דרישה/יורה דעה/יג

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

דרישהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png יג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[edit]

דגים וחגבים כו' ז"ל כ"מ בפ"א דהלכות שחיטה וא"ת מעיקרא מבעי ליה קרא לשחיטת חיה ועוף ואח"כ הדר מבעי ליה קרא למעוטי דגים וי"ל דמעיקרא הוה ס"ל [דדוקא בקר וצאן דמפורש בהו זביחה בעי שחיטה ובתר דגלי לן קרא דבקר וצאן ל"ד קשה לן דנימא ה"ה לכל ב"ח ואיצטריך קרא למעוטי דגים וחגבים עכ"ל. וקשה דאכתי לא לכתוב מעוטא דדגים וחגבים דהא בהמה ועוף שני כתובים הבאים כאחד הן ואין מלמדין דא"כ לא לכתוב רחמנא בעוף ונלמד ג"כ מבהמה אם לא שנאמר דאילו לא נכתב עוף לא היינו למדין מין עוף ממין בהמה ומ"ה הוצרך רחמנא לכתוב גם בעוף והשתא דגילה לן רחמנא דלא קפיד דוקא אבהמה אלא ה"ה עוף ה"א דה"ה ג"כ דגים וחגבים קמ"ל וב"י הביא כאן דברי הרשב"א שכתב דחגבים א"צ קראי להתיר בלא שחיטה דמהיכא תיתי ודוקא בדגים בעי הגמרא מנ"ל משום דחשיבי גבי צאן ובקר ע"ש:

השוחט בהמה ומצא בה עובר חלבו מותר יש לדקדק למה כתב כאן סתמא חלבו מותר כאילו ד"ה ובסי' ס"ד הביא דעת הרמב"ם שחלבו אסור וי"ל דכאן לא בא להשמיענו דין חלב אלא דין עובר שבבהמה ע"כ כתב בכאן בקיצור דין חלב אליבא דהלכתא אבל לקמן דמיירי מדין חלב הביא ג"כ דעת הרמב"ם:

ב[edit]

ואפילו שחטה ונתנבלה בידו כתב הב"י וז"ל ולשון אפילו נקשר עם סוף הל' שאמר וניתר בשחיטת עצמו עכ"ל והמכריחו לפרש כן ולא פי' שאפילו קאי אדסמיך ליה דאפילו שחטה ונתנבלה אין שחיטתה מתרת את העובר משום דק' ליה פשיטא מהיכא תיתי דיהא ניתר בשחיטת אמו דאם נתירהו בשחיטת אמו א"כ יהא אסור לגמרי כשם שאמו אסורה ולפ"ז הו"ל להב"י לכתוב זה ג"כ אמ"ש רבינו לפני זה בנקרעת האם דצריך שחיטה דזהו פשיטא וצ"ל קאי גם כן אלמטה והצעת דברי רבינו כך הן ואם לא שחט את האם כגון שקרעה ומצא בה בן ט' חי שאז הוא צריך שחיטה שאין לנו במה להתירו ובזה וודאי ניתר בשחיטת עצמו הואיל ולא נשחטו עדיין שום סימנים אלא אפילו שחטה ונתנבלה כו' דאז אין שחיטתה מחמת עובר הואיל ונתנבלה וס"ד אמינא דאף שחיטת עצמו לא תועיל לו הואיל ושחיטת אמו מתירתו ועתה נתנבלה קמ"ל דניתר בשחיטת עצמו [אלא שק' הלא זהו משנה בפרק בהמה המקשה דף ע"ד דקתני בה דאם נקרעת אמו טעון העובר שחיטה ולא נזכר שם דניתרת בשחיטת עצמן וקשה עלנ המשנה פשיטה ודוחק לומר דמשום טומאה ונקט' שם מ"ש] והב"י שכתב זה אלשון אפילו דסיפא ולא כתבו אמ"ש רבי' צריך שחיטה דרישא אפשר דהוה ק"ל שהל' מגומגם שאמר ואפילו שחט ונתנבלה דמשמע ל"מ שבזה דלעיל אינו ניתר אלא באפי' נשחטה ונתנבלה אינו ניתר וז"א דלעיל מיניה איירי באם לא שחט האם כגון שקרעה ואיך יעלה ע"ד להתירו בקריעת אמו אלא קאי אסוף הל' אבל מה שכתבתי הוא הנראה יותר נכון ודו"ק:

ואפילו שחטה ונתנבלה בידו או שהיתה טריפה ושחטה כו' לכאורה נראה דדוקא קאמר שהיתה טריפה ידועה קודם ששחטה נמצא שבשעת שחיטה היתה שחיטה שאינה ראויה ידועה והוי כמו שחטה ונתנבלה בידו דג"כ הוי שחיטה שאינה ראויה וכאילו לא שחט האם כלל הא אם שחט ואח"כ נמצאת טריפה שם שחיטה עליה והואיל ומפיקתה אותה שחיטה מידי נבילה מתיר ג"כ את הולד לאכילה וע"ל סימן כ"ז וצ"ע שוב ראיתי במיימוני שכתב שחט טריפה גם ל' סימן כ"ח לענין כיסוי דם דבעינן ג"כ שחיטה ראויה כתב רבינו שחט הטריפה א"צ לכסות את דמה ומסיק דשחט חיה דמצויין בה טריפות לא יכסה עד אחר הבדיקה כו' ע"ש ש"מ דגם טריפות הנמצאת בה לאחר שחיטה מוציאה מידי שחיטה ראויה וק"ל. ועי' בש"ע שכתוב או שנמצאת טריפה:

ג[edit]

בן ט' שנמצא במעי שחוטה וגדל וכו' אותו הולד אין לו תקנה הטעם כתבתי בפרישה וכתב הר"ן דקי"ל דד' סימנים אכשר ביה רחמנא בבן פקועה ולפ"ז קשה ליה כשאינו ניתר בשחיטת אמו יהא ניתר בשחיטת עצמו ותירץ דכי אמרינן דד' סימנים אכשר ביה רחמנא ה"מ כשאמו טריפה דכיון דלא הועילו לו סימני אמו אלא לטהרה מידי נבילה אית ליה סימנים דידיה אבל כל שהועילו סימנים אמו להתיר באכילה סימני עצמו כשחוטין דמי:

ד[edit]

השוחט בהמה ומצא בה עובר כו' דגמל בן פרה מותר עיין הטעם בפרישה ויש לדקדק למה לא אסרוה לגמל בן פרה שנולד משום מראית עין שיבואו לאכול גם שאר גמל כמו בבן פקועה שהפריס ע"ג קרקע וי"ל דמילתא דלא שכיחא היא ולא גזרו בה רבנן ועוד דג"כ מילתא דתמוה הוא שפרה תלד מין גמל וכ"מ שהוא הולך שמו וחידושו נקרא עליו שאומרים גמל זה בן פרה הוא ולא אתי למטעי:

ה[edit]

השוחט בהמה ומצא בה דמות יונה כו' ז"ל ד"מ כתב בתא"ו נט"ו א"ה ח"ב ירוש' דתרומות שחט בהמה ומצא בה שרץ אסור שנא' בהמה תאכלו ולא שרץ תאכלו ול"ד לתולעים שבפירות דהתם בגופייהו השוחט בהמה ומצא בה חזיר מותר באכילה דמות יונה אסור באכילה מ"ט בהמה בבהמה תאכלו ולא עוף בבהמה כ"כ ר"י בתשובה עכ"ל וכ"כ ב"י בשם הרשב"א דכל שמצא בה דמות מן הבהמה שהיא בת פרסות שרי אבל אם מצא בה מין שאינו דומה לבהמה שהיא בת פרסות הוי בכלל דמות יונה ואסור עכ"ל ד"מ ובש"ע כתב הב"י ז"ל מצא בה דמות עוף אסור לא הותר מין הנמצא בבהמה אלא מה שיש לו פרסה עכ"ל והוא ל' הרמב"ם והב"י הביאו וכתב עליו משמע מדבריו דפרסה ממש בעינן ולא סגי במין שיש לו פרסות אבל ה"ה כתב על דבריו דברי התוס' ולא כתב שפליג עליהן ואוסר. ורמ"א בש"ע כתב עליו וז"ל וי"א שאפי' פרסותיו קלוטות רק שיהא דומה לבהמה שבמינה מין שיש לו פרסה עכ"ל וזהו כדברי התוס' והרשב"א הנ"ל אלא שקשה לי מ"ש אפי' פרסותיו קלוטות עדיפא הול"ל ולאשמעינן דאפי' אין לו פרסות כלל מותר ונ"ל דה"פ משום דס"ל לרמ"א כדעת הסמ"ג שאין הרמב"ם מצריך שיהיה לבהמה הנמצאת בבהמה פרסות אלא בעינן שימצא בה בהמה שבמינה יש פרסות ואז אף שאין לה רגלים כלל או כרגלי יונה ג"כ כשר הואיל ומין בהמה זו יש לה פרסות בהכשרה ורמ"א הוסיף דאפי' נמצא בתוכו גמל ואין לו פרסות כלל אלא כרגלי יונה או שאין לו רגלים וגם מינם אין להם פרסות בה כשירה אלא פרסות קלוטות דהיינו כחמור שכולם פרסותם קליטות אפ"ה כיון שגמל זה הוא מין בהמה ר"ל שממינה שבכלל שם בהמה נמצאים בהמות שיש להן פרסות בהכשרן כשר משא"כ בעוף שאין עליו שם בהמה ודו"ק:

ו[edit]

המפלת בריה כו' כתב הב"י ודע דמפלת ל"ד דא"כ מאי איריא שיש לה ב' גבין כו' ואפי' היא כשאר בהמה אסורה דהא נפל שהפילה מת הוא והו"ל נבילה ואסורה אלא כששחט בהמה ומצא בה בריה זו קאמר דאסור מדכתיב השסועה וכדאמרינן כי אגמריה רחמנא למשה במעי אמו אגמריה והא דנקט המפלת משום דאפליגי בה נמי לענין טומאת אשה ושמעתי אומרים בשם מהר"ר שכנא ז"ל שצ"ל בפרק המפלת בריה כו' [ר"ל בפרק המפלת אמרינן בריה כו' עכ"ה) אלא שאין דרך רבינו להזכיר הפרק:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.