הטור הארוך/במדבר/יד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:12, 14 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

הטור הארוך TriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

ויבכו העם בלילה ההוא. כי לעת ערב באו המרגלים באהליהם כאשר הלכו מלפני משה ובבקר השכימו וילינו כולם על משה ועל אהרן וכך אמר משה ותרגנו באהליכם כי באהליהם היו אומרים דברי נרגן:

ג[עריכה]

ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפול בחרב. ולא הזכירו לאמר למה מביא אותנו אל הארץ משכלת אוכלת יושביה כי הסתירו העם דבר זה ממשה מפני שלא אמרו השלוחים כן בהשיבם דבר אליו ואל כל העדה כי יעידו גם משה ואהרן כי שקר דברו והמרגלים בעצמם הסתירו זה ממשה כי ידעו שמשה היה יודע ענייני הארץ ממצרים וממדיין השכנים לה על כן אמרו הדבר הזאת לעם באהליהם בדרך סוד. ולכן אמר במשנה תורה וישיבו אותנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר ה' אלקינו נותן לנו ולא אביתם לעלות ותמרו את פי ה' כי כן אמרו אליו ואל כל העדה שהארץ טובה וארץ זבת חלב ודבש אם כן מרו את פי ה' שלא רצו לעלות מפני שאמרו כי עז העם כי יש בהם כח לעזור ולהכשיל כמו שמפרש שם כי ה' אלהיכם ההולך עמכם הוא ילחם לכם כי אחרי שאין המניעה רק מפני תוקף העם היה להם לבטוח בשם יתברך ולא נצטרך לומר כי על יהושע וכלב אמר משה כן כי למה ישמעו לשנים ולא יאמינו לעשרה ועוד כי שם כתוב ואשלח מכם שנים עשר אנשים ועליהם אמר וישיבו אותנו דבר:

ה[עריכה]

ויפול משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת ישראל. פי' שהשתחוו להם על אפם ארצה וכן ויפול לפניו ארצה וישתחו שלש פעמים כי כאשר ראו שהיו העם נועצים לעשות ראש ולשוב קמו והשתחוו לאפם ארצה לאמר להם אל נא אחי תרעו ולא תהיה לכם לפוקה על כן אמר לפני כל קהל ישראל שהשתחוו להם:

ז[עריכה]

טובה הארץ מאד מאד. כפל הדבר להכחיש הרבה לאמור שאיננה אוכלת יושביה כי האויר טוב והיא זבת חלב ודבש:

ט[עריכה]

אך בה' אל תמרודו. כי יראתם לחוזק העם היושב בה והוא מרד בה' הנכבד כי לא בכחכם יצאתם ממצרים כי יד ה' עשתה זאת עמכם להפליא והוא הבטיחכם שיורישם מפניכם אם כן תאמינו בו ותצליחו:

ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם. גם בטבע ובנוהג שבעולם יפלו לפנינו כי נפל פחדם עליהם ויניחו אותנו לאכלם כלחם:

סר צלם מעליהם. פי' רש"י מגנם וחוזקם כי הכשרים שבהם מתו. ד"א צלו של המקום סר מעליהם. והרמב"ן כתב ר' אברהם פי' צלם מגן וצנה אשר הם צל על הנלחמים פי' כי נפל פחדינו עליהם ולא יקחו מגן וצנה להחלץ ולהלחם כנגדנו. ויתכן שרומז הכתוב למה שנודע כי בליל החתימה לא יהיה צל לראש האיש אשר ימות בשנה ההיא ולכך אמר סר צלם מעליהם כי נגזר עליהם מיתה וה' אתנו אל תיראום. או ירמוז לשרי מעלה שאין אומה נופלת עד שיפול השר שלה תחלה כענין שנאמר יפקוד השם על צבא המרום במרום ואחר כך על מלכי האדמה באדמה פי' סר הכח אשר בצלו יחיה וה' אשר משפיל אותם אתנו אל תיראום:

יא[עריכה]

אשר עשיתי בקרבו. אמר לשון יחיד לפי שבתחלה היה להם לב אחד לטוב:

יג[עריכה]

ושמעו מצרים. פירש"י וישמעו מצרים שתהרגם:

כי העלית. כי משמש בל' אשר וכו'. וכתב הרמב"ן ואם כן אל יושב כמו על יושב. ולפי דעתי אין הכוונה למשה במענה הזאת שהכנענים גבורים וחזקי' למלחמה כי השם הכה את מצרים בדבר והכה בכוריהם כרגע והביא עליהם מכות גדולות מן השמים ונקל בעיני ה' להכות הגבורים וחזקים כדלים וחלשים אבל הכוונה שיחשבו מצרים שיש כח באלהי כנען להציל מידך כי עשית במצרים ובאלהיהם אבל כנגד אלהי כנען לא יכולת ויהיה חלול השם ויחזיקו ידי עובדי ע"ז ואם כן יתכן שיהיה אל יושב כפשוטו שיאמרו מצרים ליושבי כנען מבלתי יכולת ה' כי בכם אל ואפס אלקים:

יד[עריכה]

אשר עין בעין. כתב הרמב"ן אמרו המפרשים כדרך בני אדם שעיניו יראו את עין חבירו בדברו אתו וכן פנים בפנים דבר ה' עמכם. אי נמי לשון מראה כמו ועיניו כעין הבדולח פי' אשר מראה במראה נראה הוא שמך הגדול:

יח[עריכה]

ה'. לא אמר ה' ה' כמו שאמר למעלה כשהזכיר י"ג מדות לפי שפי' ה' ה' אחד משחטא האדם אף קודם תשובה הוא ה' לסלוח ואחד לאחר שחטא ועשה התשובה הילכך בעגל שכבר עשו תשובה כשהתפלל משה עליהם מזכיר ה' ה' אבל בכאן בשעת תפלתו עדיין לא עשו תשובה ולכך אינו מזכיר ה' אלא פעם אחת:

ארך אפים ורב חסד. כתב הרמב"ן ולא הזכיר ואמת כי במדת אמת יהיו חייבין כיון שלא עשו תשובה. ולא הזכיר נוצר חסד לאלפים כי לא נתפלל בזכות אבות. ולא הזכיר בתפלה הזאת אברהם יצחק ויעקב כלל והטעם בעבור שהארץ נתנה לאבות ומהם ירשוה והם מורדים באבותם ולא היו חפצים במתנה שלהם שהיו האבות בוחרים בה והיאך יאמר אשר נשבעת לאבותם לתת להם והם אומרים אי אפשינו בה. ולא הזכיר בכאן גם כן חטאה בעבור שאלו מזידים ופושעים. ולא ידעתי למה לא יזכיר רחום וחנון ואולי היה יודע משה כי מדת הדין מתוחה עליהם ולא יחמול לעולם על כן לא הזכיר רק אריכות אפים שלא ימיתם כאיש אחד במגפה אחת ובעבור שלא ביקש רק אריכות אפים אמר לו סלחתי כדברך שאהיה להם ארך אפים ורב חסד. והזכיר פוקד עון אבות לומר שאם יראה שלא למחות עונם יפקוד עון אבות על בניהם ולארך אפיו יקחם ומזה היתה הגזירה לקבוע להם בכיה לדורות כי פקד עונם על זרעם. ואמר:

כ[עריכה]

סלחתי כדברך. לעם בכללו שלא יכם בדבר אבל יסלח להם שירשו בניהם את הארץ ושלא ימותו הם במגפה וגזר שיתמו פגריהם במדבר וימותו כל אחד בבוא יומו. והנה במשנה תורה הזכיר משה את תפלתו אשר התפלל עליהם (בעגל) כדכתיב ואתפלל אל השם ואומר והזכיר גם כן תפלתו על אהרן ולא הזכיר להם במרגלים שהתפלל עליהם כלל והוא כמו שהזכרתי שלא התפלל עליהם שימחול להם אלא שיאריך אפו ויפקוד עון אבות על בניהם ולא היתה תפלתו שלימה ועל כן לא הזכירה אליהם כי היו יכולים לטעון עליו:

כא[עריכה]

ואולם חי אני. פירש"י לשון שבועה ומקרא מסורס הוא וכו'. וכתב הרב רבינו משה בר נחמן ואינו נכון אבל הכתובים האלה חסרי השבועה לכבוד של מעלה. ופי' חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ אם כל האנשים המנסים אותי יראו את הארץ ואין הדבר ככה. וכן חי אני נאם ה' אם אתם תבואו אל הארץ יחסר השבועה וכיוצא בזה אף בהדיוט כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף ולא פירש לה מה:

כג[עריכה]

וכל מנאצי לא יראוה. בשביל שכבר אמר אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבותם וחזר ואמר וכל מנאצי לא יראוה פי' ר' אברהם כל מנאצי מבניהם לא יראוה. ואולי רמז הוא לדורות הגולים ממנה כדברי רבותינו וכאן קבע להם בכיה לדורות:

כד[עריכה]

ועבדי כלב. לא הזכיר כאן יהושע כי פירש שכרו לכלב שיוריש את הארץ אשר בא שמה ושכר יהושע אינו ראוי לפרשו עתה שיהיה הוא במקום משה. והקדים השם יתברך כלב ליהושע כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון כי הוא הקדים לחלוק על המרגלים ויהס כלב. אבל משה אמר ויהושע בן נון וכלב בן יפונה חיו מן האנשים ההם בעבור גודל מעלת יהושע בחכמה:

כה[עריכה]

והעמלקי והכנעני יושב בעמק. ולמטה אמר וירד העמלקי והכנעני יושב ההר ההוא מלמד שנתקבצו עמלקי וכנעני וירדו למטה לארוב לישראל:

כו[עריכה]

וידבר ה' אל משה ואל אהרן. בעבור כי משה ואהרן נפלו על פניהם לפני כל קהל ישראל להתחנן לו היה הדבור כאן גם לאהרן והצואה למשה אמר אליהם כי הוא עיקר בנבואה:

כח[עריכה]

אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם. פי' אם כאשר דברתם כן לא אעשה לכם בתמיהא:

לא[עריכה]

והבאתי אותם וידעו את הארץ. לא אמר וירשו דהיה משמע לדורות אלא וידעו אותה עתה אבל לבסוף יגלו ממנה וזהו רמז למה שאמרו שקבעה בכייה לדורות:

לב[עריכה]

פגריכם אתם. פי' אתם בבריאותכם שהיו משנסים עצמם בלילה ולבקר נמצאו מתים:

לג[עריכה]

יהיו רועים. כדרך הרועה הצאן שאינו עומד במקום אחד אלא הולך ממקום למקום לבקש מרעה:

לו[עריכה]

מוציאי דבת הארץ רעה. פירש הרמב"ן על שאמרו ארץ אוכלת והוא שקר שהיתה מליאה עמים רבים כדכתיב ביהושע הם וכל מחניהם עם רב כחול הים אשר על שפת הים לרוב. פירש"י כל הוצאת דבה לשון הוצאת דברים שבהם מלקיחים את האדם לדבר בו ויש לטובה ויש לרעה לכך פי' דבת הארץ רעה. והרמב"ן כתב והנה כתיב ומוציא דבה הוא כסיל ואיננו לטובה וכן להוציא דבה על הארץ אלא כל דבה הוא לרעה והזכיר כאן לרעה להפליג:

מ[עריכה]

וישכימו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום. הוקשה לא"א הרא"ש יצ"ו כיון שאמרו כל המרד הזה נתנה ראש ונשובה מצרימה למה אמרו אחר כן הננו ועלינו כ"ש אחר שנגזר עליהם שימותו במדבר שיותר היה להם לחזור. ומפרש הוא שזו היא עיקר כוונת יוצאי מצרים משעה שעברו הים וראו כל מצרים שמתו בים אמרו מה לנו לילך לכבוש ארץ ז' עממים אשר כגובה ארזים גובהם ונניח ארץ מצרים שנכבשה לפנינו כי מתו כל אנשיה ולא נשארו בה כי אם נשים וטף ועוד כי בה נתגדלנו וחן המקום על יושביו וזה טעם ויסע משה את ישראל מים סוף שהסיעם בעל כורחם מהטעם שאמרתי וזו המחשבה הרעה היתה לכל התלונות שהתלוננו במדבר לבקש תואנה איך יתנו ראש לשוב וכאשר באו למדבר פארן הסכימו לשלוח מרגלים אמרו אולי יסכים השם על ידינו שנחזור וכאשר חזרו המרגלים והגידו להם תוקף אנשי הארץ וגבורתם אמרו נתנה ראש וגו' ולא במרד בהק"בה אלא נבקשה פניו שיסכים על ידינו וכשראו שאי אפשר בשום ענין שתתקיים עצתם אמרו הננו ועלינו:

מא[עריכה]

והיא לא תצלח. פי' העברה שאתם עוברים את פי ה' או העליי' שאתם עולים לא תצלח:

מד[עריכה]

וארון ברית ה' ומשה. הקדים ארון וכן אורי' הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות אבל התם כתיב בני עלי חפני ופנחס מתו וארון ברית אלקים נלקחה איחר הארון לפי שבקלקלה מתחילין מן הקטן:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.