ביאור הגר"א/יורה דעה/צא
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) כל מידי כו'. כמ"ש במתני' ובלבד כו' וקאמר בגמ' נהי כו' וז"ש ודוקא כו':
(ליקוט) כל כו' ודוקא כו'. ערש"י בחולין ה' א' ד"ה ותיפוק כו'. פי' אאסור ולא אהיתר דלשון ותיפוק משמע אאיסור והא דלא פריך אהיתר משום דארבא ליכא למיפרך דלא הזכיר היתר לכתחלה ואשוחט ג"כ ל"ל משום די"ל דס"ל כמ"ד מדיח ובלא"ה צריך הדחה משום דם שע"פ משא"כ בבשר דא"צ בצלי הדחה ועמש"ל סי' ק"כ ס"ח (בס"ק י"ב) (ע"כ):
(ב) (ליקוט) ודוקא כו'. במה"ב הביא ראיה לזה ממה שנאמר וישימו החלבים על החזות ועתוס' ח' ב' ד"ה לא כו' ואינו ראיה דמן התורה ודאי דמותר ועוד כהנים זריזין הן והרא"ה חלק שם ע"ש קי"ב א' (ע"כ):
(ליקוט) ודוקא כו'. מדפריך בחולין ח' ב' וניתקן חדא כו' ופרש"י חלבים בשוק למכור ועהג"א שם ד"ה מכאן כו' וטעמו דמשום ניקוד הבשר סגי בהדחה דחלב כחוש הוא וכמ"ש בסי' ס"ד ע"ש משא"כ בחלבים ממש דבעי שפשוף כמש"ש ועמש"ש (ע"כ):
(ג) ודוקא דבר כו'. עתוס' דע"ז ל"ב א' ד"ה והא. ומכאן פר"ת כו':
(ד) ובמקום שהבשר כו'. עש"ך דר"ל אם נבלל הקליפה שאינו מכירו דומיא דחלב שמתיר בש"ע וכרעת ר"ת בתוס' שם ד"ה תניא וע"ל סי' ס"ט סט"ז בהג"ה ואם נשתמש כו' שכ' כדעת ריב"א:
(ה) דהיינו כעין כו'. תוס' בחולין שם ומנחות כ"א א' מדאמרינן שם דדם שבישלו אינו עובד עליו וכן דם שמלחו ואמר להו בהדדי ש"מ דתרוייהו חד טעמא משום דמליח כרותח וכמ"ש רש"י שם ופריך שם אלא טעמא דמיעטיה קרא כו' אלמא מליחת קדשים אינן נאכלין מחמת מלחן ואמר שם וכן לקדירה:
(ליקוט) דהיינו כעין כו'. עתוס' דחולין שם ד"ה ה"מ כו' וקשיא לר"ת כו' וכן דקאמר שם קי"ג א' אמר שמואל אין מניחין בשר כו' רב ששת מלח כו' מ"ט כו' ושם קי"ב ב' בתר דנייחי דגים כו' אלמא אף בשיעור זה אוסר ובשיעור זה ודאי אינו מלוח כ"כ. ת"ה (ע"כ):
(ו) ושהה כדי כו'. הר"ן וכמ"ש בה"ג דשיעור מליחה כדי צליה דבהכי חשיב כרותח דצלי ובפחות מכאן עדיין לא נכנס המלח בו ונאכל מחמת מלחו. אבל הרשב"א כתב דאף שהבשר נאכל מחמת מלחו הציר והדם אינן נאכלין מחמת מלחן מיד ואף שיעור כדי שיתן על האור וירתיח א"צ אלא שיהא כבוש אבל לענין מליח ה"ה מיד וכמ"ש הרא"ש בפ' כ"ה ס"ס מ"ט ושיעור כבישה כו' ובפחות משיעור זה כו' וע"ל סי' ס"ט סי"ח ועש"ך:
(ליקוט) ושהה כדי כו'. כ"כ הר"ג וכ"כ בת"ה ע"ב ב' בשם הר"י ברצלוני אבל הוא חלק עליו ממש"ש קי"ב ב' בתר דניחי דגים כו' אלמא בתוך שיעור פליטת העופות אמרינן דבלעי דגים מינייהו דהוי כרותח (והר"ן דחה זה ע"כ) וע"ל סי' ס"ט סי"ח וס"ך (ע"כ):
(ז) וי"א דלאחר כו'. תוס' קי"ב ב' סד"ה ודגים. אירע מעשה בביתו כו' אלא צ"ל כו' או מטעם שפסק כח המלח כו'. והנה רוב הפוסקים חולקים על סברא זו וז"ש ולצורך כו' ועש"ך:
(ח) אפילו לא כו'. ע"ל סי' ס"ט ס"ד בש"ע ואם לא כו':
(ט) אבל כל כו'. גמ' שם:
(י) ומליח כעין כו'. כפי' רש"י שם ושם:
(ליקוט) ומליח כעין כו' אפי' כו'. כן דקדק הראב"ד ממ"ש מחמת מלחו ול"ק עם מלחו (ע"כ):
(יא) ואין חילוק. תוס' קי"ג א' ד"ה טהור:
(יב) הלכך כו'. כדין מליח שאוסר כ"ק כמ"ש (ק"ז ב') נהי דקליפה לא בעי דבכה"ג בעי קליפה וכמו נגע בחרס של תנור (פסחים ע"ה ב' במתני') ושוחט בסכין ש"נ (חולין ח' ב') ואף לדעת המצריכין נטילה כמ"ש הרא"ש בפג"ה:
(יג) ואם א' כו'. גמ' שם והדחה כדין צונן:
(יד) וי"א כו'. כמ"ש בס"ו היכא אמרינן ואנן לא בקיאין בזה:
(טו) וציר של כו'. ר"ל אם א"א בקליפה וכמש"ו ואם לא כו':
(טז) היכא כו'. כמ"ש צ"ז א' וה"ה למליח כמ"ש שם ב' שהוא כצלי וז"ש וכן חבירתה כו' וכמ"ש שאני חלב דמפעפע ואוסר הגדי וכן כאן ואפילו השמינה אסורה כמ"ש בפסחים ע"ו ב' בשר שחוטה שמן כו' ואף לוי ל"פ אלא משום דס"ל ריחא לאו מילתא היא (וע"ל סי' ק"ס ס"ק נ"ה) וז"ש כולה אסורה וזו ואצ"ל זו קאמר:
(יז) הא דמפלגינן כו'. דלצלי אוסר כ"ק ומשום צלי ולא משום מליח כיון דנאכל מחמת מלחו ה"ה תפל והוא דעת רשב"א בת"ה והוא אזיל לשיטתו דס"ל דרותח דצלי אינו אוסר אלא כדי קליפה אלא שכתכ שיש לחוש לדעת האומרים כדי נטילה אבל להלכה הסכים לסברא הראשונה ועבב"י בסי' ק"ה:
(יח) וי"א דאפילו. כ"כ תוס' וכשיטתם דס"ל דצלי אוסר כדי נטילה וע"כ בצונן איירי ועתוס' צ"ו ב' ד"ה עד כו':
(ליקוט) וי"א דאפי' כו'. וכמ"ש בע"ז ס"ה ב' במתני' וגמ' דמבוקעות אפי' בצונן כולע לאלתר וכמש"ל סי' קל"ד ס"ח וסי"א ולאלתר בולע דאם עבר זמן רב אפילו על עדשים ושעורים אסור כמש"ש בס"י ונראה עיקר דעת סה"ת וש"פ דאפילו חי צונן כל שיש בו פילי אסור וכנ"ל ועכא"ח סי' תס"ה ס"ג (ע"כ):
(יט) אין בב"ח כו'. עמ"ש לעיל סי' פ"ז סעיף א' בהג"ה:
(ליקוט) אין בב"ח כו'. מדפריך בע"ז ל"ה ב' בין לר"ח בין כו' ולא פריך ג"כ לשמואל משום בב"ח. מרדכי שם פי' אלף רס"ו וכ' ויש לדחות וע"ל סי' צ' דחלב שחוטה אינה אלא מדרבנן וכ"ש מתה כמש"ל סי' פ"ז ס"ו (דבריו צ"ע) ועתוס' שם א' ד"ה מפני כו' (ע"כ):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |