רש"י/שבת/כא/א: הבדלים בין גרסאות בדף
שואלין ודורשין (שיחה | תרומות) (שינוי נוסח) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (חזרה לגרסה קודמת + הגהות) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
'''{{עוגן1|למקח}} וממכר.''' למאן דמתני למזבן שעוה ליתיב ליה פסולתא דדובשא: | '''{{עוגן1|למקח}} וממכר.''' למאן דמתני למזבן שעוה ליתיב ליה פסולתא דדובשא: | ||
| שורה 35: | שורה 34: | ||
'''{{עוגן1|כרך}} דבר לעשות פתילה על גבי דבר שאין מדליקין בו.''' כגון פסול פתילות דמתני': | '''{{עוגן1|כרך}} דבר לעשות פתילה על גבי דבר שאין מדליקין בו.''' כגון פסול פתילות דמתני': | ||
'''{{עוגן1|קתני}} מיהא.''' בדר"ש מדליקין ואע"ג דאגוז לא חזי | '''{{עוגן1|קתני}} מיהא.''' בדר"ש מדליקין ואע"ג דאגוז לא חזי לפתילה על ידי תערובות שפיר דמי: | ||
'''{{עוגן1|מעשה}} רב.''' הואיל ומעיד שכך היו של בית אביו עושין הלכה היא: | '''{{עוגן1|מעשה}} רב.''' הואיל ומעיד שכך היו של בית אביו עושין הלכה היא: | ||
| שורה 41: | שורה 40: | ||
'''{{עוגן1|מאי}} לאו להדליק.''' היו כורכים שתדליק הפתילה עם האגוז: | '''{{עוגן1|מאי}} לאו להדליק.''' היו כורכים שתדליק הפתילה עם האגוז: | ||
'''{{עוגן1|לא}} להקפות.''' לא היו מדליקין האגוז אלא סומך עליה הפתילה להציפה שלא תטבע בשמן ויצף הברזל | '''{{עוגן1|לא}} להקפות.''' לא היו מדליקין האגוז אלא סומך עליה הפתילה להציפה שלא תטבע בשמן ויצף הברזל מתרגמינן וקפא פרזלא {{ממ|[[תנ"ך/מלכים ב/ו#ו|מלכים ב, ו ו]]}}: | ||
'''{{עוגן1|חלב}} מהותך.''' פונד"ר בלע"ז: | '''{{עוגן1|חלב}} מהותך.''' פונד"ר בלע"ז: | ||
'''{{עוגן1|הני}} מימשכי בעינייהו.''' אחר הפתילה ובלא תערובות שמן נמי חזו אלא דגזור רבנן מהותך אטו אינו מהותך הלכך בעינייהו גופה גזירה | '''{{עוגן1|הני}} מימשכי בעינייהו.''' אחר הפתילה ובלא תערובות שמן נמי חזו אלא דגזור רבנן מהותך אטו אינו מהותך הלכך בעינייהו גופה גזירה ואנן ניקום וניגזור ע"י תערובת אטו בעינייהו: | ||
'''{{עוגן1|והוא}} אמר לה.''' מפרש מאי תלמודא והיכי משמע מהאי קרא: | '''{{עוגן1|והוא}} אמר לה.''' מפרש מאי תלמודא והיכי משמע מהאי קרא: | ||
| שורה 55: | שורה 54: | ||
'''{{עוגן1|היו}} מפקיעין.''' קורעין ועושין פתילות בשמחת בית השואבה שהיא בעזרת נשים: | '''{{עוגן1|היו}} מפקיעין.''' קורעין ועושין פתילות בשמחת בית השואבה שהיא בעזרת נשים: | ||
'''{{עוגן1|ומהמיניהם}}.''' של כלאים הם | '''{{עוגן1|ומהמיניהם}}.''' של כלאים הם דכתיב ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן וקי"ל תכלת עמרא הוא ותני' לעיל לענין שבת הוסיפו עליהן של צמר לפסול וקתני מדליקין בהן במקדש: | ||
'''{{עוגן1|שמחת}} בית השואבה שאני.''' דלא כתיב להעלות בה | '''{{עוגן1|שמחת}} בית השואבה שאני.''' דלא כתיב להעלות בה ולאו דאוריית' היא: | ||
'''{{עוגן1|מאי}} לאו דכלאים.''' כגון אבנט: | '''{{עוגן1|מאי}} לאו דכלאים.''' כגון אבנט: | ||
| שורה 67: | שורה 66: | ||
'''{{עוגן1|ומותר}} להשתמש לאורה.''' הלכך בשבת אסור שמא יטה לצורך תשמיש: | '''{{עוגן1|ומותר}} להשתמש לאורה.''' הלכך בשבת אסור שמא יטה לצורך תשמיש: | ||
{{ | {{שומר דף בבלי|אין}} | ||
{{שולי הגליון}} | <noinclude>{{שולי הגליון}} | ||
==זקוק לה== | ==זקוק לה== | ||
'''זקוק לה. דילמא פשע.''' עי' [[רש"ש/שבת/כא/א|רש"ש]] שרצה לומר דבלא חשש פשיעה לא היו מבטלים עתה בודאי מצות הדלקת נר חנוכה כשאין לו שמנים ופתילות אחרים מאלו. אך הסיק שם, דהעיקר נראה דלשון פשע לאו דוקא ובכמה מקומות פירש"י לשון זו בשכחה. | '''זקוק לה. דילמא פשע.''' עי' [[רש"ש/שבת/כא/א|רש"ש]] שרצה לומר דבלא חשש פשיעה לא היו מבטלים עתה בודאי מצות הדלקת נר חנוכה כשאין לו שמנים ופתילות אחרים מאלו. אך הסיק שם, דהעיקר נראה דלשון פשע לאו דוקא ובכמה מקומות פירש"י לשון זו בשכחה. | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
גרסה אחרונה מ־00:42, 2 באפריל 2021
למקח וממכר. למאן דמתני למזבן שעוה ליתיב ליה פסולתא דדובשא:
אבל עושין מהן מדורה. היסק גדול שאחד מבעיר חבירו:
לנר. קרויז"ל:
בשמן קיק. שמן של עוף אחד נותנין בנר ודולק:
משחא דקאזא. שמן שעושין מגרעיני צמר גפן שקורין קוטו"ן:
קיקיון. כעין אותה של יונה:
לדידי חזי לי. מין קיקיון דיונה:
ומדפשקי רבי. בבצעי המים הוא גדל:
ועל פום חנוותא מדלן יתיה. על פום החנויות מדלין אותו לצל ולריח טוב:
מפרצידוהי. מגרעיניו:
נייחין. שוכבין:
בריחי. חולין:
מסכסכת. כמין סכין פגומה מסכסכת בבשר אנמילי"ד בלע"ז שאין אורו זקוף ונוח במקום אחד אלא נדעך וקופץ לישנא אחרינא מסכסכת בהן אינה נכנסת תוך הפתילה אלא סביב מבחוץ כמו סיכסכה אבניו ברואט"ש בלע"ז:
שאין נמשכין. ואתי להטות:
שמן כל שהוא. שמן הניתן בתוכו ממשיכו לאחר הפתילה:
לפי שאין מדליקין. בעינייהו וגזרינן הא אטו הא:
כרך דבר לעשות פתילה על גבי דבר שאין מדליקין בו. כגון פסול פתילות דמתני':
קתני מיהא. בדר"ש מדליקין ואע"ג דאגוז לא חזי לפתילה על ידי תערובות שפיר דמי:
מעשה רב. הואיל ומעיד שכך היו של בית אביו עושין הלכה היא:
מאי לאו להדליק. היו כורכים שתדליק הפתילה עם האגוז:
לא להקפות. לא היו מדליקין האגוז אלא סומך עליה הפתילה להציפה שלא תטבע בשמן ויצף הברזל מתרגמינן וקפא פרזלא (מלכים ב, ו ו):
חלב מהותך. פונד"ר בלע"ז:
הני מימשכי בעינייהו. אחר הפתילה ובלא תערובות שמן נמי חזו אלא דגזור רבנן מהותך אטו אינו מהותך הלכך בעינייהו גופה גזירה ואנן ניקום וניגזור ע"י תערובת אטו בעינייהו:
והוא אמר לה. מפרש מאי תלמודא והיכי משמע מהאי קרא:
ולא שתהא עולה כו'. ולא שתהא צריכה תיקון והטייה:
מבלאי מכנסי הכהנים. ממכנסי הכהנים הבלואים:
היו מפקיעין. קורעין ועושין פתילות בשמחת בית השואבה שהיא בעזרת נשים:
ומהמיניהם. של כלאים הם דכתיב ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן וקי"ל תכלת עמרא הוא ותני' לעיל לענין שבת הוסיפו עליהן של צמר לפסול וקתני מדליקין בהן במקדש:
שמחת בית השואבה שאני. דלא כתיב להעלות בה ולאו דאוריית' היא:
מאי לאו דכלאים. כגון אבנט:
כבתה. נר חנוכה:
זקוק לה. לתקנה הלכך צריך לכתחלה לעשות יפה דילמא פשע ולא מתקן לה:
ומותר להשתמש לאורה. הלכך בשבת אסור שמא יטה לצורך תשמיש:
זקוק לה[עריכה]
זקוק לה. דילמא פשע. עי' רש"ש שרצה לומר דבלא חשש פשיעה לא היו מבטלים עתה בודאי מצות הדלקת נר חנוכה כשאין לו שמנים ופתילות אחרים מאלו. אך הסיק שם, דהעיקר נראה דלשון פשע לאו דוקא ובכמה מקומות פירש"י לשון זו בשכחה.