בני אהובה/גירושין/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
בני אהובה
יצחק ירנן
מעשה רקח
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
שער המלך


מראי מקומות


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


בני אהובהTriangleArrow-Left.png גירושין TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יז[עריכה]

נתן

הגט ביד עבדה והוא נעור והיא משמרתו אם היה כפות הרי זה גט וכו'. עיין במ"מ ולח"מ ונראה עוד לומר דס"ל לרבינו מדקאמר רבא בגיטין דף ע"ח ע"א דניעור אינו גט משום דהוי ליה חצר המשתמרת שלא לדעתה דבכפות ליכא למימר כיון דמשני סתמא דתלמודא בפרק שני דף כ"א ע"א על מה דפריך בגמרא ואמאי חצר מהלכת היא והלכתא בכפות משמע בכפות לחוד הוי משתמר לדעתה אפילו בניעור ועל כרחך דמיירי בניעור בלי כפות וא"כ למה ליה הטעם משום משתמר לימא משום דהוי חצר מהלכת ועל כרחך ס"ל דהך חצר מהלכת דלא קנה לאו דבר תורה הוא דאדרבה חצר משום שליחות אתרבי והיינו מהלך כמ"ש קושיא זו בספר אסיפת זקנים לב"מ בשם הראשונים ז"ל רק מדרבנן הוא דתקנו דלא יועיל ולכך קתני בניעור הטעם דאינו גט משום דאינו משתמר ובטל דבר תורה ובישן אף דבאמת הוי חצר מהלכת כדעת רש"י ותוס' מ"מ כיון דמשתמר לדעתה הוי גט דבר תורה אף דפסול מדרבנן כמ"ש המ"מ ג"כ רק המקשה דס"ל דאפי' בכפות לא קני והיינו דגזרינן כפות אטו אינו כפות על כרחך דבר תורה הוא דבדרבנן לא הוה גזרינן כל כך ולכך פריך שפיר אישן והוא הדין דקושייתו ארישא למה ליה הטעם משום משתמר תיפק ליה דהוי חצר מהלכת ועל זה מתרץ דכבר איפסקא הלכתא בכפות דלא מקרי מהלכת ולזה מתרץ בלשון זה והלכתא בכפות ולא קאמר הכא במאי עסקינן בכפות משום דכאן במלתא דרבא לא מיירי בכפות דבכפות אין חילוק בין ניעור לישן רק כיון דבאמת בכפות לא גזרינן ש"מ דהך חצר מהלכת לאו דבר תורה היא וא"כ דברי רבא שפיר לענין דבר תורה ואתי שפיר ודברי הרמב"ם מיושבים בזה ולדברי המ"מ קשה דהוי ליה לשנויי בקצרה דרבא דבר תורה קאמר ולאיזה צורך מביא הך דכפות כיון דבאמת לא מיירי רבא מכפות רק דינו דבר תורה קאמר אבל לדברי ניחא.

גם מ"ש המ"מ ולח"מ דבישן פסול דגזרו ישן אטו אינו ישן לא ידעתי דהא תינח בגט שייך גזירה זו אבל במקח וממכר היכי שייך גזירה זו וא"כ בהלכות מכירה דפסק רבינו בהחזיק בעבדים אי קני מטלטלים שעליהם דדוקא בכפות דקנו למה לא כתב דגם בישן בלי כפות דקנה כיון דהוא מוחזק בחצירו וכן בש"ע חו"מ סימן ר"ב סעיף ט' העתיק דעת הרמב"ם דכפות לחוד מהני במכירה והביא דעת התוס' החולקין דבעינן ג"כ ישן אבל לא הזכיר דגם ישן לחוד מהני לשיטת הרמב"ם דכיון דבגט מהני דבר תורה ויש ליישב.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.