רש"י/ברכות/ד/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
הרש"י כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
שיטה מקובצת

חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
מהרש"ל
פני יהושע
רש"ש
אבן שלמה (שיק)
לקוטי שלמה
שפת אמת
שיח השדה


מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי


רש"י TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ב

ואי כרבן גמליאל סבירא להו. דמשמע ליה בשכבך כל זמן שבני אדם שוכבים ויש בכלל הזה כל הלילה:

לימרו כר"ג. עד עמוד השחר:

מן העבירה. שמא יסמוך על שהות שיש לו כדתניא:

קימעא. מעט:

משום אונס שינה. התוקפתו לעבור על דברי חכמים הוזקקו להזהירו יותר:

ממאן דאמר. לקמן בפ' תפלת השחר (דף כז:):

אמר מר קורא ק"ש. של ערבית תחלה ואח"כ מתפלל:

מסייע ליה לר' יוחנן. דאמר ערבית נמי ק"ש ואחר כך תפלה כדי שיסמוך גאולה לתפלה. ודלא כר' יהושע בן לוי דאמר תפלה ואחר כך ק"ש[1]:

זה הסומך. וכל שכן דשחרית דעיקר גאולת מצרים בשחרית הוה כדכתיב ממחרת הפסח יצאו בני ישראל (במדבר לג) וסמיכת גאולה לתפלה רמזה דוד בספר תהלים דכתיב ה' צורי וגואלי (תהלים יט) וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה (שם כ)[2] ואמרי' בברכות ירושלמי (פ"א) מי שאינו סומך גאולה לתפלה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא ודפק על פתחו של מלך יצא המלך ומצאו שהפליג אף הוא הפליג אלא יהיה אדם מקרב להקב"ה אליו ומרצהו בתשבחות וקלוסין של יציאת מצרים והוא מתקרב אליו ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו:

באמצע תקנום. בין שני ק"ש תקנו כל תפלות של יום דקא סבר תפלת ערבית קודמת לק"ש:

גאולה מאורתא לא הוי. הילכך גאולה דאורתא לא חשיבא לאהדורי עלה סמיכת תפלה:

מה קימה ק"ש ואח"כ תפלה. דבשחרית כולהו מודו דבעי מסמך:

שלש פעמים. כנגד שלש תפלות[3]:

דאית ביה תרתי. דאתי באל"ף בי"ת ויש בו שבח הכנת מזון לכל חי:

אפילו הכי. אף על פי שהפסיק נו"ן מפני נפילה שבה ולא אבה לרמזה חזר ורמז סמיכת הנפילה תכף לה:

ויעף אלי. בפריחה אחת ולא הרגיע בינתים:

מועף ביעף. שתי פריחות:

באחת. בפריחה אחת:

אמרו בלבבכם. אמרו מה שכתוב על לבבך (דברים ו):

על משכבכם. שנאמר בשכבך (שם)[4]:

ודומו. בשינה אחרי כן[5]:




שולי הגליון


  1. עיין מלא הרועים מה שדקדק מדברי רש"י.
  2. המהרש"ל מקשה מדוע הביא פסוק זה שהוא במזמור אחר ומזמור נוסף מפסיק ביניהם, ולא הביא הפסוק 'יהיו לרצון אמרי פי' שנאמר בפרק זה וקאי אתפילה כמבואר להלן (ט:).
  3. עיין מהרש"א (ח"א) בטעם הדבר שנהגו לאומרו ב' פעמים בשחרית ופעם אחת במנחה.
  4. המהרש"א (ח"א) מבאר שמכל מקום לא הביאה הגמרא פסוק זה, שהרי אפשר לפרשו על שעת שכיבה, ולכך בעינן לקרא ד'על משכבכם' שמשמע על מיטתו ממש.
  5. דהיינו מלשון דומיה שהיא שתיקה. והמהרש"א (ח"א) ביאר באופן אחר שהוא מלשון דמדומי חמה, דהיינו ערב.



< עמוד קודם · עמוד הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.