חתם סופר/שבת/ח/א

חתם סופר שבת ח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

זרק כוורת עמ"ש פ"י ותמה על ר"ת שבראש פ' מי שהוציאוה סי' י"ג בסופו ע"ש ודבריו של פ"י תמוהי' דכוונת ר"ת שמשערי' לעולם אלכסונו של דע"ד והיינו ה' וב' חומשים בעיגול. בין שיהיה מרובע או עגול לעולם משערי' שיהיה בכל צד בשוה ה' וב' חומשים והיינו בעיגול והוא מובן ולק"מ:

רחבה ששה פטור פירש"י דה"ל כזורק רשות דלא הוה במשכן אלא מחטי' הקשה בגליון הא הוציאו ארון ומזבח. ולכאורה אין מובן לקושיתו הא רש"י מיירי מזורק ומאי מקשה ממוציא אלא דלכאורה דברי רש"י תמוהים הא מסקי' לקמן ר"פ הזורק דלא זרקו מחטי' מדתני לודאה איש איש ממלאכתו ולא ממלאכת חברו ומסיק דהילכתא גמירי ליה ע"ש ואיך מייתי רש"י דזרקו מחטי' אע"כ עיקור כוונת רש"י דהילכתא גמירי בזורק כעין אותן מלאכות שהיו במשכן בהוצאה והיינו כלים ולא רשיו' ועל זה יפה הקשה הגליון הא הוצאה הוה בארון ומזבחו' כצ"ל:

ומ"מ נלע"ד ליישב פירש"י כפשוטו. דלכאורה דברי ש"ס ר"פ הזורק תמוהי' דפריך מדתני לודאה ולכאורה לק"מ דהא לא תני לודאה אלא באותה שעה שבאו הגזברי' לפני מרע"ה ואמרו מרבי' העם להביא מדי העבודה. ואז כבר היה כל כך ריבוי שלא היו צריכים לשאול מחטי' זה מזה כ"א איש ממלאכתו ולא ממלאכת חברו. א"כ מבואר כל שלשה הימים שהביאו נדבה בבקר בבקר ולא הרבו עדיין להבי'. אז בתחלת הנדבה והמלאכה הוצרכו לשאול זה מזה. כי תיכף התחילו עושי מלאכה לעשו' כמ"ש רמב"ן וכדמשמע קרא ואז שאולי מהדדי. וילפי' זרקות מחטי' לענין שבת מאותן ימים ראשונים ולק"מ מדתני לודאה ובירושלמי ר"פ הזורק באמת מסיק למסקנא דזריקה הוה במשכן במחטי' ולא חייש לקושי' דתני לודאה והיינו מטעם שכתבתי. וא"כ ש"ס דילן צ"ע לכאורה. וי"ל דהא ש"ס דילן ס"ל התם בהאי סוגי' דכל דיני רשויות אע"ג דהוה במשכן צריכי נמי קרא ומייתי מויצו משה ויעבירו קול במחנה. וא"כ שפיר פריך מדתני לודאה. דהא עכ"פ באותה שעה שהעביר קול במחנה לא יעשו עוד מלאכה לא היה זריקת מחטי' בכלל. שהרי אז כבר היה דים ולא שאילו מהדדי ולא היתה כוונת מרע"ה אזריקה כלל וא"כ נהי דהיה במשכן בימים הראשונים מ"מ היכי כתיבי בקרא לאיסור. ועל זה מסיק דהילכתא גמירי וא"ש ש"ס דילן. וממילא א"ש רש"י דשמעתין דס"ל דהילכתא גמירי הוה במקום קרא. אבל עכ"פ בעי' דהוה במשכן והיינו מחטי' באותן ימים הראשונים טרם הי' דים ושפיר פירש"י דלא זרקו רשויו' אלא מחטי' ולק"מ נמי ק' הגליון מהוצאת ארון ומזבחו' דהתם הוצאה והכא זריקה וק"ל:

והנה רש"י לא ניחא לי' כפי' תוס' מפני ק' תוס' דסילוק מחיצה. ותו' לא ניחא להו כפירש"י מפני ק' הגליון הלז אבל מ"ש מהרש"א דס"ל לתוס' דכרמלית נמי רשות הוא ע"ש א"כ צ"ע אכתי לפי' תוס' מי ניחא ה"ל זורק מרה"י לכרמלית דרך ר"ה. והודה לי מ"ו והגאון זצ"ל:

פטור עיי' תוס' סוף ד"ה רחבה ששה וכו' משום דחזי למונח עלי' מידי להשתמש עכ"ל ובחי' רשב"א פליג דהכא בכוורת שהדפנו' חלשי' לא חזי למונח עלה מידי. דאלת"ה תיקשי צ"ט ע"ב גבי זרק מחצלת דמייתי תוס' בדבור הסמוך תיקשי הא עכ"פ חזי להשתמש על גביו והוה רה"י ואיך תתמעט ע"י המחצלת אע"כ כיון שהמחצלת דקה היא אין ראוי להשתמש על גבי דופנה. והה"נ דופני הכוורת אלו דברי רשב"א ז"ל. ומורי הגאון מו"ה נתן אדלר כ"ץ זצ"ל כ' לי בתשובה א' דתו' לטעמי' בעירובי' ע"ח ע"א ד"ה אלא וכו' דחולי' הבור לא הוה רה"י אלא על גביו ולא בתוכו. וא"כ לק"מ ממחצלת דמיירי מדין תוכה ודפח"ח. ועיין מ"ש אבן עוזר על ש"ע סי' שמ"ה:

כפאה על פיה וכו' מ"ש מהרש"א דרש"י בעצמו פי' לקמן גבי אסקופה דלא גמרי' הלכתא לפחות מדע"ד. והיכי פירש"י הכא דאמרינן לבוד בפחות מששה. י"ל דהילכתא דד' על ד' דשבת בעי' הן ואלכסונן. משא"כ הילכתא דמחיצות דגוד ולבוד סגי בד' על ד' בלי אלכסון והשתא לקמן באסקופה דחציו מקורה היינו ב' טפחים אפי' אי הוה ב' טפחים ואלכסונן עדיין לא הוה ד' טפחים בלא אלכסונן ואין מקום לומר גוד ולבוד. משא"כ הכא אפי' אינה רחבה ששה מ"מ ד' בלי אלכסונן הוה ואמרי' לבוד וזה דלא כמג"א סי' תק"ב סק"כ וק"ל:

שבעה ומשהו חייב לרש"י אאינה רחבה ששה קאי ואביי קאמר לי' וטעמא משום דהוה אגדו למעלה וא"כ אביי נמי מודה היכי דאגדו למעלה פטור. אלא דלית ליה הך דא"א לקרומי' של קנה דאפשר ואפשר. אבל לשיטת תוס' לא היה צריכים לזה אלא אביי פליג לגמרי אהך דאגדו למעלה ובין קרומי' של קנה למלתא אחריתי אין שום סברא לחלק והך דכפאה על פיה רבא קאמר לי' וארחבה ששה קאי. ומ"מ כ' תוס' כן כרש"י מסברא בד"ה אי אפשר וכו' ע"ש. ומ"מ רמב"ם ע"כ ס"ל כמ"ש אני. שהרי לא מייתי כלל הך רבותא דקרומי' של קנה בפי"ד רק מייתי שם הלכה י"ט זרק קנה או רומח. ובמקום שהיה לו לכתוב כוורת כ' סתם כלי שיש בו דע"ד ע"ש ולא שמעי' מיני' רבותא דקרומי' של קנה אע"כ ס"ל דאין רבות' של רבא בקרומי' דוקא אלא הא דאגדו למעלה פוטר דפליג עליו אביי ופסק כרבא בקנה וה"ה בקרומי' דמ"ש. ועיי' שיטת מלחמו' ה' וביארה מג"א בהלכות י"ט סי' תק"ב סוף סק"ב ודברי' צ"ע קצת ע"ש. דלק"מ ארמב"ן לא מטרסקל ולא מכלכלה עיי' מחצית השקל שם:

עמוד גבוה תשעה פירש"י דוקא נקט ועיין ברא"ש דס"ל לאו דוקא אלא מט' עד עשרה והכי ס"ל לתו' לעיל ה' ע"ב ד"ה בכותל וכו' ממורי הגאון זצ"ל:

ורבי' מכתפי' עליו פירש"י בין רחב בין קצר וכן דעת רמב"ם. אבל ראב"ד ס"ל בעי' דע"ד. ועיי' ר"ן לעיל ד' ע"א גבי והא בעי' עקירה מע"ג מקום דע"ד. ועמ"ש לקמן ע"ב בעזה"י:

וכן בגומא. לרש"י דוקא עמוקה ט'. דבגבו' מתשעה אין מקום צורך לתשמיש רבי' נמצא וכן גומא הוא דוקא עמוד וגומא שוים. אבל וכן בגומא דבריתא דקאמר מאי לאו אסיפא. אינו מדויק. ואמנם תוס' ס"ל בהיפוך וכן בגומא דבריתא הוא מדויק גומא דומי' דכלי דבגבוה מט' ניחא תשמשתי' טפי. וכן בגומא דעמוד אינו מדויק דבעמוד ט' דוקא ובגומא כ"ש גבוה מט'. ואמנם רבנו יונה ס"ל דהאיבעי' מעיקרא לא קאי אעמוד גומא מאי. אלא אמתני' דרקק מים שאל גומא מאי. ופשיט וכן בגומא הוה ממש כרקק מים כל שגבוה ניחא תשמשתי' והוה ר"ה. וגרס ורבא אמר בגומא לא הילוך ע"י הדחק שמי' הילוך ותשמיש ע"י הדחק לא שמי' תשמיש פי' שאין ללמוד גומא מרקק ועי' גי' זו ברשב"א. והיינו דכ' רש"י ה"ג רבא אמר וכו' ע"ש לאפוקי מגי' ר' יונה הנ"ל ומה ששייך עוד לזה כתבתי לעיל ה' ע"ב בתוס' ד"ה בכותל משופע וכו' ע"ש שייך לכאן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף