאי בתוך הרוטב ודאי כל מה שבקדרה מצטרף לבטל הטיפה. ט"ז סק"ב. ובענין נפלה על החתיכה איכא פלוגתא בזה רש"י ור"י דלר"י דוקא שכל החתיכה חוץ לרוטב כגון שהחתיכה שתחתיה קצתה חוץ לרוטב וזו מונחת עליה דכולה חוץ לרוטב אבל אם מקצתה ברוטב הרתיחה מערבת הטעם בכל הקדרה והכל מצטרף לבטל החלב. ולרש"י אפי' מקצתה ברוטב אין הכל מצטרף לבטל החלב כמ"ש בטור וב"י יעו"ש ובש"ע כאן לא גילה דעתו אי ס"ל כרש"י או כר"י רק בסי' ק"ה סעי' ד' הביא דברי רש"י ור"י ולא הכריע משמע דחושש לב' הסברות וגם מור"ם ז"ל בהגה לא גילה דעתו אי ס"ל כרש"י או כר"י ומשמע דמספקא ליה כמ"ש הש"ך סק"ו יעו"ש. ולענין דינא כתב זבחי צדק או' ה' דצריך להחמיר כחומרת שניהם רש"י ור"י והוא דאם החתיכה כולה חוץ לרוטב וכגון שהחתיכה שתחתיה מקצתה חוץ לרוטב ונפל עליה טיפת חלב זהו אם יש באותה חתיכה ס' לבטל החלב הכל מותר החתיכה והקדרה ואם אין ס' באותה חתיכה לבטל החלב אותה החתיכה דוקא אסורה לבדה וכל מה שיש בקדרה שאר החתיכות והרוטב והמרק הכל מותר וזהו אליבא דכ"ע בין לר"י בין לרש"י ז"ל. ואם החתיכה מקצתה תוך הרוטב ומקצתה חוץ לרוטב בהא פסקינן כרש"י דאם אין ס' באותה חתיכה לבטל החלב אותה חתיכה אסורה ואין שאר מה שבקדרה מצטרף עמה לבטל החלב ואם אין ס' בכל הקדרה לבטל החלב אסורה כל הקדרה כחומרת ר"י ולא אמרינן דוקא אותה החתיכה אסורה ושאר הקדרה מותר כס' רש"י ז"ל לדעת הש"ך ודעמיה אלא כל הקדרה אסורה. ואם אין ס' באותה חתיכה שמקצתה תוך הרוטב לבטל החלב ויש ס' בכל הקדרה לבטל החלב בזה אמרינן דאותה חתיכה אסורה אבל שאר הקדרה מותר. ואם כל החתיכה תוך הרוטב ורק פניה עגולים ונפל עליה טיפת חלב בזה נקטינן דמצטרף כל הקדרה לבטל החלב ואם יש ס' בקדרה הכל מותר יעוש"ב.

ו

ו) ויש עוד נפקותא אחרת בין רש"י ור"י ז"ל ונז' במש"ז או' ב' והוא שאם החתיכה היתה מקצתה חוץ לרוטב והטיפה נפלה תוך הרוטב ואין במה שבתוך הרוטב ס' לרש"י אין אותו המקצת שחוץ לרוטב מצטרף לס' ולר"י מצטרף ולפי פסק דלעיל דאזלינן לחומרא הכא נמי פסקינן לחומרא כרש"י ואין אותו מקצת מצטרף לס' זבחי צדק שם.

ז

ז) שם. אבל אם ניער מתחילה ועד סוף וכו' זהו לשון הרמב"ם ומשמע דוקא בכה"ג שרי אבל בניער וכסה בתחלה ולא בסוף לא וכמ"ש בב"י אלא שהטור כתב על דברי הרמב"ם הנז' שא"צ רק שינער או יכסה מיד בשעת נפילה ואפי' פסק אח"כ מלנער מיד מתערב הטעם בכל מה שבקדרה ומצטרף כולו לבטל עכ"ל וכ"כ בהגה. אלא שמהר"י ן' חביב כתב לפרש גם בדעת הרמב"ם כן כדברי הטור והב"ד ב"י אבל משהביא בש"ע לשון הרמב"ם משמע דהכי ס"ל כמ"ש בב"י דדוקא בכה"ג שרי אבל בניער וכסה בתחלה ולא בסוף לא. ונ"מ לספרדים שקבלו עליהם פסק הש"ע דאין להתיר רק בניער או כיסה מתחלה ועד סוף. ומיהו א"צ לנער תמיד עד סוף הבישול אלא כיון שניער ג' או' ד' פעמים באופן שודאי נתערב האיסור סגי וכן אם כיסה איזה זמן באופן שנתערב האיסור סגי דהכי משמע לשון הגמ' דקאמר אימור לא ניער יפה יפה ולא כיסה יפה יפה משמע דכל שניער יפה או כיסה יפה שרי. וכ"כ זבחי צדק או' ו'.

ח

ח) שם. וכן אם נפל לתוך המרק או לחתיכות ולא נודע לאיזה חתיכה נפל נוער את הקדרה וכו' גם זה לשון הרמב"ם וכתב עליו הטור ואיני מבין דבריו שאם החתיכות כולן בתוך הרוטב מה צריך לנער ואם אינם ברוטב מה מועיל ניעור שמנער אח"כ עכ"ל וזהו שכתב בהגה ויש חולקין וכו' וטעמא דהרמב"ם כתב ב"י שאעפ"י שנפל בתוך המרק צריך לנער כדי שיתערב יפה יפה וכ"ש כשנפל לחתיכות שבתוך המרק שהוא צריך לנער עכ"ד. ולפ"ז משמע שנפל לתוך המרק או לחתיכות שכולם בתוך המרק ואפ"ה צריך לנער כדי שיתערב החלב יפה. ועוד יש כמה פירושים שפירשו בזה הפו' ולענין דינא כתב זבחי צדק או' ז' דאם החתיכות בתוך הרוטב כיון דאנו קבלנו הוראת מרן ז"ל בעינן למיחש לס' מרן ז"ל ואף אם החתיכות כולם בתוך הרוטב צריך לנער את הקדרה כולה עד שישוב ויתערב הכל כמ"ש בב"י מיהו ה"ד לכתחלה אבל בדיעבד אם לא ניער את הקדרה אפ"ה מותר כיון שהם בתוך הרוטב. ואם החתיכות הם חוץ לרוטב או אפי' מקצתם חוץ לרוטב הדין הוא כסברת מור"ם ז"ל דאע"ג שלא נודע איזה חתיכה היא אותה שנפלה עליה הטיפה אפ"ה אין להתיר אם לא דאיכא ס' כנגד הטיפה בכל חתיכה וחתיכה ואי איכא חתיכה דלית בה ס' נגד הטיפה והיא כולה חוץ לרוטב או אפי' מקצתה היא אסורה והכל מותר יעו"ש.

ט

ט) וכתב שם בהגה בזבחי צדק דהא דאמרינן דאי איכא חתיכה דלית בה ס' נגד הטיפה והיא כולה חוץ לרוטב וכו' היא אסורה והשאר הכל מותר היינו בלא ניער דאי ניער אח"כ כיון דנאסרה החתיכה משום דלית בה ס' נעשית נבילה מספק ואוסרת השאר עד ס' כנגדה עכ"ל ונראה דה"ד אם החתיכה כולה למעלה מן הרוטב אבל אם מקצתה בתוך הרוטב יש להכשיר השאר אפי' אם אין ס' כנגדה מכח ס"ס ספק אם נפל עליה חלב ואת"ל שנפל שמא הלכה כר"י שכתבנו לעיל או' ה' שאם מקצתה בתוך הרוטב הוי ככולה בתוך הרוטב ומצטרפת לבטל האיסור וכ"ש דלא נעשית נבילה יעו"ש. ובפלוגתא דרבוותא עבדינן ס"ס כמ"ש לקמן סי' ק"י בדיני ס"ס יעו"ש.

י

י) שם בבשר חיה ועוף שהוא מדרבנן אם נפלה טיפת חלב על חתיכה מהם צריך ס' באותה חתיכה לבטל החלב ודלא כמי שהורה דסגי ברוב. מהריק"ש בהגהו' על הש"ע. פר"ח או' י"א. לה"פ או' י"ד. בל"י או' ח' ברכ"י בשיו"ב או' א' ער"ה או' ג' זבחי צדק או' ח'.

יא

יא) [סעיף ג'] כשנאסרה החתיכה מחמת החלב וכו' ואם מכירה משליכה והאחרות מותרות. כשיש ס' נגד החתיכה. ש"ך סק"ט. פר"ח או' יו"ד. לה"פ או' י"ג. בל"י או' ח' שפ"ד או' ט'.

יב

יב) שם. ואם אינו מכירה הרוטב מותר. כשיש ס' בחתיכות וברוטב. ש"ך שם. לה"פ שם. בל"י שם. הל"פ בסעי' ג' שפ"ד שם. ור"ל כשיש ס' בחתיכות וברוטב כנגד החתיכה האסורה הרוטב מותר ושאר החתיכות אסורות מספק לפי שאין אנו יודעין אותה החתיכה האסורה אבל אם יש חתיכות שאין להסתפק בהם באותה חתיכה כגון שאותה חתיכה האסורה יש בה עצם וכדומה ואלו אין בהם שרו כיון שיש ס' נגד אותה חתיכה האסורה.

יג

יג) שם. וכל החתיכות אסורות אם חתיכת האיסור ראויה להתכבד. דק"ל לקמן רסי' ק"א (סעי' ב') דבשר בחלב הוי איסור מחמת עצמו ואם היא ראויה להתכבד לא בטיל באלף ואם אינה ראויה להתכבד בטלה ברוב כדלקמן סי' ק"ט. יעו"ש. ש"ך שם. פר"ח או' י"א. לה"פ שם. בל"י שם. שפ"ד שם. חו"ד או' ו' ערוך השלחן או' ך' זבחי צדק או' ט'.

יד

יד) שם. וכל החתיכות אסורות אם חתיכת האיסור ראויה להתכבד. והיינו אם אותם החתיכות ראויות להתכבד אבל אם יש חתיכה שאינה ראויה להתכבד אותה החתיכה מותרת ממ"נ. שפ"ד שם ובמש"ז או' ח' ערוך השלחן שם. זבחי צדק שם.

טו

טו) [סעיף ד'] לא אמרו חתיכה עצמה נעשית נבילה אלא בבשר בחלב וכו' והטעם כתבו הפו' משום דבשר וחלב כל חד באפיה נפשיה שרי וכי איתנהו בהדי הדדי אסור הלכך הבשר עצמו נעשה איסור משא"כ בשאר איסורים. ש"ך סק"י. פר"ח או' י"ב. לה"פ או' ט"ו כריתי או' י"א. שפ"ד או' יו"ד.

טז

טז) שם. לא אמרו חתיכה עצמה נעשית נבילה אלא בבשר בחלב וכו' הגה. וי"א דאמרינן בכל האיסורים חנ"נ וכן המנהג פשוט וכו' והנה במ"ש וכן המנהג פשוט וכו' הוא למקומם דבמקומנו נהגו כפסק הש"ע דאין חנ"נ כ"א בבשר בחלב אלא שהאשכנזים תפשו כמ"ד דחנ"נ אפי' בשאר איסורים. כנה"ג בהגב"י או' מ' וכן הסכים הפר"ת או' י"א כדברי הש"ע והשיג על הפר"ח יעו"ש וכ"כ השו"ג סוף או' ט"ו דאנן בתר מרן גרירנן דלא כפר"ח. וכ"כ זבחי צדק או' יו"ד וכתב וכן נוהגין בעיר בגדאד יע"א.

יז

טוב) שם. כגון כזית חלב שנבלע בחתיכה וכו' ודוקא חלב שנבלע בחתיכת בשר אבל חלב בגבינה א"נ רוטב נבילה בגבינה הו"ל בשר בחלב שהרי גם בחלב ונבילה לוקין אבישול שלהן עם חלב כדפסק הרמב"ם פ"ט מהמ"א. ב"ח. כנה"ג בהגה"ט או' י"ד. שפ"ד סוף או' יו"ד. זכ"ל חי"ד או' ב' על סעי' זה. ער"ה סי' צ"ד או' יו"ד. וכ"כ לעיל סי' פ"ז או' י"ט ואו' ך'.

יח

חי) ואפי' בבשר בחלב לא אמרינן חתיכה עצמה נעשית נבילה כ"א בבשר שנתערב עם החלב אבל אם נתערב בשר בחלב ונפלו לתוך קטניות מבושל או דבר אחר לא אמרינן שהקטניות כולן נעשו נבילה לשער בהם בכולם (אלא כנגד בשר וחלב האסור שנפל לתוכן) דדוקא הבשר עם החלב שזהו איסור בהתערבם יחד אמרינן שחתיכה עצמה נעשית נבילה לפי שהיא גוף האיסור אבל לא בדבר אחר. מהריק"ש בהגהו' על הש"ע. פר"ת סי' צ"ד סוף או' ו' ברכ"י בשיו"ב או' ו' ער"ה בסי' זה או' ז' ובסי' צ"ד או' יו"ד. מיהו ממ"ש ב"י ססי' ק"ג ובש"ע שם סעי' ז' דקדרה שהיא בלועה מבשר וחלב וכו' וקודם שעבר לילה א' הוחמו בה מים חשיבא בת יומא וכו' ור"ל שאותו המים נעשו כנבלה וכמ"ש הט"ז והש"ך שם משמע דה"ה דאם הבשר והחלב הנאסר נתערב אח"כ בבצלים או בקטניות ואין בהם ס' כנגד בשר בחלב נעשו הכל נבלה ואם נפלו לתבשיל אחר צריך ס' כנגד כל הבצלים או הקטניות דנעשו נבילה וכמ"ש הפר"ח והפר"ת שם אלא שהם השיגו על דברי הש"ע הנז' וס"ל דלא הוי נבילה יעו"ש ולענין דינא יש להחמיר כדברי מרן ומור"ם ז"ל שם שמסכים לדבריו ובהפ"מ או לכבוד שבת יש לסמוך על דברי המתירים. כיון שיש מתירים וגם יש שהשיגו על דברי הש"ע כנז' וכ"פ זבחי צדק או' י"ב. והיינו אם נפל חתיכת בשר בחלב לתוך התבשיל שיש בו בצלים וקטניות וכדומה ולא היה שם ס' כנגד חתיכת בשר ההוא שנעשה נבילה ונאסרו ואח"כ נפלו אותם הקטניות או הבצלים לתבשיל אחר לא בעינן ס' כנגד כל הקטניות או הבצלים אלא כנגד חתיכת בשר ההוא שבלעו ממנה ואם לא נפלו כולם לתבשיל אחר אלא מעט מהם אז חשבינן כמה היה בשר האסור וכמה היה קטניות דרך משל שהיו הקטניות ארבעים דראה"ם והבשר האסור עשרה דראה"ם נמצא כל ד' דראה"ם קטניות בלעו דרהם א' מן הבשר האסור ואם נפל ד' דרה"ם מאלו הקטניות לתבשיל אחר אם אנחנו אומרים נעשו נבלה צריך ס' כנגד ד' דרה"ם ואם אנחנו אומרים לא נעשו נבילה א"צ ס' רק כנגד דרה"ם א' שבלעו מן האיסור.

יט

יט) שם. ואז אפי' חתיכה עצמה חוזרת להיות מותרת. אמנם לקמן סי' ק"ו סעי' א' כתב דהחתיכה עצמה אסורה לפי שאיסור שבה אינו נפלט ממנה לגמרי. וכן הסכים מור"ם בהגה שם. וכן הסכים הט"ז סק"י. וכ"כ הש"ך שם סק"א דכן הסכמת האחרונים. וכן הסכים הפר"ח בסי' זה או' י"ג ובסי' ק"ו או' ב' לה"פ או' ט"ז ובסי' ק"ו או' ב' זבחי צדק או' י"ג וכתב דהגם שתירצו דבריו זה אומר בכה וזה אומר בכה מ"מ העיקר הוא שהחתיכה אסורה.

כ

ך) וזו היא לפי פסק הש"ע דלא אמרינן חנ"נ בשאר איסורים ואפ"ה החתיכה אסורה אבל לפי מ"ש הרב בהגה דאמרינן בכל האיסורים חנ"נ בלא"ה החתיכה אסורה. וכ"כ הפר"ח שם בסי' ק"ו. לה"פ שם סי' ק"ו.

כא

כא) שם הגה. וי"א דאמרינן בכל האיסורים חנ"נ. ומ"מ לכ"ע אינו אלא מדרבנן כ"כ האגור בשם מהרא"י ומביאו ב"י. וכ"כ הר"ן דבשאר איסורים הוי מדרבנן. ט"ז ס"ק י"א ש"ך ס"ג י"ב. מיהו הכנה"ג בהגב"י או' ל"ח כתב דזוהי לסברת הר"ן אבל שאר הפו' דסוברים אף בשאר איסורים חנ"נ סוברים דהוי דאו' יעו"ש.

כב

כב) שם בהגה. וכן המנהג פשוט וכו' היינו מנהג אשכנזים אבל מנהג הספרדים כפסק הש"ע דלא אמרינן חנ"נ רק בב"ח כמ"ש לעיל או' ט"ז יעו"ש.

כג

כג) ואפי' באיסור דרבנן אמרינן חתיכה עצמה נ"נ. או"ה כלל כ"ד דין יו"ד. ט"ז ס"ק י"א. סולת למנחה שבסוף התו"ח כלל כ"ט דין ז' וכתב ודלא כהפר"ח. לה"פ או' י"ז. בל"י או' ט' קהלת יהודה בזה הסעי' וכתב שכן דעת מרן בב"י ססי' ק' וכ"כ הער"ה או' ו' והיינו לפסק הש"ע דלא אמרינן חנ"נ רק בב"ח כגון בשר חיה ועוף בחלב דהוי מדרבנן ולדברי מור"ם ז"ל בכל האיסורים. וי"א דבאיסור דרבנן כגון בשר חיה ועוף בחלב לא אמרינן חנ"נ. הרמב"ם פט"ו מהמ"א והביאו ב"י סי' צ"ט. וכן הסכים הפר"ח או' י"ז וכתב כי כ"ה דעת מרן ז"ל. פר"ת לקמן סי' צ"ט או' י"א. וא"כ כיון דרבו האוסרים ובדעת מרן פליגי יש להחמיר ולאסור רק בהפ"מ או בשעת הדחק או לכבוד שבת שא"א להכין אחר יש להקל.

כד

כד) שם בהגה. ודוקא אם האסור דבוק בחתיכת היתר או שהחתיכה כולה חוץ לרוטב ונפל עליה איסור. פי' בעודו רותח נפל האיסור אבל אם תחלה נפלה לחלב צונן ואח"כ נפלה לתבשיל של בשר פשיטא שמהני הבשר עצמו עם שאר התבשיל לבטל החלב מאחר שלא נאסרה עד שתבא לתבשיל ואז מתחיל האיסור ומתחיל גם הביטול בכל מה שבקדרה. או"ה כלל כ"ח דין ג' ט"ז ס"ק י"ג. כנה"ג בהגב"י סוף או' מ' לה"פ או' י"ט. בל"י או' י"א. מש"ז או' י"ג. זבחי צדק או' ט"ו.

כה

כה) ואפי' אם מגביה החתיכה שנפל עליה האיסור אח"כ לבדה לחוץ לגמרי בעוד שהיא רותחת ואפי' קודם שנודע מנפילת האיסור הואיל וניתרת החתיכה לאוכלה עם שאר התבשיל ע"כ לא תיאסר עוד מאיסור זה כלל כי הטעם מועט שנשאר בה שהוא פחות מס' אינה אוסרת. או"ה שם. ט"ז שם. כנה"ג שם. לה"פ שם. בל"י שם. זבחי צדק או' ט"ז.

כו

כו) שם בהגה. ומ"מ יש להחמיר לאסור אותה חתיכה. זהו סברת הרב עצמו משום דמספקא ליה אי ק"ל כרש"י או כר"י אלא דלענין שאר הקדרה לא רצה להחמיר כיון דבלא"ה י"א דלא אמרינן חנ"נ רק בבשר בחלב. ש"ך ס"ק י"ג. לה"פ או' כ"א. בל"י או' י"ב.

כז

כז) שם בהגה. וכל זה בשאר איסורים אבל בב"ח אעפ"י שאין האיסור דבוק ומקצת החתיכה תוך הרוטב אמרינן חנ"נ. והיינו בשניער אח"כ עד שנכנסה כולה לתוך הרוטב דאם לא כן לא נעשית נבילה לאסור שאר הקדרה. ש"ך ס"ק י"ג. פר"ח או' ט"ו. לה"פ או' כ"ג. שפ"ד או' י"ג. ולענין דינא כבר כתבנו לעיל או' ה' יעו"ש.

כח

כח) שם בהגה. י"א דלא אמרינן חנ"נ אם נתערב איסור לח בהיתר לח ואח"כ נתערב הכל בהיתר אחר וכו' כלומר דדוקא כשנתערב איסור לח בהיתר יבש אמרינן חנ"נ מטעם חשיבות כי החתיכות איסור ניכר ומובדל הוא נ"נ אבל לא כשנתערב איסור לח בהיתר לח כגון יין נסך ליין כשר או חלב לשומן ואח"כ נתערב הכל להיתר אחר ואין חילוק בין אם ההיתר האחר לח או יבש. ש"ך ס"ק י"ד. פר"ח או' ט"ז. לה"פ או' כ"ד. בל"י או' ט"ו. שפ"ד או' י"ד. וטעמא דמילתא דבדבר לח וצלול לא שייך ביה בליעה אלא שנבלל ומתערב האיסור עם ההיתר יפה. פר"ח שם. לה"פ שם. בל"י שם. שפ"ד שם.

כט

כט) שם בהגה. אבל לא בבשר בחלב. ר"ל אם נתבשל כזית בשר בחלב שאין בו ס' נגד הבשר נעשה כל החלב נבילה ואם נתערב בחלב אחר צריך ס' כנגדו. ער"ה או' ט' ור"ל דאם נתערב אותו חלב בחלב אחר בעינן ס' כנגד כל החלב ולא כנגד כזית בשר שנפל בתוכו. וכ"כ החו"ד בביאו' או' י"א.

ל

ל) שם בהגה. ואם נתערב יבש ביבש לא אמרינן בשום איסור חנ"נ. פי' שלא בדרך בישול יחד דאז דינו דבטל האיסור ברוב ע"כ אם נתערב תחלה שלא ברוב א"צ אח"כ רוב נגד כל התערובות הראשון. אבל אם נתבשלו יחד ודאי אמרינן חתיכה עצמה נ"נ וצריך ס' בהיתר נגד כל החתיכה. ט"ז ס"ק ט"ז לה"פ או' כ"ו. בל"י או' ט"ז. חו"ד או' י"ב.

לא

לא) והנה מצינו האי דינא אף ע"י בישול שבישל זית נבילה עם זית היתר בס' זיתי רוטב דרוטב מותר והבשר אסור חד בחד כמו יבש ביבש ואם נפל אח"כ עוד זית היתר גם החתיכות מותרות דלא נ"נ ביבש ומה"ט הרוטב מותר אף שאין ק"ך ברוטב דיבש ביבש לא נ"נ. מש"ז או' ט"ז.

לב

לב) וחתיכה שנאסרה מחלב ונ"נ מה"ת ונתערב אח"כ יבש ביבש עם ב' חתיכות בעל ברוב מדרבנן ובתנאי שיהיה עכ"פ ס' בכולם נגד החלב דאל"כ איכא למיגזר שאם יבשלם יתן טעם. שפ"ד או' ט"ז. וית' עוד מזה לקמן סי' ק"ט סעי' א' וסעי' ב' ובדברינו לשם בס"ד.

לג

לג) שם בהגה. ואם נתערב יבש ביבש לא אמרינן בשום איסור חנ"נ. כלומר בין בבשר בחלב בין בשאר איסורים אלא לעולם כל שניתוסף אח"כ היתר הוי כנתערב כן לכתחלה ודינו כדלקמן סי' ק"ט. ש"ך ס"ק ט"ז. כנה"ג בהגב"י או' מ"ג. לה"פ או' כ"ז. בל"י או' י"ז.

לד

לד) ולענין מליחה אי אמרינן חנ"נ לדברי מור"ם ז"ל עיין לקמן סי' ק"ה או' קי"ד.

לה

לה) דבר שנאסר בו כד"ק כגון מליחה וכיוצא אין בו דין חנ"נ כן הסכים הש"ך סי' כ"ב סק"י דלא כיש חולקים בזה. פר"ח בסי' זה או' י"ז. זבחי צדק או' כ"א.

לו

לו) כמחלוקת. בדבר שצריך קליפה כך מחלוקת בדבר שצריך נטילה. כנה"ג בהגב"י או' מ"ז. וא"כ לדברי האומרים בדבר שצריך קליפה לא נ"נ ה"ה בדבר שצריך נטילה. וכ"פ זבחי צדק או' כ"ב. ונ"מ לשאר דברים דלענין מליחה ית' לקמן סי' ק"ה סעי' ט' דיש כמה חילוקים יעו"ש.

לז

לז) שם בהגה. כלי הנאסר מבליעת איסור לא אמרינן ביה חנ"נ וכו' גם בזה יש כמה חלוקים כמ"ש לקמן סי' צ"ח סעי' ה' יעו"ש.

לח

לח) [סעיף ה'] טיפת חלב שנפלה על הקדרה שאצל האש וכו' ומיירי אפי' צונן שנפל על הקדרה שאצל האש משום דתתאה גבר. ביה"ל סוף הסי' לה"פ או' כ"ט.

לט

טל) שם. טיפת חלב שנפל על הקדרה שאצל האש וכו' ודוקא כשנופל באותו צד שאינו כנגד האש כמ"ש בסעי' שאח"ז יעו"ש.

מ

מ) שם. טיפת חלב שנפלה על הקדרה וכו' וז"ל סמ"ק (הובא בטור וב"י) טיפה שנפלה על דופן הכלי מספקא לן בפ' דם חטאת אי מפעפע בכל הכלי אי לא הלכך כשנפלה נגד הרוטב ויש ברוטב ס' מן הטיפה מותר ממ"נ אי מפעפע בכל הכלי הרי נתבטל ואם אינו מפעפע בכל הכלי אז לא יאסר (משום דמסתמא מפעפע לפנים והוי כאלו נפלה בתבשיל. כך פי' ב"י) אבל בנפלה בריקן שמא מפעפע בדופן הקדרה עד סמוך לרוטב כ"כ שאין ס' מן הטיפה ונעשה אותו מקצת כלי נבילה וכשיערה התבשיל וכו' עכ"ל וע"פ הדברים האלה הם דברי המחבר אלא שקיצר בלשון. ש"ך ס"ק י"ח. פר"ח או' י"ח. לה"פ שם.

מא

מא) שם. אם נפלה כנגד התבשיל א"צ אלא ס' כנגד הטיפה וכו' היינו להתיר התבשיל אבל הקדרה מ"מ אסורה ויערה מיד התבשיל בצד האחר וכמ"ש בהגה סעי' ו' ש"ך ס"ק י"ט. פר"ח או' י"ט. חו"ד או' י"ג. שפ"ד או' י"ט. חכ"א כלל מ"ה או' א'.

מב

מב) ואם בשלו בקדרה זו תבשיל אחר דינו כמו בפעם הראשון. הגה לקמן סוף סעי' ו'. ור"ל דצריך ס' נגד מה שנפל בבישול הראשון חכ"א שם או' ב' ערוך השלחן או' מ"ה. זבחי צדק או' כ"ה. והיינו אם עדיין הוא בן יומו כנודע. ורש"ל פג"ה סי' ל"ד כתב אף הקדרה מותרת מן הדין לבשל בה בשר עוד אלא שלכתחלה אסור להשתמש בה אפי' בשר. והב"ד הט"ז ס"ק י"ז וכתב וכן נראה עיקר. לה"פ או' ל' מנ"י על התו"ח כלל נ"ו או' ד' בי"צ ח"ג בעמ"ז או' ה' ואפשר דבהפ"מ או בשעת הדחק דיש להקל.

מג

מג) ומיהו אם כלי זה שנפל בו הטיפה הוא כלי שאין דרכו להשתמש בו דבר מועט (אלא ס' כנגד הטיפה) שרי לאשתמושי ביה לכתחלה דהא א"א לבא לידי נתינת טעם כמ"ש לקמן סי' צ"ט סעי' ז' פר"ח שם. לה"פ או' ל"א. מנ"י שם או' ה' וכתב דגם החולקים שם על הש"ע הכא מודים. וכ"כ החכ"א שם או' ג' זבחי צדק או' כ"ו.

מד

מד) ואם לא היה בתבשיל ראשון ס' נגד הטיפה וא"כ נאסר התבשיל כולו ואוסר כל הקדרה וא"כ צריך בתבשיל השני ס' נגד כל הכלי ואין לך כלי שיהיה ס' בתוכו כנגד כל הכלי וא"כ כל התבשיל אסור. חכ"א שם או' ב' ופשוט דאי איכא בתבשיל הב' ס' פעמים ס' כנגד תבשיל הראשון כגון שתבשיל הראשון היה דבר מועט והכלי כ"כ גדול והתבשיל הב' הרבה עד שיש בו ס' פעמים ס' כנגד הראשון התבשיל מותר. זבחי צדק או' כ"ז.

מה

מה) שם. ואם נפלה במקום הריקן והיא מפעפעת וכו' פי' אפשר שתפעפע ויש לחוש לזה. ט"ז ס"ק י"ח. ור"ל דאינו ודאי אלא מספקא לן כמ"ש לעיל או' מ' יעו"ש.

מו

מו) שם. ואם יערה התבשיל דרך מקום הקדרה שנאסר הרי יאסר התבשיל וכו' ומיירי כשאין בתבשיל ס' כנגד אותו מקום הריקן דהיינו ס' פעמים ס"א פחות מעט נגד הטיפה לפי שהטיפה אסרה עד ס' פחות מעט א"כ עם הטיפה יש ס"א פחות מעט אבל אם יש ס' כנגד מקום הריקן דהיינו ששים פעמים ס"א פחות מעט כנגד הטיפה התבשיל מותר. ש"ך ס"ק ך' פר"ח או' ך' לה"פ או' ל"א. בל"י או' ך' מנ"י שם או' ו' חכ"א שם או' ה' בי"צ ח"ג או' ב' זבחי צדק או' כ"ח. והגם דיש ס' פעמים ס"א פחות מעט כנגד הטיפה מ"מ אין לערות התבשיל דרך אותו מקום הקדרה דאין לבטל איסור לכתחלה ואפי' בקדרה חדשה נראה דאסור לערות דרך שם לכתחלה. ש"ך שם. לה"פ שם. בל"י שם. זבחי צדק שם.

מז

מז) ואם לא היה בתבשיל הראשון ס' פעמים ס"א פחות מעט ועירה התבשיל דרך המקום הקדרה הנאסר ונאסר התבשיל כנז' מ"מ אם חזרו ובשלו בתוך הקדרה תבשיל אחר (בתוך מעל"ע) ובאותו תבשיל הוא ס' פעמים ס"א פחות מעט נגד הטיפה מותר ואף דאיכא למימר כיון דהתבשיל ראשון נאסר א"כ נעשה כל הבלוע בקדרה איסור מתבשיל ראשון שנאסר ונעשה נבילה וצריך שוב ס' נגד כל הקדרה מ"מ כיון דהא דאסרינן התבשיל הראשון הוא חומרא גדולה ורבו המתירין רק שנהגו לאסור א"כ פשיטא דאין להחמיר יותר ולומר בבלוע בכלים חנ"נ באיסור כזה. מנ"י שם או' ז' חכ"א שם. זבחי צדק או' כ"ט.

מח

מח) שם. וזהו תקנתו שיניחנה כך וכו' עד שתצטנן. אבל לא מהני שינקוב הכלי מתחת דחיישינן שמא יגע הרוטב בדופן שנאסר ע"י נענוע. ומשמע נמי דלא מועיל שיערה מיד בצד האחר דשמא ינענע הקדרה. ש"ך ס"ק כ"א. פר"ח או' כ"א. לה"פ או' ל"ד. בל"י או' כ"א. כריתי או' כ"א. חו"ד או' ט"ו. חכ"א שם או' ה' בי"צ ח"ג בעמ"ז או' י"ב. זבחי צדק או' ל' ועיין לקמן או' ע"ג.

מט

מט) הא דשרינן בנפלה שלא כנגד הרוטב דיניחנה עד שתצטנן ומותר ה"ד אי איכא ס' כנגד הטיפה אבל אי ליכא ס' כנגד הטיפה התבשיל אסור דחיישינן שמא פעפעה הטיפה למקום הרוטב או שהרוטב פעפע למעלה למקום נפילתם ונאסר התבשיל. פר"ת או' י"ג. זבחי צדק או' ל"א.

נ

נ) שם הגה. ודוקא אם הקדרה ישנה אבל אם היא חדשה בכל ענין א"צ ס' רק נגד הטיפה וכו' וה"ה אם אינה בת יומה דינה כחדשה כמ"ש לקמן סי' צ"ח סעי' ה' וכ"כ הש"ך ס"ק כ"ב. פר"ח או' כ"ב. לה"פ או' ל"ה. בל"י או' כ"ב. כריתי או' כ"ב. חו"ד או' ט"ז. חכ"א שם או' ו' בי"צ ח"ג או' ג'.

נא

נא) ומ"מ אם היתה הקדרה בתחלה מליאה רוטב ונצטמקה ע"י רתיחות ואח"כ נפל טיפה לא שייך חדשה משום דהקדרה בלעה קודם נפילת הטיפה והגם דאפשר דאין המורה צריך לישאל ע"ז מ"מ אם אירע כך הדין דין אמת. שפ"ד או' כ"ג. זבחי צדק או' ל"ג.

נב

בנ) ודע דכל זה מיירי בקדרה מגולה אבל אם בעת נפילת הטיפה היתה מכוסה לא שאני לן בין נפלה נגד התבשיל לנפלה במקום ריקם ובכל גוונא בס' נגד הטיפה סגי ממ"נ שאם אין הטיפה מפעפעת בפנים אינו אוסר ואם מפעפעת ונכנסת לפנים כיון שהקדרה מכוסה ההבל עולה מהשולים לפיה ומערב הטיפה בכל הקדרה ומתבטלת בס'. פר"ח או' כ"ג. פר"ת או' י"ד. סול"מ שבסוף התו"ח כלל נ"ה דין ב' לה"פ או' ל"ו. כריתי או' כ"ג. ביאור הגר"א או' כ"ט. חכ"א שם. זבחי צדק או' ל"ד.

נג

גנ) ואם היתה מגולה אם כיסה תיכף ומיד ג"כ דינא כנפלה נגד הרוטב שהרתיחה עולה. פר"ת שם. זבחי צדק שם.

נד

דנ) וכל זה הוא דוקא אם היד סולדת במקום הנפילה אבל אם אין הי"ס במקום נפילת הטיפה הכל מותר. חו"ד או' י"ז. זבחי צדק או' ל"ה.

נה

הנ) שם בהגה. כדלקמן סי' צ"ד גבי כף. ט"ס הוא וצ"ל סי' צ"ח סעי' ה' גבי כף. וכ"ה בלבוש.

נו

ונ) [סעיף ו'] נהגו העולם לאסור כשנפלה על הדופן שלא כנגד הרוטב. פי' ואפי' יש ס' בתבשיל נגד הטיפה ולא מהני אפי' להניחה עד שתצטנן. ט"ז ס"ק ך' אמנם הש"ך ס"ק כ"ד כתב בשם מהרא"י דנוהגין להתיר ע"י צינון כמ"ש בסעי' ה' וכתב שכן כתב ג"כ רש"ל באו"ש ובספרו פג"ה סי' ל"ז. וכן הסכים הפר"ח או' כ"ד. לה"פ או' ל"ז. בל"י או' כ"ד. ומ"מ העולם נוהגין (ר"ל להקל בצינון) דוקא בהפ"מ וע"ש לא בענין אחר. שפ"ד או' כ"ד. ור"ל כמ"ש בסעי' ז' יעו"ש.

נז

זנ) שם. נהגו העולם לאסור כשנפלה על הדופן שלא כנגד הרוטב. ודוקא בקדרה ישנה הוא דנוהגין לאסור כשנפל שלא כנגד הרוטב דחיישינן שמא עלה אח"כ פעם אחת רתיחת הקדרה ונגע לאותו מקצת דופן הקדרה שנאסרה אבל בקדרה חדשה ודאי דאם יש בתבשיל ס' נגד הטיפה דלא נהגו איסור דהא אפי' נגע בו אין כאן איסור וכן אפי' בקדרה ישנה שאינה בת יומה וכן אפי' בקדרה ישנה בת יומה ויש בתבשיל ס' פעמים ס"א פחות מעט נגד הטיפה בכל זה לא נהגו איסור והוא מותר לכ"ע ומ"מ ימתין עד שיצטנן. ש"ך ס"ק כ"ה. פר"ח שם. לה"פ שם. כריתי או' כ"ד. חו"ד או' י"ז. שפ"ד או' כ"ה. זבחי צדק או' ל"ז. וכ"ז למה שנהגו העולם לאסור וכבר כתבנו באו' הקודם דבהפ"מ וע"ש נוהגין העולם להקל כבסעי' ז' דאם יש ס' בתבשיל כנגד הטיפה אפי' בקדרה ישנה ובת יומה נוהגין להקל ע"י צינון.

נח

חנ) ואם נפלה הטיפה בדופן הקדרה מבפנים למעלה מן הרוטב דינו כאלו נפלה מבחוץ שלא כנגד הרוטב והקדרה אסורה ואם ניער וכסה מיד ויש ס' כנגד הטיפה מותר. הרדב"ז ח"א סי' רכ"ג. ער"ה או' י"ב. זבחי צדק או' ל"ה.

נט

טנ) שם. אבל אם נפלה כנגד האש מותר וכו' ואם האש אינו חזק כ"כ ולא קנח המקום שנפלה בו אסור אבל אם קנח אותו מיד מעט הנשאר האש שורפו ומותר. הרדב"ז שם. ער"ה או' י"א.

ס

ס) שם. אבל אם נפל כנגד האש מותר שהאש שורפו וכו' פי' בעודנו עומד אצל האש אבל לאחר שסילקו אעפ"י שהוא רותח עדיין מ"מ אינו שורף ומייבש. ט"ז ס"ק כ"א. כנה"ג בהגה"ט או' כ"ד. לה"פ או' ל"ח. בל"י או' כ"ה. מש"ז או' כ"א. בי"צ ח"ג או' ד' זבחי צדק או' מ'.

סא

סא) שם. שהאש שורפו וכו' ואפי' ליכא ס' כנגד הטיפה מפני שהאש שורפו ומייבשו. תו"ח כלל נ"ו דין ג' ב"ח. זכ"ל חי"ד או' ב' על סעי' זה. חכ"א כלל מ"ה או' ח' זבחי צדק או' ט"ל.

סב

סב) שם הגה. ואז הקדרה נמי שרי. היינו בדיעבד אבל לכתחלה יש להחמיר ולאסור הקדרה. תו"ח שם. ש"ך ס"ק כ"ו. כנה"ג בהגב"י או' ס"א. לה"פ או' ט"ל. בל"י או' כ"ו. חו"ד או' י"ח. שפ"ד או' כ"ו. בי"צ שם. זבחי צדק או' מ"א.

סג

סג) וראוי לקנח הטיפה שנפלה על הקדרה ואפי' נגד האש. רש"ל פג"ה סי' ל"ז בשם הגמ"ר. דמש"א דף שפ"א ע"א. כנה"ג שם.

סד

סד) שם הגה. ואז הקדרה הוי אסורה אפי' יש ס' וכו' משום דחיישינן שמא לא פעפע הכל לפנים אלא נשאר משהו בדופן הקדרה. ש"ך ס"ק כ"ז. פר"ח או' כ"ה. לה"פ או' מ' בל"י או' כ"ז. בי"צ שם בעמ"ז או' כ"ו.

סה

סה) ומיהו בעינן לשעורי כנגד כל הטיפה בשעת נפילה משום דלא ידעינן כמה נתמעטה. פר"ח שם. זבחי צדק או' מ"ג.

סו

סו) ונראה דבכל מקום שהוזכר בסי' זה שהקדרה אסורה אם היא של מתכת ובא להגעילה לא מהני כשימלאנה מים וירתיחנה דא"כ צד החיצון לא נגעל אלא צריך להכניסה כולה ליורה. פ"ת או' ג' ומשמע דה"ד אם נפלה הטיפה מחוץ לקדרה אבל אם נפלה בפנים מהני כשימלאנה מים וירתיחנה דכבולעו כך פולטו.

סז

סז) שם בהגה. ויערה מיד התבשיל ממנו בצד אחר וכו' ואל יניחנו להצטנן כך מאחר שנפלה כנגד הרוטב דשמא יפעפע יותר מכאן ואילך. או"ה כלל ל"א דין א' ש"ך ס"ק כ"ח. פר"ח או' כ"ו. לה"פ או' מ"א. בל"י או' כ"ח. חו"ד או' ך' שפ"ד או' כ"ח. ומיהו אם לא עירה מיד דיעבד ודאי שרי. שפ"ד שם.

סח

סח) שם בהגה. ואם בשלו בקדרה תבשיל אחר דינו כמו בפעם הראשון. דלא ידעינן כמה נפיק מהטיפה בפעם ראשון. ביאור הגר"א או' ל"ג.

סט

סט) שם בהגה. דינו כמו בפעם הראשון. וצריך ס' כנגד כל הטיפה. בל"י או' כ"ט. וכ"כ לעיל או' מ"ב יעו"ש.

ע

ע) [סעיף ז'] יש מי שמתיר בשעת הדחק כגון בע"ש וכו' וה"ה לכל צורך גדול כגון לצורך אורחים או הפ"מ או לעני כפי ראות עיני המורה. תו"ח כלל נ"ו דין ב' ט"ז ס"ק כ"ב. ש"ך ס"ק כ"ט. כנה"ג בהגה"ט או' כ"ז. פר"ח או' כ"ז. לה"פ או' מ"ב. בל"י או' ל' שפ"ד או' כ"ט. חכ"א כלל מ"ה או' ז' בי"צ ח"ג או' ה' זבחי צדק או' מ"ד.

עא

עא) ועני כל השנה ועשיר בע"ש שוים הם. מהר"י מינץ סי' ט"ו. כנה"ג שם. בל"י שם. זבחי צדק שם.

עב

עב) ומ"מ המנהג לומר להם הטעם לזה מפני עניו ולזה מפני כבוד שבת כדי שלא יתמהו שלפעמים אוסר ולפעמים מתיר. מהר"י מינץ שם. ט"ז שם. כנה"ג שם. לה"פ שם. בל"י שם. חו"ד או' כ"א. מש"ז או' כ"ב. בי"צ שם בעמ"ז או' כ"ט. זבחי צדק או' מ"ה.

עג

עג) שם. אפי' שלא כנגד הרוטב. ואז יניח עד שיצטנן וכמ"ש בסעי' ו' והיינו אם אפשר אבל אם צריך מיד לצורך אורחים וכה"ג א"צ להמתין עד שיצטנן אלא יערה בצד האחר. רש"ל פג"ה סי' ל"ז. ט"ז ס"ק כ"ג. ש"ך סק"ל. כנה"ג שם. פר"ח או' כ"ח. לה"פ או' מ"ד. בל"י או' ל"ב. כריתי או' כ"ה. חו"ד שם. שפ"ד או' כ"א ואו' ל' חכ"א שם. בי"צ שם בעמ"ז או' ל"ב. זבחי צדק או' מ"ז.

עד

עד) שם. אפי' שלא כנגד האש ע"י ס' ומ"מ הקדרה אסורה דשמא לא מפעפע לפנים ואסור מקום הטיפה. רש"ל שם. ט"ז שם. לה"פ שם. בל"י שם. חו"ד שם.

עה

עה) שם. ע"י ס' פי' בס' בתבשיל נגד הטיפה לחוד. ט"ז ס"ק כ"ד. לה"פ או' מ"ה. בל"י או' ל"ג. חו"ד שם. מש"ז או' כ"ד. חכ"א שם בי"צ שם או' ה'.

עו

עו) ואם נפל טיפת חלב על הקדרה (שאינה בת יומא) עם מים אצל האש ובתוך מעל"ע (שנפלה הטיפה) בשלו בה בשר אפי' לא היה ס' במים נגד הטיפה מותר הבשר דאם לא עברה תחלה לתוך קדרה ג"כ בפעם השני לא תעבור ומותר הבשר בדיעבד ואפי' אם עוברת לפנים תחלה מ"מ אין בקדרה מן החלב אלא לפי שיעור המדומע במים דהא בהיתר לא חשבינן כל החתיכה כבליעה עצמה ונגד הדבר המועט ההוא מסתמא יש ס' בבשר. או"ה כלל ל"א דין ג' ט"ז שם. לה"פ שם. חו"ד או' כ"ב. חכ"א כלל מ"ה או' ד' בי"צ שם או' ז' וזהו כשנפלה מתחלה כנגד המים אבל אם נפלה מתחלה שלא כנגד המים ואח"כ בבישול הבשר הוא כנגד הרוטב בעינן ס' בבשר נגד הטיפה דמקודם לא עברה לפנים מחמת שהיה שלא כנגד הרוטב ועכשיו תעבור מחמת שהוא כנגד הרוטב והקדרה לא נאסרה מקודם דבחדשה מיירי. חו"ד שם. בי"צ שם.

עז

עז) וכן אם נפל כזית חלב לתוך קדרה של מים חדשה (או אינה בת יומא) ואח"כ בישל בשר בתוכה א"צ ס' אלא לפי שיעור המדומע. חו"ד שם. מש"ז סוף או' כ"ד. לב"ש בסופו בחי' דינים ליו"ד או' מ"ב. זבחי צדק או' נ"ב. ועיין לקמן סי' צ"ג או' ח'.

עח

עח) אבל אם בשל מים בקדרה ישנה בת יומא ונפל בה כזית חלב ואין במים ס' כנגד החלב כל הקדרה נ"נ משום דהוי בשר בחלב ואם בשל בה אח"כ בין בשר בין חלב התבשיל אסור כמ"ש לקמן סי' צ"ח סעי' ה' יעו"ש ואפי' אם אח"כ בשל בה קטניות ג"כ התבשיל אסור דהקדרה נ"נ דלא ידעינן כמה בלע ואין לך במה שנתבשל בתוך הקדרה ס' כנגד הקדרה כנודע. זבחי צדק או' נ"ג. ועיין לעיל או' מ"ד.

עט

עט) שם בהגה. ואם נשפך חלב או שאר איסור רותח ע"ג קרקע והעמידו עליו קדרה חמה וכו' לאפוקי צוננת דאפי' הקדרה מותרת. ש"ך ס"ק ל"א. כנה"ג בהגב"י או' פ"ה. לה"פ או' מ"ו בל"י או' ל"ד. חו"ד או' כ"ג. שפ"ד או' ל"א. ביאור הגר"א או' ל"ה. חכ"א שם או' י"ט. בי"צ ח"ד או' א' זבחי צדק או' נ"ד.

פ

פ) שם בהגה. אם מה שנשפך אינו אצל האש וכו' דאם הוא אצל האש והוא חם פשיטא דהוי ככ"ר ועדיף מניה ואפי' העמידו עליו קדרה צוננת הכל אסור אפי' התבשיל. ש"ך ס"ק ל"ב. כנה"ג שם. פר"ח או' כ"ט לה"פ או' מ"ז. בל"י או' ל"ה. מנ"י על התו"ח כלל נ"ו או' ך' כריתי או' כ"ו. מש"ז או' כ"ה ובשפ"ד או' ל"ב. ביאור הגר"א שם. חכ"א שם או' י"ד. ומ"ש החו"ד בביאו' או' כ"א לחלוק על דברי הש"ך הנז' עי"ש בבינת אדם סי' מ"ב מ"ש לדחות דברי החו"ד וכתב וכבר פשטה הוראה זו של הש"ך ולא שמענו מעולם מי שחולק ע"ז יעו"ש. והב"ד זבחי צדק או' נ"ה.

פא

פא) ומ"מ אם יש ספק אם יש ס' בקדרה נגד מה שזב דמותר מס"ס שמא היה ס' וספק שמא אינו מפעפע לפנים. חכ"א שם. זבחי צדק או' נ"ו.

פב

פב) שם בהגה. ולכן הקדרה אסורה דבולע קצת והתבשיל מותר וכו' ואם הקדרה היא רותחת מחמת האש אפי' התבשיל אסור אם אין ס' נגד מה שתחתיו. רש"ל באו"ש ובספרו פג"ה סי' ל"ח. ומשמע שם דאפי' הנשפך הוא צונן אסור כיון שהקדרה מרתחת מחמת חום האש יעו"ש. ש"ך ס"ק ל"ג. כנה"ג שם. בל"י או' ל"ו. שפ"ד או' ל"ג. חכ"א שם או' ט"ו. בי"צ ח"ד או' א' זבחי צדק או' נ"ז.

פג

פג) וכל זה מיירי שבאותו מקום ליכא אפר דאל"כ נעשה הרוטב שנשפך על האפר לפגם ואינו אוסר. מנ"י על התו"ח שם. חכ"א שם או' י"ז. ומ"מ אם זב הרבה והיה שם מעט אפר אין להקל והכל לפי הענין בשגם דגוף הדין אם אפר פוגם אינו מוסכם אליבא דכ"ע לכן אין להקל כ"א לצורך גדול. חכ"א שם. זבחי צדק או' נ"ט.

פד

פד) שם לא ראה בשעה שזב אלא שמצא שקרקע הכירה הוא לח מקדרה זו לזו אבל אינו יודע אם נגע בקדרה אחרת או לא וגם אינו יודע כמה זב אפי' שניהם עומדים אצל האש מותר דהוי ס"ס ספק שמא לא הגיע עד הקדרה השנית ואת"ל שנגע שמא היה ס' ופשיטא דלא מחזקינן איסור אם לא ראה כלל שזב. חכ"א שם או' י"ח. זבחי צדק או' ס'.

פה

פה) שם בהגה. ואם לא נפסק הוי כעירוי וכו' כלומר דלא אמרינן שנתקרר כיון שנזחל ע"ג הכירה. ש"ך ס"ק ל"ד. פר"ח או' ל"א. לה"פ או' נ"א. שפ"ד או' ל"ד. חו"ד או' כ"ו.

פו

פו) שם בהגה. והתבשיל שבתוכה שרי דאין עירוי אוסר רק כד"ק. ולכן אפי' יש בקדרה תבשיל דשייך ביה קליפה א"צ לקלפו דהקדרה הוי כמו קליפה. ש"ך ס"ק ל"ה. לה"פ או' נ"א. בל"י או' ל"ז. חו"ד או' כ"ז. שפ"ד או' ל"ה. ביאור הגר"א או' ל"ז. זבחי צדק או' ס"ב.

פז

פז) שם בהגה. דאין עירוי אוסר רק כד"ק. וא"כ מ"ש והקדרה הצוננת נאסרה וכו' היינו בכד"ק. וא"כ אם בשל בה בתוך מעל"ע קודם הגעלה בדיעבד בהפ"מ יש להכשיר כמ"ש לעיל סי' צ"א או' כ"ט יעו"ש.

פח

חפ) שם בהגה. אבל אם הקדרה היא חמה וכו' אפי' וכו' אפי' הקלוח הוא צונן הכל אסור דתתאה גבר והוי כצונן לתוך חם דכולו אסור. ול"ד למ"ש לקמן סי' ק"ה סעי' ג' בהגה דאם הניח היתר ואיסור זה אצל זה ואחד מהן צונן דסגי בקליפה דהכא כיון שבא הקלוח מלמעלה הוי כמו עילאה. א"נ כיון שהקדרה עומד במקומו חשוב תתאה. א"נ הכא מקלח על הקדרה כמ"ש הב"ח ססי' צ"א. ש"ך ס"ק ל"ו. שפ"ד או' ל"ו. ומיהו ה"ד כשמקלח על הקדרה אבל אם החלב זב עד תחת הקדרה של בשר החלב יש לו דין תתאה גבר ואינו אוסר התבשיל שבקדרה. פר"ח או' ל"ב. לה"פ או' נ"ב. בל"י או' ל"ח. חכ"א שם או' י"ג וכתב אבל הקדרה אסורה משום קליפה.

פט

טפ) ונראה דאם המקום שתחת הקדרה הוא חם שהיס"ב ונפל שם חלב צונן תחת הקדרה אסור התבשיל עד דאיכא ס' נגד מה שתחת הקדרה דכיון דהקדרה חמה וגם המקום שתחתיה חם לא אמרינן בזה דין תתאה צונן. וכ"מ בהבל"י שם.

צ

צ) שם בהגה. טפה הנופלת ע"ג כיסוי קדרה דינה כנפלה ע"ג קדרה נגד הרוטב. ושרי ע"י ס' והכיסוי לעולם אסור כמו הקדרה. תו"ח כלל נ"ו דין ד' ומיהו יש הפרש בכיסוי מן הקדרה שנפל עליה כנגד הרוטב דהגם דהקדרה אסורה מ"מ אם בישל בה פעם אחרת אם יש ס' בתבשיל הב' נגד הטיפה התבשיל מותר כמ"ש לעיל בהגה סעי' ו' אבל בכיסוי חיישינן שמא לא עלתה הרתיחה כלל ונעשה נבילה ואם בישל בו פעם אחרת צריך ס' כנגד כל הכיסוי. מש"ז או' כ"ח זבחי צדק או' ס"ז.

צא

צא) שם בהגה דינה כנפלה ע"ג קדרה נגד הרוטב. והטעם שהכיסוי הוא כמו ניעור ומעלה רתיחה ומיד נתבטל כדין נפלה בקדרה נגד הרוטב ולכן אפי' שהה שוב הכיסוי על הקדרה מותר ע"י ס' נגד הטפה. מנ"י על התו"ח שם או' י"ב. ורש"ל פכ"ה סי' מ"ו חולק על דברי מור"ם הנז' וכתב כי אין הרוטב מצטרף לבטל הטפה וא"כ נעשה הכיסוי נבילה אם אין בו ס' לבטל הטפה והסכים עמו הט"ז ס"ק כ"ח. אמנם המנ"י שם כתב על דברי רש"ל הנז' דאילו ראה דברי הש"ד ואו"ה שכתבו כן להדיא בודאי לא היה חולק עליהם בלא ראיה מספקת וע"כ סיים המנ"י שם דאין להחמיר נגד פסק מור"ם ז"ל. וכן הפר"ח או' ל"ג הסכים כדברי מור"ם הנז' ודלא כרש"ל והט"ז. לה"פ או' נ"ג. כריתי או' כ"ט. מש"ז או' כ"ח. חכ"א שם או' ט' בית יעקב בתשו' ססי' ל"ז. פ"ת או' ה' זבחי צדק או' ס"ו. מיהו דעת הבל"י סוף או' ט"ל להחמיר כדברי הט"ז. וכ"ה דעת החו"ד או' כ"ט. בי"צ סי' צ"ג ח"ב או' ב' וע"כ נראה דבהפסד מועט יש להחמיר אבל בהפ"מ או בשעת הדחק יש להכשיר כדברי מור"ם ז"ל ודעמיה. והיינו באיסור דאו' אבל באיסור דרבנן גם הט"ז שם כתב דיש להקל.

צב

צב) שם בהגה. והוא שהתחיל הקדרה להרתיח וכו' ואם לא התחיל להרתיח ונפל על הכיסוי לא נאסר מה שבקדרה כלל אף אם אין בו ס' דעדיין הוי כצונן ואינו מפעפע למה שבקדרה. תו"ח שם. ש"ך ס"ק ל"ז. פר"ח או' ל"ד. לה"פ שם. בל"י שם. חכ"א שם. זבחי צדק או' ס"ח. והכיסוי אם היס"ב נאסר ואז לא סגי ליה בהדחה בעלמא. פר"ח שם. לה"פ שם. בל"י שם. חכ"א שם. אבל אם אין היס"ב סגי בהדחה. חכ"א שם.

צג

צג) [סעיף ח'] מחבת של חלב שנתנו בכירה תחת קש"ב הזיעה עולה ונבלע בקדרה ואוסרתה. וגם המחבת אסורה שהזיעה נאסרה ואוסרתה. פר"ת או' ט"ז. מש"ז או' כ"ט. דגמ"ר על סעי' זה. ומיהו אם המחבת כ"כ קטנה ביותר והכירה רחבה ביותר שאז מלהב החש לכל שולי הקדרה ושורפת כל הזיעה העולה מהמחבת הוי כדין טיפה שנפלה כנגד האש שאפי' הקדרה מותרת. פר"ת שם. מיהו בתשו' פרי הארץ ח"ב סי' י"ד האריך בזה והסכים דהמחבת אינה נאסרת יעו"ש והב"ד הער"ה או' י"ד ומשמע דמסכים לדבריו. וכ"מ מדברי הש"ע והתו"ח כלל נ"ו דין ח' שכתב ג"כ כלשון הש"ע שכתבו ונבלע בקדרה ואוסרתה משמע דוקא הקדרה ולא במחבת וע"כ המקיל לא הפסיד.

צד

צד) אבל אם תלו בשר על קדרה של חלב שהיס"ב בזיעה במקום שנוגע בבשר הבשר והקדרה של חלב נאסרו. פרי הארץ שם. ער"ה שם.

צה

צה) שם. הזיעה עולה ונבלע בקדרה ואוסרתה. ומיירי שיש חלב במחבת דבלא"ה לא היה ריח הכלי של חלב אוסר. תו"ח שם. ב"ח. כנה"ג בהגב"י או' ס"ט. וכשאין בו חלב אף אם הוא ב"י אינו אוסר קדרה העליונה. וכן אם בתחתונה יש מים יש להתיר העליונה דהוה נ"ט בר נ"ט דהתירא אבל אם המחבת התחתונה היא של איסור אוסרת העליונה דהוי נותן נ"ט בר נ"ט דאיסורא. מש"ז או' כ"ט. זבחי צדק או' ע"ג.

צו

צו) שם הגה. ואם היה חלב במחבת בעינן ס' בתבשיל וכו' ואם יש ס' בתבשיל בקדרה העליונה נגד החלב שבתחתונה התבשיל מותר והקדרה אסורה כמו נפלה טפת חלב נגד הרוטב. מש"ז שם. זבחי צדק או' ע"ד.

צז

צז) ואם יש ס' נגד חלב שבמחבת שרי ולא בעינן נגד כל הבלוע שבמחבת משום דבלוע הוי נ"ט בר נ"ט דהתירא אבל באיסורא צריך לשער נגד כל הכלי התחתונה. מש"ז שם. זבחי צדק שם.

צח

צח) שם בהגה. וגם מיירי שהוא בקרוב כ"כ שהיד סולדת וכו' אבל אם אין היד סולדת בזיעה הכל שרי. היינו אם הקדרה צוננת בעינן יד סולדת מן הזיעה אבל אם הקדרה העליונה חמה הגם שאין היד סולדת אסורה. פסקים וכתבים סי' ק"ג. לבוש. מנ"י על התו"ח שם או' כ"ז. מש"ז שם. זבחי צדק או' ע"ה.

צט

צט) ואם הקדרה העליונה היא צוננת והקדרה התחתונם היא ספק אם היד סולדת אם לאו מותר מן הספק ואין לאסור העליונה אלא א"כ יד סולדת בתחתונה בודאי. שו"ת ב"ח החדשות סי' כ"ד. ער"ה או' י"ד. חי' רע"ק. זבחי צדק או' ע"ו.

ק

ק) שם בהגה. ולכן תולין בשר לייבש על קדירות של חלב ולא חיישינן לזיעה שעולה. מפני שהבשר הוא רחוק הרבה ממנו. לבוש. ויש ליזהר עכ"פ שירחצו הבשר היטב יפה יפה כי עכ"פ יש זיעה מחלב אלא כל שאין יס"ב אין נבלע ודבר דלאו אורחיה למיכליה בלא הדחה שרי כבסי' צ"א סעי' ב' בהגה וכ"ש בשר יבש ואם נתבשל כך בלא הדחה ותמיד היה עולה הזיעה מחלב אני חוכך לאסור כי א"א לשער בס' פר"מ או"ח בתחלתו עם השואל באו"ה שני סדר שני או' ל"ו. זבחי צדק או' ף'.

קא

קא) שם בהגה. וכן אם המחבת מכוסה הכל שרי וכו' ואפי' יושבות זו ע"ג זו ממש ושניהם רותחים הוי כזו אצל זו והכל מותר ולא אמרינן שהעליון מכביד על התחתון ומפליטו. או"ה כלל ל"א דין י"ז. תו"ח כלל נ"ו דין ח'.

קב

קב) שם בהגה. מידי דהוי אשתי קדירות נוגעות זו בזו דאין אוסרין וכו' ואפי' אם קדרה א' של בשר וא' של חלב או משאר איסורין כגון של ישראל ושל עכו"ם נוגעין זה בזה רותחין אצל האש מותר הכל בדיעבד המאכל והקדרה דאין טעם מפעפע מדופן לדופן וגם לא חיישינן שמא ניתז ניצוצות מזו לזו דלא מחזקינן איסורא. או"ה שם דין ט"ז. כנה"ג בהגב"י או' ע"א. ואפי' אם הזיעו שניהם מותרות. מש"ז או' כ"ט. זבחי צדק או' ע"ח. ומשום ריח מזו לזו נמי ליכא למיחש אפי' אם שתיהן מגולות. או"ה שם. כנה"ג שם או' ע"ב.

קג

קג) שם בהגה. מידי דהוי אשתי קדרות נוגעות זו בזו וכו' ומטעם זה נראה להתיר באם אפו בתנור פלאדי"ן של חלב ואח"כ באותו מקום רותח הושיבו שם קדרה ובתוכו בשר דכל שאין החלב בעין במקום ההוא בתנור הוי כקדרה של חלב ושתי קדירות לא אסרי אהדדי. ט"ז ס"ק כ"ט. וכ"כ לקמן בסי' צ"ז סק"ג. כנה"ג שם או' ע"ג. פר"ח או' ל"ו. לה"פ או' נ"ד. בל"י או' מ' וכתב דמה שהקשה הש"ך שם בנה"כ סי' צ"ז על דברי הט"ז הנז' לא דמי דהכא מיירי שראו שאין החלב בעין יעו"ש וכ"כ המנ"י על התו"ח שם או' כ"ב דהכא מיירי במקונח יפה מקום מושב הפלאדי"ן. מש"ז או' כ"ט. שאלת יעבץ סי' ק"ג. ער"ה או' ט"ו וכתב וכן דעת כל האחרונים. זבחי צדק או' ע"ט. מיהו לכתחלה אם אין צורך קצת ראוי להחמיר משום הרחקה אטו מאכל בלא כלים. ער"ה שם. ועיין עוד לקמן סי' צ"ז או' כ"ט.

קד

קד) [סעיף ט'] נר של חלב עשוי כנר של שעוה שנטף ממנו טפה על כלי א"צ כ"א גרידה. שהרי ידוע ומורגש לנו שטפה רותחת שנופלת מכ"ר על בשר אדם שורפתו הרבה יותר מטפה הנופלת מנר של חלב שסביב הפתילה. תה"ד ססי' קע"ו. לבוש. ב"ח.

קד) שם. אבל חלב מהותך חם שנפל ממנו טפה על כלי צריך הגעלה. ר"ל נר שהוא דולק מחלב מהותך וקערה או כף מונח תחת הנר ונפלה טפה מפי הנר בשעה שהוא דולק בקערה או בכף צריכין הגעלה דחשיב רותח ע"י האור ואינה מתקררת כ"כ בנפילתה. תה"ד שם. ודוקא אם נפלה מפיו במקום שהפתילה דולקת שאותו צד חשוב ע"י האור עצמו אבל אם נטף מצד אחר מן הכלי שהפתילה בתוכו לא מקרי רותח לאסור מה שנוטף עליו. ט"ז סק"ל. כנה"ג בהגב"י או' צ"ב. חו"ד או' ל"ב. מש"ז או' ל' חכ"א כלל מ"ה או' ך' זבחי צדק או' פ"א.

קה

קה) ואם נפלה טפה רותח על סכין או כלי שהוא צונן א"צ רק לגרר במקום שנפלה הטפה הואיל ופסקה הטפה כשנפלה עליו והא דאמרינן עירוי ככ"ר ה"ד כשנפלה בקילוח אבל בכה"ג לא. תה"ד שם בשם תשו' מהר"ם. או"ה כלל נ"ח דין ו' תו"ח כלל נ"ו דין ו' ט"ז ש"ם. ש"ך ס"ק ל"ח. כנה"ג בהגב"י או' פ"ז. חו"ד שם. חכ"א שם. זבחי צדק או' פ"ב. ודוקא שנפל על הקתא של סכין אבל נפלה על הברזל של סכין נועצו עשר פעמים בקרקע קשה ודיו וכשר אף לדבר חם. או"ה שם. תו"ח שם. ט"ז שם. כנה"ג שם. הל"פ או' נ"ו. בל"י או' מ"ב. מש"ז שם. זבחי צדק או' פ"ט.

קו

קו) והיכא שהסכין צריך נעיצה בקרקע אם נשתמש בה קודם נעיצה המאכל צריך קליפה והיינו אם הוא בר קליפה והדחה ואם לאו מותר לגמרי. או"ה שם דין ח' כנה"ג שם או' פ"ח. בל"י שם. זבחי צדק או' ץ' ור"ל היכא דאפשר בקליפה או בהדחה יש להחמיר אבל היכא דלא אפשר מותר. וה"ד אם היתה הסכין נקיה אבל אם לא היתה נקיה צריך ס' כנגד הליכלוך שעליה.

קז

קז) שם. אבל חלב מהותך חם וכו' הפר"ח דחה דין זה ואין דבריו מוכרחים כמ"ש הר' סול"מ שבסוף התו"ח כלל נ"ה דין ו' ועי"ש שהסכים עם מ"ש הפר"ח בא' שקנה קדרה חדשה מן העכו"ם ומצא בדופנה מבחוץ חלב מהותך דאסורה מיהו ה"ד אם מוכח הדבר שנפל עליה הנר אבל מן הסתם לא מחזקינן ריעותא יעו"ש. ער"ה או' ט"ז.

קח

קח) ואם נפל נר חלב על הכלי ושהה שם קצת אם הוא מתכות יש תקנה בליבון ואם עץ אין תקנה. שפ"ד סוף או' ל"ח. ואפי' אם הסיר הפחם וזרק על כלי לא אמרינן שכבר נשרף החלב כי עדיין יש בו לחלוחית וכולו אסור. חכ"א כלל מ"ה או' ך'.

קט

קט) ומיהו בנרות שלנו דהחלב עומד ימים רבים ומוסרח למאוד טרם שנעשה נרות הוי נ"ט לפגם ויש להקל. כריתי או' ל"ב. חכ"א שם. זבחי צדק או' פ"ז.

קי

קי) הסמ"ע בקו' שלו הזהיר שלא ליתן נר של חלב לשפחה גויה כי אינה נזהרת שלא תטיף על הכלים. לה"פ או' נ"ה. בל"י או' מ"א. זבחי צדק או' פ"ח.

קיא

קיא) יש להזהיר לאלו ששותין הטוטו"ן דהיינו הפיפ"א של טאבק"ו שלא יבעירוהו מנרות של חלב לפי ששואב הלחלוחית של חלב שע"פ הנר. ומסתברא דה"ד כשמקרב הפיפ"א אצל הפתילה הדולקת ומבעירה משם אבל להבעיר מראש השלהבת שהיא רחוקה מהפתילה דהתם מקלא קלי איסורא וליכא ממשא ש"ד ובעל נפש יחוש גם לזה. פר"ח סי' ק"ח או' כ"ג. והלה"פ שם כתב דאין לחוש להדליק מכל השלהבת דשלהבת אין בו ממש יעו"ש. והכנה"ג לקמן בסי' ק"ה בהגה"ט או' ט"ו אוסר להדליק מהשלהבת בכל מקום יעו"ש נמצא דדבר זה בפלוגתא שניא וכן הברכ"י בשיו"ב בסי' זה או' ט' ובספרו מחב"ר באו"ח סי' ר"י או' ח' הביא פלוגתא בזה וסיים כאן בברכ"י דבעה"ק ירושת"ו כמעט רוב הת"ח נזהרין בזה עכ"ל ועיין בדברינו לאו"ח סי' ר"י או' ל"ד שכתבנו דהיכא דא"א יש להדליק ע"י אמצעי דהיינו שמדליק איזה דבר מנר החלב ואח"כ מדליק הפיפ"א מאותו דבר יעו"ש. וכ"כ זבחי צדק או' צ"ד. והרב בן א"ח פ' בהעלותך או' י"ט כתב דכ"ז בשואף בפיו בעת ההדלקה אבל אם מדליקה בידו בלי שאיפה ואחר שמסירה מן הנר שואף בפיו מותר לכ"ע עכ"ל מיהו מסתימת דברי הפו' הנז' משמע דאין חילוק וכ"מ ממ"ש לקמן או' קי"ג יעו"ש ואפשר במקום דלא אפשר ע"י אמצעי יש להקל בזה.

קיב

קיב) אם אחד נזהר להדליק הפיפ"א מנר של חלב אסור למי שנוהג התר להדליק הפיפ"א מנר חלב וליתן למי שהוא נזהר מזה. הרב משאת משה ח"א יו"ד סי' ד' ברכ"י שם או' יו"ד. מחב"ר שם או' ט' זבחי צדק או' צ"ב.

קיג

קיג) י"א דה"ד לומר לו שידליק לו מקטרתו אסור אבל אם זה הנוהג היתר מאליו ומעצמו הדליק לו מקטרתו של הנוהג איסור מותר שמעון הנוהג היתר ליתן לראובן הנוהג איסור מקטרתו שהדליק מנר של חלב. הרב משאת משה שם שמשמע מדבריו שהאיסור הוא דוקא בשעת ההדלקה ואף שטעמו משום דאותה שעה הוא נהנה מן החלב אבל לאחר שהדליק הפיפ"א לא נאסרה ומותר לשתותה אחר שנדלקה דאין איסור כלל בזה יעו"ש. וי"א דגם שמעון המתיר לאחר שהדליק הפיפ"א מנר של חלב אסור ליתן אותה לראובן הנוהג איסור. סמא דחיי חי"ד סי' ה' וכ"מ מדברי המחב"ר וברכ"י שם. והב"ד זבחי צדק או' צ"ג וכתב ואפשר שטעמם שכיון שנדלקת הפיפ"א מנר של חלב נאסר אותו הטוטו"ן שבפיפ"א דנעשה בו טעם חלב וסיים ויש להחמיר.

קיד

קיד) אם ראינו שנפל מרוטב של איסור על הרחת כל היום אסור להוציא לחם באותו רחת ואם הוציאו כמדומה שיהא דינו כגדי כחוש (לקמן סי' ק"ה סעי' ה') שאם נצלה בחלבו קולף ואוכל ואינו אוסר רק קליפה מן הלחם והכל לפי ראות עינינו אם בגדי כחוש אם בשמן ואם נתערב הלחם ההוא ברוב הכל מותר אפי' אם לא יקלוף. רש"ל פג"ה סי' נ"ט בשם פסקי הר' יוסף וכן הסכים דמש"א דלא כרש"ל שם שאוסר. והב"ד כנה"ג בהגב"י או' פ"ט. זבחי צדק או' צ"ה.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---