אלשיך/במדבר/י

אלשיך במדבר י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ט

וכי תבאו מלחמה בארצכם וכו'. הנה רז"ל פי' הצר הצורר אתכם על כל מיני צרות כמפורש גם בהרמב"ם ז"ל הלכות תענית וראוי לדעת למה ייחס הדבר אל הצר ולא אל הצרה ויכללו כל מיני צרות וכן להתיך כל תיבת הכתוב יאמר כי מוסר והדרכה אמיתית לכל מבקש את ה' על כל צרה שלא תבא יכו' כי הנה דרך אנשים מעטי ההשכלה שבבא עליהם רעה יתפללו אל ה' ויאמרו לפניו יתברך הצילני נא כי מושיע אין בלתך וכיוצא בדברים אלו ולא יעתירו והוא כי אדרב' ירעו וישחיתו את עצמם בזה כי על ידי כן יבוקר פנקסם ויתעוררו אשמותם לקטרג עלימו אז יותר אך לא זו הדרך ישכון אור כ"א תחלה יאמרו ללבבם לא חשיד קודשא בריך הוא דעביד דינא בלא דינא ואין זה כ"א שמוגגנו ביד עונינו כי בכל עין בראנו משחית והמשחיתים ההם הם המכים ומצערים אותנו וכל עוד שאין אנו ממקים אותם לא נוכל מלט מהם כי הלא יתאזרו לקטרג יותר ותכפל הרעה לכן הדרך האמתי הוא להתיש כחם ולהעבירם מלפניו יתברך והוא כי נשוב מעונותינו ונתודה עליהם בלב נשבר ונדכה ואז יסירם ה' מלפניו כמאמר ספר הזוהר על פסוק גם ה' העביר חטאתך וכו' כי על יד אומרו דוד חטאתי העביר ה' את המשחית המקטרג עליו אשר נברא בחטאו מלפניו ית' ותש כחו ואז ישים פניו לבקש מלפניו ית' על צרתו כי יאמר ידעתי ה' כי עונותי הטו אלה אך הנני שב מהם ומתודה ובוכה עליהם וה' סלחה ואחר הסליחה הקשיבה לקול תפלתי על צרתי ואז כי תזכר לפניו יתברך לא תהיה זכורתך שם רק לטובה כי נמנע כל משחית אשר בראת בעונותיך ויותש כחו וזה יאמר פה כי תבאו מלחמה בארצכם להלחם תחלה על הצר הוא המשחית הצורר אתכם כד"א ותמוגגנו ביד עונינו כי תחלה תלחם עמו ותכרעהו על ידי תשובה ווידוי וצום ובכי אז כאשר והרעותם וכו' ונזכרתם לפני ה' לא תהיה ההזכרה סיבה לעורר המקטריגים ולבקר הפנקס כי אם שע"י ונושעתם ופי' והוא אצלי מאמר הנביא כרפאי לישראל וכו' ובל יאמרו ללבבם וכו' והוא כי אמר למעלה ואני כעש לאפרים שמכה מעט מעט כעש ולא בגלוי כ"א כעש וכו' שאינו רקבמקום שימור ולא במקום נגלה כנודע מהחוש והנה אמרו לכו ונשובה וכו' כי הוא טרף וירפאנו וכו' אך לא תשובה שלימ' במירק העון רק מפני הירא' שיתקן הטריפה וירפאני נשוב לעובדו אמר אין זה תיקון כי אדרב' כרפאו שאתעורר לרפאות אותם כאומרם טרף. וירפאנו אז מתבקר פנקסם ומתגלים ומתעוררים עונותם וזהו ונגלה עון אפרים ורעות שומרון כי פעל כח טומאה הנקרא שקר ומעתה תכפל רעתם כל יד התעוררות כח טמא שפעל בעונו כי עד פה היתה טריפה על יד הקב"ה ומעתה וגנב יבא פשט גדוד בחוץ שאמסור אתכם ביד מרעים ובפרהסיא והלא יתמהו באומרם הנה שבו אל ה' ולמה הוכפלה הצרה והנה אזי לחסרון מעתה כי בל יאמרו ללבבם כי מתחלה שהייתי טורף והולך בלבד היה כי כל רעתם זכרתי דרך זכירה מעצמי אך לא היו מקטריגים באים לזעוק לפני אך עתה סבבום מעלליהם עצמם הם עונותם אשר נתעוררו על יד שובם שלא כהוגן שקמו כלם לקטרג ומעכבים אותה למוגגם כשבאתי לרפאות וזהו עתה סבבום להיצר להם כי הם הממנים את פועלם ואיך היה זה הלא הוא כי מיד נגד פני היו לקטרג על יד התעוררות וע"י כן אזרו חיל לסבבם ולכפול רעתם והוא ענין הכזה יהיה צום אבחרהו וכו' הלא זה צום אבחרהו וכו' כמבואר במקומו:

י

וביום שמחתכם וכו' אם מה שותקעתם יהיה על עולותיכם שהוא לשמחת גבוה אז והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם ולא לפני מקטריגים לקטרג מה שאין כן אם תהיה התקיעה והזמר על אכילתם שהוא דרך קלות ראש חלילה:

כט

ויאמר משה לחובב וכו'. ראוי לשים לב אל התוארים הללו פה מבשאר מקמות ובתוך תואריו הטובים מזכיר שהיה מדיני וגם למה מודיע שהוא חותן משה. ועוד אומרו נוסעים אנחנו וכו' שיורה כי הכיר ביתרו כי על מנת לקבל פרס היה עובד את ה' כי על כן אמר לו והטבנו לך. ועוד כי אומרו כי ה' דבר טוב על ישראל היא טענת הפכיית כ"א דבר על ישראל לא דבר על הגרים. ועוד תשובתו כי תראה זרה וטפלה לאמר בלי טעם לא אלך שיראה כבועט בארץ ישראל וגם אומרו כי אם וכו' הוא מיותר ונדרש ללא שאלוהו. ועוד איך משה שינה את טעמו הראשון ואמר אל נא תעזוב אותנו וכו' ולא עוד אלא שמהפך כי מתחלה אמר והטבנו לך שמורה שלהטיב לו כיון ואח"כ אמר שהוא לטובת ישראל ואח"כ חזר אל הטענה הראשונה וישנה בה באומרו והיה הטוב ההוא וכו' וגם מה ענין אומרו כי על כן ידעת חנותינו וכו' וגם אומרו והיה זה פעמים וכן אומרו הטובה היא הוא מיותר:

אמנם הנה בדבר משה כן אל יתרו לכה אתנו כו' והיה אפשר לחשוב שחושדו משה שמה שהיה חפץ חותנו לשוב לארצו הוא כי רפתה ידו מאהבת תורת ה' ועל כן היה שב אל מקום ע"ג או שחש פן גם כי עתה אוהב את ה' בהתערבו לגוים קו לקו ישוב אל עמו ואל אלהיו כמאמר נעמי אל רות הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה על כן הקדימה תורה ואמרה ויאמר משה לחובב וכו' לומר הנה לא נעלם ממשה שהיה חובב שחיבב את התורה ואם כן החשדה הראשונה איננה וגם לא השנית כי הנה הוא בן שנעשה ריע לאל עם שהיה תחלה מדיני ואם הוא כן אם מאי דלא הוה הוה מאי דהוה לא כ"ש אם בהיותו מדיני עזב אלהיו ודבק באל ית' מה גם עתה שלא יחזור לאלהיו אחר שנעשה ריע לאל ואין לומר אולי היה מסכל משה יהידות יתרו לז"א חותן משה כלומר ומי בלעדיו ידע צדקתו כמוהו ויאמר אליו נוסעים אנחנו וכו' לומר הלא ראיתיך חפץ לשוב לארצך ואין זה רק א' משלש או שירך לבבך מהמצא בימי קרב ומלחמה ל"א מלכים או לסיבה אחרת כי להיותך גר מעם אחר תפסיד בלכתך עמנו כענין באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני שאמרו רז"ל שאמרה בתחלה היה הקב"ה עורך מעשי לפני מעשה שכני והייתי בערכם טובה אך עתה שבאת אלי העריך הקב"ה מעשי עם מעשיך נמצאתי פגומה וחייבת בערכך וע"ד זה אמר פן יעלה על לבך כי בערך ישראל אינך נראה שלם ועל כן תלך בקרב הגוים ותראה משובח אצלם וייטב לך או על דבר כי לא ינתן לך חלק בארץ וכדי בזיון ושלילת קדושה מהגרים על כן על הא' יאמר נוסעים אנחנו וכו' אל מקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם מתנה על ידו ית' כעם כבוש מאליו ועל כן לא נתייחס רק לנוסעים ממקום למקום וזהו נוסעים וכו' אל המקום וכו' ועל השנית אמר לכה אתנו ואדרבה הוא לתועלתינו כי אנו צריכים אליך ועל השלישית אמר והטבנו לך שניתן חלק מהארץ ומה שנייחס אלינו ולא אליו ית' לומר וייטב ה' לך הוא על כי ה' דבר טוב על ישראל בלבד ולא לגרים והשיב ואמר לא אלך וכו' גם שמשה לא חשדו בנגוע אל התורה חש יתרו אולי חשש משה פן היה קץ יתרו ומתרפה מתורת ה' או שגם אם חזק יהיה באמונה אולי בשבתו שם אצל הגוים ישוב גם אל אלהיו ומראה לו הנאה לבל יעזוב את ה' על כן על הא' אמר לא אלך כלומר איני נמנע ומתרפה רק מהליכה אתם אך לא מהתורה חלילה ועל השנית אמר כי אם אל ארצי ואל מולדתי היא שאלך בלבד אך לא אל אלהי:

עוד אפשר החליט לומר לא אלך בל יראה שעל חמדת מה שנאמר לו והטבנו נתרצה שהיה מן המשמשין על מנת לקבל פרס וחזר ואמר כי אם וכו' לומר כי בתוך הגוים אראה שלם בערכם וז"א כי אם אל ארצי וכו' כי בתוכם אקנה יתרון כענין מאמר הכתוב באת אלי להזכיר את עוני כמדובר:

או יאמר בשום לב אלמלה יתירה באומרו ואל מולדתי אלך כי מלת אלך הזאת השנית מיותרת אך יאמר לא אלך אל המקום הנזכר שהוא לא"י כי אם אל ארצי אלך תחלה כלומר ואח"כ אל הארץ ויבא על נכון בזה אומרו אל נא וכו' לומר לא עתה תעזוב אותנו גם שתשוב אח"כ שאם לא כן אומרו נא הוא מיותר ואם הוא לשון בקשה הל"ל נא אל תעזוב אותנו וכו':

לא

ויאמר וכו'. אמר הלא חשבת כי חששת פן תפסיד בהפרדך ממני ענין היהודות אך לא כן הוא כי מה שאמרתי לכה אתנו אינו שאם תלך לארצך תהיה נעזב ממנו ותפסיד כי אם אדרבה אנו נעזבים ממך כי אתה שלם בעצמך ונפסיד אנחנו והוא כי על כן ידעת חנותינו במדבר בבואך מארצך וממולדתך ותעזוב עושרך וטובך ומשכנות מבטיחך עם ידעך חנותינו במדבר השלכת אחרי גוך טובות הע"ז לבא המדברה אחרי ה' ותורתו ובזה והיית לנו לעינים כי עינים לראות היית לישראל כי בך פקחו עיניהם לעבוד את ה' באומרם הלא זה אשר לא מבני ישראל עזב ארצו ומלודתו וארמנותיו שדותיו וכרמיו וכל מקנהו לבקש את ה' אל מדבר שמם ולא שת לבו אל כל טובות העה"ז ומה גם בני ישראל כי אחרי ה' נלך כאריה ישאג ושמא תאמר דון לאידך גיסא כי טוב לישראל מטעם זה שלא תלך עמנו פן תהיה מעניש את הבלתי צדיקים כמוך כי יאמר הלא זה ידע חנתינו במדבר ועזב הכל וגדל צדקו ואתם שעבדים הייתם יגאל ה' אתכם ביד חזקה ואינכם צדיקים כמוהו באופן שטוב לישראל לכתו מאתם ויעצבו כי ילך אתם לז"א לא כן היא כי אדרבה והיה כי תלך עמנו כי נשמח בלכתך עמנו כי כל והיה הוא שמחה כנדוע מרז"ל והוא לא נמשך ממך כי אם אשר אמרתי והיית לו לעינים ועל אשר אמרתי והטבנו לך אל יעלה על רוחך שנתתיך כמשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס אלא שעל פי דרכנו ימשך מאליו כי יהיה הטוב וכו' והטבנו לך כלומר כי באמור לך אתנו הכונה לכה אתנו להנאתינו שנקנה כשרון בך והטבנו לך ע"פ דרכנו:

או יהיה שמלמעלה היחל בזה לומר לא חשדתיך שעל שנטיב לך תלך אתנו בעבודת ה' כי אם שאל נא תעזוב אותנו כלומר נא בזמן מלחמת ל"א מלכים פן תתן מורך בלב העם ולא על שתעבוד על ההטבה כי הלא על כן ידעת חנתינו במדבר והיית לנו לעינים ללמוד להשליך עושר העה"ז אחרי גויינו ואיך נחשדך שתעשה עיקר ממה שנטיב לך בחלק שניתן לך בארץ אך כונתו היתה כי והיה כי תלך וכו' והיה מאליו שימשך כי והטבנו לך:

או יאמר והיה וכו' לומר אל תאמר כי תלך לארצך כעת ואחר כיבוש וחילוק שיהיה יושב בעסק תורת ומצות תשוב ותבא כי אם אל נא מעתה תעזוב בל תרפה ידינו כמדובר. שנית כי והיה כי תלך עמנו מעתה תרויח כי והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו שיכבוש לפנינו והיטבנו לך לתת לך חלק כי גם אתה עמנו בעת הכיבוש מה שאין כן אם תבא אחרי כן כי לא יתן שום שבט מחלקו ויצטרכו לתת לך חלק בגוים אשר לא הוריש עדיין שתכבשם אתם ותקחם ויהיה עליך לטורח:

לג

ויסעו וכו'. הורה דרך מלכו של עולם שאינו כמלך שעבדיו מקדימים לתור לו מנוחה אך הוא ית' השוכן בארון מקדים דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה ושמא תאמר הלא יטעו חורשי רע ויהרהרו לאמר כי צריך הוא ית' להתפרד מהם ולהקדים מהלך ימים לתור להם מניחה ומתוך כך יפקפקו בגדולתו באוימרם כי הוא יתב' כמשרת למו חלילה על כן אמר וענן ה' עליהם יומם בנסעם וכו' לומר כי לא זז' שכינה מעליהם והיא גם היא בארון כי מלא כל הארץ כבודו כי אין נרגש היות נוסע דרך שלשת ימים שאינו רק בארון הברית כי אם דרך כבוד להורות כי השכינה מקדמת לתור להם מנוחה היא קודמת הארון אך ממכון שבתו ישגיח הוא ית' בכל מקום כי כל הארץ מלא כבודו:

לה

ויהי בנסוע הארון וכו'. ראוי לשית לב אל לשון ויהי שהיא צער וגם למה ייחד הדברים ההם לנסיעה ואומרו שובה ה' לנייחא אך יהיה כענין תיקון תפלת יום הזכרון באומרו ובכן תן פחדך וכו' והוא כי להיות היום ההוא יום דין אנו מחלים פני אל יתן פחדו על כל הגוים הבלתי יראים את ה' וייראוהו וישתחיו לו ית' אך בהיות עתות רצון אנו מחלים פניו ית' ירצנו וייטב לנו על דרך זה הנה כי אין ספק כי עת הטלטול הארון ממקום למקום שמייחסת בצד מה טלטול אל השכינה כביכול כמאמר הכתוב ואהי מתהלך באהל ובמשכן והוא עת בחינת רוגז וז"א ויהי בנסוע שהוא לשון צער הפך עת הנייחא שהוא רצון ומנוחה וע"כ בנסיעה שהיא עת רוגז מה אז ויאמר משה קומה ה' והטל הרוגז אל אויביך שיפוצו וינוסו משנאיך אך בנחה שהוא עת רצון. אז יאמר שובה ה' ותן רצונך הטוב על עמך וזהו שובה ה' שתתן שובה ונחת לישראל או שישוב רבבות את האלפים שיתברכו עשר ידות.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.