בכור שור/במדבר/יג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה

מפתח


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

בכור שור TriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

שלח לך אנשים. מאחר ששאלום ישראל כדכתיב במשנה תורה ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלח' אנשים לפנינו וגם בעיניך ישר כדכתי' ויטב בעיני הדבר:

שלח לך. לדעתך דאי מיני דידי לא היו שולחים כי היה להם לסמוך עלי ועתה תראו מה תהא עצתכם מועלת:

אשר אני נותן לבני ישראל. ומושיט להם אלא הם ממאנים ליקח עד שישלחו:

איש אחד למט' אבותיו. שכל מטה יהא נשמע מטהו:

כל נשיא בהם. כל אותו שתשלח יהא נשיא בהם שיהא חשוב בעיניהם שלא יאמרו אלו שלחנו אנשים חשובים לא היה לבם נמס לא היו מוציאים דיבה:

ג[עריכה]

ראשי בני ישראל המה. כגון שרי אלפים שאינם ראשי המטות ממש שנבחרו למניין במדבר סיני:

טז[עריכה]

ויקרא משה להושע בן נון יהושע. לא עתה לפי הפשט אלא מתחילה כשנעשה משרתו ומצא חן בעיניו כמו שעשה הק' לאברהם ולשרה וליעקב ששינה שמם לעילויא אבל יצחק מתחילה נקרא על פיו של הק' וכן פרעה להבדיל ליוסף צפנת פענח ונבוכד נצר לדניאל חנניא מישאל ועזריה וצדקיה שהיה שמו מתניה ולנחמיה בך חכליה התרשתא לפי שהיה משקהו ולפי שלא תתמה שכאן קורא אותו הושע ובכל התורה יהושע אומ' לך כאן כי שמו הושע אלא שמשה שינהו לעילויא וקרא שמו יהושע:

יז[עריכה]

עלו זה בנגב. סמך לדרומה של ארץ ישראל היה אומ' להם עלו בזה הנגב שהוא סמוך:

ועליתם את ההר. וכיון שתודיעינו איך נכבוש את ההר לא תצטרכו לרגל את העמק שכל שכן הוא שנוכל להם:

יח[עריכה]

את הארץ מה היא. כדמפר' לקמיה:

ואת העם היושב עליה החזק הוא. אדסליק מיניה קאי ואחר כך חוזר אמה הארץ דלעיל:

יט[עריכה]

הטובה היא אם רעה. אם אוירה טוב ובני אדם היושבים בה בריאים אם רעה אנפרמא:

הבמחנים. כמו במחנים הם יושבים שיאן להם חומה סביבם:

כ[עריכה]

והימים. ששלחו המרגלים:

ימי בכורי ענבים. ופירות מצויות:

כא[עריכה]

ממדבר סין. הם נסעו ממדבר פארן אבל תחילה בכניסתן ממדבר סין וסמוכין הם לבא חמת מבוא חמת שרחוב סמוך משם לבא חמת:

כב[עריכה]

ויבא עד חברון. דרך הנגב הגיע עד חברון ויבא וימשך הנגב עד חברון:

ושם אחימן. לפי שעתידין לומר וגם ילידי הענק ראינו שם מפר' לך הכתוב היכן ראום:

וחברון שבע שנים נבנתה. ועדיין לא מתו הענקים שבה שהיו מימים ראשונים עתה בא הכתוב להכחישן על שאמרו ארץ אוכלת יושביה היא שבני אדם שבה מתים בחצי ימיהם:

כג[עריכה]

במוט בשנים. טורטני וטורטני דטורטני בשנים מיותר דכיון דאמ' במוט פשיטא שהם שנים ועוד שהיה יכול לכתוב וישאוהו במוט נמצאת יתור אחר יתור ולכך דרשו כל כך והוא עשוי כעין סכורא ב"ל שנשאו אשכול בשמונה כך שני מרגלים זה אחר זה בראש כל מוט נמצאו ח' מרגלים ושני מוטות קצרים ממוט הארוך למוט הארוך:

כו[עריכה]

אל מדבר פארן קדשה. מדבר פארן ומדבר סין וחצירות וקדש ורתמה סמוכין זה לזה דהא הכא כתי' ויסעו מחצירות ויחנו במדבר פארן והוא רתמה כדמפור' באלה מסעי ובאלה מסעי כת' ויסעו ממדבר סין ויחנו בקדש וכאן כת' במדבר פארן קדשה ולכך נרא' שמחוז אחד הוא וביהושע כת' שאמר כלב בשלח אותו משה מקדש ברנע לראות את הארץ:

כח[עריכה]

אפס כי עז העם והערים גדולות ובצורות. תרתי לריעותא שאם אמרו עז העם היינו אומ' אין להם מבצר מפני עזותם ונוכל לכבשם ואם אמרו ערים בצורות היינו אומ' העם חלש ומתוך חלשות' עשו להם מבצר אבל הם אמרו העם עז ויש להם מבצר:

וגם בני ענקים ראינו שם. שהם אימתנים כדכתי' אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני ענק:

ל[עריכה]

ויהס כלב את העם. שישמעו מה שמשה אומ' שהיה מדבר כדכת' במשנה תורה ואומ' אליכם לא תערצון ולא תיראון מהם כי ה' הוא ההולך וגו' ויאמר עלה נעלה :

לא[עריכה]

כי חזק הוא ממנו. ואפי' הוא למטה ואנו למעלה היה לנו לירא מהם אף כי נעלה אליהם:

לב[עריכה]

ארץ אוכלת יושביה. זו תשובה למה שאמר הטובה היא אם רעה שמתים בחצי ימיהם ואם תאמ' בחלשותם כל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות שהרואה אותם נותן בהם מדה ודוגמא אלא מפני שרע אוירה ואם אנו שאנו חלשים נבא שם אפי' בלא מלחמה נמות:

לג[עריכה]

הנפילים. אנשים מופלאים שכל הרואה אותם מופלא עליהם ויש מפר' כל הרואה אותם מתפחד שלא יפלו עליו מרוב גובהם:

ונהי בעינינו כחגבים. לאו דווקא אלא ננסים:

וכן היינו בעיניהם. שהיו תוהין עלינו שאנו ננסים כל כך המרגלים השיבו אל משה מה שלא שאל כי משה לא היה דעתו לשלחם לומר אם ילכו אם לא ילכו כי ודאי היה בדעתו שילכו במצות הבורא אפס לכך שלחם להכין להם הדרך ולידע כשילך לצור על עריהם אם ייגע כל העם שם אל העיר אחת אם לא שאם הערים בצורות והעם חזק יוליך כל העם לצור על עיר אחת וגם צריך לבנות דיק וסוללות ואם לא ויחלקו העם ויצורו על ארבע וחמש עיירות כאחד ואם יש בה עץ וצריך קרדומות לחתום היער שלא יארבו שם עליהם ומה שאמר השמינה היא אם רזה להביא מפריה לחבבה על ישראל נתכוון כי יודע היה אל נכון שהיא שמנה וטובה וזבת חלב ודבש ואוירה טוב ובריא וגם כלב היה אומ' כמותם בכל מה שהיה אומר להודיע העניין אבל הם כוונתן למנוע ישראל מלילך והוא כוונתו לילך ולהודיע כיצד ילכו היה מספר ולכך שהיה אומר כמותם כת' ויהס כלב את העם לפי שסבורים שהסכימה דעתו לדעתם כשהיה אומר להם שתוקו היו שותקין עד שאמרו לא נוכל לעלות והוא צווח עלה נעלה אז הכירו מחשבתו שאינה מחשבת' ולכך כת' ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו אעפ"י שהיה אומ' כמותם רוח אחרת היית' עמו ולא כרוחם שהוא מתכוין לטובה והם לרעה וכשם שהמרגלים וכלב אומ' דבר אחד ולא בדעת אחד כך משה וישראל שלחו ולא לדעת אחת שכשבאו אל משה באו לדעת כן שיודעים המרגלים אם ילכו אם לא ילכו ומשה סבר להכין הדרך ולהכי כת' וייטב בעיני הדבר כי היה סבור שכוונתם לטובה כמו כוונתו והק' אמ' שלח לך לדעתך ולא לדעתם והמרגלים נטו לדעתם חוץ מיהושע וכלב:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.