טעמא דקרא/בראשית/מד
יח[עריכה]
כי כמוך כפרעה. פירש"י מה פרעה מבטיח ואינו עושה גוזר ואינו מקיים אף אתה כן וכו' זו היא שימת עין שאמרת כו' (וכ"ה בב"ר). והק' הרא"מ מה הי' לו עם פרעה ומפני מה זלזל הוא את המלך. וי"ל שלא זלזל כלל את המלך דאמרי' בבכורות י"ג ב' דברים יש בהם משום מחוסרי אמנה וה"מ ישראל מישראל דקיימי בדיבורייהו אבל ישראל מגוי דאינהו לא קיימי בדבורייהו לא, והיינו דגוי א"צ כלל לעמוד בדבורו שהרי לא נצטוה על מדבר שקר תרחק ואינו מבין כלל שצריך לעמוד בדבורו אם לא עשה קנין דמה בכך שחוזר בו ואין זה עולה כלל אצלו אבל אחר שאתה מתפאר את האלקים אני ירא עליך לקיים דבריך (ועי' אהל יעקב ר"פ משפטים שכ' ג"כ שגוי אין מבין רק עולות גדולות כמו רציחה וכה"ג ולא עולות קטנות ע"ש).
כ[עריכה]
ואחיו מת. פירש"י מפני היראה הוציא דבר שקר מפיו. וקשה הא גם יעקב אמר בפ' מקץ (מ"ב ל"ח) כי אחיו מת והוא עצמו אמר (לקמן פסוק כ"ח) ולא ראיתיו עד הנה משמע שמסופק שאם מת איך אפשר לראותו, וגם בפ' בתרא דמס' סופרים (כא ט) איתא שידע מכמה סימנים שעודנו חי וא"כ מה שאמר ואחיו מת היינו שסתמא בחזקת מת וא"כ גם יהודא יכול להיות שאמר מטעם זה. וי"ל דבנדרים ס"ד ב' אמר עני חשוב כמת דכתיב כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך וכי דתן ואבירם מתו אלא שירדו מנכסיהן וכן י"ל כאן מה שאמר יעקב אחיו מת היינו שמסתמא אפילו אם חי אין לו שם כלום והוא עני וחשוב כמת, אבל כאן ביהודא א"א לומר כן דהא סיים ויותר הוא לבדו לאמו ול"ד ליעקב דכתיב והוא לבדו נשאר יל"פ בבית הוא לבד אבל כאן כתיב לאמו. ומש"כ לקמן פמ"ה כ"ו ויפג לבו כי לא האמין להם היינו שהוא מושל בכל ארץ מצרים זה היה קשה לו להאמין.
כב[עריכה]
ועזב את אביו ומת. לכאו' כיון שהוא פקו"נ למה לא הביאו ליוסף א' מן השוק ויאמרו שהוא אחיהם. וי"ל כיון שראו שהוא חכם חששו ירצה לברר כגון שישאל לו שאלות מהבית ואז יתברר שאינו אחיהם ויהרגם כולם.