דרישה/יורה דעה/צב

דרישה ‏ יורה דעה צב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כזית בשר כו' אבל אם אין בחלב ששים לבטל הבשר כו' וא"ת מאי איכפת לן בדליכא ששים הא כיון שקדם וסלקו קודם שנח מרתיחתו א"כ לא פלט כלום (ומהאי טעמא סובר הרמב"ם והרשב"א שמותר אפילו בדליכא ס' עכ"ה) וי"ל שסובר רבינו כהסמ"ג שכתב דאף על גב דאינו פולט מה שבולע עתה מהחלב מ"מ פולט מה שכבר בלע והא ראיה דעינינו רואין שכשנותנין ירק בקדרה רותחת משתנה מראית המים מיד ובשר שמן נימוח בתוכה ונראה שמנונית על הרוטב וא"כ כיון שפלט טעם בשר בתוך החלב אוסר בדליכא ס' וכן משמע מדברי הרמב"ם והרשב"א ב"י ועיין מ"ש עוד מזה בסימן צ"ג:

ב

טיפת חלב כו' אם יש בה ששים לבטל החלב מותרת מדמתיר בס' ש"מ שסבר שהטיפה מתפשט בכל החתיכה אפי' בלא רוטב וממילא אם אין ס' בחתיכה נאסר כולה וכ"כ רבינו בסמוך דהיכא שנאסרה החתיכה נעשית כל החתיכה איסור כו' וקשה דלקמן סימן ק"ה כתב וכן אם נפל איסור על החתיכה שבקדרה שהיא חוץ לרוטב אינו אוסר אלא כדי נטילה כו' ונראה שיש לחלק בין טיפת חלב שהוא צלול ומתפשט בקל בכל החתיכה ובין איסור שהוא גוש וכן תירץ מו"רש באו"ש ולא כת"ח כלל כ"ג דין ג' שכתב סתם שאינו אוסר אלא בכדי נטילה וכתב ולא כמ"ש בי"ד סי' צ"ב שנאסר כולה. ומור"ש ז"ל אסר כל החתיכה בכל ענין אפילו באיסור גוש ובלא רוטב עיין בא"ו שלו בדין חם לתוך חם ובעקרים שלו בדין דג טמא בהג"ה וז"ל מ"ו אף שבצלי אינו אוסר המחבר אלא כדי נטילה שהרי אפילו עירוי דם רותח על הצלי אינו אוסר אלא כדי נטילה (כדלעיל סימן ע"ו) מ"מ חתיכה שנתבשלה רכה לבלוע והטיפה נכנסת שפיר בכולה עכ"ל (אלא שקשה דהא לקמן בסימן ק"ה נמי איירי בנתבשלה וע"כ צריכין אנו לתירוץ הראשון עכ"ה) וחילוק שבין צלי ומבושל כתבוהו ג"כ ב"י בסימן צ"א ולקמן יתבאר בדברי רבינו בסימן ק"ה:

ג

ורש"י פירש אפילו מקצתה ברוטב עיין בד"מ שהוכיח מדברי הטור דאף דאותה החתיכה נאסרה כיון שאינה כולה בתוך הרוטב מ"מ אינה אוסרת מה שבקדרה (וכ"כ בסמוך בשם מהרי"ן חביב) אף שהוא מקצתה בתוך הרוטב ואין ס' כנגדו ומש"ה כתב בסמוך והיכא שנאסרה מחמת חלב נעשית כל החתיכה איסור ואם בשלה עם אחרת צריך ששים לבטל כולה ומדלא כתב וכיון שנעשית נבילה בעינן ס' מהשאר שבקדרה לבטל כולה שמע מינה דס"ל דאין שאר קדרה נאסר אא"כ ניער ובישל אח"כ דהו"ל כבישול חדש והביא דברי המרדכי דף תשל"ז ע"א שכ"כ ע"ש. והיינו טעמא משום דאמרינן ממ"נ אי נמשך האיסור בכל הקדרה אם כן בכולה משערין ואי לא אם כן גם כן אינו נאסר מהחתיכה אלא שקשה לפ"ז ממ"ש בס"ס טיפת חלב שנפלה על הקדרה דבעינן ששים פעמים ס' ולא אמרינן ממ"נ ויש לחלק בין חתיכת בשר דנמשך ממנה הטעם והבליעה מיד לקדרה שכבר נאסר הקדרה ואחר כך נמשכת ממנה לתבשיל. ואין לומר דמ"ש ואם בשלה עם אחרת ר"ל אם היה עוד חתיכות עמו נאסרו ממנו באותו בישול דז"א דהא דין ההוא שכתב והיכא שנאסרה החתיכה קאי גם לרש"י ולרש"י לא נאסרה החתיכה כ"א כשהיה כולה חוץ לרוטב וכשהיה חוץ לרוטב אין שאר החתיכות נאסרו עכ"פ צ"ל שחזרה ונתבשלה עם חתיכות אח"כ וק"ל:

ד

כתב הרמב"ם אבל אם ניער כו' ונראה שא"צ רק שינער או יכסה מיד כו' מהרי"ן חביב יישב דברי הרמב"ם דלק"מ דגם הוא סובר שא"צ ניעור כו' אלא מיד והא דכתב אבל אם ניער מתחלה ועד סוף גררא דלישניה נקטיה דבריש דבריו כתב אם אין בחתיכה ס' אם ניער לבסוף אסור הכל אם אין ס' בקדרה לבטל החתיכה ושם הוכרח לומר ניער לבסוף דאי ניער בתחלה כל הקדרה מצטרף לבטל טיפת החלב ואי לא ניער גם לבסוף אין שאר הקדרה נאסר מן החתיכה הלכך הוכרח לומר בריש דבריו אם ניער לבסוף לכן אמר בסיפא אבל אם ניער מתחלה ועד סוף ר"ל שאם ניער מתחלה אף אם ניער גם בסוף שרי הואיל וניער בתחלה. גם י"ל דהכי קאמר אם ניער ר"ל שהוא מנוער מתחלה ועד סוף ור"ל שניער מתחלה עד שנתבלבל בכל הקדרה וממילא מנוער הוא הטעם מתחלה ועד סוף וק"ל ואגב רישא קאמר לשון שאינו מדוקדק ועוד י"ל דגם רבי' לא פליג אדברי רמב"ם בזה אלא לפרש דבריו וה"ק ונראה דהרמב"ם שכתב שינער מתחלה כו' אינו ר"ל שצריך וכו' וק"ל:

ה

וכתב עוד הרמב"ם כו' ואינו מבין דבריו שאם החתיכות כולן בתוך הרוטב מה צריך לנער כתב ב"י וא"ת כשנפל לתוך המרק מאי צריך לנער וזה הו"ל לרבי' לאקשויי על הרמב"ם (ולעד"נ אינו ר"ל דוקא רוטב אלא כל מיני לפתן ושאר דברים שמתבשלים עם הבשר נכלל ג"כ בזה) (גם אפשר ליישב דאיירי בנפל כ"כ הרבה עד שאם לא נצטרף כל החתיכות יחד לא יהיה ששים נגדו ולכך צריך ניעור ודו"ק עכ"ה) אלא משום דבנפל על החתיכות איכא לאתמוהי עלה בתרי גווני נקטה וקושיא זו ממילא מוקשה וטעמא דהרמב"ם נראה בזה דמ"מ צריך לנער כדי שיתערב יפה דהא חזינן דאפי' בניער מתחלה ועד סוף חייש ר' יהודה שמא לא עירב יפה יפה ואע"ג דרבנן פליגי עליה מ"מ מודו שצריך לעשות בענין שיתערב יפה יפה. ומהרי"ן חביב תירץ קושיית רבי' שמ"ש נפל חלב בתוך המרק כו' מיירי בניער מיד ואדלעיל מיניה קאי שמיירי נמי בניער מיד אבל אם לא ניער מיד פשיטא שאסור:

ו

ור"ת פסק דאף בשאר איסורים אפשר לסוחטו אסור (וכן פסק המרדכי ורוב הגאונים ועיקר רש"ל וכ"כ רמ"א דכן המנהג ואין לשנות ודוקא אם האיסור דבוק בחתיכת היתר או שהוא כולה חוץ לרוטב ונפל עליה איסור אבל בלא"ה לא אמרינן חנ"נ וכל זה בשאר איסורים אבל בבשר בחלב אין חילוק עיין בד"מ שהאריך עכ"ה) ודוקא כגון הכא שנבלע בחתיכה א"נ מטעם חשיבות החתיכה איסור ניכר ומובדל הוא אז לא מועיל בהוספת היתר עליו אבל אם נתערב לח בהיתר לח כגון רוטב ברוטב ונאסר ואח"כ נוסף עליו רוטב של היתר אז לא אמרינן דנעשה נבילה ואין צריכין ס' אלא כנגד הרוטב של איסור הראשון מרדכי ור"ן וכ"כ בר"ס ק"ו (וכתב רמ"א דיש לסמוך ע"ז בשאר איסורים לצורך הפסד גדול אבל לא בבשר בחלב עכ"ה):

ז

ודוקא כשנאסר בנותן טעם שלא היה בהיתר ס' לבטל האיסור כו' אבל נאסר במשהו אפילו נאסר מחמת מינו כתב ב"י לא ידענא מאי אפילו דקאמר וכך הול"ל אבל נאסר במשהו כגון שנאסר מחמת מינו שאסור במשהו לר' יודא עכ"ל. ומ"ו תירץ לא מיבעיא שאר משהו שהן משום חומרא בעלמא כגון חמץ בפסח וע"ז שלא במינן ואליבא דרבנן אלא אפילו מין במינו אליבא דרבי יהודה שהוא איסור דאורייתא ואם כן נימא דהוי כאיסור ששים שלא במינו עד כאן לשונו מ"ו ולכאורה יש לפקפק ע"ז דבחמץ בפסח וע"ז דאיסורן במשהו בין במינו בין שלא במינו לא שייך למימר דלא נעשית נבילה להתירו באם נתערב התערובות באחרות באם יש ששים נגד האיסור שיהא הכל מותר דכיון דאיסורו במשהו מה לי בתערובת הראשון מה לי תערובת האחרון בשלמא באיסור מין במינו במשהו דר' יהודה דאין אוסר במשהו אלא במינו וכי נפל אח"כ בהיתר שאינו מינו משערינן כאילו האיסור עצמו נפל לשם ומבטלינן ליה בששים לפי שהאיסור עצמו אינו אוסר שם אלא בששים דדוקא במינו אוסר במשהו אבל לא בשאינו מינו מה שאין כן בחמץ בפסח וע"ז דאף אם נשער כאילו האיסור לחוד נפל לשם לתערובת שני אפילו לשאינו מינו מ"מ אוסר במשהו וא"כ מה מועיל תערובת שני לבטלו יותר מתערובת הראשון וצ"ל דנ"מ דאם נאסר תערובת בפסח במשהו ולאחר פסח נשאר אותו התערובות באיסורו ואם נתערב אותו תערובת אחר פסח באחרות א"צ אלא ששים כנגד האיסור ונתבטל האיסור והכל מותר וצ"ע א"כ גם אם יש ששים בתערובת הראשון נגד המשהו יחזור הכל להיתרו הראשון לפ"ז. ול"נ דמ"ש רבי' אפי' כו' ר"ל לא מיבעיא יין נסך דאוסר במשהו במינו אליבא דרבנן מדרבנן משום חומרא י"נ לחוד ובשאינו מינו בטל בנתינת טעם דהיינו אם נתערב במים אפי' בששה חלקים נגדו בטל כמש"ר לקמן סימן קל"ד אלא אפילו מין במינו לרבי יודא כו' דס"ל מין במינו אסור מדאורייתא אפ"ה נתבטל אחר כך בשאינו מינו וק"ל:

ח

טיפת חלב שנפלה על הקדרה שאצל האש מבחוץ כו' ואם כן הטיפה אוסרת הקדרה כל סביבותיה ונאסרת התבשיל שבה כתב ב"י וז"ל כלומר הטיפה אוסרת כל הקדרה והקדרה אוסרת כל התבשיל שבה שא"א לתבשיל שבקדרה שיהא בה ס' כנגדה ובכולה קדירה משערינן הילכך הכל אסור עכ"ל ועל דברי הר"מ שהביא רבי' כתב ב"י וז"ל ודבר ברור הוא שהר"מ חולק על מ"ש רבי' בתחלה שנאסר הקדרה והתבשיל לפי שהר"מ סובר כו' דחיישינן שמא אינו מפעפע אלא במקצת הכלי כו' ומש"ה כי איכא ששים פעמים ששים בתבשיל נגד הטיפה שרי ממ"נ וכו' וא"כ הול"ל והרי"ו כתב דלישתמע דאתי לאפלוגי עכ"ד ולפי מה שכתבתי בפרישה לק"מ ע"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.