קובץ על יד החזקה/גירושין/ט

קובץ על יד החזקה ‏ גירושין ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ז

הרוצה לגרש על תנאי. כתב הב"י חו"מ סי' ר"ז וכל דאמר רבנן דאסמכתא ליתא אלא בד"מ אבל בגיטין וקידושין ליכא דינא דאסמכתא דהא תנן גבי תנאי גיטין כמה זימני אם לא באתי מכאן ועד י"ב חודש אם לא אעבור מכנגד פניך ל' יום ולא בטל משום אסמכתא וכו' וכ' עוד ויל"ד כיון דקימ"ל אסמכתא לא קני' האיך נותן גט על תנאי הוי גט וכו' והרמב"ן בפ' גט פשוט כ' והוי יודע שלא הוזכר אסמכתא בתלמוד אלא בדיני ממונות ולא נתן טעם בדבר וע"ש בב"י שכ' טעמים לזה ועי' בס' תיקון סופרים דף כ"ח ע"א.

ח

שאין אונס בגיטין. והה"מ כ' בשם העיטור ולא אפשיט בקידושין ועי' ירושלמי גיטין פ"ג הל' ו'.

ט

הואיל ולא נתייחד עמה. ובגמ' לגט ישן אין חוששין ובגיטין דף ע"ט ע"ב א"ד אם נתגרשה תנשא והקש' הרא"ש א"כ האיך אמרי' לעיל דף ע"ו ע"ב דה"ז גט דקתני דלא הוי גט ישן ומאי נ"מ אי שרי לאנסובי בגט ישן לכתחילה ע"ש ונראה לי התוס' כתבו שם דף ע"ט בשם הירושלמי טעמא דב"ה דאוסרי' דאזלו לטעמייהו ונ"ל פי' דבריהם דלב"ה גם אם מגרשה מחמת דבר ערוה אסור מטעם לא פלוג משום דאתי למטעי שגירשה משום שהקדיחתה תבשילו והכי משמע לשון התוס' ודלא כב"ש סי' קמ"ח סק"ד דלפי הבנתו צ"ע א"כ במאי פליגי ב"ש וב"ה ולפי"ז י"ל דל"ק ול"ב לא פליגי והא דאמר אם נשאתי לא תצא מיירי שגירשה שלא מחמת דבר ערוה דלא תנשא לכתחילה ולא קאי אמתני' ול"ב קאי אמתני' בגרשה מחמת דבר ערוה וכיון שאינה אלא משום לא פלוג מותרת להנשא ובגרשה שלא מחמת ערוה גם ל"ב מודה דאסורה להנשא ולפי"ז מיושב קוש' הרא"ש ודוק היטב.

יא

במקום יבם. אבל שלא במקום יבם מותרת להנשא אבל הפ"מ כ' בפ' מי שאחזו דף כ"ג דבירושלמי ה"ג שם יש מחלוקת אי מותרת להנשא מיד משמע אפי' שלא במקום יבום כדאמר התם נעשו לו נסים וחי' ע"ש ובתלמודא דידן משמע דלא חש לזה עי' ר"פ האשה ביבמות.

כ

והוא שיגיע הגט לידה. ועי' בשו"ת מהרח"ש סי' כ"ב אם הגט הוא ביד הנפקד אי מהני וע"ש היטב בכל הפרטים שהזכיר רבינו פה בפירושא דמתני' דמה היא באותן הימים.

כא

הרי זו ספק מגורשת וכו'. ואם היבם הוא קטן וצריכה להמתין עד שתגדיל עי' בזה במרדכי בס"פ האשה שלום וגרסי' שם בגמ' אמר לי' רבינא לרבא המזכה גט לאשתו במקום קטטה מהו וכו' ת"ש דאמר ר"ל וכו' וכ' הנ"י דאם זיכה אינה מגורשת כלל ועי' בב"י סי' ק"מ דמשמע מדברי הר"ן שחולק עמו הנ"י וס"ל דספיקא הוא ע"ש וצ"ע למה השמיט רבינו דין זה ונ' שהוא מפרש כפי' הנ"י ודוק.

כה

אינו גט. וכ' הה"מ אע"ג דג"ד בגיטא לאו מילתא כיון שעשה מעשה וכו' ועי' בכנה"ג בהגהת הטור סי' קמ"ג אות ז' שיטת הלבוש דוקא ג"ד חלוש כגון ברוך הטוב והמטיב לא מהני בגט אבל ג"ד ואומדנא דמוכח אפי' אבי' מודה ודלא כתשו' רש"ל סי' כ"ד ע"ש וי"ל דגם לשי' רש"ל ביחוד עמה דהוא מעשה מודה כנ"ל.

כז

אמר לי' וכו'. כ' בכ"מ מ"מ נראה שלא הכשיר רבינו וכו' ומ"ש המל"מ לתמוה על המרדכי שהביא הב"י עי' בשו"ת רח"ש סי' ג' פי' נכון, וממה שכ' רבינו פה אפי' הי' הכותב והוא השליח שנתנו לה מוכח דסופר שרי להיות שליח ובשו"ת פנים מאירות סי' ס"ח תמה על מ"ש בסדר הגט מהגאון מהר"י מרגליות סי' פ"ח וז"ל בפ"ב דגיטין אמרי' בפני נכתב כולה ובפני נחתם חצי' אפי' אמר אני הוא עד שני פסול מכאן דאין לעשות העד שליח כלל וכו' ומענה הה"ד נמי דאין לעשות הסופר לשליח בתיקון חכמים הוא לומר בפ"נ ובפ"נ והכא אני כתבתי ולא אמר כולה בתקנת חכמים ע"כ וכן תמה ממתני' אמר לשנים תנו גט לאשתי ע"ש ושם בסי' ס"ט כתב ליישב ובמתני' ורבינו מיירי בנתקיים חתימת ידי העדים והר"י מרגליות מיירי אם בא ע"א ומעיד ע"ש שהאריך ובאמת מסתימת דברי מהר"י משמע דמן הסתם הוא אומר ואפשר לומר לפי מ"ש בהגהת רמ"א אה"ע סי' קמ"ב סי"ד דאפי' בעל צ"ל בפני נכתב א"כ ה"ה לשנים שהביאו גט דחד טעמא הוא משום דחיישי' למ"ד משום לשמה ויש לנו דין כקודם שלמדו כמ"ש שם הב"ש וא"כ מ"ש הר"י מרגליות דאין לעשות הסופר לשליח בכל אופן מיירי ואין להקל כלל אפי' בגט מקוים ועי' דף כ"ט מ"ש התוס' שם דאיידי דנקט יכתבו נקט נמי יתנו ובמהרש"א שם אפשר לומר דהא קמ"ל מתני' דרשאין לתנו הסופר יכול להיות שליח ובחידושי הארכתי.

לא

מפני שיבוש וכו'. עי' בהה"מ ודין זה יש לתלות בגרסאות הגמ' דף כ"ט ע"ב בהא דאמר קפחינהו ר"ס ע"ש ברש"י ותוס' וחי' רשב"א ודוק ועי' בלח"מ ועי' בב"י סי' קכ"ב ובהה"מ בפ"ד מה' זכי' ומתנה במה שהניח שם בצ"ע ויש מי שכ' דט"ס יש בדבריו מ"ש ומכ"ש לדעתם אם הם בעצמם עשו דבר דשפיר דמי וי"ל לפי פירש"י בהך אבעי' יש מקום לומר דזה ס"ל לתלמודא בפשיטות דוודאי אמרי' דטרחי' דדהו חייש ואם רוצים להיות בעצמם שלוחים ש"ד עי' עוד בב"י סי' ק"כ במ"ש דאם אומר כתבו אינו במשמעו אלא כתיבה לחוד והמתני' לישנא קטיעא נקיט והפ"ח תמה עליו ולפמ"ש יש מקום ליישב דזה הדבר תלוי בספיקות התלמודא או אמרי' דטרחא דדהו חייש ודוק קצרתי ועי' בהל' ל"ט בהה"מ.

מ

נתן הגט לשליח וכו'. עי' במל"מ אי צריך הרשאה ועי' בס' מקרא סופרים דף מ"ד ע"א.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.