אלשיך/בראשית/מד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ויצו וכו'. והנה רצה יוסף לנסות את אחיו אם שבו מדרכם ובצרת בנימין להם צר בענין הגביע שנמצא באמתחתו. ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא וכו' לאמר לא' ממשרתי הבית למלא את אמתחות וכו' וז"א לאמר. אך שימת הגביע לא היה רק על ידו למען יהיה בסוד וזהו וישם כסף וכו' ואת גביעי וכו' תשים וכו' ויעש כדבר יוסף וחזר ואמר אשר דבר יהיה על מה שבפסוק שאחריו והוא הבקר אור כו'. והוא בשום לב אל אומרו וחמוריהם. היתכן שיניחום שם. ועוד יש תימא עליהם כי עדיין לא הטהרו מצער והכסף אשר מצאו בפי אמתחותיהם ולמה לא בדקו האמתחות טרם יצאו משם. אר הנה התחכם. כי אחר ששתו וישכרו עמו באהבה שם לא עלה על רוחם עליה' יערימו סוד. ונוסף גם השכרות שדעתם בלתי מיושב. להסתכל בעת המילוי. אז ויצו לאשר על ביתו וכו' מלא וכו' ואת גביעי וכו'. והמה וחמוריהם ואמתחותיהם היו אתם בית יוסף. והיתה העצה שלא מסרו נשואותיה' שיטענו הם על חמוריהם. פן אגב הטענה יכניסו יד בפי אמתחותיהם וימצאו הגביע. כי אם טענו את בעירם. ואחר היות נשואותיהם עמוסות. באור הבקר שלחום. באופן שהיו כאחד הולכים המה וחמוריהם מבלי הצטרך הם להוציא את חמוריהם לטעון אותם. רק מוכנים יחד שלחום באופן שלא ניתן למו פנאי ודרך לחפש. ואם נפרש אומר שלחו כמו (בראשית י"ח) הולך עמם לשלחם שתרגמו לאלויותהון. וכמו שפירשו ז"ל בתנחומא ויהי בשלח פרעה לשון לויה. יצדק יותר כי שלח עמהם מלוים אותם. וז"א שלחו שהלכו בני לויה אתם כי עודם מלוים אותם. בושו לחפש בפניהם. שירפה שחושדים אותם שכרו שוחה ללכדם. אמנם לא יבצר. שאפשר שבהתרחק מהעיר במקום שאין אנשים. על הארץ יריקו אמתחותיהם. ויחפשו עולות: ע"כ מדאגה מזה. צוה יוסף שבצאתם מהעיר טרם ירחקו לעשות כן ירדוף מהר אחריהם:
ג[עריכה]
הם יצאו וכו'. אמר למה שלמתם רעה לגנוב הגביע. תחת טובה הסעודה והמנות. ואין זה ככסף המושב שלא הורגש. כי אך זה אשר ישתה אדוני בו. ומיד ירגיש חסרונו. ואם עשיתם למען תנחשו בו. הלא יסכון לכם. כי דוקא הוא נחש ינחש בו אך לא אתם. והנה במעשה זה הרעותם אשר עשיתם. והוא הלא היה נראה חסידות אשר עשית' בהחזרת כסף ועתה נתגלה כי נהפוך הוא כי רעה היתה בלבבכם. למען נבטח בכם. ולא נפקח עין להביט אם תגנבו דבר חשוב יותר. והשבותם מועט לגנוב הגביע. וזהו הרעותם וכו'. כי בזה הוראתם היות רע אשר עשיתם בחזרת הכסף:
ז[עריכה]
ויאמרו למה ידבר וכו'. חלילה לעבדך אשר בביתך לעשות כדבר הזה עם היותם עבדים שחזקתן לגנוב. וגם להם אנו אומרים שחלילה להם לגנוב מהמטיבים להם. וכ"ש אנחנו. כי מה שרצית ללמוד מזה אל החזרת הכסף המושב נהפוך הוא מק"ו. (א) הן כסף אשר מצאנו שהיתה מציאה לפי דבריך. כי ה' נתן לנו מטמון באמתחותינו. ועוד. (ב) שהיתה בפי אמתחותינו שלא היתה סברא שגנוב היה אתנו. כי מי פתי יגנוב וישים בפי אמתחתו שירדפו אחריו וימצא כגנב במחתרת. (ג) כי מבלי תתבע דבר השיבונו אליך. (ד) היות מארץ כנען. כי אחר היותנו שמה לא היה פחד יבאו לחפש וימצא. ואיך נגנוב בידים. וגם מבית אדוני שהיטיב עמנו. וגם ששוב לא ישברנו אוכל. וא"כ כי עשינו מפני סגולת הניחוש שהיה בו הלא אצלנו אינו רק כחתיכת כסף או זהב. כי ידוע שלא ננחש בו באופן כי מה שרצית ללמוד מזה אל השבח הכסף. אדרבה משם ראיה לזה מק"ו. ולבל יאמר להם מי יאמר שגם אותו הכסף לא היה גנוב אתכם והחזרתם מתוך הפחד. על כן הקדימו ואמרו למה ידבר אדוני כדברים האלה. לומר הנה על זולתך לא נתמה יחשדנו בזה. אך עתה שאמרת כספיכם בא אלי לא תוכל לדבר כדברים האלה. כי ידעת כי לא גנבוהו ומה גם שהיה עם לבבם שהוא השיב הכסף ועכ"ז אשר ימצא אתו וכו': ויאמר גם עתה. במה שאגזור אני אם שאקל בדבר כדבריכם כן הוא. כי אתן הפרש ביו הנמצא אתו לנלוים אליו. או יאמר כי הנה דרך נמוסי מלכים רבים שאין דנים משפט מות על גזלה ראשונה כ"א עונש אחר עד ישנה או ישלש בגניבה. וע"ד זה יתכן היה בלב בעלי הויכוח הלז. כי על פעם א' יהיה עבד ועל הב' ומה גם מבית מלך יומת עליה:
ובזה נבא אל הענין. והוא כי אחר אומרם הק"ו. הפך מאמר האיש שרוצה ללמד ממעשה זה אל הכסף המושב. שגם אז עשו רעה גנבו והתנכלו להשיב כדי לגנוב מה שגדול הימנו. על כן אמרו מי שימצא בידו ומת. כי ב' רעות עשה כבר. ואנחנו שלפחות זאת ודאי לא עשינו. והא' בספק נהיה לאדוני לעבדים ודעתם כי על ספק גניבה א' ראו עבדות. ועל אשר נמצא בו פעם ב' ימות כי יוכיח סופו על. תחלתו. והיא כי לא עלה רוחם ימצא באמתחת בנימין שלא היה בענין הכסף כי אם הלכו אחר הרוב ולא זאת היא הא'. והנה האיש הזה ידע באמת כי באמתחת בנימין היתה כי בידו שם אותה באמתחת הקטן. ע"כ אמר הלא אמרתם כי מהכסף ראיה לזו שלא פשעתם מק"ו. ואם ימצא שפשעתם מי שימצא בידו ומת כי יוכיח סופו על מעשה הכסף. וב' רעות עשה ועליהן ימות והשאר מעשה א' בלבד. גזרתם שלא ימותו כ"א יחיו. והנה גם עתה במה שאימר כדבריכם כן הוא. כפי מדת דינכם שבאחד יהיה עבד ולא ימות עד הב' וגם דבריכם כי מק"ו אמת שמי שלא חטא בכסף גם לא חטא בזה כלומר כי יודע אני מי שעשה זאת א' היה לו כי בכסף לא נמצא בנימין. והוא כי ידע בנימין היה שימצא אתו כי הוא שם הגביע באמתחתו על כן יהיה לי עבד ואתם שלא עשיתם אפי' א' כעדותי באומרי כספיכם בא אלי תהיו נקיים והוא כדבריהם ממש. והורה בפי' כי את בנימין השותק היה חושד באומרו ואתם תהיו נקיים.
יב[עריכה]
ויחפש בגדול כו' התנכל האיש ההוא בדבר א' והוא כי הלא ככל אחד מהאמתחות היה כסף שברו של כל איש מהם והלא קשה איך סכרו פיהם ולא אמרו היתכן שלא נזהרתם בכסף שברנו גם בפעם הזאת. וא"כ מי ששם גם עתה כספינו באמחותינו שם הגביע גם הוא ואם ה' נתן לנו מטמון עתה האמתחת ג"כ הציל ה' מאדונך הגביע שלו ונתנו לנו ובזה היתה התחבולה מתגלית ומה היה למו שלא עשו כן. אך זאת היתה חכמת האיש שלא הניחם רק להוריד ולפתוח איש אמתחתו. לא לחפש פן ימצאו הכסף כי אם ויחפש הוא בידו והמה לא ידעו והוא גלה הגביע בלבד ומיד נבעתו ולא שתו לב לחפשו רק ויעמוס איש וכו' ויבאו העירה:
טו[עריכה]
ויאמר להם וכו' עד סוף הפרשה. יתבאר בריש פרשה הבאה בעזר' האל:
יח[עריכה]
ויגש אליו וכו'. ראוי לשום לב. (א) מה הגשה זו לפי הפשט. (ב) אומר בי אדוני. שאם לשון בקשה הוא. היל"ל נא אדוני. והנה ארז"ל (ב"ר פ' צ"ג) אם למלחמה אני טוב ממנו ואם למפצע אעין או לשרת בבית אנה טב מניה. הנה כוונו לפרש בו כפשוטו לומר מה שדרך האדון לחשוק בעבד גבור וזריז. הוא לאחת משלשה דברים או למלחמה או לשים עליו טורח עבודת משא ולחטוב עצים או לשרת על השלחן ואם באלה חפצת לא צדקת כי בי אדוני בי תחול אדנותך באלו ולא בזה בכל הבחינות כי אני הגון לכל אחד מאלה יותר ממנו. (ג) אומרו ידבר נא כו' היתכן רצה ללחש באזנו. (ד) אומרו ואל יחר אפך כי הלא במה יחר אפו והוא מכבדו ומשוהו למלך ולמה שכתבו ז"ל (שם) מלמ' שדבר אתו קשות אין נזכר בכתו'. וגם באומרו כמוך כפרעה במה הוא כמוהו. (ה) בכללות הענין מה זאת ליהודה כי מתחלה אמר הננו עבדים כו' ברצון נפשו וכשהקל מעליהם ואמר אשר נמצא הגביע בידו יהיה לי עבד אז כעס ויגש אליו וכו' ומה גם למשז"ל שם הגשה למלחמה והנה לזה נדקדק אומרו הננו עבדים וכו' שהיל"ל בנימין וגם אנחנו כי הוא החייב בעצם וגם מה ענין ב' הגם מה בא לרבות. (ו) למה כל טענותיו אלה אדוני שאל וכו' לא אמרם מאז אמר מה נאמר לאדוני טרם יודה להיות כלם עבדים:
וע"פ דרכנו נשית לב אל כפל מאמרם. מה נאמר מה נדבר מה נצטדק. אך הנה יוסף אמר אליהם מה המעשה הזה אשר עשיתם לומר הנה ידעתי כי לא על שווי כסף הגביע לגנוב היתה הכוונה כי הלא השבתם כסף הנמצא באמתחותיכם אך אין ספק כי על סגולת הניחוש שבו חמדתם אותו. ומה המעשה הזה בלי דעת כי הלא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמוני בחכמה אך לא אתם ולריק יגעתם. או יאמר הנה מאימתכם פן אנחש מהכסף שלקחתם על ידי הגביע השיבותם אותו. ועתה חשבתם כי בקחתם הגביע לא אנחש מי גנבו ולא כל שאר מעשיכם. אך לא מחכמה עשיתם כי הלא ידעתם כי נחש ינחש גם מבלי גביע איש אשר כמוני. והשיב יהודה מה נאמר וכו' לומר אלו חטאנו לך היינו באים באחד משלשה דרכים או דרך פיוס או בכעס עלילותיך המפורסמות פעם מרגלים אתם פעם בשום כסף איש בפי אמתחתו כי כל השומעים ידינוך לחובה או דרך סדור טענות להצדיק עצמינו אך עתה מה נאמר לאדוני בלשון אמירה של חיבה ופיוס וז"א אדוני בחלוקת הפיוס כעבד לפני אדוניו. או בדרך השני בלשון קושי מה נדבר כד"א דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות. או בדרך הג' מה נצטדק כי הלא כל זה לא יסכין לנו כי הלא לא חטאנו לך ואין צרותינו רק כי האלהים מצא את עון עבדיך ממקום אחר ואין התיקון רק נשוב עד המכה ולא אל שליח ההשגחה כמוך והיה בלבו על מכרם בכסף צדיק. וע"כ הצדיק את הדין ואמר הננו עבדים לא בלבד אנחנו שמכרנהו. אלא גם אנחנו לרבוי את ראובן שלא מכרו גם אשר נמצא הגביע בידו שהוא פטור יותר מראובן שלא אמ' השליכו אותו אל הבור כראובן עם שלטוב' כוון. אך כאשר רא' תשובת יוסף אשר נמצא הגביע בידו יהיה לי עבד. אז אמר א"כ איפה לא על עון ההוא נהיה הדבר. כי אם שלהיות השלטון הזה בחיריי אין מידו מציל אז נחרץ נגדו ויגש אליו יהודה כו'. והוא כי עד כה היו מדברים על ידי מליץ בין יוסף ליהודה כי הוא ידבר באזני המליץ. והמליץ משמיע בלשון מצרי ליוסף. אמר כי עתה נגש אל יוסף קרוב אליו במקום שהיה המליץ עומד ויאמר אל תקפיד כי שמתי פני עתה. ומתחלה הייתי מודה להיות כלנו עבדים. כי הלא בי אדוני מה שאמרתי למעלה שהייתי מצדיק את הדין ואומר האלהים מצא את עון בי הוא אדוני אותו העון והוא כי הוא מכרו. כלומר ואיך אהיה אני פטור והוא עבד. וזה גלה בסוף באומרו ישב נא עבדך כו' עבד וכו': או יאמר אל תתמה אם אני לבדי אכנס בדבר, כי הלא בי הדבר תלוי והוא מה שפירש בסוף באומרו כי עבדך ערב וכו'. או יאמר בי אדוני מה שכתבנו באומר ויגש כי נגש במקום המליץ. והוא כי בעל דברים ולשון למודים. להוציא לאור משפט וכמתלהלה לירות זיקים נגדו במתק לשונו. לא יחפוץ יהיה מליץ בינותם רק פה אל פה ידבר בו להמתיק דבריו משא"כ ע"י אחר שיקרא ישנה את טעמו. וזאת ליהודה באומרו בי אדוני תדבר ולא במליץ. והנה ב' סבות יש מונעות דברי בך בלי אמצעי. (א) מפני הכבוד בל יראה שאני משוה עצמי אליך לדבר בלי אמצעי. (ב) שמא אינך יודע לשון הקדש והנה ב' אלה אינם. כי הנה בקשתי ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני. ולא באזני המליץ ואל תקצוף כי אשוה עצמי אליך. כי הנה אל יחר אפך בעבדך. כי עבדך אני ולא אחשיב עצמי להשתחות אליך. ועל הב' אולי יבצר ממך ידיעות לשון הקדש זה אי אפשר כי הלא כמוך כפרעה והוא במה שידענו מרז"ל כי חק מלכות מצרים היה. לבלתי מלוך מלך. אם לא שידע שבעים לשון וכן יוסף לא היה נעשה שליט על הארץ: אם לא שלמדוהו המלאך גבריאל ע' לשון בלילה שמחרתו יצא מהסהר. וכן כי בדבר יוסף עם פרעה. ראה כי היה חסר מפרעה לשון הקדש והשביע את יוסף שלא יגלה הדבר פן יעבירהו ממלכותו. הנה כי כאשר יחוייב ידע פרעה לשון הקדש למלוך. כן יחוייב לדעת יוסף להיות שליט על הארץ. וזה מאמר יהודה אין צורך מליץ על העדר ממך ל' הקדש כי הלא כמוך כפרעה. כי כאשר פרעה למלוך חייב ליודעו. כן אתה לשולטונתך ובודאי אתה יודע:
כ[עריכה]
אדונ שאל וכו'. אומרו לאמר בלתי צודק יפה. ועוד כי אין למעלה רמז אל שאלה זו ולמה לא הזכיר לו מאשר העליל לאמר מרגלים אתם ואשר שם אותם במשמר ושומו כסף איש באמתחתו לצערם ואת גביע הכסף ולא סיפורים אלו. וכן מה טיבו של סיפור הזה. אמנם כל כוונת יהודה לומר כי כל אשר פעלו עשה עמהם כל ישעו וכל חפץ לא היה כי אם שראה אותם שהיו בעלי תואר ומראה כמשז"ל (ב"ר פרשה צ"ג) על כן התאוה תאות נער קטן כתוארם לשרת על שלחנו ושם למו עלילות דברים לסבב את פני הדבר יגידו אם יש להם אח קטן כדמותן יורידוהו אליו ויתנכל לעכבו במנין הגביע. והוא כי התחיל ואמר מרגלים אתם כו'. ובשטף כעסו אמר כמתמיה היש לכם אב או אח כלומ' האם מבלי אב ילמדכם להועיל. או את יצאתם לתרבות היות מרגלים והוא עשה לדעת את שלום אביו ואחיו כי פתח להם פתח להגיד דברו הנה יהודה רצה לאמר לו כי כל אשר עשה היו עלילות כדי לבא אל כונתו. ואמר אוי לי אם אומר כי האמור למלך בליעל על כן דבר דברי' יובן מתוכן כי עלילות היו דבריו. והוא באומר אדוני שאל כו' לומר כל ישעך וכל חפץ היה מה שהיית אומר כלאחר יד ולא מה שעשי' עיקר. והוא כי אמרך היש לכם אב שהיית מראה שלא היית כשאול לדעת רק כמתמיה לא כן היה האמת כי אם כונתך היתה שאלה לאמר היש לכם אח כדי שנאמר הן או לאו ולא תמיה בלבד והראיה כי הלא היה ראוי תהיה השאלה בהפך האם אין לכם אב או אח כלומר ליסרכם אך היה בל' חיוב היש לכם וכו'. הרי כי לא היחה ה"א התימה בתנועתך רק ה"א השאלה לאמר שהוא לשנאמר לך. או יכוין לאמר כי לבל יורגש שאחינו היית מבקש הוספת והקדמת את האב לבל יורגש כי כוונתך אל האח בלבד. וז"א לאמר היש לכם אב והראיה כי פתחת בשנים ואחר כך לא הזכרת רק את הבן ותאמר הורידוהו וכו' אך אין זה כי אם ששאלת האח לפניך מכורעת. ולהסתיר דבר פתחת באב. ונבין הדבר ונשים לפניך שש טענות לבל יבא. (א) יש לנו אב זקן לזקנותו אין להוציא מלפניו מלשמשו. (ב) וילד זקונים ויצר לאב הרבה הסירו מלפניו. (ג) כי הוא קטן (ד) כי ואחיו מת וקרוב הדבר יקרה לזה אסון בדרך אחר שהתחילה מדת הדין באחיו. (ה) ויותר הוא לבדו לאמו שאסונו מרובה יותר. (ו) שאביו אהבו ואיך נפרידהו ממנו. ואלו שאלתך היש לכם אב או אח היתה כי היית חס על שניהם אם כן כאשר אמרנו שאין להפרידם למה עזבת את האב ותפשת את הבן ולא חסת על פרידתם ולא אמרת הורידו את שניהם ואשימה עיני עליהם או לכלכלם במקומם כ"א הורידו את הבן אלי ולמה לא הזכרת עוד את האב אך אין זה כי אם שמתחלה על הבן נתת עיניך. ולהסתיר הדבר הזכרת אה האב ועוד כי גם על הבן לא חסת כי אמרנו שאחיו מת ויותר וכו' ואנו יראים פן ימות בדרך ובאומר הורידוהו אלי ואשימה עיני עליו איך מתוקן מיתתו בדרך במה שתשים עינך עליו אחרי בואו אך לא על הנער חסת כי אם לעשות רצונך תפצת ומה לך אם ימות בדרך. ואחר שלא שמת לבך אל אסון הנער שבנו ונאמר לא יוכל הנער לעזוב את אביו וכו'. ואם היה לבך טוב על שניהם כשאלתך היש לכם אב או אח למה לא אמרת לא אחפוץ במות האב ולא יעזב מבנו כי אם יחד יבואו שניהם ואשימה עיני עליהם אך אמרת אם לא ירד אחיכם הקטן וכו'. הנה כל כוונתך אינה רק לקחת את הנער ובלתי חס לא על מיתתו ולא על מיתת אביו כי כשאמרנו שימות הבן כי אחיו מת אמרת הורידוהו אלי ולא חסת עליו פן ימות בדרך וכאשר אמרנו שימות האב אם יעזבנו בנו אמרת אם לא ירד וכו' הנה כי אינך שם על לב מיתתם רק עשות רצונך. ושמא תאמר הלא בזה תדעו כי להיותי מחזיק אתכם למרגלים לא אחוס על מי שזה גידל ולא על נפש אחיכם ואיני בחפץ בבואו רק לדעת אם כנים או מרגלים אתם זה אי אפשר שאם כן היה לך לומר אם לא ירד אחיכם אהרוג אתכם. אך אמרת לא תוסיפין לראות פני ואין זה עונש למרגלים. אך אין זה רק שכל ישעך וכל חפץ לקחת את הנער:
כד[עריכה]
ויהי כי וכו'. שמא תאמר כי אני מרפא השבר על נקלה ומשמיט ענין מרגלים וגניבת הכסף והגביע ונאחז בסבכי הדברים ואומר כי לא היה הדבר רק ששאלת היש לכם אב וכו'. ואמרת' שלא יוכל לבא. והנה עזבתם העיקר שאתם בסכנת מות ומשיאין הענין לדבר אחר. על כן שמע נא כי כל השומע יצחק לעלילה ההיא כי הבל ותואנה הוא כי הלא ראה מי יחוש על צרתנו יותר מאבינו והצרה קטנה תגדל בעיניו. ועם כל זה היה כמצחק כי הנה ויהי כי עלינו וכו' ונגד לו את דברי אדוני כי אין הגדה אלא באורך. וגם האת מרבה. שהוא כי כל דבריך שנתתנו כמרגלים הכל ספרנו לפניו. ולא חש אפילו להשיב על הדבר ולומר איך חשבתם למרגלים אלא כאלו לא אמרנו לו דבר ולא היה שום חשש אמר שבו שברו לנו מעט אוכל כי עלילות דברי הבל המה. ואז גם אנו הודינו לו ואמרנו הן אמת כי אין סכנה רק שאמר לנו לא תוסיפון לראות פני לא שאם לא יבא נסתכן בענין טענת מרגלים חלילה כי אם כי לא נוכל לראות וכו':
כז[עריכה]
ויאמר עבדך וכו'. ראה איך לא היה עלה בדעתו היות ממש באשר אמרת כי בזאת תדע כי כנים אנחנו אם יבא אחינו הקטן כאשר סיפרנו לו כי הנה לא עליך היה מטיל אשמת דבר כ"א עלינו שהודינו להוליכו בלי הכרח כי שחוק והיתול היו מאמריך אך עלינו באומ' אתם ידעתם וכו' ולקחתם גם את זה וכו' והורדתם וכו'. וכונת הכתוב שנשא ק"ו ואמר אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי המיוחדת ועיקרית לי כי יגדל כאב צרת זרעה בעיני וראו כמה מעותדים בניה לשיקראנם אסון כי הא' לא לוקח מאתי בחזקה רק ויצא בבחירתו. ועוד תהיה הא' שעדיין לא פגעה מדת הדין בבני אמו וזהו הראשון כלומר כי עדיין היה לו שני. ועוד כי לא הרחיק נדוד. רק יצא מאתי מהיותו סמוך לי לראות את שלום אחיו. ועכ"ז אמר אך טרוף טורף ומה תעשו עתה ששלשתם בהפך כי הנה אין זה יוצא מעצמו כראשון רק ולקחתם בידים. וגם הוא על אסון הא' וזהו גם את זה כי כבר פגעה מה"ד בא'. וגם אינו למקום קרוב כאחיו שהיה מאתי רק מעם פני שהוא רחוק שאינו מלפני רק מעם פני שהוא נפרד מכל סביבות הסמוכים אל פני שמלת עם הוא כאומר סמוך כד"א עם חשיכה שהוא קודם לספק חשיכה כך מכל מה שהוא סמוך כ"א רחוק ולא תורידו שיבתי אבל שאולה כאשר בראשון כי האחרון יכביד ויהיה ברעה שאולה. והנה לדקדק כל רבוי הכתוב באו' גם את זה נזכירה מסורה אחד והיא ולקחתם ו' במקרא. (א) ולקחתם גם את זה. (ב) ולקחתם אגודת אזוב. (ג) ולקחתם לכם ביום הראשון. (ד) והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ. (ה) ולקחתם את ארון ברית ה'. (ו) ולקחתם מן החרם. ויהיה הענין לתת טעם אל רבוי הגם ורבוי האת יאמר כי אומר זה ואומר את. ואומר גם על ג' ידבר וזהו ולקחתם אזוב. כי אין אגודה פחות מג' בדים כנודע ומפרש ואזיל האחד שהוא מה שריבה הגם הוא ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר. הוא יוסף שנקרא בן פורת יוסף והוא פרי צדיק עץ חיים והוא מהודר בכור שורו הדר לו והאת הוא את שמעון והוא והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והוא מה שכתבנו למעלה שאמר יעקב בראות צרורות כספיהם אותי שכלתם וכו' כי אמר היתכן שבימי רעבון כזה נתנו לכם עשר חמורים טעונים בר ולחם ומזון בלא כסף ובלא מחיר ושכחו מקחת המעות אך אין זה כי אם שהחלפתם את שמעון באוכל. כי על כן כספכם אתכם ושמעון איננו ואמתחותיכם מלאים בר וזהו והתחזקתם וכו' שהתחזקתם עליו למוכרו בע"כ הוא שמעון לקחת בדמיו מפרי הארץ. ועל אומרו זה שהוא על בנימין אמר ולקחת' את ארון ברית ה' הוא בנימין שבתחומו ארון ברית ה'. ושעור הענין הנה ולקחתם את יוסף ואת שמעון ותבקשו את ארון ברית ה' זה בנימין הוא אשר אמרתי לא תקחוהו. כי אם בקבלת חרם שקבל יהודה. וזהו ולקחתם את ארון ברית ה' ולקחתם מן החרם:
ל[עריכה]
ועתה
כבואי וכו'. הנה ידוע כי נפש צדיק עם נפש חוטא בלתי מתקשרים זו עם זו כנודע אמר אם היה כדברך שבנימין גנב הוא נפשו בלתי קשורה עם נפש אביו הקדוש לא הייתי מצטער פן ימות אביו בראותו כי אין הנער כי הפרש היחס שבין נפש האב לנפש הבן יעמוד לבלתי צאת נפש אביו להתדבק עם נפש בנו. אמנם דאגתי היא כי לא יתפרדו נפש האב מנפש הבן על חטא הבן כי אם נפשו קשורה בנפשו. כלומר כי ענין הגביע שקר היה כי בידים הושם באמתחתו ועל כן לרוב התקשרותם בראותו כי אין הנער ומת והוא כי הלא היה אפשר ליוסף לאמר הלא יראת אביכם לא היתה רק פן יקראנו אסון בדרך. והנה עתה עלו ואמרו אליו כי בא שלם בגופו והוא אהוב לאדוני הארץ ואז ינוח לו על כן אמר אם לא ימות טרם נדבר עמו טוב הדבר אך הלא נפשו קשורה בנפשו ולא יעצר כח לעכבה עד נדבר לו כי חי בנו אך והיה בראותו אותנו באים מרחוק לפניו ויראה כי אין הנער אתנו מיד ומת אביו ואיך נדבר לו אחר מותו שלא יחוש על הנער ושמא תאמר גם שימות מיד לא יהיה ברעה שאולה כמאמרו כיון שחי בנו הלא גם שלא נוריד שיבתו ברעה שאולה לא יבצר מהיות ביגון בחשבו כי מת בנו וזהו והורידו כו' ביגון שאולה:
לב[עריכה]
כי עבדך וכו'. הנה מלת כי היא נתינת טעם ועל כן ארז"ל (ב"ר פ' צ"ג) שאמר יוסף רואה אני אותך פטיט למה תדבר אתה ולא אחיך והשיב לו כי עבדך ערב וכו' ואפשר יקושר על אומרו והורידו עבדיך וכו'. ואמר עתה א"ת לי אם אייחס הרעה אל כלנו כי אמרו והורידו עבדיך כו' איך אני נכנס בעובי הקורה לבדי הלא הוא כי עבדך ערב וכו'. או יהיה כי למעלה אמר הקדמה לדבריו. באומרו בי אדוני שהוא אל תאשימני שאני נגש לבדי לדבר ולא אחי הדוברים יחד עד כה כי הלא בי אדוני הדבר תלוי ולא באחי. ואחר דבר כל דבריו שהוא סיפור שוה לכלם שב לפרש הקדמתו ואמר מה שאמרתי פתח דברי שבי תלוי הדבר מבאחי הוא כי עבדך ערב וכו' ולא הם. ולענין הכתובים ראוי לשים לב אומרו לאמר כי אינו לאמר לאחרים. ועוד שנכנס בטרם היותו ערב ויצא באומר פן אראה ברע שימצא את אבי. וכן אומרו עם אחיו יראה מיותר. אך יאמר ראו עתה צרתי על צרת אבי. כי הנה בבלתי שוב בנימין יש שני רעות. (א) שאעבור על החרם. (ב) הרעה אשר תמצא את אבי. והנה ראה גם ראה כמה קשה עלי צער אבי. כי הנה דרך ערבותי לא היה אם לא ישוב בנימין רק לאמר אם לא אביאנו בעצמי כי גם אם יושב ולא ע"י חל החרם ועם כל זה אני אומר שאסבול עלי העונש שקבלתי ואשב פה תחת הנער. והוא יעל עם אחיו ולא עמי כי אסבול עונש החרם שקבלתי אם לא אביאנו בעצמי כי על זה בחרתי ממצא הרע אל אבי. וזה וכי עבדך ערב וכו' וחטאתי כו' שהוא החרם שהיה אם לא אביאנו בעצמי ועם כל זה אני אומר כי ועתה ישב נא עבדך פה ולא אביאנו בעצמי והנער יעל כי זה אסבול יותר מראות בצרת אבי כי גם בעלותי בלעדו יותר ארגיש צער אבי מרעתי כי איך אעלה אל אבי וכו' פן אראה ברע וכו' כי זה קשה עלי מעברי החרם כאמור ובאו' ישב נא וכו' ולא אמר יהי נא עבדך עבד וכו'. יכוין לו יונח שלא תרצה אהיה עבד עולם במקומו לפחות אשב לעבד עד יעל עם אחיו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |