אור שמח/שבת/יא

אור שמח ‏ שבת יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

לפיכך אם העלה דג מספל של מים והניחו עד שמת חייב משום חונק.

הוא הדין אם שפך המים מן הספל חייב דמאי שנא. וזהו מה דאמר בפרק עשרה יוחסין דאקפי פירא בכורא בשבתא ואזיל וצדו בהו כו' שהוציאו המים מן הדגים ונשארו הדגים מונחים וצדו אותם ובזה איכא ג"כ מלאכה דנטילת נשמה ועברו על נטילת נשמה וצידה ופשוט.

ה

במשנה למלך וקשי' לי כו' ליכא איסור תורה במליחת בשר כו'.

נ"ב איכא בראשה של עולה.

ו

הדורס על העור ברגלו עד שיתקשה כו' ה"ז תולדה מעבד וחייב.

בירושלמי על משנה סוף פ"ק אין נותנין עורות לעבדן אלא כדי שיעשו מבעוד יום. עד היכן עד כדי הילוך ד' מילין פירוש שאם יכול העבדן להלך ארבעה מילין זהו שעור עיבוד כמפורש פרק אלו עוברין דף מ"ו הרי דהילוך העבדן הוי מלאכה שחייבין עליה חטאת דאל"כ מבעו"י לא גזרו חכמים יעו"ש.

ח

ומותר לקטום עצי בשמים להריח בהן כו'.

פירוש כיון שעצי בשמים עומדים להריח אף כי קוטמן לחצות בהן שיניו ג"כ אינו חייב חטאת דהוי כמו דבר הראוי למאכל בהמה שעומד למאכל בהמה ה"נ בעצי בשמים אף אם הם קשים כיון שעומדין להריח אם קוטמן לחצות שיניו אינו חייב חטאת לכן מותר לקוטמן להריח ולא גזרו דילמא יקטום אותן לחצות בהן שיניו. ורבינו סבר דקוטם לחצות שיניו הוא מדין מחתך ולא משום מתקן כלי ודו"ק.

יד

קטן אוחז בקולמוס וגדול אוחז בידו וכותב חייב. גדול אוחז בקולמוס וקטן אוחז בידו וכותב פטור.

אפשר להסביר הטעם באופן זה. דהתו' כתבו בדף צ"ג דזה שיכול חייב וזה שאינו יכול פטור היינו אף שהוא יכול אלא בגוונא דעביד אינו יכול הוא ופטור עיי"ש וה"נ הגדול שיודע לכתוב ומנהיג יד הקטן א"כ הא יכול לכתוב בקולמוס לחודיה וחייב. אבל כי קטן אוחז בידו הרי הגדול בכה"ג שאינו מנהיג היד אינו יכול הוא ופטור דהקטן יכול לאחוז בקולמוס ודו"ק לפ"ז מוכח דהגירסא בתוספתא היא כהגהות הגר"א ז"ל ועיי"ש. וראיתי אח"כ בתבואות שור סימן ב' ס"ק נ"ה מה שכתב בזה ולא נראו דבריו והעיקר כמו"ש.

טו

על עלי ירקות כו'.

נ"ב מפורש בירושלמי.

יז

רושם תולדת כותב הוא.

עיי' ההמ"ג. צריך ביאור אם רושם בשמאלו חייב. ומדברי רבינו נראה דתולדה דכותב הוא ודינו כמו כותב אע"ג דלענין שיעורא לא הוי תולדה דומיא דאב וכמו מתיך א' ממיני מתכות שעורו בכל שהוא אף שהוא תולדה דמבשל ושעורו דאב דמבשל הוא בכגרוגרת מ"מ לענין מתכות הוי בכל שהוא משום דחשיבותו לענין הוצאה היא בכל שהוא. אבל לחייב רושם בשמאל לא מצינו שישתנה בזה מגוף האב. ור' יוסי סבר דרושם הוא אב וכותב שתי אותיות הוי תולדה דרושם וסבר דמשרטט הוא תולדה דרושם ולא הוי משרטט אב בפני עצמו להכי כיון דרושם הוי אף בשמאל לכן כותב שתי אותיות דסבר דמדין רושם אתי עלה חייב ג"כ בשמאל ואולם יש לומר דברושם גם לת"ק מודה רבינו דבשמאל חייב דאין על התולדה דין האב לכל דבר אלא דמשתנה לפי הייחס שיש לו שדרך הוא לרשום גם בשמאל. אבל כותב שתי אותיות לתנא קמא שזה עצם מלאכת הכתיבה והיא מלאכת האב וכמו במבשל שעורו כגרוגרות כן בכותב שתי אותיות לזה יש לו כל דין האב דכיון דאין דרך כתיבה בשמאל פטור על כותב שתי אותיות בשמאל וכן נראה קצת וצ"ע.

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.