תוספות/ברכות/ו/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחילת הדף
(יישוב תמיהת המהרש"א ע"פ תיקון מרש"י כת"י) |
(הערת מי באר מים חיים) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
<small>[ד"ה המתפלל ולא המתין, שנדפס בשסי"ן בדף זה, מקומו ב[[תוספות/ברכות/ה/ב|דף הקודם]] ושם תמצאנו.]</small> | |||
'''{{עוגן1|כי}} כסלא לאוגיא.''' כעין תלמים המקיפין את הערוגה כדאמרינן בריש נדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/ו/ב|דף ו:]]}} הדין אוגיא להוי פאה: | '''{{עוגן1|כי}} כסלא לאוגיא.''' כעין תלמים המקיפין את הערוגה כדאמרינן בריש נדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/ו/ב|דף ו:]]}} הדין אוגיא להוי פאה: | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
'''{{עוגן1|אלו}} תפילין שבראש.'''{{הערה|'''אלו תפילין שבראש. פרש"י''' [ב[[רש"י/מנחות/לה/ב|מנחות ל"ה]]] לפי שיש {{ממ|הגהות הב"ח}}. בדפו"ר '''פירש רש"י משום''' שם של שדי '''שכתוב בהם והיינו רצועות'''. ותימא וכו', ובתר"פ פרש"י משום '''דרוב''' של שדי '''כתיב בהן''' והיינו '''ברצועות'''.}} לפי שיש בהן רוב שם של שדי שהשי"ן כתובה בקמט שבבתים והדלי"ת ברצועות. ותימא משבת פרק במה מדליקין {{ממ|[[בבלי/שבת/כח/ב|דף כח ב]]}} דקאמר מן המותר בפיך ולא מפיק רצועות מתורת ה' בפיך. ועוד דבפ' בתרא דמגילה {{ממ|[[בבלי/מגילה/כו/ב|דף כו ב]]}} קרי לרצועות תשמישי קדושה בעלמא. אלא י"ל אלו תפילין שבראש לפי שהן בגבהו של ראש ונראין דשייך בהו וראו אבל תפילין של יד מכוסין דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יג|שמות יג]]}} לך לאות על ידך ולא לאחרים לאות: | '''{{עוגן1|אלו}} תפילין שבראש.'''{{הערה|'''אלו תפילין שבראש. פרש"י''' [ב[[רש"י/מנחות/לה/ב|מנחות ל"ה]]] לפי שיש {{ממ|הגהות הב"ח}}. בדפו"ר '''פירש רש"י משום''' שם של שדי '''שכתוב בהם והיינו רצועות'''. ותימא וכו', ובתר"פ פרש"י משום '''דרוב''' של שדי '''כתיב בהן''' והיינו '''ברצועות'''.}} לפי שיש בהן רוב שם של שדי שהשי"ן כתובה בקמט שבבתים והדלי"ת ברצועות. ותימא משבת פרק במה מדליקין {{ממ|[[בבלי/שבת/כח/ב|דף כח ב]]}} דקאמר מן המותר בפיך ולא מפיק רצועות מתורת ה' בפיך. ועוד דבפ' בתרא דמגילה {{ממ|[[בבלי/מגילה/כו/ב|דף כו ב]]}} קרי לרצועות תשמישי קדושה בעלמא. אלא י"ל אלו תפילין שבראש לפי שהן בגבהו של ראש ונראין דשייך בהו וראו אבל תפילין של יד מכוסין דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יג|שמות יג]]}} לך לאות על ידך ולא לאחרים לאות: | ||
'''{{עוגן1|מי}} כעמך ישראל.''' זה שיסד הפייטן {{ממ|ביום א' דפסח}} טוטפת כלילו גדלי: | '''{{עוגן1|מי}} כעמך ישראל.''' זה שיסד הפייטן {{ממ|ביום א' דפסח}} טוטפת כלילו גדלי{{הערה|יש מפרשים {{ממ|[[מי באר מים חיים/ברכות/ו/א|מי באר מים חיים]]}} שהתוספות באו להוציא מפירוש אחר הנדפס במחזורים שטוטפות הוא שם תכשיט כדאיתא בשבת בפרק במה אשה יוצאה, שלפי פירוש זה פירושו שבאותו תכשיט קשטני ואין לזה שייכות לסוגייתנו, ולכך פירשו שטוטפות היינו תפילין שהן כתר שלו וכתוב בהם 'אשריך ישראל' וכיו"ב.}}: | ||
<small>[ד"ה אחורי בית הכנסת, שנדפס בשסי"ן בדף זה, מקומו ב[[תוספות/ברכות/ו/ב|ע"ב]] ושם תמצאנו.]</small> | |||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | <noinclude>{{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude> | {{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־10:35, 10 באפריל 2024
[ד"ה המתפלל ולא המתין, שנדפס בשסי"ן בדף זה, מקומו בדף הקודם ושם תמצאנו.]
כי כסלא לאוגיא. כעין תלמים המקיפין את הערוגה כדאמרינן בריש נדרים (דף ו:) הדין אוגיא להוי פאה:
חד לא מכתבן מליה בספר הזכרונות. כלומר עם אחרים אבל בספר לבדו נכתבין כדאמרינן וכל מעשיך בספר נכתבין (אבות פרק ב) כ"ש מדה טובה:
אלו תפילין שבראש.[1] לפי שיש בהן רוב שם של שדי שהשי"ן כתובה בקמט שבבתים והדלי"ת ברצועות. ותימא משבת פרק במה מדליקין (דף כח ב) דקאמר מן המותר בפיך ולא מפיק רצועות מתורת ה' בפיך. ועוד דבפ' בתרא דמגילה (דף כו ב) קרי לרצועות תשמישי קדושה בעלמא. אלא י"ל אלו תפילין שבראש לפי שהן בגבהו של ראש ונראין דשייך בהו וראו אבל תפילין של יד מכוסין דכתיב (שמות יג) לך לאות על ידך ולא לאחרים לאות:
מי כעמך ישראל. זה שיסד הפייטן (ביום א' דפסח) טוטפת כלילו גדלי[2]:
[ד"ה אחורי בית הכנסת, שנדפס בשסי"ן בדף זה, מקומו בע"ב ושם תמצאנו.]
- ↑ אלו תפילין שבראש. פרש"י [במנחות ל"ה] לפי שיש (הגהות הב"ח). בדפו"ר פירש רש"י משום שם של שדי שכתוב בהם והיינו רצועות. ותימא וכו', ובתר"פ פרש"י משום דרוב של שדי כתיב בהן והיינו ברצועות.
- ↑ יש מפרשים (מי באר מים חיים) שהתוספות באו להוציא מפירוש אחר הנדפס במחזורים שטוטפות הוא שם תכשיט כדאיתא בשבת בפרק במה אשה יוצאה, שלפי פירוש זה פירושו שבאותו תכשיט קשטני ואין לזה שייכות לסוגייתנו, ולכך פירשו שטוטפות היינו תפילין שהן כתר שלו וכתוב בהם 'אשריך ישראל' וכיו"ב.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |