יד אפרים/אורח חיים/תלד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
בט"ז ס"ק א' והלא עדיין לא בדק כו' לכאורה צ"ע מ"ש הט"ז והלא עדיין לא בדק דפשיטא דכוונת הב"ח שיש לחוש שהעכבר יטול בפניו בשעת הבדיקה ויצטרך לבדוק שני' אף מקצת הבית שכבר בדק ואפשר דהט"ז ס"ל דע"ז א"צ אזהרה דודאי מי שרוצה לעשות כן יכול לעשות כן כדי שלא יבא לידי טרחא לבדוק שנית אבל מ"מ אין חיוב ואזהרה בדבר דאם יזדמן שיטול עכבר באמת יבדוק שנית כיון שעוסק בבדיקה לא חיישינן שישכח משא"כ אחר בדיקה צריך אזהרה להצניעה שלא יצטרך בדיקה שנית ואיכא למיחש שמא יזדמן כן אחר זמן מה שיגמור הבדיקה וישכח מלבדוק שנית שלכן קבעו זמן מוגבל תיכף תחלת הלילה שיש שם שינוי כמ"ש הט"ז בריש סימן תל"א שעיקר תקנת חכמים שתהיה הבדיקה תיכף סמוך לביאתו ועוד נראה דודאי אין לחוש שהעכבר יטול בפניו ככר גדול רק שיש לחוש שיקח ככר קטן וא"כ איכא למיתלי שאכלו רק דמ"מ צריך בדיקה שנית כיון דחזינן דשקל אין ספק מוציא מידי ודאי אך זה דוקא כשיטול אחר הבדיקה והביטול שאז צריך לבדוק שנית כיון שחמץ זה לא היה בכלל הביטול כמ"ש המג"א סק"ב משא"כ אם יטול העכבר בשעת הבדיקה ממילא יהיה נכלל בכלל הביטול שיבטל אחר הבדיקה וא"צ לבדוק שנית דהו"ל ספיקא דרבנן דילמא אכלתי' אלא שזה צ"ע כיון דמכל מקום עכשיו בשעת גרירה עדיין לא ביטל לא מצי פטר נפשיה מבדיקה שנית מחמת שיבטל אח"כ דמ"מ לא יצא י"ח בדיקה כתיקון חכמים דאל"כ אף אם יטול עכבר אחר הבדיקה למה יצטרך לבדוק שנית נימא דבביטול בעלמא סגי אע"כ שאין לו לסמוך על הביטול ולעשות ספק דרבנן לכתחלה וא"כ ה"ה באמצע הבדיקה כיון דבזה לא יצא י"ח תקנת חכמים שהצריכו לבדוק אין לסמוך על הביטול ועיין סי' תל"ח בט"ז סק"ד שהב"י ס"ל דלא מהני מה שיבטל אחר שנולד הספק והט"ז אליבא דהטור ס"ל דמהני ע"ש:
בט"ז ס"ק ג' אינם חשובין ובטלים הי' עובר עליהם דכיון כו' הו"ל כידוע וחייב וא"כ בגלוסקא יפה כו' וכי משכח לה כו' כצ"ל:
ס"ק ד' ובניו שחלקם שם בבית קמ"ל כו' כצ"ל:
שם דאיתיה ברשותיה נראה כוונתו דס"ל דאם אמר דאיתא ברשותי לחוד יש במשמע החמץ שראה שהוא ברשותו וידו שולטת עליו לבערו ואין בכלל הזה החמץ שאינו יודע היכן הוא ולכך צ"ל דלא חזיתיה לומר שדעתו לבטל גם חמץ זה ולכן הקשה דהו"ל למימר דאית ליה ותו לא דבזה ודאי נכלל גם החמץ שלא ראה. ולזה אמר דלשון לי משמע לצרכי ולכך צ"ל ברשותי. ואכתי קשיא ליה דמ"מ הוה סגי כשיאמר דאית לי וברשותי ולא צריך דלא חמיתי' לזה כת' דאי לא הוי אמר דלא חמיתיה כו' לא מהניא מה דאמר דאית לי לכלול החמץ שלא ראה אלא הוה מפרשינן הידוע לו. ע"כ תיקנו דאיתא ברשותי דלא חמיתיה כו' וממילא שא"צ לומר דאית לי כלל. ומ"ש ואי לא אמר דחמיתי' ולא חמיתיה. נראה דלאו דוקא נקט שאין זה אלא בביטול היום ועיקר הכוונה על האמירה דלא חמיתיה שלכאורה לא היה צריך אי הוה אמר דאית לי:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |