קרית ספר/גירושין/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־18:12, 21 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png גירושין TriangleArrow-Left.png ט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
בני אהובה
מעשה רקח
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

האומר לאשתו הרי זה גיטיך ולא תתגרשי בו אלא עד זמן כך או עד שתעשי כך אינו תנאי ואינה מגורשת עד שיגיע הזמן או שתעשה מה שאמר כשהיה הגט ברשותה קיים והבעל קיים ואם הניחתו בצידי רשות הרבים ויחדה אותו לשם אף על פי שאינו ברשותה מגורשת כיון שהיה במקום שיחדה אותו אחר הזמן וצידי רשות הרבים לאו כרשות הרבים דמו ואם נשאת קודם שיגיע הזמן שקבע או שתעשה המעשה שתלה בו הגרושין תצא והולד ממזר שעדין היא אשת איש גמורה ואין כאן גירושין.

ו[עריכה]

הנותן גט ביד אשתו ואמר לה אם לא תתני לי ק"ק זוז אין זה גט או אין את מגורשת הרי זה לא גירש כלל ואין כאן גט לא על תנאי ולא תלוי במעשה כיון שלא הזכיר גירושין בפי' דאע"ג דאמרן לעיל פ"א דנתן גט לידה ולא אמר לה כלום דמגורשת מן התורה היינו כשנתנו סתם אבל הכא שרצה להתנות ולא התנה בפי' כיון שלא אמר הרי זה גיטיך אינה מגורשת. כפלת התנאי והן קודם ללאו אמרן לעיל במצות גירושין דילפינן להו מתנאי בני גד ובני ראובן.

ח[עריכה]

התנה עליה שיהא גט אם לא בא עד ל' יום ואירעו אונס בדרך שלא בא עד לאחר ל' הרי זה גט דאין טענת אונס בגיטין והוי גיטא.

ט[עריכה]

התנה עלי' שתתגרש כשיעבור מנגד פניה ל' יום והיה הולך ובא ולא נתיחד עמה כשילך וישהה ל' יום תהיה מגורשת ואע"פ שהיה הולך ובא תוך ל' הואיל שלא נתיחד עמה הרי זה גט כשר כשהאמינה עליו שלא פייסה ומחלה לו ואם לא האמינה כשר מן התורה דכשמחלה אותו בפי' הוא דבטל הגט אבל מן הסתם בכל התנאים שהם תלויי' ברצונה אין חוששין מן התורה שמא מחלה או שמא פייסה במתגרשה מן הנישואין אלא מדרבנן דמדאוריתא העמד דבר על חזקתו ואין ספק שמא פייס או שמא בא מוציא מידי ודאי שנתגרשה. מת בתוך זמן שהתנה במעכשיו אם לא יבא כיון שאי אפשר שיבא היא מגורשת מיד מן התורה.

יב[עריכה]

זה גיטיך אם מתי או מחולי זה לא אמר כלום דכמאן דאמר לאחר מיתה הוא ואין גט לאחר מיתה דהא במיתתו נפלה קמיה יבם ואין גט חל אח"כ. מעכשיו אם מתי הרי זה גט וכשימות תהיה מגורשת למפרע משעת נתינת הגט מעכשיו ולאחר מיתה או מהיום ולאחר מיתה הוי ספק מגורשת שמא חזר בו מלשון מעכשיו ולא סמכה דעתו אלא על לאחר מיתה ואין גט לאחר מיתה כדאמרינן. לכשתצא חמה מנרתקה ומת בלילה אינו גט דלכי נפקא קאמר לה ואין גט לאחר מיתה ע"מ שתזרח חמה ומת בלילה מגורשת דמעכשיו קאמר וכשתזרח יתקיים התנאי אם זרחה יהיה גט ואי לא לא ומת בלילה הוי כאם מתי דאין גט לאחר מיתה.

טז[עריכה]

שכיב מרע שנתן גט לאשתו ועמד אע"ג דאומדן דעתיה הוא דאדעתא דמיתה יהב לה והוי כעיקר חזקה דאוריתא אינו יכול לחזור בו דאפקעינהו רבנן לקידושין מיניה והפקר ב"ד הפקר כדילפינן לעיל.

יז[עריכה]

הרי זה גיטיך מהיום אם מתי מחולי זה ונפל עליו הבית או נשכו נחש או טרפו ארי וכיוצא בזה ומת אינו גט דאונסא דלא שכיח לא אסיק אדעתיה ולא אמר אלא אם ימות על ידי החולי. אמר לה אם לא יעמוד מחולי זה ונפל עליו בית או נשכו נחש או טרפו ארי ומת הרי זו ספק מגורשת שמא לא יעמוד ממה שיקרא לו תוך ימי החולי הוא דקאמר. הרי זה גיטיך מעכשיו אם מתי מחולי זה ועמד והלך בשוק אם מחמת החולי הראשון אמדוהו שמת הרי זה גט ואם לאו אינו גט דלא אמר אלא מחולי זה ואם ניתק מחולי לחולי ולא עמד בשוק הרי זה גט אף על גב דניתק לחולי אחר כיון שלא עמד יש בו מחולי הראשון ולא בעי אומדנא וכל זה בלבד שלא תתיחד עמו.

כא[עריכה]

מי שזיכה גט לאשתו על יד אחר במקום יבם ומת קודם שהגיע גט לידה הרי זו ספק מגורשת דאף על גב דחובה הוא לאשה שתתגרש ואין חבין לאדם אלא בפניו כדילפינן לעיל פ"ה הכא שהוא במקום יבם והרבה נשים זכות הוא להם שלא יפלו לפני יבם הוי ספק אי זכות הוא לה או חובה כמו שלא במקום יבם.

כב[עריכה]

כתבו ותנו גט לאשתי לאחר י"ב כותבים ונותנים אחר הזמן אם היה חי ואם כתבוהו תוך הזמן ונתנוהו לאחר הזמן אינו גט דלא צוה לכתוב אלא לאחר י"ב חדש ואם לא נודע אם קדם הגט למיתת הבעל הויא ספק מגורשת. כתבו ותנו לאחר השבוע אין כותבין אלא עד שנה אחר השבוע שהיא שנה ח' ולא לאחר מכאן וכן אחר שנה חדש א' של שנה שניה ולא יותר אחר חדש שבת א' מחדש ב' אחר שבת יום אב"ג ולא יותר קודם השבת מיום ד' ואילך עד שבת ואם אחרו ונתנו לה אחר הזמן כשר מן התורה לדעת הרב ז"ל ואם כתבו ונתנו לה אחר שנתיחד עמה אינו גט דהרי הוא כאלו בטל בפי' שליחותא דודאי חזר בו כיון שעשה מעשה שנתיחד עמה.

כו[עריכה]

אמר לעשרה כתבו גט לאשתי א' כותב על יד כולן דלא איכוון אלא לחד מינייהו כולכם כתבו כותב אחד במעמד כולם הוליכו א' מוליך על יד כולן כולכם הוליכו מוליכו א' במעמד כולם כתבו גט וחתמו ותנו לאשתי א' מהם כותב וב' מהם חותמים וא' מהם נותנו לה ואפילו היה הכותב אחד משני העדים שחתמו בו והשליח שנתנו לה הרי זה כשר מן התורה. כולכם חתומו כולם חותמים ואם מנאם הוי ככולכם חתומו ושנים שחותמים בתחלה הם משום עדים והשאר משום תנאי שהתנה שיחתמו כולם לפי' אפילו היו השאר פסולים או שלא חתמו ביום א' הוי גט כשר ואפילו היו א' מן הראשונים פסול כשר מן התורה כל שיש ביניהם שנים כשרים ואפילו ליכא אי מסרו בעדים כשרים. אמר לג' שנים מכם יכתבו ויחתמו ויתנו לה והיה בהן אב ובנו אי זה מהם שיחתום עם האחר כשר שהאדם עושה ג"כ שליח לבן במקום האב. אמר לשנים כתבו וחתמו ותנו לפלוני שיוליך לאשתי או לשליח שיוליך לה אחד מהם כותב וב' חותמים ונותנים לשליח ואם הוליכו הם בעצמם אינו גט דלא עשאם שלוחים ויטלוהו ויתנו לשליח והוא נותנו לה.

לב[עריכה]

גט שנתנו לשליח בלא עידי חתימה והשליח מסרו לאשה בפני עדים הרי זו ספק מגורשת דשמא לא מנהו שליח ואפילו יודה וכשיש עדים על השליחות הויא לה ודאי מגורשת דהשליח כבעל עצמו.

לג[עריכה]

תן גט זה לאשתי במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר אינו גט דקפידא הוי שאין רצונו שילעיזו עליו שם הרי היא במקום פלוני לא הוי קפידא אלא מראה מקום הוא לה. אמר אל תתנו לה אלא בבית ונתנו לה בעליה בימין ונתנו לה בשמאל תנהו לה ביום פלוני ונתנו לה בתוך הזמן אינו גט דלאו להכי שוייה שליח. אל תתנהו לה אלא ביום פלוני ונתנו לה בין מלפניו בין מלאחריו אינו גט שהרי הקפיד על עצמו של יום ולאו להכי שוייה שליח. וכן האשה בשליח קבלה ולא בשליח הבאה דכיון שאינה מתגרשת בקבלתו ליכא קפידא כשמביאו לה ממקום אחר.

לה[עריכה]

אמר לשלוחו הולך את גט זה לאשתי וחלה יכול לשלחו ביד אחר דשליח עושה שליח כדילפינן לעיל פ"ז היכא דלא קפיד בעל בחלה או נאנס. אמר לו טול חפץ פלוני ממנה ותן לה גט זה דלא הקפיד אלא אקדימת החפץ ושלח הגט ביד אחר ונתנה לו החפץ תחלה ואחר כך נתן לה הגט הרי זו מגורשת אבל נתן לה אפילו שליח ראשון ואח"כ נטל החפץ אינו גט דעבר על דברי הבעל במידי דקפדי אינשי. אמר לשליח תן לה הגט ואח"כ טול ממנה החפץ אפילו שלחו ביד אחר הרי זה גט בין שנתנה החפץ תחלה בין שנתנו אח"כ דליכא קפידא בהא. נתן הגט לשליח ואמר אל תתנהו אלא אתה ונתנו לאחר ונתנו לה אינו גט דלאו להכי שוייה שליח. אל תתנהו לה אתה אלא תנהו לפלוני שיתנו לה ונתנו לה הוא אינו גט דלאו להכי שוייה שליח. אמר לשליח הולך גט זה לאשתי א"ל איני מכירה א"ל תנהו לפלוני שמכירה הרי זה אינו שליח לגירושין אלא אותו פלוני שמכירה הוא שליח לגירושין והוא נותנו לה או משלחו אם נאנס. נתן הגט לשליח ואמר לו אל תתנהו עד שלשים יום וחלה או נאנס בתוך השלשים משלחו ביד אחר דאף ע"ג דאכתי לאו שליח גירושין הוא הואיל ולאחר שלשים יהיה שליח גירושין עושה שליח בתוך השלשים ואפילו מן הנישואין ובעלה בעיר אין חוששין שמא פייס מן התורה כדאמרינן ריש פירקא:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.