תוספות/ברכות/ד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
התוספות כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
צל"ח
פתח עינים
רש"ש
אבן שלמה (שיק)
בית נתן
לקוטי שלמה
שפת אמת
בן יהוידע
שיח השדה

מראי מקומות
עבודה ברורה (בהיברובוקס)
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי


תוספות TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ב

וקורא קריאת שמע ומתפלל[1]. מכאן משמע שמשעה שהגיע זמן קריאת שמע של לילה שאין לו לאכול סעודה עד שיקרא ק"ש ויתפלל ערבית:

דאמר רבי יוחנן איזהו בן העוה"ב וכו'. ואנו שאומרים יראו עינינו ופסוקים אחרים אחר השכיבנו. נראה הואיל ותקינו להו רבנן ה"ל כגאולה אריכתא דתקינו לומר זה שבתוך כך יתפלל חבירו גם הוא ולא ילך מבהכ"נ עד שיגמור כל אחד תפלתו. וגם יש באותם פסוקים י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות דשמנה עשרה ואגב שתקנו לומר אותם פסוקים תקנו לומר חתימה של יראו עינינו. והלכה כר' יוחנן דברייתא מסייע ליה וכן פסק ה"ג. ואם כן יש ליזהר שלא לספר בין גאולה דערבית לשמנה עשרה. ומיהו בסדר רב עמרם פי' מה שאנו אומרים קדיש בין גאולה לתפלת ערבית לאשמעינן דלא בעינן מסמך גאולה דערבית לתפלה משום דתפלת ערבית רשות[2] ולא נהירא [דאם כן[3]] ר' יוחנן סבירא ליה תפלת ערבית חובה דפלוגתא היא [4]דרב ור' יוחנן והלכה כר' יוחנן. ונכון להחמיר ולהזהר מלספר בינתים ואי תימא קשיא הלכתא אהלכתא דקיימא לן תפלת ערבית רשות והכא פסקינן כרבי יוחנן צריך לומר דאפילו אי סובר רבי יוחנן[5] כרב דאמר רשות היא מכל מקום מחייב לסמוך. אם כן גם לנו יש לסמוך:




שולי הגליון


  1. בתוס' רבינו פרץ נוסף וכו'.
  2. הקשה המלא הרועים מהמבואר בגמרא (לחד איבעית אימא) שהוצרכה הברייתא להזכיר שהעובר על דברי חכמים חייב מיתה, לאפוקי ממאן דאמר תפילת ערבית רשות. ואם כדעת רב עמרם הרי בלאו הכי שמעינן לה מדאמרינן בברייתא וקורא קריאת שמע ומתפלל, דהיינו שצריך לסמוך גאולה לתפילה [וכדאמרינן בסמוך מסייע ליה לרבי יוחנן]. ויישב, שאכתי היה אפשר לומר שאין צריך לסמוך גאולה לתפילה כיון שתפילת ערבית רשות, ומה שאמרה הברייתא 'קורא ק"ש ומתפלל' היינו לאפוקי מריב"ל שצריך לסמוך ק"ש למיטתו, ולכך בעינן נמי להא דכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה. עי"ש שדקדק כן מלשון רש"י להלן.
  3. ע"פ מהרש"א, שמגיה דפו"י דהא וכ"ה בתוס' רבינו פרץ. אבל להגהת המהרש"א המשך דברי התוס' מגומגמים קצת, ועי' תוספות הרא"ש ותוספות רבינו יהודה שמבואר בדבריהם כפירוש המהרש"א בלי גמגום.
  4. [לקמן כז ב כפי שנדפס שם בצד הגליון וע"ע תוספות שם ד"ה והלכתא]. מסורת הש"ס.
  5. ע"פ מהרש"ל, בדפו"י והכא פסקי' כר"י ואפילו אי סובר כרב (בתר"פ חסר כאן בטעות הדומות).


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.