רש"י/ישעיה/כו

רש"י ‏ ישעיה כו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

עיר עז לנו ישועה ישית. העיר ירושלים שהיה מאז תמיד לנו לעוז ישועה ישית המושיע את חומותיה ואת חילה:

וחל. חומה נמוכה שלפני החומה הגבוה:

ב

פתחו שערים. שלה ויבא לתוכה גוי צדיק:

שומר. ששמר וצפה בגלותו ימים רבים לאמונתו של הקב"ה שיקיים הבטחתו שהבטיח ע"פ נביאיו לגאלם:

שומר. ממתין וכן (בראשית לז) ואביו שמר את הדבר וכן (דברים ו) ושמר ה' אלהיך לך:

ג

יצר. שהיה סמוך על הקב"ה ונשען עליו בחזקה שלא זז מאמונתו בשביל שום אימה ויסורין:

תצור. שיהא שלום כי בך היה בטוח לפיכך הגון לך לנצרו:

ד

כי ביה ה'. כי יש לסמוך עליו שהוא דחילא ה' סלע וצור מחסה עולמים:

ה

יושבי מרום. צור ושאר ארצות:

ו

רגלי עני. מלך המשיח שנאמר בו עני ורוכב על החמור (זכריה ט ט):

פעמי דלים. ישראל שהיו דלים עד הנה:

ז

אורח לצדיק מישרים. אורח שתהא מישור לקיבול שכרו של צדיק אתה ה' שאתה אל ישר תפלס מעגל צדיק להוליכו באותו אורח שיקבל שכרו והצדיק הוא יעקב וזרעו וכה פתרונו אורח לצדיק ליטול שכר מישרים שנוהג בהן:

ישר. אתה הקב"ה מעגל רגלי הצדיק תפלס לו לאותו אורח פילוס זה לשון קונטרפיי"ש בלע"ז כמלך היושב ומחשב ומשקל בלבו איזה יכשר הזה או זה כך הישר בלבו להוליכו בדרך קיבול שכר על כל אשר הנהיג מעשיו לפניך בכשרון:

ח

אף אורח משפטיך ה' קוינוך. כאשר צפינו לקבול הטובה מאתך אף כך קוינו להראותנו אורח משפטי נקמתיך ברשעים:

לשמך ולזכרך תאות נפש. אותה נפשנו לראות שם שיצא לך מאז לעשות נקמה בצריך:

ט

נפשי אויתיך. בגלותי שדומה ללילה לעשות את אלה:

אף רוחי בקרבי אשחרך. אתחנן לך לכל זה למה כי כאשר משפטיך באים לארץ שאתה עושה משפט ברשעים:

צדק למדו יושבי תבל. למדי' להצדיק את דיניך ולהודות על מדותיך שרואים החוטא לוקה והצדיק מקבל שכר טוב:

י

יוחן רשע בל למד צדק. וכי יש לך לחון את עשו הרשע אשר דר בין שני צדיקים ולא למד צדק:

בארץ נכוחות. ירושלים ובית המקדש יעול לשלול ולבוז ולהשחית:

ובל יראה גאות ה'. לא חשב בעיניו גדלך וגאותך ובל יראה ל' רגילות ותמידות לא ראה לא חשב כמו ככה יעשה איוב (איוב א ה):

יא

ה' רמה ידך וגו'. ראיתי מדרש אגדה רבים למקראות של פרשה זו עליונה ותחתונה ואינם מיושבי' או על דקדוק הלשון או על סדר המקראות והוצרכתי לבאר אותה על אפני סדרה ומ"א יש שמבקש הנבי' וכו' אמר לו מוטב שיחזו ויבושו ואין זה אחר הל' שאין כתוב כאן הרימ' ידך ועוד שאף התיבה חלוקה מתיבה כיוצא בה כל יד רמה שבמקרא טעמו למטה וזה טעמו למעל' כמו (בראשית לז ז) הנה קמה אלומתי וכמו (רות א טו) הנה שבה יבמתך שכולו לשון עבר אף זה ה' נסתלקה יד גבורתך מעל צריך בל יראו גבורתך כי ראו דרכם צלחה בבקשה ממך יחזו ויבושו:

קנאת עם. בטובה שתיטיב לעמך אף בעצמן יראו משפט נקמתך שתאכלם האש:

יב

תשפות. תכין וכן שפות הסיר (מלכים ב, ד לח) וכן לעפר מות תשפתני (תהילים כב טז) ויש לפתור את כולן ל' שימה תשית שלום לנו:

כי גם כל מעשינו. הרעים:

פעלת לנו. כנגדם לקחנו מידך בכל חטאתינו:

יג

בעלונו. נעשו לנו אדונים ונגשונו:

זולתך. בדבר שלא כרצונך דרוש לאלהים אחרים לעבור על תורתך ואנחנו לבד בך הזכרנו ולא נזכיר שם אלהותו באל אחר אלא בו לבדו:

שמך. שם אלהותך נזכיר לאמר כי אלהינו לבד הוא אלהים:

יד

מתים בל יחיו. יהי רצון מלפניך שלא יחיו הרשעים האלה לעולם הבא, והרפאים האלה שריפו ידיהם ממצותיך בל תהיה להם תקומה:

לכן פקדת ותשמידם. הלא פקד' עליהם כבר ותשמיד' באמרי פיך כענין שנאמר כי מחה אמחה את זכר עמלק (שמות יז):

טו

יספת לגוי. לישראל יספת להם תורה וגדולה וכבוד וכל כמה שיספת להם נכבדת שהם מודין ומשבחין לפניך על כל הטובה הרי בטובתם כך עושים ישראל לפניך קילוס וכבוד ובצר להם:

טז

ה' בצר פקדוך. אינם מהרהרים אחר מדותיך:

צקון לחש. שפך שיח ותפלה:

מוסרך למו. בהיות מוסר יסוריך באין עליהם וכך היא תפלתם:

יז

כמו הרה תקריב ללדת וגו'. כן היינו מפניך, רואים אנו צרות מתחדשות וסבורים אנו שהם מיני סימני ישועה וגאולה לפי שאנו מובטחים ליגאל מתוך צוקה וצורה כיולדה זו שהם מיני סימני ישועה וגאולה:

מפניך. מפני גזירותיך:

יח

הרינו חלנו. חיל כיולדה כאלו ילדנו כאלו קרובים אנו להגאל והוא רוח ואין ישועה:

ישועות בל נעשה ארץ. בכל סבלינו וצרתינו אין אנו מכינים לנו ישועה:

ובל יפלו. ואין נופלין העמים שהם יושבי תבל שכבשו ומלאו את הארץ ויונתן תרגם בל יפלו ל' ונפלינו אני ועמך (שמות לג טז) אין יושבי תבל יכולין לעשות פלא:

יט

יחיו מתיך. כאן התפלל שיחיו הצדיקים בבקשה ממך יחיו אותן שמומתין עליך יצא דבר מלכות מלפניך לומר נבלתי יקומון נבלות עמי שנבלו עצמן עלי להם תהי תקומה זו חילוף למה שכתוב למעלה רפאים בל יקומו אבל אלו יקומון:

הקיצו ורננו. כל זה יאמר להם הקב"ה הקיצו ורננו ל' צווי הוא זה:

כי טל אורות טליך. כי נאה לך לעשות כן שיהא טל תורתך ומצותיך להם טל של אור:

וארץ רפאים תפיל. ולארץ ולעפר תפיל את ארץ רפאים שריפו ידיהם מתורתך:

רפאים תפיל. לפי שאמר ובל יפלו יושבי תבל חוזר ואומר אתה הפילם כי אין בצדקותינו כדי להפילם:

כ

לך עמי בא בחדריך. תשובה זו השיבהו לנביא לך עמי בא בחדריך בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ד"א התבונן על מעשיך בחדרי לבך כך דרש רבי תנחומא:

וסגור. דלחך בעדך ת"י עביד לך עובדין טבין דיגנון עלך ורבי תנחומא דרש סגור דלתי פיך שלא תהרהר אחר מדת הדין:

חבי. התחבאי מעט עד יעבר זעם כי אמת אפקוד על שונאיך:

כא

כי הנה ה' יוצא וגו'. ממדת הרחמים למדת הדין:

יושב הארץ. הוא הר שעיר:

על הרוגיה. שהרגו בישראל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף