רש"י/בראשית/ז
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראיתי צדיק. ולא נאמר צדיק תמים, מכאן שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכלו שלא בפניו (ב"ר):
ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
הטהורה. העתידה להיות טהורה לישראל. למדנו שלמד נח תורה (שם פ' כ"ו):
שבעה שבעה. כדי שיקריב מהם קרבן בצאתו:
ג[עריכה | עריכת קוד מקור]
גם מעוף השמים וגו'. בטהורים הכתוב מדבר, ולמד סתום מן המפרש:
ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
כי לימים עוד שבעה. אלו ז' ימי אבלו של מתושלח הצדיק שחס הקב"ה על כבודו ועכב את הפרענות. צא וחשב שנותיו של מתושלח ותמצא שהם כלים בשנת ת"ר שנה לחיי נח (סנה' ק"ח):
כי לימים עוד. מהו עוד, זמן אחר זמן זה נוסף על ק"כ שנה:
ארבעים יום. כנגד יצירת הולד, שקלקלו להטריח ליוצרם לצור צורת ממזרים:
ה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ויעש נח. זה ביאתו לתבה:
ז[עריכה | עריכת קוד מקור]
נח ובניו. האנשים לבד והנשים לבד, לפי שנאסרו בתשמיש המטה מפני שהעולם שרוי בצער:
מפני מי המבול. אף נח מקטני אמנה היה, מאמין ואינו מאמין שיבא המבול, ולא נכנס לתבה עד שדחקוהו המים:
ט[עריכה | עריכת קוד מקור]
שנים שנים. כלם השוו במנין זה, מן הפחות היו שנים:
באו אל נח. מאליהן:
יא[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש השני. רבי אליעזר אומר זה מרחשון. רבי יהושע אומר זה איר (ר"ה י"א):
נבקעו. להוציא מימיהן:
תהום רבה. מדה כנגד מדה, הם חטאו ברבה רעת האדם ולקו בתהום רבה:
יב[עריכה | עריכת קוד מקור]
ויהי הגשם על הארץ. ולהלן הוא אומר ויהי המבול, אלא כשהורידן הורידן ברחמים, שאם יחזרו יהיו גשמי ברכה. כשלא חזרו היו למבול:
ארבעים יום וגו'. אין יום ראשון מן המנין, לפי שאין לילו עמו שהרי כתיב ביום הזה נבקעו כל מעינת, נמצאו ארבעים יום כלים בכ"ח בכסלו לרבי אליעזר, שהחדשים נמנין כסדרן אחד מלא ואחד חסר, הרי י"ב ממרחשון וכ"ח מכסלו:
יג[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעצם היום הזה. למדך הכתוב שהיו בני דורו אומרים אלו אנו רואים אותו נכנס לתבה, אנו שוברין אותה והורגין אותו, אמר הקב"ה אני מכניסו לעיני כלם ונראה דבר מי יקום:
יד[עריכה | עריכת קוד מקור]
צפור כל כנף. דבוק הוא, צפור של כל מין כנף, לרבות חגבים (כנף לשון נוצה, כמו ושסע אתו בכנפיו, שאפלו נוצתה עולה, אף כאן צפור כל מין מראית נוצה):
טז[עריכה | עריכת קוד מקור]
ויסגור ה' בעדו. הגן עליו שלא ישברוה, הקיף התבה דבים ואריות והיו הורגים בהם. ופשוטו של מקרא סגר כנגדו מן המים, וכן כל בעד שבמקרא לשון כנגד הוא, בעד כל רחם (בראשית כ׳:י״ח), בעדך ובעד בניך (מ"ב ד'), עור בעד עור (איוב ב'), מגן בעדי (תהלים ג'), התפלל בעד עבדיך (שמואל א' י"ב), כנגד עבדיך:
יז[עריכה | עריכת קוד מקור]
ותרם מעל הארץ. משקעת היתה במים י"א אמה כספינה טעונה המשקעת מקצתה במים. ומקראות שלפנינו יוכיחו:
יח[עריכה | עריכת קוד מקור]
ויגברו. מאליהן:
כ[עריכה | עריכת קוד מקור]
חמש עשרה אמה מלמעלה. למעלה של גבה כל ההרים, לאחר שהשוו המים לראשי ההרים:
כב[עריכה | עריכת קוד מקור]
נשמת רוח חיים. נשמה של רוח חיים:
אשר בחרבה. ולא דגים שבים (סנה' ק"ח):
כג[עריכה | עריכת קוד מקור]
וימח. לשון ויפעל הוא ואינו לשון ויפעל, והוא מגזרת ויפן ויבן כל תבה שסופה ה"א, כגון בנה, מחה, קנה, כשהוא נותן וי"ו יו"ד בראשה, נקוד בחירק תחת היו"ד:
אך נח. לבד נח, זהו פשוטו. ומ"א גונח וכוהה דם מטרח הבהמות והחיות. וי"א שאחר מזונות לארי והכישו, ועליו נאמר הן צדיק בארץ ישלם (משלי יא):
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
