רד"ק/בראשית/כג
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אעריכה
ויהיו חיי שרה מאה שנה וגו', אמר שלשה פעמים שנה שנים אע"פ שיספיק באחד, וכן נאמר באברהם "מאה שנה ושבעים שנה וחמש שנים" וכן אמר בשני ישמעאל, ואמרו כי זה דרך צחות בלשון הקודש. ונאמר עם החשבון הגדול שנה דרך כלל ועם החשבון הקטן שנים דרך פרט. ויש דרש (ב"ר נ"ח) בחיי שרה, בת ק' כבת כ' לחטא, בת כ' כבת ז' ליופי. ומתחלה לא זכר שנה לפיכך אמר בסוף שני חיי שרה.
ובאברהם ובישמעאל שאמר מתחלה שני חיי לא אמר בסוף דבר. ואפשר כי בכולם תוספת שני להודיע כי שלמו שנותיהם מיום ליום, כי כן עושה האל עם הצדיקים כמו שכתבו רז"ל (סוטה י"ג):
בעריכה
ותמת שרה בקרית ארבע, כי שם היו משיצאו מבאר שבע.
בקרית ארבע, ארבע הוא שם איש נקרא כן בעבור שהיו ארבע ענקים הוא ושלשת בניו וכן אמר בספר יהושע (כ"א) את קרית ארבע אבי הענק, ושלשה בניו היו אחימן ששי ותלמי. והעיר הזאת שמה חברון והיתה לארבע ולבניו.
ויבא אברהם, בא מן החוץ כי לא היה עמה בבית בעת מיתתה, או בא ממקום אחר כי לא היה בחברון בשעה שמתה.
לספוד, בדברי הספד וקינות.
ולבכותה, עליה, וכן בא הלשון הזה בלא קשר על, כמו ואל אבכה בצום נפשי (תהלים ס"ט) כאלו אמר על נפשי, וכן ויבך אתו אביו (ל"ו):
געריכה
ויקם מעל פני מתו, לצרכי המת ואמר מתו, ואם היא אשה כי על הגוף המת אמר.
וידבר אל בני חת, בני היו אנשי העיר, וחת היה בן כנען, ואספם אברהם למקום אחד ודבר עמהם.
דעריכה
גר ותושב, גר אנכי כי ימים רבים ישבתי ביניכם ודעתי לשבת עמכם, לפיכך אמר אני מבקש מכם שתתנו לי מקום בארצכם שיהיה לי אחוזה ולבני אחרי, ואנכי מבקש מכם עתה אלא אחוזת קבר.
ואקברה מתי מלפני, כלומר אסירנו מלפני ואקברנו.
העריכה
ויענו, הסכימו ביניהם שיענוהו ויאמרו לו זה:
ועריכה
שמענו אדני, המדבר על פי כלם אמר לו זה, לפיכך אמר לו בלשון יחיד. ואמר מלות אחרות בלשון רבים לפי שהיה מדבר בלשון רבים.
נשיא אלהים, שאלהים נשאך ואנחנו חושבים אותך כן בתוכנו.
במבחר קברינו, כי היה להם מערות לקבור מתיהם שם וכל משפחה לבדה היתה לה מערה קוברים שם כמה מתים כל אחד בארונו, וכל המערה ההיא תקרא קבר, וכן המנהג עדיין במקומות רבים. והיה דעתם שישאל מהם שיתן אחד מהם לו מקום בקברו לקבור את מתו,
לכן אמרו איש ממנו את קברו, ולא כן שאל הוא אלא שתהיה לו אחוזה ידועה לו ולמשפחתו לקבור שם מתיהם לא שיקבר מתו בקבר אחרים.
לא יכלה, לא ימנע, וכן אשר כליתני היום מבוא בדמים (שמואל א' כ"ה):
זעריכה
ויקם וישתחו, קם על רגליו וכפף להם ראש דרך הודאה ושבח על הדבר הטוב שענו לו, והודיעם מה היה דעתו לבקש מהם:
חעריכה
את נפשכם, ברצונכם, כמו אל תתנני בנפש צרי (תהלים כ"ז).
ופגעו לי, התחננו בעבורי.
טעריכה
ויתן לי את מערת, לא שאל ממנו אלא המערה לא השדה.
המכפלה, שם בשקל משטמה, ואלו היה תאר היה מערה בה"א. ובפירש המלה נחלקו רז"ל (עירובין נ"ג) יש אומר שהיתה מערה על גב מערה וי"א מערה לפנים מערה. או נאמר כי מכפלה תאר למקום ההוא כי כל המקום נקרא מכפלה על שם המערה המכפלה אשר שם, לפיכך אמר השדה גם המערה אשר בו:
בכסף מלא, שהיה מטבע כסף מלא במשקלו, לא יחסר דבר כמו שאמר עובר לסוחר:
יעריכה
באזני בני חת, בקול רם שישמעו כולם. וקדמאי באזני בתראי לעיני בני חת. וסימנך כי אזן שמעה ותאשרני עין ראתה ותעידני.
לכל באי שער עירו, עם כל באי שער עירו, כי נאספו שם גדולים ופחותים,
באי שער שבאים ויוצאים בשער, ר"ל כל אנשי העיר. ופעם יאמר באי ופעם יאמר יוצאי שער עירו וענין אחד ר"ל כל אנשי העיר, ועל דרך הקצור יאמר באי לבד או יוצאי לבד, ופעם יאמר שניהם, כמו שאמר, ועמדתי בשער בני העם אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו (ירמיה י"ז):
יאעריכה
לא אדני שמעני, לא כמו שאתה אמר שאתננה לך בכסף מלא אלא בחנם אתננה לך, ולא המערה לבד כאשר שאלת אלא גם השדה אתן לך.
נתתי, מעתה נתתי לך:
יגעריכה
אך אם אתה, אבל, הלואי שתשמעני.
נתתי כסף השדה, מעתה, ועתה אתן הכסף וקחנו ממני ובזה תעשה לי טובה.
ואקברה, כי אין צריך עיכוב:
טועריכה
ביני ובינך מה היא, אם תתן או לא תתן, ואת מתך לא תתעכב בעבור זה מלקבור:
טזעריכה
עובר לסוחר, כסף מלא במשקלו כמו שנושאים ונותנים בו הסוחרים כי הם מדקדקים במשקל הכסף:
יזעריכה
ויקם, קם לאברהם למקנה, וכן וקם לו, כלומר נתקיים בידו.
אשר לפני ממרא, השדה והמערה היו לפני העיר, והעיר נקראת ממרא ונקראת חברון כמ"ש "על פני ממרא היא חברון":
יחעריכה
לעיני בני חת, לעיניהם שקל הכסף לעפרון ולעיניהם מכר לו עפרון ועשה לו ספר מקנה.
לכל באי שער עירו, עם כל באי שער עירו שהיו שם בעת המקנה. וקדמאה לכל ובתראה בכל, וחד פסק סימן לכל כלי המשכן בכל עבודתו:
יטעריכה
אל מערת. כמו במערת, וכן ואל הארון תתן את העדות (שמות כ"ה) כמו בארון:
כעריכה
מאת בני חת, כי בהסכמתם וברצונם נתן לו עפרון השדה והמערה כי טוב היה בעיני כולם שתהיה לאברהם אחוזה ביניהם:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |