חתם סופר/שבת/ח/ב

חתם סופר שבת ח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשלמא רקק רקק תרי זימני וכו'. עיין לקמן ג' ע"ב קאמרי אביי ור"א צריכותא אחריתי ארקק תרי זימני חדא ברחב יתר מד' אמות וחדא בקצר פחות מד' טפחים ע"ש. וא"כ תקשי לשיטת הראב"ד הנ"ל דס"ל דגם עמוד וגומא בעי' רוחב דע"ד. וצריך לומר הילוך שאני דמודה אביי לרבא דבענין זה יש לחלק בין הילוך לתשמיש אלא לפ"ז ק' מאי קאמר רבא מנא אמינא לה וכו' אלא הילוך וכו'. דלמא אתי למעוטי דבהילוך הא דסגי פחות מד' משא"כ בתשמיש אבל לעולם תשמיש ע"י הדחק שמי' תשמיש. וצריך לומר רבא לטעמי' דמפרש רקק רקק תרי זימני בענין אחר חדא בימות החמה וכו' ושיעור דארבעה טפחים לא הוזכרה במשנה וא"כ מהיכי תיתי לומר דדיוקא דהילוך אשיעורא דד' טפחים קאי. מסתמא קאי אכולי' מילתא דהילוך ע"י הדחק שמי' הילוך ולא תשמיש. ובזה א"ש דהקדי' רבא בשלמא רקק רקק תרי זימני וכו' משום דלכאורה ה"א רקק תרי זימני אשיעורא דד' טפחים קאי כרב אשי וא"כ ליכא לאוכוחי מהילוך תרי זימני. דאיכא למימר דיוקא אשיעורא דד' טפחים קאי בהא איכא לאיפלוגי בין הילוך לתשמיש אבל בע"י הדחק ליכא לאיפלוגי במשהו קמ"ל רבא דרקק רקק לאו אהכי קאי אלא קאי אימות החמה ואימות הגשמי'. דהשתא אפי' נימא דהכל אמת דנקיט רקק רקק תרי זימני. לומר כל מיני רקק בין ימות החמה בין בימות הגשמים בין שיהיה רחב יותר מד"א בין שיהיה קצר פחות מד' טפחים לעולם חייב. כדקי"ל באמת. מ"מ מה"ת לומר דהילוך תרי זימני לא אתי לדיוקי אלא אשיעורא דד' טפחים לחוד והיכי רמיזא ע"כ אתי לדיוקא על כל הענין דע"י הדחק. דשמי' הילוך ולא שמי' תשמיש ודלא כאביי וק"ל:

לימא תיהוי' תיובתא דרבא וכו' והעבירו דרך עליו וכו' מה שהקשו תוס' אפירש"י מעירובין צ"ח ע"ב לימא מסייעא לי' לרבא וכו' רש"י בעצמו יישב זה דפירש התם במתניתין עומד אדם ברה"י כגון למעלה בגג שהוא למעלה מיו"ד ושפיר הוה מסייעא לי' לרבא. אלא דקשי' היא גופי' מנ"ל לפרש כן וכן הקשו תוס' בעירובין צ"ח ע"א ד"ה אמר רבא ע"ש. אך פשוט דרש"י ס"ל כשיטת הראב"ד דמייתי רשב"א בשמעתין לעיל גבי נתן עירובו בבור דאסור לכתחלה לטלטל' פחות מד"א כמו כל חצי שיעור. וכשהוקשה לו ממתני' עומד אדם ברה"י ומטלטל בר"ה תי' התם מיירי למעלה מיו"ד וכיון דהוה תרתי לטיבותא פחות מד' אמות וגם במקום פטור לא גזרו רבנן ע"ש. וא"כ ע"כ מתני' איירי בעומד על הגג ולק"מ ק' תוס' אפירש"י. ומ"מ הראב"ד אע"ג דגם בהשגותיו פי"ב הלכה ט"ו חולק בשיטה זו דאסור לטלטל לכתחלה פחות מד"א. מ"מ לעיל מזה בהשגה הלכה י"ד פי' כשיטת רבנו חננאל דרך עליו ע"ש והרמב"ם פי' דרך עליו כרש"י ומתיר לטלטל לכתחלה פחות מד"א וא"כ מתני' דעומד אדם ברה"י אין הכרח דמיירי על הגג ותיקשי ק' תוס' מאי מייתי מסייעא לרבא וצ"ע:

ועיין מ"ש תוס' לעיל ג' ע"א ד"ה פטורי וכו' שהקשו אפי' רש"י דעקירה הוה טלטול בעלמא הקשו כן לשיטתיהו דס"ל מותר לטלטל לכתחילה פחות מד"א. מיהו רש"י לטעמי' דס"ל כהראב"ד הנ"ל ולק"מ וכבר כתבתי מזה לעיל ריש מכילתין גבי שהן ד' בפנים ע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף