שיח השדה/שבת/ח/א
שבעה ומשהו חייב. יל"ע למש"כ תוס' סוכה י"ז א' ד"ה אילו דלא אמרי' לבוד להחמיר:
עמוד ט' כו'. פירש"י בין ארוך בין קצר והיינו אפי' אין בו ד'. והק' רע"א דלק' צ"א ב' פירש"י אסקופת רה"ר כגון רחבה ד' וגבוה ט' אלמא דבעי רחבה ד' וי"ל זה תלוי בפלוגתא דתשמיש ע"י הדחק דבסמוך דטעם דבעי ד' כ' תוס' לעיל ד' ב' דאין דרך להניח בפחות מד' דהוי תשמיש ע"י הדחק וכאן דאזלא תחלת הסוגיא כרב יוסף דשמי' תשמיש פירש"י דלא בעי ד' אבל לקמן פירש"י כהלכה כרבא דלא שמי' תשמיש פירש"י דבעי ד', °ובזה ניחא הא דלעיל ז' ב' מקולי רה"י דאי איכא מקום ד' אלמא דברה"ר לא בעי מקום ד' ולפ"ז א"ש דהא דבעי ברה"ר מקום ד' דלא ליהוי תשמיש ע"י הדחק ולאו משום שיש דין ד' אבל בכרמלית שכולו תשמיש ע"י הדחק ל"ש מקום ד'.
עוד תי' ר' משה סולוביציק (שליט"א) ז"ל דלק' צ"א ב' דמיירי מאיסקופה אם אין בה ד' בטלה לגבי בית וע"ל ט' א' ועירובין ט' א':
הוספה מגיסי ר"י זילברשטין שליט"א °ובזה ניחא כו'. עי' בביאורי הגר"א סי' שמ"ה שהביא ראי' זו (ועי' עוד שמנה את רש"י בין השיטות הסוברות שבעמוד ט' לא בעי רחב ד' ולא כמש"כ כאן וגם הב"י כ' דשיטת רש"י דלא בעינן ד' וכ"כ הר"ן והרשב"א) ומדברי הגר"א אני למד דטעמו של הראב"ד (שחולק על רש"י עי' ר"ן) דכשאין בו ד' אין עליו דין רה"ר ולכן מוכיח דלא כדבריו, אבל צ"ע דאולי טעמו דבאין בו ד' לא חשיב עקירה והנחה כמבואר בדף ד' ולכן פטור וממילא אין ראי' דגם ברה"ר ליכא דין ד' לגבי זה שיחול עליו דין רה"ר, ולמעשה מצאתי במהרש"א סוף הזורק דכתב דאין רה"ר פחות מד'. ע"כ מגיסי נ"י:
רא"ש פ"א סי' א' אבל יותר מעשרה לא. עי' עירובין פ"ד ב' מבואר דמהני רבים מכתפין אף ביותר מי' לפי' רש"י ותוס' שם אבל לפי' ר"ת שם אין זה מוכרח וע"ש בהג"א, וכ"ד הרז"ה בפ' בכל מערבין דשמעתא דאילן דמהני כיתוף אף ביתר מי' וכ"ד רבנו יונתן שם שפי' הסוגיא כהרז"ה:
רש"י ד"ה רחבה. ולא היו זורקין רשויות. עי' בתו"י מה שהקשו ע"ז, ולענ"ד נ' דדוקא בזריקה הוא דין זה מדנקט זרק כורת ולא בהוצאה וכ"מ לקמן צ"ב א' מארון כו':
ד"ה גבוהה. מחייב לי' מדרבנן. משמע דבזורק רשות ליכא אפי' איסור דרבנן וצ"ע וצ"ל דחיוב דרבנן חמור יותר:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |