אוצר:ייעוץ עריכה באוצר

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to: navigation, search

ברוכים הבאים לדף ייעוץ העריכה באוצר בדף זה תוכלו להעלות שאלות הנוגעות לצורת העריכה באוצר.

החלטות נצרכות[edit]

תוך כדי עבודה נתקלתי בכמה דברים הטעונים החלטה והכרעה:

א. כאשר מדפיס הספר הכניס תוכן עניינים משלו, כאשר נושאי הפרק מנוסחים בקצרה. האם יש טעם להשאירו? והיכן?.

ב. בספרים בהם נאספו מכתבים או תשובות, פעמים שהמוציא לאור מזכיר בתחילת קבוצת מכתבים למי נועדו המכתבים או מי כתבם, ואינו מזכיר זאת בתחילת כל מכתב. האם יש טעם לציין זאת בראש כל מכתב או בהערה, כיון שפעמים והקורא יניח בפשטות שהמכתב נכתב על ידי מחבר הספר ואינו שם על לבו שהמו"ל הביא מכתב זה מכותב אחר.

ג. כאשר מספר הפרק מוזכר כבר בשורת שם הספר, לדוגמא: עיין כאן, האם יש טעם לכפול את שם הפרק גם בגוף הטקסט או להסתמך על שם הספר בו מופיע כבר מספר הפרק. מוסר-ניק (שיחה) 12:18, 11 בפברואר 2018 (UTC)

א. חשוב לוודא שגם תוכן הענינים משוחרר מזכויות יוצרים, כותרות וסיכומים הם יצירה של זה שכתב אותם וחשוב גם שם לוודא שעברו 70 שנה ממות המחבר או שמתקיימים כל התנאים הרלוונטיים לפי חוקי זכויות היוצרים במדינות הרלוונטיות. תוכן ענינים חופשי מזכויות יוצרים ראוי להופיע כדף בפני עצמו או בתוך שער המבוא לספר. אצור עוד מעט דוגמה של שער כזה.
ב. התייחסויות ספציפית למכתב זה, ראויות להופיע במכתב זה. התייחסות כללית אי אפשר להביא בכל מכתב ויש לכתוב רק במקום המקורי.
ג. כדאי לכתוב את שם הפרק בתוך הטקסט בצורה מובחנת.
הנלענ"ד כתבתי, וכמובן שאם ירבו דעות להיפך מדעתי, אבטל דעתי מפני דעת חבריי. הה"ד אוצר הספרים השיתופי. :) מערכת (שיחה) 12:30, 11 בפברואר 2018 (UTC)

המשך החלטות נצרכות[edit]

ד. כאשר המחבר כתב בתוך דבריו הגה"ה, בשולי הגליון או בסוף הקטע, היכן ובאיזה צורה לכתוב ההערה. האם בתוך הטקטס בסוגר מרובע כזה: [*) הערה: כאן תוכן ההערה ], או באופן ומקום אחר? מוסר-ניק (שיחה) 14:37, 11 בפברואר 2018 (UTC)

ד. כשזה בסוף קטע אפשר להציג בסוף הקטע. הערה שנדפסת כהערת שוליים, אפשר כעת להשאיר תחת כותרת משנה ==הגה"ה== ובעתיד כשתתאפשר כתיבת הערות שוליים, יהיה אפשר לעשות כמה קבוצות של הערות ואז נפריד את הגהות המחבר עצמו לקבוצת הערות נפרדת. מערכת (שיחה) 14:42, 11 בפברואר 2018 (UTC)
כיצד נדע לאחר זמן, כשתתאפשר הכנסת ההערות למתכונתן, היכן למקם את ההערה. האם נצטרך לשוב ולעיין במקור או שיש דרך לציין כבר כעת מהו מקום ההערה. מוסר-ניק (שיחה) 12:33, 13 בפברואר 2018 (UTC)

זכויות יוצרים[edit]

האם כל ספר שיש 70 שנה מפטירת המחבר ניתן להעתיק את הטקסט שלו גם אם הוקלד ב-70 שנה האחרונות? זאת אומרת, האם ניתן, לדוגמה, להעתיק את תשובות רעק"א מפרויקט השו"ת? יהונתן (שיחה) 20:04, 6 במרץ 2018 (UTC)

לא. אי אפשר, מטבע הדברים טקסט שהוקלד מחדש יש בו הוספות, פתיחת ראשי תיבות ותיקוני טעויות וכדומה. יש לחפש מקום שבו פורסם הטקסט ברשיון 'נחלת הכלל' (public domain) ולהעתיק משם, או להעתיק מהמקור. ניתן לפענח באמצעות תוכנה להמרת תמונה לטקסט (מהסוג המשמש באוצר החכמה) ואז להגיה את הטקסט. בהמשך נעלה גם טקסטים מהמרה כזו, הם כמובן מלאי שגיאות וחשוב להתריע על כך בפני המשתמשים שלנו, לכן נציב בראש כל דף כזה עד להגהה אנושית את התבנית {{OCR}}. מערכת (שיחה) 12:24, 7 במרץ 2018 (UTC)
יפה. בהזדמנות זו אמליץ על שימוש בתוכנת אוצרות התורה - למי שיש, משום ששם ההמרה איכותית יותר בחלק גדול מהספרים. היא כוללת גם פסיקים ונקודות, ועם פחות שגיאות. העליתי כעת מספר טיוטות לשם השוואה:
  • טיוטה:מאירי/ברכות/ה/ב1 - מתוך בית הבחירה למאירי, הוצאת המכון התלמוד הישראלי השלם, ירושלים תש"ך. באתר אוצר החכמה.
  • טיוטה:מאירי/ברכות/ה/ב2 - מתוך בית הבחירה למאירי, הוצאת המכון התלמוד הישראלי השלם, ירושלים תש"ך. באתר אוצרות התורה.
  • טיוטה:מאירי/ברכות/ה/ב3 - מתוך בית הבחירה למאירי, הוצאת המכון התלמוד הישראלי השלם, ירושלים תש"ך. על פי ההעתקה מאוצרות התורה, עם תיקונים ועיצוב קל שמחמת פספוס פענוח ה-OCR. תיקונים נוספים ביצעתי בדף הסופי (מאירי/ברכות/ה/ב. הסתפקתי לגבי השם, אם עדיף את שם זה או את "בית הבחירה" או "בית הבחירה למאירי" וכד').
ניתן לראות את ההבדלים בצורה פשוטה, על ידי עריכת טקסט של האחד בתוך הדף של האחר, אך לא לבצע שמירה, אלא רק "הצגת שינויים". בברכה, יהונתן (שיחה) 12:16, 8 במרץ 2018 (UTC)
אגב, אני מוצא שמרחב הטיוטה בכלל לא פעיל. רשמו במשימות... יהונתן (שיחה) 12:25, 8 במרץ 2018 (UTC)
הי יהונתן, תודה. אבל אני חושש שיש בעיה לעשות OCR על טקסט שיש לו זכויות יוצרים, לכן אי אפשר להריץ את ההמרה לטקסט על ספרים של מכון התלמוד הישראלי וכיוצא באלו. מקווה שמערכת יעשה לנו קצת סדר בראש. מי אדיר (שיחה) 12:29, 8 במרץ 2018 (UTC)
אם כן, אז מחקו נא את הדף שיצרתי. את הטיוטות, אם ניתן להשאיר אותן כפי שהן רק לשם השוואה, אולי כדאי להשאיר בינתיים. עד שתיערך השוואה אחרת מספרים חופשיים. יהונתן (שיחה) 12:32, 8 במרץ 2018 (UTC)
OCR על טקסט שיש לו זכויות יוצרים הוא הפרה של הזכויות הללו בדיוק כמו הקלדה, כפי שכתב משתמש:מי אדיר.
משתמש:יהונתן, תודה על תרומותיך והערותיך, אני רואה שאתה מצוי היטב בתחביר-ויקי והדבר יקל עליך את השימוש והתרומה במיזם. ברכות על הצטרפותך בשלב מוקדם זה, כל עוד שאנחנו לא פונים לקהל רחב בצורה מוצהרת, העורכים הראשונים הם לטעמי "עשרה ראשונים" שנוטלים שכר כנגד כולם וזכות הרבים תלויה בהם.
משתמש:יודע ספר, האם תוכל להעלות קטע מתוך ה"משיב דבר" ב-OCR גם של אוצרות התורה וגם של אוצר החכמה וגם של היברו? אני אצור מזה מסמך אחד של השוואה, ונוכל למחוק את הטיוטות הבעייתיות. מערכת (שיחה) 14:35, 8 במרץ 2018 (UTC)

הצגת הבדלים באיכות פיענוח OCR בין התוכנות השונות[edit]

מחקתי את הטיוטות והנה השוואה חלופית, תודה על הרעיון. יום אחד אולי נשים את זה בדף נפרד:

קטע מתחילת כפתור א פרח ב בספר גן נעול
אוצר החכמה אוצרות התורה היברו בוקס פיענוח בתוכנת
OCR בסיסית
טקסט מדויק
??? מען הריבשבס הלל מלבלי הרמבייילה נחלות שמימש מצליך הרמלס לשני מרים כשרים לילל לנמלה ולא הגי בעל אחל וזל מי שמבע במים שאין להם סוף ובאו עלים ששבע בפניהם ואבל זבלו ואע"פ שאץ משןאין את אשתו על פיהם לכתחלה הרי היולשין היו יוללים לנחלה על פיהם וכן אס באו עלים שנפל לגוב אריות ונמלים ולו ^ וכל אלו הלבלים וכיוצא בהם אם אבל זכרו ואכלה היו יולליס לנמלה בעלות זו אעפ שאין משיאין את אשתו שאניוומל שלא החמרו בלבלים אלו אלא מפני איכול כרת לל לענץ אם העילו עלים ברברים שחזקתן למיתה והעילו שראו אותן סלברים ושאבד זכרו אחיכ ונשמע סנתת הריי אלו מחלין על פיהם ^ הרי פירש כאן הרמב"ם ז"ל שמלפפי שני עלים כשלים יוללים לנחלה ויורשין ולא גי מד אחל ואס כלבלי זה המשיב הוא התשבץ הלל למה לא עי בעד אמד שנאמן מן התולה ללבליו דהא פשר להגלות ולאחל שהפסיק הליב"ש בלבליסאחליסהביא לאיה מטררת לזה שאין יוללים לנחלה ע"פ על אחל מלאמלינן כתוטת פלק שני לייגי גזילות וט ^ ולפי מלל איני מבין לבליו שהלי מבואל בקדושיללף סיג נלב איבמיא להו מהו ליסקול על ילו ^ פילש ראם אב שאמר קלשתי את בתי נאמן לאוסלה על אחלים ואם באו עלים שאמר עו ר טען הריב"ש בס' הנ"ל מדברי הרמב"ם (פ"ז תה נחלות) שבפירוש מצריך הרמב"ם לשני עדים כשרים לירד לנחלה ולא סגי בעד אחד תל מי שטבע במים שאין להם שוף ובאו עדים שטבע בפניהם ואבד זכרו ואתפ שאין משיאין את אשתו על פיהתלכחחלה הרי תורשין היו יורדים לנחלה על פיהם ו וכן אם באו עדים שנפל לגוב אריות ונמרים וכו' וכל אלו הדברים וכיוצא בהם אם אבד זכרו ואתכ היו יורדים לנחלה בעדות זו אתפ שאין משיחין את אשתו שאני אומר שלא החמירו בדברים אלו אלא מפני אישור כרת. אבל לענין אם העידו עדים בדברים שחזקתן למיתה והעידו שראו אותן הדברים ושאבד זכרו ארז"כ ונשמע שמת הרי אלו נוחלין על פיהם. הרי פירש כאןהרמורםרל שעל פי שני עדים כשרים יורדים לנחלה ויורשין ולא סכי בעד אחד ואם כדברי זה המשיב הוא התשמץ הרל למה לא סגי בעד אחד שנאמן מן התורה לדבריו דהא עשוי להגלות ולאחר שהפסיק הריב"ש בדברים אחרים הביא ראיה מבוררת לזה שאין יורדים לנחלה תפ עד אחד מדאמרינן כתובות (פרק שני דייני גזירות) וכו' ולפי ערד איני מבין דבריו שהרי מבואר בקדושין (דף תג תב) איבעיא להו מהו לישקול על ידו. פירש דאם אב שאמר קדשתי את בתי נאמן לאוסרה על אחרים ואם באו עדים שאאר , ן ו ן ד מטן הריב״ש בס׳ מ״ל מדברי הרמב״ס (פ״ז מ״ה נחלות ) שבפירוש מצריך הרמב״ם לשני עדים כשרים ליר ד "לנחלה ולא סגי בעד אחד. וזייל מי שמבט במים שאץ לה ם סוף ובאו מדים שמבט בפניהם ואבד זכרו ואס״פ שאי ן משיאין אש אשתו טל פיהם לכשחלה הרי היודשין היו יורדי ם לנחלה טל פיהם • וכן אם . באו מדים שנפל לגוב אריו ת ונמרים ו ט׳ • וכל אלו הדברים וכיוצא בהם אס אבד זכרו ואס״כ היו יורדים לנחלה במדות זו אט״ס שאין משיאין א ש אשתו שאני אומר שלא החמירו בדברים אלו אלא מפני איסור כרש• אבל לענין אס העידו מדים בדברים שחזקת ן למיתה והעידו שראו אותן הדברים ושאבד זכרו אח״כ ונשמע שמת הרי אלו נוחלין מל פיהם • הרי פירש כאן הרמביים ז״ל ־שעל פי שני מדים כשרים יורדים לנחלה ויורשץ ול א סגי בפד אחד ואס כדברי זה המשיב הוא התשבץ מ״ל ,למה לא סגי בפד אחד• שנאמן מן התורה לדבריו דה א עשוי להגלות • ולאחר שהפסיק הריב״ש בדברים אחרים הביא ראיה מטררת לזה שאין יורדים לנחלה ט“פ מד אחד מדאמריק כשוטש (סרק שני דייני גזירות) וכו׳ • ולפי ענ״ד איני מבין דבריו שהרי מבואר בקדושין (דף סייג מ׳׳ב)איבטיא להומה ו ליסקול טל י דו• פירש דאס אב שאמר קדששי אש בש י זינתה p נאמן. ל^סרה מל אחרים ואם באו מדים שאחר עוד טען הריב"שבס' הליל מדברי הרמב"ס(פ"זמ"ה נחלות) שבפירוש מצריך הרמב"ס לשני עדים כשרים לירד 'לנחלה ולא סגי בעד אחד. וז"ל מי שמבט במים שאץ להם סוף ובאו עדים שטבע בפניהם ואבד זכרו ואס"ס שאין משיאין את אשתו על פיהם לכסחלה הרי היודשין היו יורדים לנחלה טל פיהם • וכן אם. באו פדים שנפל לגוב אריות ונמרים וט' ־ וכל אלו הדברים וכיוצא בהם אס אבד זכרו ואח"כ היו יורדים לנחלה בעדות זו אפ"פ שאין משיאין את אשתו שאני אומר שלא החמירו בדברים אלו אלא מפני איסור כרת* אבל לענין אס העידו טדיס בדברים שחזקתן למיתה והעידו שראו אותן הדברים ושאבד זכרו אח"כ ונשמע שמת הרי אלו נוחלין על פיהם ■ הרי פירש כאן הרמב"ם ז"ל ־שטל פי שני עדים כשרים יורדים לנחלה ויורשץ ולא סגי בפד אחד ואס כדברי זה המשיב הוא התשבץ הלל ,למה לא סגי בפד אחד• שנאמן מן התורה לדבריו דהא עשוי להגלות • ולאחר שהפסיק הריב"ש בדברים אחרים הביא ראיה מטררת לזה שאין יורדים לנחלה ע"פ עד אחד מדאמרינן כתובות (פרק שני דייני גזירות) וכו' • ולפי ענ"ד איני מבין דבריו שהרי מבואר בקדושין (דף סייג פ"ב) איבפיא להומהו ליסקול על ידו• פירש דאס אב שאמר קדשתי את בחי נאמן. לאוסרה פל אחרים ואם באו עדים שאחר עוד טען הריב"ש בס' הנ"ל מדברי הרמב"ם (פ"ז מה' נחלות) שבפירוש מצריך הרמב"ם לשני עדים כשרים לירד לנחלה ולא סגי בעד אחד וז"ל מי שטבע במים שאין להם סוף ובאו עדים שטבע בפניהם ואבד זכרו ואע"פ שאין משיאין את אשתו על פיהם לכתחלה הרי היורשין היו יורדים לנחלה על פיהם, וכן אם באו עדים שנפל גוב אריות ונמרים וכו', וכל אלו הדברים וכיוצא בהם אם אבד זכרו ואח"כ היו יורדים לנחלה בעדות זו אע"פ שאין משיאין את אשתו שאני אומר שלא החמירו בדברים אלו אלא מפני איסור כרת. אבל לענין אם העידו עדים בדברים שחזקתן למיתה והעידו שראו אותן הדברים ושאבד זכרו אח"כ ונשמע שמת הרי אלו נוחלין על פיהם. הרי פירש כאן הרמב"ם ז"ל שעל פי שני עדים כשרים יורדים לנחלה ויורשין ולא סגי בעד אחד ואם כדברי זה המשיב הוא התשב"ץ הנ"ל למה לא סגי בעד אחד שנאמן מן התורה לדבריו דהא עשוי להגלות, ולאחר שהפסיק הריב"ש בדברים אחרים הביא ראיה מבוררת לזה שאין יורדים לנחלה ע"פ עד אחד מדאמרינן כתובות (פרק שני דייני גזירות) וכו'. ולפי ענ"ד איני מבין דבריו שהרי מבואר בקידושין (דף ס"ג ע"ב) איבעיא להו מהו ליסקול על ידו, פירש דאם אב שאמר קדשתי את בתי נאמן לאוסרה על אחרים ואם באו עדים שאחר

מצאו את ההבדלים. מערכת (שיחה) 20:19, 8 במרץ 2018 (UTC)

מערכת, אפשר לקבל את התמונה המקורית?--Men770שיחהמייל. כעת, ט"ז באלול ה'תשע"ט, 18:04 מגיע משיח! יחי המלך!
Men770,‏ כאן, הקטע השני בעמוד. האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 18:49, 16 בספטמבר 2019 (UTC)

שאלה נוספת בעניין זכויות יוצרים[edit]

העלתי תשובה משות באר מים חיים די אבילא קיבלתי משוב כי זה העתקה ממהדורא חדשה של השו"ת. אני הוא שהוצאתי את המהדורא של השו"ת. א"כ מה הבעיה? levtov

משניות[edit]

תוך כדי העלאת משניות לאתר, הסתפקתי איך כדי לציין את חלוקת המשניות. האם כך או כך. אשמח אם הקהילה תגבש עמדה ברורה בענין לצורך המשך עבודתי. מי אדיר (שיחה) 23:26, 31 במרץ 2018 (UTC)

אי"ה בימים הקרובים יועלו כל המשניות באמצעות סקריפט מיוחד. ייתכן שמסכת אבות צריכה להופיע בצורה שונה משאר המסכתות, אבל בגדול זה די דומה לפרקי נ"ך ואין סיבה טובה להבדיל ביניהם. ודאי לא כל עוד אנחנו לא משלבים מפרשים מתחת לכל משנה בנפרד ואולי עוד חזון למועד. האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 23:33, 31 במרץ 2018 (UTC)

מפרשי הש"ס שנדפסו בסוף הגמרא[edit]

מערכת, מי אדיר ושאר חברי הקהילה כדאי להחליט באיזו צורה להכניס את מפרשי הש"ס הנדפסים בסוף הגמרא, כי מאחר שיש מהם שלא כתבו אלא על דפים מסויימים ומעט מאד אולי כדי לקבץ הכל בדף אחד עם חלוקה לכותרות לפי דפים, והקישור אליהם יהיה על ידי # ולא על ידי /. סיני ועוקר הרים (שיחה) 09:37, 2 באפריל 2018 (UTC)

שינוי לשון מקור[edit]

לפעמים מחבר הספר מציין לספר בצורה שאינה ברורה בהזכירו את שם הפרק בלבד, או בצורה שאינה מקובלת לדוגמא (ד"ך) במקום (כ.). האם כדאי לשנות בתוך הטקסט (כמובן כשלא מדובר בראשונים) או שעדיף רק להפנות מלשונו למקום המדוייק? סיני ועוקר הרים (שיחה) 20:56, 2 באפריל 2018 (UTC)

אם יש קישור טוב אז עדיף להשאיר את לשון המחבר, זה חלק מהסגנון של ספר (מצוי במל"מ הרבה פעמים שימוש כזה באותיות סופיות - דף ך' במקום כ' כמקובל). אויצרניק (שיחה) 22:43, 2 באפריל 2018 (UTC)
אבל בצורה כזאת אנחנו לא מכשירים את הספרים לשימוש אחר מלבד דרך האתר, וזה חבל.סיני ועוקר הרים (שיחה) 05:56, 3 באפריל 2018 (UTC)
מצטרף למה שאמר אויצרניק, ולא הבנתי למה אי אפשר להשתמש כך גם בדפוס? לא גרע ממה שהיה עד היום, וכמו שהוצאת פרנקל השכילה לשמר את הצורה הזו במשנה למלך - זו דוגמה טובה מאד. וולף זרחוביץ (שיחה) 09:40, 3 באפריל 2018 (UTC)
הייתי מעדיף לדון את הבעיה באופן כללי ולא במקרה ספציפי, הרי כשמוזכר רק סו"פ החובל לא נוכל להיצמד ללשון המחבר ולא להזכיר בסוגריים על מה הוא מדבר. כמו גם כשמוזכר ד"כ ואחרי כמה מילים ג: ואחר כך ד' ב' א' זה מפריע לקורא ומבלבל אותו, ואין בכך כל ענין 'לשמר את הצורה' בספר. בפרט שרוב הפעמים המו"ל הוא שהוסיף את מראי המקומות או את צורת הציונים. אמת שכשמדובר בלשון ייחודית ומאפיינת כדי לשמרה, אך לרוב לא מדובר בלשון שכזו. סיני ועוקר הרים (שיחה) 18:59, 3 באפריל 2018 (UTC)

ציון לפסוקים בגמרא[edit]

אני לא בטוח שזה המקום לדיון הזה, אבל כשטיילתי קצת באתר ראיתי שההפניות למקורות בגמרא קצת מבלבלות. לדוגמא: כאן הפסוק 'כאשר עשה לפר', מופיע בויקרא ד כ, אבל מי שיעמוד על האותיות לא יראה אלא רק ויקרא ד, וגם כשהוא יכנס לקישור הוא יופנה לדף ויקרא ד בלי סימון מדוייק לפסוק המסויים אותו הוא חיפש. נכון שהפסוק יהיה די בתחילת העמוד אבל הוא לא הפסוק הכי למעלה אלא פלוס מינוס בתחילת הדף וזה לא מספיק. אולי היה כדאי לדוגמא להפנות לדף ויקרא/ד/כ, ושדף זה יפנה למקום שאליו מפנה עכשיו הקישור. בצורה זו יוכל הלומד לדעת איפה הפסוק על ידי עמידה על הקישור. משותת (שיחה) 11:00, 11 באפריל 2018 (UTC)

משותת, אני לא בטוח שזה הפתרון המיטבי לבעיה האמיתית שהעלית, אבל זה בהחלט אפשרי. ביצעתי על הדוגמה שלך, אנא ראה שם. האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 23:18, 12 באפריל 2018 (UTC)
כמעט ופתחתי דיון בדיוק על נושא זה. זו באמת בעיה הזקוקה לפתרון, וראוי לתת עליה את הדעת. מחכה להחלטת הקהילה. ש"ס יידן (שיחה) 08:26, 19 באפריל 2018 (UTC)

מאמרי חז"ל בציונים ומראי מקומות[edit]

ברור שיש לציין למאמרי חז"ל במקומות המתאימים עי' לדוגמא כאן עמוד גמרא שכולו ביאור בפסוקים בספר שמואל. השאלה היא כיצד לעשות זאת באמצעות הפניה בלבד, ציטוט המקור, או כתיבת רעיון הדברים תוך קישור למיקום המדוייק. מי אדיר (שיחה) 18:17, 22 בספטמבר 2018 (UTC)

מיקום ההערה[edit]

הסתפקתי איך נהוג, האם לציין את מספר ההערה אחרי התואר 'ז"ל' או לפניו. לדוגמא - וכתב הרמב"ן(א) ז"ל(ב). ומה הדין במקרה של "והרמב"ן ז"ל כתב" - גם כאן לכאורה לא נשים את ההערה אחרי המילה 'כתב'? מכון עטרת התורה (שיחה) 04:17, 22 באפריל 2020 (UTC)

תוספות[edit]

שלום. כיצד למקם תוס' שמתפרש על שני עמודים? אליה (שיחה) 14:34, 14 במאי 2020 (UTC)

אם כוונתך שהתוספות עובר מעמוד א' לעמוד ב'. כרגע אנחנו מפצלים את התוספות בדומה לש"ס וילנא. כי בדרך כלל הספרים שיקשרו אליו ירשמו את הדיבור המתחיל בעמוד הראשון. אפשר גם להוסיף בתחילת העמוד השני עוגן מוסתר שיכיל את שם הדיבור המתחיל, כך שבמידה ומישהו יפנה אל הדיבור הזה בעמוד השני הוא יגיע למקום המתאים. מי אדיר (שיחה) 14:57, 14 במאי 2020 (UTC)
(התנגשות) בינתיים אנחנו נצמדים לדפוס וילנה. ומעירים בסוף התוספות בעמוד הבא, בהערת שוליים. כמו: תוספות/מנחות/מ/ב הממשיך לתוספות/מנחות/מא/א. אויצרניק (שיחה) 14:59, 14 במאי 2020 (UTC)
תודה אליה (שיחה) 15:07, 14 במאי 2020 (UTC)