בני אהובה/גירושין/ט

בני אהובה ‏ גירושין ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כט

ולמה

אמרו חכמים עדי הגט אין חותמין אלא זה בפני זה גזירה שמא יאמר לרבים כולכם חתומו וכו'. כתב הבית שמואל בסימן ק"ל ס"ק כ"ג דלקולא לא אמרינן כגון שנמצא עד אחד מקוים דיהיה כאלו נתקיים השנים הואיל ואינם חותמין זה בלא זה דלקולא לא אמרינן עכ"ל ובאמת מצינו בגמרא דגיטין דף י' ע"ב דסמך על זה אף לקולא בחתם עליו עד כותי ואמרינן מדחתים עליה ישראל בסוף ש"מ דחבר הוא דאין עדי הגט חותמין אלא זה בפני זה ומכשרינן הגט כמבואר ברמב"ם פרק ו' מהלכות עבדים אלא דנראה לי מטעם אחר דלא מהני קיום דעד אחד להשני דקיום שאני דלו יהיה דהעד האחד פה ואומר בפני חתם השני לא מהני דנפק תלתא רבעי אפומא דעד אחד כמבואר בחו"מ סי' מ"ו עיי"ש ועוד יש לחלק בחילוקים שונים ועיין גיטין דף י' ע"ב בתוס' בד"ה אי לאו דכותי חבר וכו'.

והנה עיינתי ברמב"ם הלכות עבדים ובשו"ע יו"ד הלכות עבדים סימן רס"ז סעיף מ"ז העתיקו דגט שיש עליו עד כותי כשר והוא שיהיה חבר ולא הזכיר דאם ישראל חתום בסוף דודאי חבר הוא וגם לא הזכיר דאם לא ידעינן דחבר הוא דצריך להיות ישראל חתום בסוף דוקא ובגמרא דף י' אמרינן דבעי שיהיה ישראל חתום דוקא בסוף והלח"מ עמד עליו ולא תירץ כלום ואין לומר דס"ל דדוקא בכותים דכשרים מהתורה כמ"ש התוס' דף י' בד"ה אי לאו דכותי או דאתחזק כמ"ש הרשב"א בחידושיו בהא סמכינן אם חתם ישראל בסוף ולא הוי חששא דכוליה שטרא מתקיים אפומא דחד משא"כ לדידן דכותים הם כגוים גמורים ונפק"מ לצדוקים לדידן כמ"ש הרמב"ם ובהן ליכא חזקת כשרות דסתמן רשעים פסולי תורה עד דאתחזק ובזה לא סמכינן בחתם ישראל בסוף כקושיית התוס' עד דאתברר לן דהוא חבר ואז לא צריך כלל חתם ישראל לראיה. ומ"ש הרמב"ם והוא שיהיה חבר היינו שיהיה ברור לנו שהוא חבר דאל"כ קשה בשאר שטרות נמי כקושיית הגמרא ועוד אפי' שני עדים נמי כיון דמוחזקים בכשרות. לכן נראה דמה דכתב הרמב"ם והוא שיהיה חבר היינו לאפוקי היכא דמכירין אותו וידעינן בודאי דאינו חבר וס"ל להרמב"ם דהא דתירץ רב פפא בגמרא זאת אומרת דאין עדי הגט חותמין זה בלא זה נאיד מאוקימתא קמייתא דמיירי דחתם ישראל בסוף רק לרב פפא אפילו חתם ישראל בתחילה כשר כיון דאין חותמין זה בלא זה אין הישראל חותם עד שיודע מי הוא מהעדים שיזדקק עמו לחתום וכמ"ש הרז"ה ז"ל במאור הגדול שלו ואם רואה ישראל שמזדקק עמו כותי אם אינו בדוק לו שהוא כותי חבר אינו מניחו לחתום עמו ואינו מזדקק עמו לחתום גט הפסול ועיין בדברי הרז"ה הנ"ל ודברים אלו אמורים בירושלמי עלה דהך מתניתין וז"ל אמר רבי אבין תפתר שחתם ישראל לבסוף אמר ר' יוסי אתיא כמאן דאמר עדים חותמין זה שלא בפני זה ברם כמ"ד אין עדים חותמין אלא זה בפני זה אפילו חתם כותי בסוף כשר וס"ל לרמב"ם דגמרא דידן אינו מחולק עם הירושלמי רק ס"ל דבמסקנא במלתא דרב פפא הדר מהך שינוי דחתם ישראל לבסוף. (עיין בהמאור שהביא נוסחא אחרת מהירושלמי וצ"ע).

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.