בני אהובה/גירושין/ד

בני אהובה ‏ גירושין ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אין

כותבין את הגט אלא בדבר שרישומו עומד וכו' כתבו באבר כשר וכו'. עיין בכ"מ ודעת הרא"ש לחלק בין אברא למיא דאברא והנה התוס' בגיטין דף י"ט ע"א בד"ה דיו על גבי דיו פטור וכו' כתבו דלרב אחא בר יעקב לקמן דף כ' אפילו לרבנן כשר כשהכתיבה ראשונה היתה שלא לשמה ובכתיבה שניה מוסיף לכתוב לשמה וכתב המהרש"א דלפי"ז הא דבעי ר' שמעון בן לקיש מרבי יוחנן עדים שאינן יודעין לחתום מהו שיכתבו להם בסיקרא ויחתמו על גביו היינו כרב חסדא לקמן דלרב אחא בר יעקב אפילו דיו על גבי דיו מותר עיי"ש ולענ"ד זה דוחק דרב אחא יחלוק ארבי יוחנן ורשב"ל רק נראה דדוקא כתיבת הגט דבעי לשמה מהתורה א"כ כתיבה שניה עיקר אבל חתימת עדים לפי מה דקי"ל כר' אלעזר דעדי מסירה כרתי ולא צריך לשמה כלל מהתורה רק מדרבנן משום דנראה כמזויף מתוכה בזה ודאי דכתיבה ראשונה עיקר וברור הוא והבית שמואל בסימן ק"ל ס"ק כ"ח כתב בכתב על גבי כתב בחתימת ידי עדים להרשב"א דחושש לדברי רב אחא בר יעקב הוי ספק גט ולפי מ"ש זה אינו ולכך לא הזכירו ב"י כלל בסימן ק"ל.

ג

כיצד

כותב על הנייר המחוק וכו'. עיין בב"י בסימן קכ"ד שהביא מחלוקת רש"י ועיטור ותוס' ורא"ש ורשב"א בגט ועדיו על המחק אי בעי עדי מסירה או לא דלדעת התוס' וסייעתו אין דומה נמחק שני פעמים לנמחק פעם אחת וכו' עיי"ש ולי נראה דודאי הא דהם מחולקים בפשט המשנה היינו לדעת הת"ק דפוסל בנייר מחוק ולא סמך כלל אעדי מסירה בזו נחלקו בפשט וכוונתו אבל לפי מה דקי"ל כר' אלעזר דכשר בע"מ ואם כן יכולין לכתוב גט על הנייר ועדים על המחק ויכולין העדים לעשות כן ומתכשר בעדי מסירה א"כ הרי כאן מקום חשש זיוף דהיא תמחוק הגט הכתוב בנייר ותעשה הגט עם העדים על המחק ויהיה הכל נמחק רק פעם אחת ותראיהו ותתגרש בו ותמחוק התנאי שהיה כתוב בנייר ולא תביא ע"מ כלל לבית דין כי לשיטת הב"י בגט ועדים על המחק אין צריך עדי מסירה ועל כרחך צ"ל דמחשש זה לדידן בגט ועדים על המחק צריכה עדי מסירה ולא נחלקו עם רש"י רק לת"ק דס"ל דלא סמכינן אעדי מסירה וליכא במציאות גט על הנייר ועדים על המחק דלא קא חתמי העדים כך כיון דהגט פסול וצ"ל דבשלמא בגט על הנייר ועדים על המחק אף דהגט בא לפנינו כתוב על הנייר וליכא כאן זיוף מ"מ כיון דהיה מקום לזייף אין כאן כריתות עד שיבואו ע"מ ויעידו משא"כ בגט ועדים על המחק כיון דליכא כאן חשש זיוף לשיטת התוס' רק דאולי היה הגט על הנייר א"כ כשתביא רק עדים המעידים שנמסר לה הגט הכתוב על המחק מתכשר דאז לא היה חשש דזיוף ואינה צריכה לע"מ להעיד על הכתוב בגט וכדומה רק די שתברר שקיבלה הגט הכתוב על המחק ומעתה לא היה בידה מעולם לזייף ולזה נתכוון הב"י דאינה צריכה לע"מ.

והנה נראה איפכא לשיטת רש"י והעיטור דבגט על הנייר ועדים על המחק אינה צריכה עדי מסירה כלל דמה יוכל להזדייף יש כאן דאם תמחוק הנייר ויהיה הגט על המחק הא תוצרך להביא ע"מ דלרש"י חוששין שמא נמחק שני פעמים ואם ידעו דלא היה הגט על המחק א"כ לרש"י וסייעתו בגט על הנייר אינה צריכה כלל עדי מסירה וזהו דלא כבית יוסף.

ד

היה

הגט חקוק על ידו של עבד בכתיבת קעקע וכו' והיו העדים חקוקים על ידו הרי זו מגורשת וכו'. עיין בבית שמואל בסימן קכ"ד ס"ק ט"ז דהקשה הא העדים פסולים דאף דמיירי בלי דיו וצבע מ"מ פסולין מדרבנן ואפשר דהרמב"ם ס"ל דבמלתא דרבנן בעינן עד חמס כמ"ש התוס' בב"מ פרק איזהו נשך או דבעי הכרזה אפי' לאותו עדות ועל הגמרא גופיה בגיטין דף כ' לק"מ דלא מצריך לעדים לכתיבת קעקע דבשלמא גופו של הגט אם אינו בכתיבת קעקע יוכל להזדייף אבל עדים איך יוכל לזייף אם ימחוק כתיבת ידו ויכתוב כתב יד אחר הרי אין זה כתב יד עדים כלל ולא יתקיים כלל וכן כתב הב"ש גופיה ופשוט הוא ואם דלישנא דרמב"ם דכתב ועדים חקוקים בו דחיקן ליה להב"ש יש לומר כמו שכתבתי ועיין בחו"מ סימן ל"ד.

מיהו בגוף הדין לדעת רבינו דמצריך שיהיו ג"כ העדים חקוקין יפה כתב הב"ח דחיישינן אם אין העדים חקוקין אולי היה הגט והעדים הכל בכתיבה בלי חקיקה והוא זייף וחקק הגט בלי תנאי וכוונת הב"ח לדידן דקי"ל כר' אלעזר דעדי מסירה כרתי וכשר בגט שהוא יכול להזדייף וא"כ הכותב גט על ידו של עבד בלי חקיקה וחתם עליו עדים כשר דיתברר בעדי מסירה וא"כ יש כאן חשש אולי היה הגט כן על אופן הזה ועדים כדין חתמו ועכשיו זייף הוא התנאי ועשה חקיקה מגופו של גט למען לא יצטרך לע"מ כדי שלא יתברר זיופו ולזה צריך עדים ג"כ בחקיקה ולזה ליכא למיחש דלמא היה גופו של גט בכתיבה ועדים בחקיקה דזה אין העדים רשאין לעשות מחשש זיוף וא"כ חזקה על העדים שעשו כהוגן והבית שמואל בס"ק הנ"ל הקשה דהא אין חוששין לזיוף כמו דאין חוששין בשטר המסיים בחצי שטה ועדים חתומים עליו ולא דק דבשלמא התם כיון דאין העדים רשאין לחתום ולהניח חלק לפני חתימתן א"כ אמרינן חזקה על העדים שעשו כהוגן ולא היה חלוק לפני חתימתן אבל כאן העדים עשו כהוגן דחתמו אכתיבה בעלמא דכשר וסמכינן על עדי מסירה כמבואר בגמרא וא"כ דעדים עשו כהוגן שפיר יש לחוש לזיוף ולא מתכשר אלא בעדי מסירה וכאן דליכא ע"מ לא מתכשר עד שיהיו העדים גם כן חקוקים וזה ברור ונכון ולא קשה מידי.

שהגודרות

אין להם חזקה. וכתב הב"י בסימן קכ"ד אבל לאחר ג' שנים דיש להן חזקה מגורשת היא למפרע דליכא למיחש דלמא כתב ליתן ולא נתן לה לשם גירושין ומשום דאשתו היא לא מיחה בה ואין לאשה חזקה בנכסי בעלה דלא מקדים אינש פורענותיה לנפשיה עכ"ל ולא הבנתי דבריו דאם נסמוך על זה א"כ אף בשנה אחת יהיה חזקה דודאי נתן לה דאל"כ איך הקדים פורענות לנפשיה ואם חוששין דלמא לא נתן לה ונמלך אח"כ א"כ אף בג' שנים יש חשש זה ואין לאשה חזקה בנכסי בעלה לכן נראה הואיל דפריך בגמרא גיטין דף כ' ע"ב מגודרות אין להן חזקה ולא פריך מהך דאין לאשה חזקה בנכסי בעלה מוכח דס"ל לגמרא בהך עבד דגיטה חקוק על ידו ודאי מקפיד ולולא דהיה באמת נותן לה לא היה מניח לה להחזיק בו ומקפיד עליה ומוחה ולא שייך כאן אין לאשה חזקה בנכסי בעלה וקושיית הגמרא הוא מגודרות דלמא אזיל העבד לגבי אשה בלי רצון ודעת בעלה ואתי שפיר.

איברא בגוף הדין שתהיה בחזקת ג' שנים מגורשת למפרע אני נבוך דלמא רצון הבעל היה למחות עד סוף ג' שנים ועכשיו דנמלך לגרשה ולהניח לה העבד להיות שלה ולכך לא מיחה וא"כ מגורשת מעכשיו ולא למפרע דמה ראיה יש לנו דהיה שלה מתחילה וכן במה שכתב הב"ח דאם הודה הבעל דשלה הוא העבד מגורשת יש לומר ג"כ מן שעת הודאתו והלאה דכיון דמודה הודאתו מחשב לעבד להיות שלה והרי היא מגורשת בו אבל שתהא הודאתו מועיל שתהא מגורשת למפרע בזה אני נבוך כי דלמא נמלך ליתן ולא נתן עד עכשיו ומה יועיל הודאות בעל בלי עדים ואפשר לומר דכי מספקא לן אי מסר לה העבד היינו משום דהיא בחזקת אשת איש משא"כ אם היא עכשיו מגורשת א"כ אזדא חזקת אשת איש דהרי היא גרושה לפניך וא"כ גם בהא לא מספקא לן כלל עיין בתוס' בגיטין דף י"ז ע"א בד"ה משום בת אחותו עיי"ש.

ז

המקרע

על העור תבנית כתב או שרשם על העור תבנית כתב הרי זה כשר. עיין במ"מ ואפשר קצת ראיה לדברי רבינו מדנתחבטו אמוראי בגיטין דף י"ט ע"א למצוא תקנה בעדים שאינן יודעים לחתום ולא אמרינן לרשום על עור כתבנית כתב דהוא הדרך היותר נקל ופשוט ש"מ דזה הוי כתב לענין גט וא"כ הוי כתב על גבי כתב וצ"ל לפי"ז דרבינו פירש הא דאמרינן בגמ' מקרעין להם וכו' כפירוש התוס' דף ט' ע"ב בד"ה מקרעין להם דמיירי מנייר אחר ולא רושם על גופו של נייר מהגט דלהרמב"ם הוי זה כתב וא"כ הוי כתב על גבי כתב.

טו

וכן

גט שנמצא קרוע שתי וערב שהוא קרע של בית דין הרי זה גט בטל כשאר השטרות. עיין בהראב"ד שהשיג אם הגט מקוים הוא למה יפסל וכו' עיין במ"מ שכתב שאף הרמב"ם לא נחלק עליו בגט מקוים ולכאורה קשה א"כ מה פריך בכתובות דף פ"ט ע"ב גבי הוציאה גט וליחש דלמא מפקא גיטא בהאי בי דינא וגביא והדרא מפקא בבי דינא אחרינא וגביא וכי תימא דקרעינן ליה אמרה בעינא לאנסובי ביה ומה פריך לקרעייה ולקיימה בהנפק וא"כ תנשא ואינה גובה כתובה ועיין ברשב"א בגיטין פרק התקבל דהרגיש בזה ויש לומר דקושיית הגמרא מגיטין הבאים ממדינת הים דאין עדים מצוים לקיימו ואי משום דנאמן השליח לומר בפני נכתב ונחתם מ"מ אין הבי"ד יכולים לעשות עליו הנפק ואי דיש לבי"ד לכתוב עליו המאורעות זה הוא באמת תירוץ הגמ' דמשני דקרעינן ליה וכתבינן אגביה גיטא דנן וכו' ועוד יש לומר דבחו"ל אמירת השליח בפני נכתב דמהני הוי קיום דחז"ל הימנהו רק בארץ ישראל קשיא דליחש דתגבה גיטא בתרי ב"ד ומה אמרת דקיימין ליה וא"כ אף היא תצטרך לחזור ולחקור אחר עדים לקיים הגט דודאי לא תפסיד כתובתה וא"כ דמקוים אף בחו"ל כשר ומה זו קולא בא"י הא עכ"פ תהיה האשה מוכרחת להדר אחר עדים לקיימו שלא תפסיד כתובתה וזו אף בחו"ל מהני. ובהכי יש לתרץ קושיית התוס' בכתובות דף פ"ט ע"ב בד"ה לדידך דאמרת וכו' דהקשו דלמה פריך לרב דאמר גט גובה עיקר וליחש וכו' ולא פריך לשמואל במקום שאין כותבין כתובה דלפי מ"ש ניחא דלשמואל יש לומר דמקיימין ליה לגיטא והדר קרעינן ליה ולא קשה א"כ מה הועילו חז"ל בארץ ישראל דאף היא תצטרך לחזור אחר עדי קיום זה אינו דעיקר תקנה היה במקום שכותבין כתובה ואינו צריך לקריעת הגט כלל אבל לרב דאמר לעולם גט גובה עיקר וכו' קשה שפיר וליחש וכו' דליכא למימר דמקיימין ליה דא"כ מה הועילו חז"ל בא"י דעכ"פ תצטרך לחזור אחר עדים לקיים גיטה מבלי להפסיד כתובתה ואתי שפיר.

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.