מהר"צ חיות/ברכות/ג/א

דף ג' ע"א

גמרא. באותה שעה למדתי ממנו שלושה דברים. שאין נכנסין לחורבה וכו'. נ"ב ק' ע"ד רש"י (שבת ק"ח ע"א) ד"ה מאי עד שיבא אליהו ויאמר. ופירש"י איסור והיתר אין תלוי בו דלא בשמים הוא ע"ש. ואיך למד הש"ס דינים אלו מאליהו.

ואפשר לומר דאם אליהו אומר דינים מצד הנבואה, אזי שייך לא בשמים היא, ואין נביא רשאי לחדש דבר. אבל אם אומר מלתא בטעמא מה ששמע מפי חכמים אחרים, אזי שומעין לו כמו שמצינו (עירובין מ"ב ע"ב) דרצה הש"ס לומר דהנהו שב שמעתתא, אליהו הנביא אמרם מה ששמע בבית המדרש ע"ש:

רש"י ד"ה ושמר. והמתין כמו שומר אמונים. נ"ב עיין רש"י (ישעיה כ"ו) שפירש גם כן שומר אמונים היינו ממתין כמו ושמר ה' אלהיך לך את הברית (דברים ז'). אולם רש"י בחומש שם ריש עקב פירש קרא ושמר לך ישמור לך הבטחתו ולא לשון המתנה וצ"ע:

שולי הגליון

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף