מראי מקומות/ברכות/ג/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחילת הדף
(מראי מקומות) |
(תבנית שולי הגליון) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
== אין הקומץ משביע את הארי == | == אין הקומץ משביע את הארי == | ||
ה{{ממק|מהרש"ל}} מביא יש מפרשים שקומץ היינו חגב, כדמתרגמינן "ונהי בעינינו כחגבים" {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יג#לג|במדבר יג לג]]}} "כקומצין". | ה{{ממק|מהרש"ל}} מביא יש מפרשים שקומץ היינו חגב, כדמתרגמינן "ונהי בעינינו כחגבים" {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יג#לג|במדבר יג לג]]}} "כקומצין". | ||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה מ־07:39, 18 במרץ 2020
בחדתי
רש"י פירש בחורבה שנפלה חומתה מחדש ועודנה בחזקתה. והרש"ש פירש בבית שנבנה ועדיין לא התיישבו בו, שאף הוא קרוי חורבה[1].
תרי נשפי הוו
המהרש"א (ח"א) מוסיף שאף שתרי נשפי הוו מכל מקום הפסוק "קדמתי בנשף ואשועה" פירושו בהכרח בערב ולא בבוקר, שאם לא כן אין בכך כל רבותא כיון שבוקר הוא שעת קימה של כל אדם.
מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה
רש"י פירש שלא עבר עליו חצות לילה מאחר שהיה קם משנתו קודם לכן בערב. והרש"ש ביאר שלעולם לא ישן בשעת חצות, ולפעמים היה מקדים וקם כבר משעת ערב.
מתנמנם כסוס
המהרש"א (ח"א) מבאר שהיה ישן כשינת הסוס כשיתין נשמין (סוכה כו:).
אין הקומץ משביע את הארי
המהרש"ל מביא יש מפרשים שקומץ היינו חגב, כדמתרגמינן "ונהי בעינינו כחגבים" (במדבר יג לג) "כקומצין".