מנחת שי/ויקרא/יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מנחת שי ‏ ויקרא יא

ד

וממפרסי. בהעתק הללי וממפרסי ירושלמי וממפריסי עכ"ל. ובכל הספרי' חסר. ואומר המסרה ב' חד חסר וחד מלא דין חסר ועיין מ"ש בפ' ראה בס"ד:

הגמל. תלשא אחת בלבד בה"א:

ה

גרה דשפן. הגימ"ל רפה:

ז

גרה לא יגר. הגימ"לין דגושות. וכן תגעו בפסו' ח':

ט

וקשקשת. השלשי שי"ן ראשונה רפה כחביריו:

יג

תשקצו מן. הקו"ף דגושה:

העזניה. העי"ן בקמץ לבד והיו"ד דגושה:

יד

ואת הדאה. בדל"ת כמ"ש בפ' ראה:

כא

אשר לא כרעים. לא כתיב באל"ף וק' בוא"ו ודרשינן מיניה בפ' אלו טרפות אף על פי שאין לו עכשיו ועתיד ליגדל לאחר זמן כגון הזחל ולא מצי' למימר שאין לו כרעים כלל דאדרבא יש להם כדקתני בגמ' ועיין מ"ש בפ' משפטים ע"פ אשר לא יעדה ומ"ש בס"ד בפ' בהר סיני על פ' אשר לא חמה:

כב

הסלעם. הסמ"ך בקמץ לבד:

החרגל. הגימ"ל דגושה:

כד

ולאלה תטמאו. טעו המדפיסים לעשות פה פסקא ועשאוה סתומה כי בכל ספרים כ"י מדוייקים אין כאן שום פסקא גם הרמב"ם והמאירי לא הזכירו מזה כלום אולי יצא להם שבוש זה שראו כתוב במסרות ולאלה ג' ראש פס' וטעו בין פסקא לפסוק. שוב מצאתי בספר תגי אך את זה תאכלו מכל שרץ ולאלה תטמאו שנמנו עם הסתומות ואין אנו נוהגים כך:

כה

בגדיו. הבי"ת דגושה:

כו

לכל הבהמה. הלמ"ד בגעיא:

ל

והלטאה. במקצת ספרי הדפוס הלמ"ד רבתי ולא נמצא כן בספרים כ"י מדוייקים ובדפוסים ישנים ולא בשום נוסח מאלפא ביתא רבתית:

לא

כל הנגע בהם במתם. כתב הרמ"ה ז"ל חסר וא"ו כתיב וכל אורייתא דכותא חסר ואית דמסרין בהון כולהון חסרים בר מן ב' מלאים ולא מסיימי ודילמא בשאר קריא דאילו באורייתא כולהון דנסחי דיקי חסרים וא"ו כתיבי:

לב

יפל דעליו. בס"ס כת"י ובדפוסים ישנים במקף ובמאריך ונראה שזהו דעת בן אשר. ומ"ש בחילופי הדפוס ב"א יפול עליו בוא"ו טעות הוא. אך במקצת ס"ס כתוב בגליון נ"א יפל בגלגל:

מהם במתם. בפסק:

מכל כלי עץ. מכל במקף לא בשופר הפוך והכ"ף בקמץ לא בחולם:

לד

אשר יבוא עליו. בהעתק הללי יבוא ירושלמי יבא עכ"ל. ובכל הספרים מלא והוא חד מן ז' מלאים ע"פ המסורת וסימן נמסר במ"ג פ' אחרי מות וכן כתבם הרמ"ה ז"ל. וזהו ג"כ אחד מן י"ד יבוא דסבירין יבואו ונמנו כלם במ"ג במקום הזה. ומה שתרגם אנקלוס יעלון פירושא הוא:

לו

מעין. יו"ד בקמץ:

לח

וכי יתן מים על זרע. רב פפא רמי כתיב כי יתן וקרינן כי יותן הא כיצד כי יותן דומיא דכי יתן מה יתן דניחא ליה אף יותן דניחא ליה ילקוט רמז תקמ"ג מפרק אלו מציאות. ומייתי ליה נמי בפ"ב דפסחים ופ"ג דקדושין. ועיין ק"ס פ"א מהלכות טומאת אוכלים ופ"ח מהלכות כלים רבי' שמשון ותוספת י"ט סוף פ' כ"ה דכלים לקח טוב סוף פ' שמיני:

מב

גחון. וא"ו רבתי ולא יותר מן הנו"ן אלא פחות מעט. והיא גם כן חצי התורה באותיות כדאיתא בפ"ק דקדושין ואמרינן התם בעי רב יוסף וא"ו דגחון מהאי גיסא או מהאי גיסא א"ל אביי וניתי ס"ת ונימנינהו מי לא אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן לא זזו משם עד שהביאו ס"ת ומנאום א"ל אינהו בקיאי בחסרות ויתרות אנן לא בקיאינן ועיין מ"ש בפתיחת החיבור בשם ריקאנטי ובנפוצות יהודה דף פ':

מג

ונטמתם בם. חסר אל"ף וביומא פ' אמר להם הממונה תנא דבי ר' ישמעאל עבירה מטמטמת לבו של אדם שנאמר ונטמתם בם אל תקרי ונטמתם אלא ונטמטם כך היא הגירסא בילקוט וכן משמע מדברי רד"ק בשרשים שרש טמם והכי מוכח לישנא דזוהר סוף פרשת משפטים ונטמתם בם חסר אל"ף מסאבותא אטימא מכולא דלית רשו לאתדכאה הני כשאר זיני דמסאבותא דמתדכין ועיין עוד בזוהר סוף פ' זו וכן בריקאנטי פ' עקב ולא תטמאו ונטמתם בלא אל"ף כל מי ששורה עליו רוח הטומאה מקבל טומאה סתומה שאין לה פתח ועיין עוד בזוהר סוף פ' זו עכ"ל:

מד

ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש. דין לחוד כתיב השרץ הרמש ושארא כתיב השרץ השרץ הרמז:

מה

המעלה. מאריך בה"א לא במ"ם וכן הוא לב"א:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.