בית מאיר/אורח חיים/תלה

בית מאיר ‏ אורח חיים תלה

ועל הבדיקה של אחר הפסח לא יברך כתב הח"י אע"ג דתקנתא רבנן הוא מ"מ כיון דהוא רק משום גזירת תקנה בעלמא דלא ליתי לחלופי בשאר חמץ והיא גופא דאסור חמץ זה קנסא בעלמא הוא וק"ל ודלא כפר"ח ולדעתי טעם הפר"ח העיקר והוא חד עם דברי הה"מ משא"כ טעמו אין מתיישב כלל דמה בכך מ"מ הצריכוהו חכמים הבדיקה יהי' מאיזה טעם שיהי' ואולם זה לשון הה"מ דודאי אין לברך בבדיקה של אחר הפסח שהרי בכל אותו זמן הוא אוכל חמץ ואין הבדיק' אלא כדי להבדיל בין חמץ זה שעבר עליו הפסח לחמץ אחר. וא"כ איך יברך על ביעור חמץ וזה לשון הפר"ח דש"ה שאע"פ שמצוה לבדוק אינו מצווה לבער אלא יוכל להשליכו לבין העצים וכו' וכיון דלא מחייב לבעורי' בדין הוא דלא ליברך עליו על ביעור חמץ הרי שהוא ממש חד עם הה"מ וזה אין להקשות דליברך על בדיקת חמץ כדכתב הרא"ש שבדין הוא שאף בליל י"ד הי' ראוי לברך הכי דזה אינו מדלא מצינו נוסח זה בש"ס אין לנו להמציאו כי בודאי אך עיקר תקנות הברכה לא היתה אלא מפני חיוב הביעור ומסיים הח"י וכל זה בנמצא חמץ גמור אבל חמץ משהו שנמצא תוך הפסח אין לברך עלה ויראה דה"ה אפילו נמצא הרבה והוא אך ספק חמץ ואפילו חטים שנתבקעו מבואר בטור סי' תס"ז בשם הרא"ש שאינו אלא ספק חמץ אין מברכין עליו כדאיתא בי"ד סי' כ"ח סעי' ג' וסי' רס"ה סעי' ג' ועיין א"ח סי' ס"ז בט"ז ומ"א ובפר"ח י"ד סי' כ"ח ס"ק י"ז ודלא כט"ז א"ח הנ"ל:

ועיקרן של דברים מבוארים בהרא"ש ריש פרק כסוי דם ור"ן ריש פרק ב"מ:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף