כרתי/יורה דעה/יג

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

כרתיTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png יג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


OCR Icon.png דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. תוכלו להגיה את הדף מול דף הדפוס המקורי


(א) דגים וחגבים דכתיב דגי הים יאסף ובחגבים כתיב אוסף החסיל ולשון אסיפה משמע בלי שחיטה עיין פלתי:

(ב) מותר באכילה דשחיטת אם מתיר דכתיב כל אשר בבהמה תאכלו לרבות העובר כזה:

(ג) ואם הפריס וכו' לפעמים משמע עמד ולפעמים משמע דהלכה ויש להחמיר בעמידה גרידא:

(ד) טעון שחיטה משמעות כל פוסקים דלא כט"ז דשחיטה מעכב דיעבד ולכך מצריך הרשב"א ברכה על שחיטה דלא סגי בלא"ה:

(ה) שחיט' וצריך ברכה שהוא מצוה דרבנן עיין פלתי:

(ו) אבל שאר טריפות ודעת רשב"א אפי' שהה והחליד וכו' מ"מ מותר כי אין ניכר לכל ולא חסרוהו חכמים ודעת פוסקים לאסור וכן מסתבר:

(ז) אינו אוסר ואם ניקב וושט או נפסק גרגרת עיין פלתי שעשיתי סמוכים מש"ס דאין לאסור:

(ח) אוסר אפי' נולד טריפה מבטן ונוצר מבטן מ"מ כל בבהמה מתירו עיין הגהת הרא"ש פ' בהמה המקשה:

(ט) פרסותיו קלוטות א"כ הולד קלוט פרסותיו מדובק ונמצא במעי אמו זהו ג"כ לא שכיח ומדכרא דכירי אינשי ולא אתא לאחלופי ומותר:

(י) או שהיה בו שאר דבר תמוה. דין זה לקוח מהגהת הרא"ש ושם נאמר בו חופה הוא דבר תימא ופרסומי מילתא וצ"ע:

(יא) ויש מגמגמין דס"ל תמיד אפי' במילתא דרבנן הלכה כלישנא בתרא דס"ל דבעינן עוד תמי' דהיינו האם שנמצא בה הולד יהיה קלוטה וא"כ הוא קלוט בן קלוט' בן פקועה:

(יב) טעון שחיטה לעצמו דארבעה סימנים אכשיר רחמנא והרי הוא כילוד ויש לו שחיטה:

(יג) וניתר בה ואם יש בו טריפות אסור כשאר בהמות דהרי הוא כילוד לגמרי:

(יד) הרי זה אסור דאין בן שחיטה כלל:

(טו) ועכשיו אין וכו' אבל אם האם כשרה א"כ לו יהיה דהולד נפל גמורה שחיטת אמו מתירתו מכל בהמה תאכלו:

(טז) דחיישי' שמא אינו בן ט' ואם שהה ח' ימים מתחלת לידתו מותר כ"כ הש"ך ופר"ח ופרישה ועיין פלתי שהארכתי בסתירת דבריהם ולעולם אסור אף ששהה זמן רב:

(יז) וגדל ובא על בהמה וכו' ה"ה בהמה דעלמא שבא על בהמה שהיה מותרת בשחיטת אמה. דמ"ש:

(יח) אותו ולד וכו' דמצד אחד מבן פקוע הרי סימנים כשחוטים ומצד השני אינו כשחוטים הרי כאן שהיה או חצי סימן שחוט וחצי אינו שחוט ואע"ג דקיי"ל ארבעה סימנים אכשר רחמנא היינו אלו היה אמו טרפה דלית לי' סימנים דאמו אז הכשירה התורה סימנים דילה ואז אם בא על בהמה דעלמא באמת הולד כשר אבל אם נשחטה אמו תו לית ליה סימנים והרי הם כשחוטים ואין כאן שחיטה: ולכך דייק הש"ע שנמצא במעי אמו שחיטה כשרה: ודע כל זה הכל אסור מספק דזהו הכל אי חיששין לזרע אב ואנן קיי"ל דמספקא לן אי חוששין לזרע אב:

(יט) אין לו תקנה ואם היא בא על בהמה דעלמא עיין פלתי דכתבתי לדעת הש"ך בסי' י"ד יש להכשירו ולדעת הב"ח אף אותו ולד אין לו תקנה

(כ) ואם היא בת פקועה ובא עליה בהמה דעלמא ונשחטה ונמצא בה אותו ולד ג"כ אין לו תקנה דשחיטת האם אינו יכול להתירה דשחוט ועומד הוא והולד יש לו קצת סימן מזכר דהוא בהמה בעלמא ש"ך:

(כא) מדבריהם אם הפריסו על הקרקע:

(כב) ומצא בה ה"ה נולד ג"כ אסור:

(כג) דאפי' פרסותיו וכו' כבר נתבאר לעיל סעיף ב' דאדרבה אם נמצא פרסותיו קלוטים אפי' מדרבנן א"צ שחיטה וא"כ יש להבין מה אפי' והאחרונים האריכו ומה שנראה קרוב לפשטא דודאי אם נמצא בהמה כשרה במעי בהמה אף שפרסותיו קלוטות מ"מ כשר רק אם דמות בהמה טמאה ופרסתו קלוטות נמצא בבהמה ה"א אף דקיי"ל במסכת בכורות גמל נולד מפרה כשרה הני מילי להכשירו אבל שיהי' שחיטת האם מתיר לא דהוי דמות טמא ואין לו פרסות וכתיב פרסה קמ"ל דמ"מ כשר הואיל הוא דמות בהמה וגדר בהמה להיות לו פרסות:

(כד) אסורה דכתיב בתורה השסועה ברי' שיש לו ב' גבין וב' שדרות ואינו במציאות שיהי' חי אפי' זמן קטן ולא זכרה התור' אלא אם ימצא במעי בהמה עובר שיש לו כך שלא יהי' שחיטת אם מתיר ואסורה. גמר' והא דמתירין שליא נמוחה בשחיטת האם ולא חיישינן דלמא שסועה היא ונמוח או דמות יונה ואין שחיטה מתיר וצ"ל הואיל ולא שכיח לא חששו לכך:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.