משנה למלך/גירושין/ד

משנה למלך ‏ גירושין ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

י

וכן צריך שיהא אותו הכתב מבואר היטב וכו' שמא תדמה אות כו'. ז"ל הריב"ש סימן ז' גם יש שא"צ גרירה בתיקונם רק להוסיף מעט בצורת האות כגון כפי"ן ביתי"ן עכ"ל. וזה שכתב הרב שא"צ גרירה זולת להוסיף מעט בצורת האות קשה הוא בעיני דכפי"ן שעשאן ביתי"ן או דלתי"ן רישי"ן לא סגי בלא גרירה דהיינו כל מה שנכתב בפיסול דאי לא הוי חק תוכות ופסול עיין בתשובת מהרלנ"ח סי' ח' וצ"ע:

יב

די הוית אנתתי מן קדמת דנא. כתב מרן סימן קכ"ו דבגט ארוסה צריך לכתוב דהוית ארוסתי ועיין בתשובת מהרא"ש באשה שנתגרשה והיתה ספק מגורשת וחזר וקדשה ואח"כ רצה לגרשה והצריך הרב שם שני גיטין האחד דהוית אנתתי והשני דהוית ארוסתי יע"ש:

יד

הרי שכתב בנוסח זה ולא האריך הווי"ן כו' ה"ז גט פסול. ז"ל הרא"ש בתשובה כלל מ"ה סימן ט"ו וששאלת שליח הולכה שהביא גט ולא היו הווי"ן ארוכין אם רשאים ב"ד להאריכן. תשובה להאריך הווי"ן של הגט אינן יכולים דאם הוא חשוב כתיקון הגט והכשרו אי אפשר לעשותו בלא צווי הבעל וכו' יע"ש. פי' דברי הרב הוא שהווי"ן היו בענין שתינוק דלא חכים ולא טפש קורא אותן ווי"ן ולכך דקדק בדבריו שלא היו ארוכין ולא כתב שהיו קצרים אלא משום לעז בעלמא הוא דצריך להאריכן כתקנם. ומוכרח לומר כן דאי לאו הכי מה תועלת יש לתקנם אפי' ע"י ב"ד כיון שנחתם בפיסול חספא בעלמא הוא ותיקון של השתא במה נחשב הוא ועיין לעיל סימן ב'. (*א"ה וכיוצא בזה כתב מהרח"ש בתשו' סימן ו' לענין הרפ"ה ועיין מ"ש הרמ"ז בס' גט פשוט סימן קכ"ה ס"ק כ"ו) גם מ"ש לא הייתי פוסלו בשביל זה היינו בשכבר ניתן ביד האשה אבל מ"ש אם יש בו חשש עיגון כו' היינו כשלא ניתן עדיין הוא שסובר הרב דלא יהבינן לה כמו שהוא אלא ע"י תיקון ב"ד. וכבר חלקו על הרב בזה דאין ב"ד יכולין לתקנו. (*א"ה כמבואר בתשובת הריב"ש סי' שי"ו ושט"ו) ואני מוסיף בזה דברים שאם הבעל צוה לסופר לכתוב וכתב ומסרו ביד הבעל ונתנו לשליח הולכה כבר עשה הסופר שליחותו ואף הסופר עצמו אינו יכול לתקנו והדברים ארוכים אין כאן מקומו ודוק. (א"ה כבר ביארתי דעתו של הרב המחבר ז"ל לעיל פ"ב מהלכות אלו דין ח' יע"ש. ודע דכתב בס' חלקת מחוקק סי' ק"כ ס"ט דגט שנכתב ע"י שני סופרים בטל דקרא כתיב וכתב לה לשון יחיד ועוד הביא ראיה לדבר יע"ש ובספר בית שמואל והרב פר"ח סי' ק"כ ס"ק י"ח פשיטא ליה דאין כאן בית מיחוש והרב בני יעקב דף קנ"ו הניח דין זה בצ"ע. והנה מדברי הרא"ש בתשובה זו נראה בהדיא כדברי הרב פר"ח ואף הריב"ש והרב המחבר ז"ל לא גמגמו ע"ד הרא"ש אלא מטעם אחר אבל לכ"ע אם צוה הבעל לאדם אחר להאריך הווי"ן או לכתוב היודי"ן היתרות ש"ד כנ"ל):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף