מראי מקומות/בראשית/מד

מראי מקומות בראשית מד

פסוק יב

בגדול החל. במדרש אמרו: בגדול החל זה שמעון.

פרשת ויגש

פסוק יח

ויגש אליו

ביאור לשון זו. ביאר האור החיים שעשה כן על דרך כמים פנים לפנים כן לב האדם לאדם, שהתחכם יהודה להטות לב יוסף עליו לרחמים, והקריב דעתו ורצונו אליו לאהבו ולחבבו, כדי שתתקרב דעתו של יוסף אליו לקבל דבריו ויפוסו. והוסיף לבאר שהוצרך לתחבולה זו כי מצד הטבע טבעי היה שלא יחבבו בני יעקב עובדי עבודה זרה, וממזג נפשם לשנוא את אשר בשר חמורים בשרם.

פסוק יט

היש לכם אב או אח. עיין בבעל הטורים בטעם הדבר שלא שאלם האם יש להם אם.

פסוק כ

אחיו מת. ברש"י פירש שמפני היראה היה מוציא דבר שקר מפיו, כי חשש שאם יאמר שהוא קיים יבקש שיביאוהו לפניו. ועיין בשפתי חכמים מה שהעיר בסתירת דברי השבטים שלעיל (מב יג) מבואר שאמרו ליוסף "והאחד איננו" והיינו שאינו מת אלא חי ובאו לחפשו והאיך אמר יהודה עתה שמת.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף