בית מאיר/אורח חיים/תלד
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
סעיף ב' לבטל וליהוי הפקר כעפרא דארעא הח"י על הב"ח דדבריו תמוהים דאף בהפקר דעלמא הוי הפקר אף שלא בא ליד הזוכה עדיין אלא שתוך ג' ימים יוכל לחזור בו כמבואר בח"מ סי' רע"ג ולפ"ר דבריו תמוהים שהרי בהדיא איתא שם בסמ"ע בלשון זה הלכך אפילו קודם שחזר בו אין שם הפקר עליו ומה דבסי' רס"ז לענין שבת לא חיישינן להכי היינו משום שהעמידו הדבר על דין תורה כדי שלא יבא לידי איסור תורה. או במקום שא"א בענין אחר כמו דמועיל נמי אפילו בינו לבין עצמו כדאיתא בסמ"ע הנ"ל שם אבל הכא דלכתחילה יוכל הב"ח לומר דבריו אך עיין בספרי מודע לבינה למה דביארתי שם פי' הרא"ש דלא כמשמעות הסמ"ע צדקו דברי הח"י עיין ודוק:
להג"ה שנ' סעיף ב' ואין לבטל וכו' עיין בזה מה שתמהתי בסי' תמ"ד:
סעיף ד שלוחו יכול לבטל כתב הח"י דהא דפשוט להר"ן וכו' היינו כיון שלא זיכה נכסיו לשלוחו והא ודאי שליח יכול למכור של חבירו בלי שום זיכוי אלא הטעם כדמבואר כיון דביטל מתורת הפקר נגעו בה והפקר מתורת נדר ואין אדם יכול לאסור ע"י שליח ועיין בספרי ב"מ סי' ק"כ. וע"כ דה"נ כונתו דח"י כיון שלא זיכה נמצא אין אדם יכול לאסור שלו ע"י שליח להכי לדעתו דחשוב של שליח ע"י שמסתמא מזכה לו הרי השליח מפקיר את של עצמו אך מ"מ איני יודע במה קנה השליח החמץ ועיין ח"מ סי' ר"ב בסמ"ע סק"ה:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |