רלב"ג - ביאור המילות/בראשית/א

רלב"ג - ביאור המילות ‏ בראשית א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ואומר שמלת ראשית נאמר בלשוננו על חלק המדבר הקודם אי זה קדימה שתהיה מהקדימות המפורסמות כמו שביארנו בששי מספר מלחמות יי' ויהיה אמרו בראשית ברא אלהים וכו' במדרגת אמרו תחלת דבר יי' אל הושע שביאורו הוא תחלת הדבור שדבר יי' בהושע הוא שאמר אל הושע קח לך וגו' וכן הכונה הנה בראשית הבריאה כאשר ברא השם השמים והארץ ומה שנלוה לזה משאר ההויות אמר השם יתע' יהי אור והארץ זו המציאות השפל כי הוא יאמר ככלל על כל זה המציאות השפל ר"ל היסודות בכללם ובפרט יאמר על הארץ היסודית וכאשר יזכר עם השמים הוא נאמר בכללות על כל היסודות ומה שתחת השמים:

ב

ותהו ובוהו הם החמ' והצורה אשר הם התחלות ההויה כמו שהתבאר בראשון מהשמע וזהם החמר הראשון והצורה האחרונה. ר"ל הצורה אשר יקבלה החמר הראשון תחלה קודם קבולו שאר הצורות כאלו תאמר הצורות היסודיות אמרו ז"ל תהו זה קו ירוק שמקים העולם והוא רמז לצורה בהו אלו אבנים מפורלמוות והוא רמז לחמר וכן נמצא בכתוב שייחס הקו לתהו והאבנים לבהו אמר ונטה עליה קו תהו ואבני בהו ולהיות חלק אלו ההתחלות במציאות חלוש עד שטבעם קרוב לטבע ההעדר נתפרסם כדברי רבותי' שיכנו הפסד זה העולם אל חזרתו לתוהו ובהו והנה ידוע שנטיית הקו כבניין הוא הצורה האחרונה לבניין ההוא והאבנים אשר הם שתותיו ויסודותיו הם החמר הראשון לו וראה אמרם בתוהו שזה קו ירוק שמקיף את העולם כי ההויה תהיה בהשתנות הנושא מהפך אל הפך כמו שהתבאר בטבעיות והממוצע בין ההפכים תמצא בו הדריכה אל ההויה והיותר מפורסם שבממוצעים שבין ההפכים הוא במרים ולזה לקח הירוק שהוא הממוצע שבמראים תמורת הממוצע בין ההפכים ועוד שבממוצע יש בו חלק מכל אחד מההפכים וההפכים והנושא הם התחלות כמו שנזכר בא' מהשמע וקרא החמר הראשון אבנים מפולמות ר"ל נעלמות ונסתרות ונגזר מפלמוני שהוא מורכב מאלמוני ופלני ופלני' שם ההסתר וההעלם כאמר והוא פלאי וכן אלמוני ופלמוני המקובץ משניהם וממנו נגזר מפולמות ואמנם קרא זה החמר אבנים מפולמות להיותו בתכלית ההעלם וההסתר עד שאי אפשר שיצוייר עניינו כמו שהתבאר בא' מהשמע.

וחשך פי' בו הרב המורה הוא אש היסודי והביא ראיה מהפסוקים מהם אמרו כשמעכם את הקול מתוך החשך ואמר במקום אחר ודבריו שמעת מתוך האש וזה ממה שיורה שהחשך הוא אש ואמר ג"כ כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח. וכבר יסופק על זה הדמיון ספק חזק כמו שאבאר וזה כי הענין אשר היה ממנו האש במתן תורה ראוי שיקרא חשך להיותו חשוך מאד ולזה אמר כשמעכם את הקול מתוך החשך ואמ' ג"כ את הדברים האלה דבר יי' אל כל קהלכם בהר מתוך האש הענן והערפל כבר ביאר לך שהם שמעו דבריו מתוך האש ומתו' הענן והערפל אשר הוא החשך ולזה יתבאר שאמרו מתוך החשך לא יחוייב שיהיה נאמר על האש כמו שהבין הרב המורה והוא מבואר שאין ראוי שיפול שם החשך על האש המתלקחת כי היא מאירה ולא על האש היסודי לפי שהיא ספיריית ולא יקרה ממנה חשך ואולם נאמר בזה הפסוק הנזכר על העניין אשר נתחדש בו זה האש במתן תורה ולזה ג"כ יאמ' כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח. וכבר יסופק על זה הדמיון ספק חזק כמו אבאר וזה כי הענין אשר היה ממנו האש במתן תורה ראוי שיקרא חשך להיותו חשוך מאד ולזה אמר כשמעכם את הקול מתוך החשך ואמ' ג"כ את הדברים האלה דבר יי' אל כל קהלכם בהר מתוך האש הענן והערפל כבר ביאר לך שהם שמעו דבריו מתוך האש ומתו' הענן והערפל אשר הוא החשך ולזה יתבאר שאמרו מתוך החשך לא יחוייב שיהיה נאמר על האש כמו שהבין הרב המורה והוא מבואר שאין ראוי שיפול שם החשך על האש המתלקחת כי היא מאירה ולא על האש היסודי לפי שהיא ספיריית ולא יקרה ממנה חשך ואולם נאמר בזה הפסוק הנזכר על העניין אשר נתחדש בו זה האש כמתן תורה ולזה ג"כ יאמ' כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח וזה כי הענן שיצאו ממנו הלהבות והדברים המפסידים הוא ברוב העתים חשוך מאד. והנרא' בעיני שהכונה במלת חשך יהיה בזה המקום אשר אנחנו בו היסוד הארצי כי הוא בעצמו חשוך מאד ונעדר מהצורה אשר הוא האור יותר משאר היסודות זולת הארץ כי שאר היסודות הם ספיריים זולת הארץ והארץ היא גם כן הגשם אשר קנה מחצור' יותר מעט מכל הגשמים הנמצאים בזה העולם השפל עד שמדרגתו קרובה למדרגת החמר הראשון אמר כי עפר אתה ואל עפר תשוב וכבר תמצא שייוחס החשך אל העדר הצורה והשלמות אמר אבן אפל וצלמות והוא מחמר הראשון כמו שביארנו בביאורינו לספר איוב. ולזא' הסבה ראוי שייוחס שם החשך לארץ וכבר יתבאר זה עוד ממה שאמר וחשך על פני תהום וזה כי התהום בלי ספק השטח השפל מהמים והוא עמק המים ולזה יחס החשך לפני תהום שהוא שטח המי' השפל ויחס הרוח לפני המים והוא שטחם העליון והיה הרצון באמרו על פני תהום אצל פני תהום ולא עליו כמו עליו מטה מנשה ונתת על המערכת לבונה זכה שהרצון אצל המערכת כמו שיתבאר בי"א ממנחות. ולזה יחס החשך לפני תהום שהוא עמק המים והשטח השפל מהן והרוח לפני המים והוא שטחם העליו' לפי שפני התהום הוא שטחם השפל והוא השפל וכבר יקשה לרב המורה למה יחס החשך על פני תהום שהוא עמק המים כאמרו תהום אמר לא כי היא. והנה היה ראוי שייחסו על פני הרוח לא שייחס היותו על שפל המים כי זה בתכלית זרות ורוח אלהים הוא האויר היסודי וסמכו לאלהים להורות על גודל כמותו כי הרוח המנשבת מעטת הכמות ביחס אל היסוד האוירי ולפי ששם הרוח משותף לאויר ולרוח המנשבת הנה תארו בגודל להורות מאי זה רוח ידבר כבר תמצא זה כלשוננו הרבה ר"ל שיסמך אחר משמות השם יתע' לדבר כשירצה להפליג בגודלו או בחזקו אמר כהררי אל. שהלבת יה. חצי שדי. כקול שדי. והנה כלל במלת רוח האויר והאש לפי שכבר ברחה התורה מלקרא אש להורו' על המרחק אשר בינו ובין האש המוחש והנה הוא כמו אויר אלא שהוא יבש ובזה יאמרו החכמים שהאויר הוא שלש' חלקים החלק שיהיה בו הגשם והמטר ושאר הדברים הנוהגים מנהגם וחלק האמצעי והוא חם ולח והחלק העליון הוא חם ויבש. כי הרוח המנשבת הוא מורכבת לא פשוטה:

מרחפת ר"ל נחה וכן על גוזליו ירחף ינוח.

ג

יהי אור. זה האור הוא עולם המלאכים אשר הוא האור על דעת האמת אמר ונהורא עמיה שריה. אמרו במדרש תלים כמזמור אורי וישעי.

ד

וירא אלהים כי טוב אמר רבי יהודה ברבי סימון הבדיל הקב"ה את האור לעצמו משל למלך שראה מנה יפה ואמר זו לבני הה"ד אור זרוע לצדיק. ראה איך הסכימו כלם שזה האור אינו אור מוחש אבל הוא אצלם אור השכל. ומה נפלא מאמרם בזה למי שיתבונן ויבין אופן המחלוקת אשר ביניהם. וזה שר' יהודה בר' סימון ראה שאי אפשר לשכל האנושי שישיג השכלים הנפרדים בשום צד מן ההשגה וחכמי' יראו שאפשר לו השגתם כמה שישפע לו מאורם וזיום בדרך שישלם לו ההשארות בזאת ההשגה ואע"פ שאי אפש' לו השגתה. באופן שלם כמו שהתבאר בא' מספר מלחמות יי' ואולם מאמר רבי אבין הלוי הוא מאמר נפלא מבואר שזה האור הוא קודם בסבה לשאר הנמצאות. וכזה אמר החכם שהשם עיין בעולם השכלים הנפרדים והשפיע מהם המציאות.

ו

רקיע הוא הגרם השמימיי.

המים הוא הגשם בלתי שומר תמונתו אשר הוא בין קצת הגלגלים לקצת. כמו שביארנו חיוב מציאותו בחלק הראשון מהמאמר החמישי מספר מלחמות יי'.

וכבר ביאר הרב המורה רקיע המקום אשר יתהוה בו הענן לפי שהיה זר אצלו המצא המים למעלה מהגרם השמימיי. אלא שכבר תמצא שדוד אמר הללוהו שמי השמים והמים אשר מעל השמים וזה בלי ספק נאמר על גרם השמימיי. וכבר נתבאר לך ממאמרם ז"ל שהם הבינו זה כמו שביארנוהו. אמרו בבראשית רבה בפרשת אלה תולדות השמים והארץ. רבי עזריה בשם רבי כלפי למעלה הדבר אמור שכל מה שאתה רואה תולדות השמים והארץ הם שנאמר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ בשני בראו מהעליונים שנאמר ויאמר אלהים יהי רקיע. בשלישי בראו מן התחתונים שנאמר ויאמר אלהים יהי מאורות ברקיע השמים וגו' הנה התבאר לי מזה המאמר שהרקיע שנברא ביום שני הוא מהגרמים השמימיים. וכבר תמצא במדרש נכפל במקומות רבי' שהשמים נעשו מאש ומים ורמזו בזה לשני מינים הגרמים השמימיים שיש בו האחד שומר תמונתו והוא אשר יוחס אל המים והנה אמרו בבראשית רבה מה שיורה תכלית ההודאה על ביאורינו זה והוא אמרם בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא יהי רקיע בתוך המים נגלדה טפה האמצעית ונעשו שמי' התחתונים ושמי השמים העליוני' לחים היא שמים ביום ראש' וקרשו' ר"ל שנתן להן עמידה וקיום.

יהי רקיע. יחזק הרקיע רבי יודה ברבי סימון אומר יעשה מטלת הרקיע כמה דאת אמר' וירקעו את פחי. אמר רבי חנינה יצתה אש של מעלה ולחכה פני רקיע וכו' אמר רבי פינחס בשם רבי הושעיה' כחלל שבין הרקיע לארץ כך יש בין הרקיע למים העליונים יהי רקיע למים העליונים יהי רקיע בתוך המים בינם ובנתים אמר רבי תנחומא אנא אמרית טעם אלו נאמר ויעש אלהים את הרקיע ויבדל אלהים בין המים אשר על הרקיע הייתי אומר על גופו של רקיע המים נתונים כשהוא אומ' בין המים אשר מעל לרקיע הוי אומ' המים העליונים תלוים במאמר. והנה לך ראיות מזה המאמר שהם הבינו שזה הרקיע הגרם השמימיי. הראשונה אמרו ונעשו שמים התחתוני' ושמי השמים העליונים וזה ממה שאין ראוי שיאמר על הענן ולא על המקום שיתהוה בו. והשנית ממה שאמר יצתה אש של מעל ולחכה פני רקיע וזה אין ראוי שיאמ' על הענן כי התעבותו הוא התלחלח וצריכה להוית המי' לא יובש והפועל לו הוא הקור אשר בחלק ההוא מן האויר כמו שהתבאר בספר האותות לא האש. והשלישית מה שאמר כחלל שבין הרקיע לארץ כך יש בין הרקיע למים העליונים ואלו היה הרקיע ענן או מקום הענן היו שם גם כן מים העליונים בכח לא עליו. ואולם כשיובן זה לפי מה שספרנו יאות זה המאמר כי הם כבר תמצאם אומרים שעביו של רקיע כשעור מה שבין הארץ לרקיע. וכן יהיה השעור אצלם בין רקיע לרקיע אמרו בבר מהארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה ועביו של רקיע מהלך ת"ק שנה ומרקיע עד הרקיע מהלך ת"ק שנה. ולפי זה המאמר יהיה שיעור המים התחתונים והוא חלל שבין הרקיע לארץ ר"ל בין השטח השפל מהרקיע לארץ. כשיעור מה שיש בין השטח השפל מהרקיע למים העליוני' ולזה אמרו יהי רקיע בתוך המים בינם ובנתים שיהיו השעורים שוים עד שיהיה שעור עובי הרקיע כשעור המים התחתונים ויהיה שעור המים העליונים גם כן כמו זה השעור. והנה שעור המים התחתונים הוא חלל שבין הרקיע לארץ ושעור הרקיע הוא חלל שבין הרקיע שהוא השטח השפל מהגלגל למים העליונים ובזה ימשך השעור אצלם בכל רקיע ורקיע ומאמר רבי תנחומא שהמים העליונים תלוים במאמ' נפלא מאד וזה שהוא יאמר שאין טבעם כטבע אלו המים התחתונים שהם כבדים והארץ נושאת אותן. אבל הם תלוים במאמר ר"ל שאין להם דבר ישאם כי אינם קלים ולא כבדים ולזה דקדק ואמר משלו שאלו היה כתוב ויבדל בין המים אשר על הרקיע הייתי אומר על גופו של רקיע המים נתונים ר"ל שהם עליו והוא ישאם. אבל אמר מעל הרקיע ולא תאר אותם בשהם על הרקיע. להיותם נסמכים על עצמם וזה דקדוק נפלא מאד. וכבר הורו לנו שמה שיאמ' בשמים שהם אש ומים הוא על צד הדמיון. מזולת שיהיה כן באמרם כב"ר שמים שחבריות משתוממין עליהם לומ' של מים הם של אש הם. הורו בזה שזה נאמר לבד על צד הדמיון והמשל מזולת שיהיה העניין בעצמו כן. ולזה אמר רבי עקיבה בפרק אין דורשין כשאתם מגיעים לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שכן כתוב דובר שקרים לא יכון. הנה קרא אבני שיש טהור הגרמים השמימיים וקראם כן להיותם ספיריים ונקיים מכל עכירות ועובי ואמנם אמר זה שכבר אמר שנקרא הגשם ההוא אשר שם מים על צד הדמיון וההמשל לא שיהיה טבעו כטבע אלו המים היסודיים. וראוי שתדע שכבר ימצאו גם כן מאמרים לרבותינו מודים על מה שהבינו הרב המורה מעניין זה הרקיע והם מעטים אבל רובם ימצאו מסכימי' למה שהכננו והוא היותר נאות לפי הסדור הטבעי כמו שתראה מדברינו. והנה שם בריאת הגלגלים מדרגה שנית מן ההויה ולא כלל בריאתם עם בריאת המלאכים שהם צורה להם להורות על שצורותיהם והם השכלי' הנפרדים אינם דבקים בהם כדבקות הצורות ההיולאניות לחמר. אבל צורותיהם נבדלות ולזה יחס צוואת בריאתם ליום אחד ובריאת הגלגלים ליום ב' וראוי שתדע שכל מה שאפשר שחידושי מן הטבע לפי מה שהטביעו הש' ית' לא יוחסה בריאתו לשם יתע' בזה הספור כי הוא יעשהו באמצעות הטבע ולזה לא יחס לש' ית' הוית הצמחים והבעלי חיים המהתוים מהעפוש ומזולת מינם. אבל יחס לשם בריאת מה שלא יתהוה על המנהג הטבעי כי אם ממינו. כי בריאתו לא ממינו היתה על דרך פלא ולזה לא ייחס הויית היסודות לש' ית' כי די הויתם באמצעות הצורות היסודיות כמו שיתבאר זה למי שעיין בטבעיות.

יד

לאותות הם הפעולות המסודרות מהגרמים השמימיים בזה העולם השפל אשר הכוכבים מודים עליהם לפי מה שיותר בו א"א מהם על האופן שהתבאר בחכמת משפטי הכוכבים. וכבר יורה שהענין כן אמרו ומאותות השמים אל תחתו. הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ. כבר ביארנו בביאורנו לחכמת הטבעית ובספר מלחמות יי' במאמר הששי ובמאמר השני ממנו כמה שאין ספק בו שמהגרמים השמימיים יסודר כל מה שיתחדש בזה העולם השפל. ומפאת זה הסדור יתכן שתגיע הודעה באלו המקרים לאדם בחלום או בקסם או בנבואה אליו כי הבחירה האנושית תוכל לשנות באופן מה הסדור ההוא כמו שביארנו שם. ואולם החסרון המגיע בחכמת משפטי הכוכבים הוא מצד קצורנו לא מצד העניין בעצמו אמר הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ.

ואמרו למועדים ר"ל ולמועדים מוגבלים וזה כי פעם יהיה זה הכוכב לאות על מה שיתכן שיקרה ופעם ככב אחר כאלו תאמר שזה הכוכב מושל בזאת השעה ותלקח ההוראה בה ממה שיורה עליו עניין זה הכוכב לפי מה שהתבאר בנסיון. ובשה השנית ימשול כוכב אחר וכן העניין ביום ובשנה שכבר יהיה כוכב מיוחד מושל בזה היום וכוכב אחר בשני וכזה יהיה כוכב מיוחד מושל בזאת השנה וכוכב אחר בשה האחרת ולזה אמר ולימים ושנים .

טז

לממשלת היום הוא השולטנות על הפעולות על שאר הכוכבים וזה שמן המפורסם הוא שפעולות השמש והירח יותר נגלות ונראות בזה העולם השפל מפעולות שאר הכוכבי'. וכבר נזכר זה בחכמת משפטי הככבים אופן מה מהממשלה לשמש ביום ולירח בלילה במשפטי מולדות בני האדם. אלא שעם כל זה הוא מבואר שיש לשאר הכוכבים ממשלה מה ושולטנות מה ביום ובלילה וכבר נתפרסם זה למי שעיין מעט בחכמת המשפט והנה קרא השמש מאור גדול והירח מאור קטן מצד הכמות ומצד האיכות ואף על פי שהם נראים שוים כשיהיה אור הירח שלם. אם מצד הכמות כי השמש יותר גדול מהירח עד שבו משעורי הירח כמו חמשים אלף בקרוב מעט כמו שביארנו בחלק ראשון ממאמר חמישי ממלחמות יי' ואם מצד האיכות לפי שאור השמש יותר חזק מאד מאור הירח עד שאור הירח הוא נאצל מאור השמש כמו שהתבאר מחכמת הכוכבים.

כו

לממשלת היום הוא השולטנות על הפעולות על שאר הכוכבים וזה שמן המפורסם הוא שפעולות השמש והירח יותר נגלות ונראות בזה העולם השפל מפעולות שאר הכוכבי'. וכבר נזכר זה בחכמת משפטי הככבים אופן מה מהממשלה לשמש ביום ולירח בלילה במשפטי מולדות בני האדם. אלא שעם כל זה הוא מבואר שיש לשאר הכוכבים ממשלה מה ושולטנות מה ביום ובלילה וכבר נתפרסם זה למי שעיין מעט בחכמת המשפט והנה קרא השמש מאור גדול והירח מאור קטן מצד הכמות ומצד האיכות ואף על פי שהם נראים שוים כשיהיה אור הירח שלם. אם מצד הכמות כי השמש יותר גדול מהירח עד שבו משעורי הירח כמו חמשים אלף בקרוב מעט כמו שביארנו בחלק ראשון ממאמר חמישי ממלחמות יי' ואם מצד האיכות לפי שאור השמש יותר חזק מאד מאור הירח עד שאור הירח הוא נאצל מאור השמש כמו שהתבאר מחכמת הכוכבים.

כט

ואמרו ויאמ' אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב וגומ' היא בריאה ונתינת טבע לא מצוה והעד הנאמן אמרו בסוף העניין ויהי כן ואופן הבריאה הזאת הוא שנתן בכח האד' שיהיו הצמחים מזון לו עם היותם רחוקים מאד מטבעו וכן נתן זה הכח לשאר הב"ח ומזה המקום יוסר זה הספק אשר יסופק בזה המאמר וזה שהו' מבואר מצד העיון ומצד התור' שהרצון האלהי לא ישתנ' וכבר יחשב שיחוייב מזה המאמר שישתנה רצון השם במה שיצוהו מהמצות וזה שכבר יחשב שהשם יתברך מנע בזה המאמר אכילת בשר לאדם ואחר כך התירו לנה אמרו כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה וזהו שקר עצום ראוי שיברח ממנו כל בעל דעת וכבר אמרו זה בדרש קצת רז"ל אלא באלו העניניי' ובכיוצא בהם לא נביט למאמ' אומר כמו שהורנו הרב המורה אבל נמשך אל מה שיאות על שרשי התורה והעיון. והו' מבואר שאין ההאמנה בכל מה שאמרוהו רז"ל מחוייבת לנו כי כבר ימצאו בהם דברים סותרי' קצתם קצת ולזה לא נרחיק היות בהן דברי' בלתי צודקים בכמו אלו הדברים וכבר יחשב שעם כל זה יתחייב לנו שישתנה הרצון האלהי במה שיצוהו מהמצו' שכב' התיר לבני נח אכילת כל הב"ח אמ' כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה ואח"כ אסר קצת' בתורה ונאמר שאם היה בא האיסור לבני נח בכללם היה זה בי ספק שנוי בחק הרצון האלהי אבל למה שלא נאסר זה אלא לקצתם והם בני ישראל הנה אין שנוי כי אמנ' רצה השי"ב ישראל שיהיו יותר קדושים מכל האומות כמו שאמור בזה העניין בפרשת ביום השמיני והתקדשתם והייתם קדושי' כי קדוש אני ולזה מנע מהם קצת מה שהתיר לבני נח וכזה תמצא שאסר לבני אהרן קצת דברים הם מותרי' לנו לרצותו בהם שיהיו יות' קדושים' משאר בני ישראל ואסר לכהן גדול קצת דברים הותרו לבני אהרן לרצותו שיהיה יותר קדוש מהם כמו שנ' בתורה וזה אמ' הנביא יי' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. ר"ל כי ברצותו בצדק ישראל הגדיל להם התור' והאדירה במה שהרבה להם מהמצות ובכאן הותר זה הספק.

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.