אלשיך/במדבר/ט

אלשיך במדבר ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

טו

וביום הקים את המשכן וכו' ראוי להעיר אומרו לאהל העדות שהוא מיותר גם הל"ל באהל העדות. ועוד אומרו כן יהיה תמיד וכו' הל"ל היה תמיד. ועוד אומרו ולפי העלות וכו' ואחרי כן וכו' כי מהראוי יאמר ובהעלות ולא יאמר ולפי וגם אומרו ואחרי כן הוא מיותר ובלתי מובן. ועוד אומרו כל ימי אשר ישכן הענן וכו' הוא מיותר שהרי הוא אומר ובמקום אשר ישכן וכו'. ועוד אומרו ובהאריך וכו' ולא יסעו כי הנה בכלל אומרו כל ימי אשר ישכן וכו' הוא. ועוד אומרו בינתים ושמרו וכו' הוא מיותר ובלתי מובן וכן כל הד' פסוקים שאחר זה הם מכופלים ומיותרים ובלתי מסודרים בזמני הנסיעות ע"י העלות הענן וכן אומרו את משמרת ה' שמרו ואומרו שהיה על פי ה' ביד משה מי לא ידע בכל אלה.

אמנם הנה על ענין המשכן ארז"ל משל למלך שסרחה אשתו וטרדה היו השכנות אומרות עוד לא יזקק לה המלך לימים נתפייס אמר המלך מה אעשה וידעו השכנות ששבתי ברצון אליה אעשה לה בית וכשיראו שאני עמה שם ידעו כך המלך זה הקב"ה כעס על ישראל במעשה העגל והיו האומות אומרים שוב אין הקב"ה נזקק להם על כן צוה לעשות המשכן שיראו עשן המזבח וכו' מעין זה יתכן כי מתחלה היה יתברך הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ובעמוד אש לילה אמר עתה הוא יתברך כי ביום הקים את המשכן כסה הענן וכו' והיה לאהל העדות שהוא לשיהיה בזה המשכן לאהל העדות עדות לישראל כי שב הוא יתברך עמהם וע"כ ובערב יהיה כו' אש עד בוקר שהוא מעין מה שהיה בצאתם ממצרים והנה לבא אל ענין שאר הכתובים נשית לב למה הסיען הוא יתברך במדבר ל"ח מסעות ולא הניחם כל הארבעים שנה במקום אחד אשר יבחר בו הוא יתברך והיה אפשר לומר כי על פי בחירת ישראל היה הדבר בהעלות על רוחם לנסוע יסעו לחנות יחנו אך לא כן הוא כי אם על פי ה' כאשר יצא בביאור המקראות אך הענין כי למה שה' הוא אלהים חיים ומלך עולם שוכן בתוכ' בענן יומם ומראה אש לילה על כן לא יאות ישכן יה אלהים רק במקום קדוש ולא במקום טומאה והנה ידוע כי במקום שתורה ומצות מתקיימים שם שורה קדושה ובמקום שנעשית עבירה שם תשרה טומאה וע"כ במקום אשר יחנו טרם יעשו ישראל דבר שלא כרצון קונם יתברך המקום קדוש אך בעשיתם אשר לא טוב בעיני ה' ותשרה טומאה במקום ההוא מאז היה הענן נוסע אל מקום אחר כי אין כבוד אלהים לשכון במקום טומאה ועל הדרך הזה היה בכ"מ ואין ספק כי חפצו יתברך היה שלא יחטאו ותשכון עליהם ענן ה' תמיד מבלי הפסק:

ונבא אל הענין וזה בשום לב אל וי"ו שבמלת ואחרי כן ועוד איך ארז"ל שאחר העלות הענן מעל המשכן היה הולך על מחנה יהודה ונעשה כמין קורה והיה משה אומר אח"כ קומה ה' וכו' ואין נראה מהכתוב אבא שבהעלות הענן מעל המשכן שאח"כ יסעו בני ישראל וכן הטעם מפסיק שבמלת כן יראה שהוא בלתי צודק כי משמעות הלשון יראה באומרו ואחרי כן יסעו שהוא שאחרי כן יסעו ואיך יצדק היות זקף קטן במלת כן. אך הוא כי אמר מי יתן וכן יהיה תמיד הענן יכסנו בלי הפסק שלא יעלה הענן מעל המשכן כל הארבעים שנה ומה הוא ההפסק הלא הוא כי הנה ולפי העלות הענן מעל האהל לפי זמן הסילוק אחר זמן רב או מעט ובמה שנעשה אחרי כן שהוא שהולך אל מחנה יהודה ונעשה שם כמין קורה ואומר משה קומה ה' וכו' אז יסעו בני ישראל כנודע מרז"ל הסדר הזה וזה יאמר ולפי העלות וכו' ואחרי כן כלומר בהעלות הענן ובמה שאחרי כן אז יסעו וכו' וכן במקום אשר ישכון שם הענן שם יחנו ולבא אל הענין נדקדק אומרו העלות ולא אמר עלות וכן באומרו נעלה הענן ולא אמר עלה והוא כי בהיות עון בישראל הם מסלקים השכינה מעליהם נמצא כי בעלות הענן מעליהם הם היו המעלים אותו מעליהם וזהו אומרו העלות ולא אמר עלות שהם היו המעלים בעונם אותו מעל האהל וזהו אומרו ולפי העלות הענן וכו' לומר דעו איפה כי למה שאמרתי הלואי שיהיה תמיד הענן יכסנו הוא כי לפי העלות הענן שהיו מעלים אותו מעל האהל שהיה לפי הזמן שהיו מתעכבים מלשנות בחטא הן רב הן מעט שהוא שהיה שורה רוח טומאת החטא במקום שע"י כן היתה שכינה מסתלקת שהוא מה שאמרנו שכיון באומרו העלות ובמה שהיה אחרי כן שהיה נעשה כמין קורה על מחנה יהודה על ידי כן יסעו וזהו הטעם מפסיק שבמלת כן והענין בצורך אומרו ואח"כ הוא בשום לב ג"כ אומרו זה שלש רגלים בנ"י סמוכים והענין מהראשון היה מספיק באו יסעו בנ"י ובמקום וכו' שם יחנו בנ"י על פי ה' יסעו בני ישראל וגם שאינו מזכירם מתואר עם כ"א ישראל שיורה על כשרון וגם בשום לב אל העשות כמין קורה על מחנה יהודה מה הוא הרמז אך יהיה שבאומרו ולפי העלות שהוא ע"י השרות כח טמא במקום קדוש הם כמעלים השכינה משם אל תאמרו מה יתקן נסוע משם אחר שישראל שהם החוטאים נוסעים אל מקום אחר כי בכל מקום שילכו חלאת טומאת עונה דבקה בם ומה ותקן עזיבת המקום אחר שטומאת העון אתם לז"א דעו איפה שבהעלות הענן לעיניהם שרואים הסילוק ונותני' אל לבם ובמה שאחרי כן שהיא ראותם שנעשית כמין קורה על מחנה יהודה לרמוז להם שע"י שיהודה קדש שם שמים וקבל תורת עול מלכות שמים עליו בים שעבר ראשון נעשה ראשון לנסיעה וחניה במקרא שכתוב היתה יהודה לקדשו ועל ידי כן נעשו ישראל ממשלתו מי שהוא מושל עליהם ובראותם כך נותנים אל לבם ונעשים צדיקים ליקרא בני ישראל וזהו לפי העלות ובמה שאחרי כן ע"י כן כאשר יסעו בני ישראל בהרהור תשובה וזה שהיה אומר משה אז קומה ה' ויפוצו אויביך מהיות מקטריגים לפניו כענין גם ה' העביר חטאתך בדוד ואומר קומה ה' ויפיצו אויביך שהם כתות הטומאה העומדים לפני יתברך לקטרג על העון אשר עשו במקום ההוא עליהם יאמר ויפוצו אויביך על הגיום היה אומר וינוסו משנאיך מפניך כלומר כי אלו כבר הם אוהביך כי שבו מחטאם כי נתנו אל לבם בראות העלות ובראות רמז הקורה על יהודה ובכלל הדבר הוא כי גלות מכפרת עון באופן שבמקום אשר ישכון אח"כ שם הענן טרם יחנו שהמקום ההוא לא שרתה בו טומאה שלא חטאו בו אל תאמרו שבחנות שם ישראל תשרה בו טומאה מחמת טומאת העון שדבקה בם במקום שנשעו משם לא כן הוא כי ע"י מה ששבו בתשובה בני ישראל קדושים המה וכך הוא המקום כאשר חנתה שם שכינה טרם חנייתם כמי אשר חנו שם כי נסתלקה טומאתם וזהו אומרו שם שם שתי פעמים שהיה די יאמר במקום אשר ישכון שם הענן יחנו אך כיון באומרו שם בענן ושם בישראל לומר כי שוה הוא המקום קודם חנייתם בשכון שכינה כמו בחנותם כי אין שם טומאה ועוד זכות אחר היה עוזרת ליטהר לפניו יתברך והוא שלא היו מפקפקים לא בנסיעה לומר טובים אנו פה או בחניה לומר אין דעתינו נוחה במקום זה כי אם נמשכים אחר אלהיהם וזהו על כי ה' יסעו וכו' ועל פי ה' יחנו וכו' ובא ופירש מה שאמרתי כי מי יתן והיה תמיד שהענן יכסני ולא יסעו הלא הוא כי ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים הנה הטעם הוא על שאינם חוטאים כדי ליסע כי אם ששמרו בני ישראל את משמרת ה' שאינם חוטאים ע"כ ולא יסעו ועל אשר אמרתי ביש להחזיק להם טובה שלא היו מפקפקים לא בנסיעה ולא בחניי' כי אם אחרי ה' ילכו שעל פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו והנה עדיין היה נראה שאין להחזיק להם טובה על כי על פי ה' יסעי וכו' כי הלא יראו ההשגחה בפי' מהעלות הענן לז"א הנה היה להם מקום לטעות ולהרהר כי הנה ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן כענין שבעת ימים שהמתינו לכבוד מרים וכיוצא בזה שהיה הענן מעוכב ימים מספר שהיה אפשר יחשבו שכמו שאז לא היה הסילוק והעשות קורה על הוראת עון גם בשאר פעמים כן עם כל זה על פי ה' יחנו וכו' ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר אשר בלילה אינו זמן חטא כמ"ש ז"ל מאשר יאמר יצחק אבינו לפניו יתברך כי איו זמן רב לבניו לחטא כי מחצית ימיהם הוא לילות ולא יחטאו בהם והיה מקום להרהר ולומר הלא לא נתעכב הענן רק לילה אחת לאיזה עון נעשה שמאס במקום ונעלה הענן ועם כל זה לא הרהרו בהשגחה ויסעו באמרם כי אל דעות ה' הוא ידע ושמא תאמר כי כשהוא מערב עד בוקר אין להחזיק להם טובה כי יאמרו בלבם כי נייחת מערב לא היתה נייחא בעצם רק לינה שנחו כדרך הולכי דרך ועדיין לא נגמרה נסיעת הקודמת והראויה כי לא היתה חנ יה ביום לז"א או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו עם היות חניית יום אחד וביום ושמא תאמר גם עוברי דרכים יניחו לפעמים יום ולילה אחת לז"א או יומים ועל כי לפעמים יניחו יומים לנוח מחלאת הדרך לזה אמר או חדש ימים הנה הוראת האמנה טובה בנסיעה וגם בחניה כי הנה בהאריך הענן וכו' לא יקיצו במקום רק יחנו וכו' ובהעלתו יסעו כלל הדברים כי גדלה ורבה האמנתם כי על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו ואין זה רק כי את משמרת ה' שמרו והוא מז"ל על פסוק זכרתי לך חסד נעוריך וכו' לכתך אחרי וכו' שהיה אפשר להם לומר איה הכנה לדרך לחולים ולמעוברת והיות עלות עליהם ומניקות וילדים ואלו היה מדבר בם לא היה החזיק להם כל כך טובה כי אם על פי ה' ביד משה כי באמור להם משה לנסוע יסעו לחנות יחנו להתעכב יתעכבו ולא יהרהרו באופן כי גם שהיה יתברך בהעוותם משנה מקומם לא היה עזב אותם כי מיד היו דביקים בקונם נאמנים בבריתו קיימי' במאמרו וזהו את משמרת ה' שהיה להם מאז יצאו ממצרים שמרו בכל נסיעה על פי ה' ביד משה עם שלא דבר בם ה':

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.