קרית ספר/גירושין/ח

קרית ספר ‏ גירושין ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

המגרש על תנאי אם נתקיים התנאי הרי זו מגורשת ואם לאו אינה מגורשת. וכבר כתבתי פ"ו מהלכות קידושין מאין לנו מן התורה שנוכל להתנות בגט ובשעת קיום התנאי הוא שתהיה מגורשת לא משעת נתינה. דהכי משמע פשטא דתנאי בני גד ובני ראובן דכתיב אם יעברו בני ראובן וגו' ונתתם להם דמשמע כשיקיימו התנאי אז ונתתם דמקודם לא היתה נתונה להם אפילו קיימו אחר כן התנאי מדלא קאמר יעמדו או יהיו בארץ גלעד. לפיכך יש לבעל לבטל או להוסיף או להתנות כל זמן שלא נתקיים התנאי הראשון אפילו הגיע גט לידה דהוה ליה כאלו לא הגיע לידה הואיל ואינו גט עד שיתקיים התנאי. ולפיכך צריך שיהיה הבעל והגט קיים כשיתקיים התנאי ואם לאו אינה מגורשת. ואפילו הכי לר"ב ז"ל אם נשאת לא תצא כיון דלכשיתקיים התנאי תהוי מגורשת למפרע אלא א"כ לא נשאר בידה לקיימו שהרי בטל התנאי. ומעכשיו ומהיום ועל מנת הויא מגורשת משעת נתינה ואינו יכול לבטל ולא להוסיף ואפילו אין הבעל והגט קיימים בשעת קיום התנאי. ואם נתיחד עמה הבעל בפני שני עדים אפילו נתקיים התנאי אחר כך הויא ספק מגורשת שמא נבעלה לשם קידושין ונתבטל הגט.

ד

כתב או התנה תנאי בגט קודם כתיבת התורף הוי ספק גירושין אי בעי' ספר כריתות בשעת כתיבה כדכתיב וכתב לה ספר כריתות וכו' והא ליכא כיון דהזכיר תנאי או דילמא כיון שנתקיי' התנאי למפרע הויא בשעת כתיבה נמי ספר כריתות דיש ברירה.

ה

הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני אלא לפלוני אפילו על פה אחר התורף אינו גט דהא שייר בגט ואין זה כריתות ואפילו שאותו פלוני הוא מחייבי לאוין עליה כיון דהוו תפסי בה קידושין הא שייר בגט ואין זה כריתות ואפילו קטן הוי שיור כיון דאתי לכלל הויה. אבל היה אותו פלוני מי שאין קידושיו תופסין בה הרי זה גט כשר דלא שייר מידי כיון דבלאו הכי אין קידושין תופסין לו בה. ואם היה בעל אחותה הויא ספק מגורשת דכיון דאחותה קיימת ולא תפסי לו בה קידושין לא הוי שיור או דילמא זמנין דמתה אחותה וחזיא ליה והא שייר. חוץ ממי שיוולד מספקא לן השתא מיהא לא אתילידו ולא שייר או דילמא עבידי דמתילדי ומיתסרא עליהם מפני אשתו של זה והוי שיור. חוץ מזונותיך בנישואין הא לא שייר או דילמא הא שייר בביאה בעלמא וצד אישות קרינא ביה. חוץ משלא כדרכה בנישואין (בנישואין) הא לא שייר או דילמא משכבי אשה כתיב הקיש שני משכביה לכל דבר והא שייר. חוץ מקידושין בשטר איפשר דמקדש לה בכסף ובביאה או דילמא ויצאה והיתה איתקוש הויות להדדי והיכא דשייר חדא מינייהו לא קרינא ביה ויצאה. חוץ מהפרת נדריך בנישואין הא לא שייר או דילמא אישה יקימנו ואישה יפרנו כתיב וכיון דשייר הפרת נדריה לגביה אישות קרינא ביה והוי שיור. חוץ מתרומותיך בנישואין הא לא שייר או דילמא קנין כספו כתיב והאי כיון דלאו בר הכי הוא לא הויא קנין כספו ואשתכח דשייר בקידושין אצל כהנים. חוץ מירושתיך בנשואין הא לא שייר או דילמא לשארו וירש אותה כתיב וכיון דאיהו ירית לה אשתו היא והא שייר בכל הני הרי זו ספק מגורשת מהני טעמי והאי חוץ מירושתיך דהוו ספק נראה דהוי למ"ד ירושת הבעל מדאוריתא דלרב ז"ל דהוי מדרבנן הא לא שייר מידי מדאוריתא וה"ל למימר ספק מגורשת מדרבנן דהא לא איבעיא לן חוץ ממציאתיך או חוץ מפירותיך דהוו מדרבנן כיון דלא שייר מידי דאוריתא פשיטא דלא הוי ספק גירושין מדאוריתא אלא גירושין גמורים בלי שיור ואיפשר דלרב ז"ל נמי כיון דבירושת הבעל איכא אסמכתא דאוריתא ומשמע דהוי מילתא תליא באישות טפי ממציאתה או פירותיה מיבעיא ליה אי הוי שיור באישות דדעתיה דליהוי אשתו לענין ירושה והא שייר בענין אישות או לא.

ז

הרי את מותרת לכל אדם חוץ מראובן ושמעון וחזר ואמר הרי את מותרת לראובן ושמעון קודם מסירה הרי זו מגורשת שהאנשים שאסר התירן לה. ואם אמר הרי את מותרת לראובן לא בטל של שמעון ואינה מגורשת דלא נימא ה"ה לשמעון ומשום דפתח ביה בראובן הוא דנקט ראובן אבל אמר לה הרי את מותרת לשמעון או הרי את מותרת אף לשמעון הוו ספק גירושין שמא לא התירה אלא לשמעון וראובן באיסורו עומד וזה שאמר אף לשמעון ר"ל לכל אדם אף לו או שמא התירה לכל וזה שאמר אף לשמעון וה"ה לראובן ששמעון סמוך לראובן בתנאי היה.

ט

היום אי את אשתי ולמחר את אשתי אינה מגורשת אע"פ שכרת היום בינו לבינה דאכתי לא פסקה מיניה כיון שאמר לה בפירוש ולמחר את אשתי שיורא הוי. על מנת שלא תשתי יין כל ימי חייכי אינו גט דאין זה כריתות כיון שאין מפרידן אלא יום המות ועד יום מותה קשורה בו כל ימי חיי או חיי פלוני הרי זה גט שהרי כרת בינו לבינה ולא תשאר לו עליה רשות כשימות הוא או אותו פלוני. על מנת שלא תלכי לבית אביך עד שלשים יום הרי זה גט דהא הוי כריתות אבל לעולם אינו גט שאין זה כריתות כיון שלא תהיה מותרת במה שנאסרה אפילו אחר מיתת אביה דאפילו תכנס לבית אביה אחר מיתתו לאו בית אביה מיקרי ואינה עוברת על תנאה דאינו דומה לאמרה על מנת שלא תשתי יין כל ימי פלוני דהוי כריתו' דהתם הותרה אחר מיתת פלוני ביין שנאסרה קודם מה שאין כן הכא דלא הותרה לעולם בבית אביה דאחר מיתת אביה לאו בית אביה מיקרי כדאמר' א"נ כדאיתא בתוספתא דמשום הכי לא הוי כריתות דבית אביה קרויין כל יוצאי חלציו אע"פ שמת כדאשכחן גבי תמר דכבר מת אביה וכתיב שבי אלמנה בית אביך וגו'. וכן שלא תאכלו בשר שלא תשתי יין לעולם אין זה כריתות עד שלשים יום הרי זה גט שהוא כריתות.

יב

על מנת שלא תנשאי לפלוני אינו גט דהוי כלעולם דאפילו לאחר מיתת אותו פלוני אינה מותרת במה שאסרה כיון שאי איפשר בנישואין לאחר מיתה אבל עד חמשים שנה הרי זה גט דהוי כריתות ואם נשאת בטל הגט דהא עברה על תנאי. זנתה עמו הולד כשר שלא התנה אלא על הנישואין. על מנת שתנשאי לפלוני אם נשאת לאחר תצא והולד ממזר דהא יתבטל הגט.

יד

הרי זה גיטיך והנייר שלי אינה מגורשת שאין זה כריתות דלא יהיב לה ולא מידי דכיון שהנייר שלו לא נתן לה כלום דנמצאו אותיות פורחים באויר וכתיב ונתן בידה ע"מ שתתנו לי את הנייר הרי זה גט ותתן דהא נתנו לה אלא שהתנה עמה שתתן לו ושפיר קרינן ונתן בידה דמתנ' ע"מ להחזיר שמה מתנה. חקק הגט על טס של זהב ונתנו לה ואמר לה הרי זה גיטיך וכתובתיך כשר דלא אמרינן כיון דלפירעון כתובה יהיב לה לא קרינא ביה ונתן.

טז

כל תנאי שמבטל הגט שכתוב בגט קודם כתיבת התורף וחזר ומחקו ונתנו לה הרי זו ספק מגורשת מטעם ברירה ואם היה התנאי על פה נוטל הגט ממנה מפני שנתנו שלא בהכשר וחוזר ונתנו לה בלא תנאי זה.

יח

הרי זה גיטיך אם תתני לי מאתים זוז וחזר והתנה עליה בפני עדים שתשמש את אביו שתי שנים ולא בטלו האחרונים את הראשונים רצתה משמשת רצתה נותנת דהא להוסיף לא בא כיון שלא אמר לה שתשמש את אבא תוספת על תנאי הראשון ולעקור נמי לא בא מדלא בטל בפירוש דברו הראשון. ואין א' מן העדים הראשונים ואחד מן האחרונים מצטרפים להעיד שיהיה תנאי בגט כל זמן שלא יבאו ב' על א' מן התנאים כשר על ידי חתימה ולאו כל כמינייהו דהנך לשוויי תנאה בגיטא ואם אמר לה שתתן לי מאתים זוז ואחר כך אמר בפני שנים שתתן לי שלש מאות כבר בטל תנאי של מאתים וצריכה ליתן שלשה מאות זוז.

יט

התנה עליה שתעשה דבר זה סתם ולא פי' כמה זמן כגון שתשמשי את אבא שתניקי את בני הרי זה כמפרש יום א' הואיל ולא פי' כמה זמן וכיון ששמשה את אביו יום א' או שהניקה את בנה יום א' תוך כ"ד חדש הרי זה גט מת האב או הבן קודם שתשמש או שתניק אינו גט דהא לא קיימה תנאו. אמר לה ע"מ שתניקי את בני או שתשמשי את אבי ב' שנים הרי זו משלמת הזמן שפי' מת הבן או האב תוך הזמן או שאמר האב אין רצוני שתשמשני אינו גט שהרי לא נתקיים תנאו והוא דוקא ב' שנים אמר דלצעורא איכוון.

כא

נתנה לו מה שהתנה מדעתו מגורשת שלא מדעתו מגורשת מן התורה. התנה עליה שתתן לו ק"ק זוז תוך שלשים יום ואמר לה תוך הזמן הרי הם מחולין לך אינה מגורשת שהרי לא נעשה התנאי דלצעורא איכוון בשעת התנאי והא לא נצטערה מת בתוך ל' יום הואיל ושלמו ל' יום ולא נתנה לו אינה מגורשת דהא לא קיימה תנאו. לא קבע לה זמן ומת קודם שתתן לא נתבטל הגט מדאוריתא הואיל ולא קבע זמן. התנה עליה שתתן לו כלי או בגד פלוני אע"פ שנתנה אלף זוז בדמיו אינו גט עד שתתן לו או עד שיבטל התנאי.

כד

מי שנתגרשה על תנאי וקדשה קודם קיום התנאי אם נתקיים אח"כ מקודשת דמגורשת היתה למפרע בזמן הקידושין ואם לא נתקיים התנאי ובטל הגט אין קידושין תופסים בה כיון שעברה על תנאה ונתבטל הגט ואפילו נשאת אינה צריכה גט מב' מן התורה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.