בכור שור/במדבר/ט
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
במדבר סיני. בראש חודש ניסן נאמ' פרשה זו כדאמ' נביא עומד בראש חודש ומזהיר על הפסח וילפינן שהיה בראש חודש מדכתי' הכא במדבר וכתי' בראש הספר במדבר סיני באחד לחדש השני מה להלן בראש חדש דכתי' באחד לחדש אף הכא ברא' חדש ונאמ' פרשה זו חדש אחד קודם תחילת הספר דהתם בראש חדש אייר והכא בר"ח ניסן אבל לפי שת"כ מדבר בענייני אהל מועד סמך לו אותה שמדבר במניין הדגלים ובחנייתן סביב למשכן ואחר הדגלים בלוים שאף הם חונים סביב למשכן ואחר כך זאת הפרשה שהיתה תחילה ולכך אמ' רבותי' אין מוקדם ומאוחר בתורה שפעמים שמקדים המאוחר' כדהכא ועל ידי טעם וכאן הודה לו הק' שידרש בהלכות הפסח קודם לפסח שני שבתות ולכך נכתבה פרשה זו וללמדינו דין פסח שיני ובכל שנה ושנה היה דורש כך אלא שלא הוצרך לכתוב:
ו[עריכה]
ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא. מישאל ואלצפן או נושאי ארונו של יוסף או שאר בני אדם שהיו טמאי מתים שחל שביעי שלהם להיות בערב הפסח מדכתי' ביום ההוא משמע הא למר היו יכולין ושאלו אם ישלחו לשחוט פסחיהם ולערב שיהיה להם הערב שמש יאכלו וכך אמרו למה נגרע לבלתי הקריב הלא יכולים לשלח לשחוט ולזרוק ולערב נאכל שהרי אנו טמאי' לנפש אדם ואין אנו צריכים כפרה לאכול בקדשים שאם היינו זבים ומצורעים נטהרו ולא היינו יכולים לאכול עד למחר לאחר זמן פסח שכבר עבר זמן אכילת פסח או שהיה רביעי או חמישי לטהרתינו שלא נוכל ליטהר עד שיעבור זמן הפסח לא היינו מדברים והשיבם הק' איש כי יהיה טמא לנפש הואיל ופעמים שהוא טהור בעת האוכל כגון שחל שביעי שלו להיות בערב פסח אפי' חל חמשי או ששי בערב הפסח יעשה פסח שני או שהוא בדרך רחוקה הואיל שאם היה שם היה ראוי כמו כן יעשה פסח שני ואין שום טמא ראוי לדחות לפסח שני כמו טמא מת אבל שאר טמאים לא דאי טמא שרץ או בעל קרי איכא למ"ד שוחטין וזורקין על טמא שרץ ואפי' למאן דאמ' אין זורקין על טמא שרץ על טבול יום זורקין דברי הכל ויטבול וישחוט ולערב יאכל למה זה ידחה ואם לא שלח איהו דאפסיד אנפשיה ובפשיעתו הוא נדחה זבין ומצורעין מולדת ומחוסרי כפרה נינהו ואינם יכולים להיות ראוים כלל ובשמיני אם חל ערב פסח מביאין כפרתן ואוכלין וביום השמיני וימים שלפניו אין לטעות כמו בין שביעי וששי וחמשי שיאן ביניהם חילוק אבל בשמיני כבר טבל מאתמול וגם העריב שמשו ונעשה טהור לתרומה ונידה נמי אינה יכולה להיות ראויה שטבילתה בלילה ובעיא הערב שמש לאחר טבילת' זה הכלל כל הטמאים שיכולים לטהר בלילה אם לא טהרו ושלחו קרבנם כגון טמא שרץ ובעל קרי ושומרת יום פשעו יום אינם יכולים לטהר בלילה בשום עניין כגון זב ומצורע ויולדת שמחוסרי כפרה ונידה שטבילתה בלילה כל אילו אינם יכולים להיות טמאים היום וראוים בלילה אבל טמא מת פעמים ראוי בלילה כגון חל שביעי שלו להיות בערב הפסח ופעמים שאינו ראוי בלילה כגון ששי או חמשי להיות בערב הפסח ואם אמרה תורה הראוי שחל שביעי להיות בערב הפסח יאכל יבא לאכול אם חל ששי או חמשי יאכלנו בטומאה לפי שראה טמא מת בערב הפסח שאכל ואם תאמר יתבטל הראוי מאיזה טעם יתבטל הלא ראוי הוא ולא פשע ולפיכך אמרה תורה שידחה לפסח שיני ואין לך דוגמתו חוץ מזב בעל ב' ראיות ומיהו כולם נידחי' לפסח שיני כדאמ' בפסחי' בפר' מי שהיה טמא ולא הזהיר על פסח שיני רק על מצות ומרורים בשעת אכילה ושבירת עצם ונותר כי כל שאר דברים כבר עשאן בפסח ראשון ובפסח שיני פיר' רבותי' מה בין פסח ראשון לפסח שיני:
יג[עריכה]
ואיש כי לא יהיה טמא ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח. שיאמר' הרי יש לי תשלומין ונכרת וככל חוקת הפסח בא לרבות שלא יצא מחבור' לחבור' דומיא דעצם לא ישברו בו שהוא בגוף הפסח:
יד[עריכה]
וכי יגור אתכם גר. גם הוא ידחה לפסח שיני אם הוא טמא מת בראשון או בדרך רחוק' דפסח כבר נאמ' בבא אל פרעה שיעשנו:
טו[עריכה]
וביום הקים את המשכן כסה הענן. לפי שרוצה לדבר במסע הדגלים מגיד לך שנן דרך שענן לעולם על המשכן:
כ[עריכה]
על פי ה' יחנו. שכשהיו רואים שהענן נוסע היו יודעים שרצונו של מקום שיסעו וכשיניח יחנו:
כא[עריכה]
ונעלה הענן בבקר ונסעו. ללמדך שלא היה נוסע כי אם בבקר ולא הטריחן מעולם בערב:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |