דרישה/אורח חיים/תנא: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה והדגשות בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == |
גרסה אחרונה מ־13:25, 14 ביולי 2020
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
מדוכה של עץ ואבן כו' כתב בת"ה שנהגו באוסטרי"ך להכשיר מדוכה בפסח ע"י מילוי גחלים לוחשות ומדביק חוט של פשתן בחוט סביב המדוכה ומפיחין בגחלים עד שישרף החוט ומדוכה של עץ יש לקלפו בכלי אומנות דחיישינן לגומא ולהגעילו אח"כ:
ב[עריכה]
רגילין באשכנ"ז ליתן שכר של שעורין בחבית של חרס והתיר רבינו יואל כו' ר"ל דזה שכתב רבינו בשם רבינו יואל כ"כ ג"כ המרדכי פרק כל שעה סימן תקס"ו בשמו והביא שם ראיה לדבריו מירושלמי דמתיר גרבי דכותחא בעירוי שלשה ימים ועירוי ג' ימים והגעלה שוים הם וכתב שם שר"י היקל יותר להתיר בהדחה ובניגוב ע"ש ונלע"ד פשוט דלא איירי כל הני רבוואתא אלא בכלים שנקיים בודאי ואין בהן חשש חמץ בעין אלא כיון שהן בכלי חרס ה"א דלא סגי להו בהגעלה דכלי חרס אינו יוצא מידי דופיו לעולם קמ"ל דה"מ בבליעה דחמין אבל בצונן יוצא אבל היכא דאיכא למיחש שמא נשאר בהן חמץ בעין כגון שמרים שרגילין לישאר בשולי החביות ובין הדבקים בין נסר לנסר זהו פשוט דלא היו מתירין בהגעלה ובעירוי ולא הוצרכו לכתוב זה בהדיא דהוא בכלל מה שאסרו להגעיל כלים עד שינקרו היטב ושיבדקו שלא יהיה בו שום סדק ופגימה וגם כיון דבימיהם היה להם חביות של חרס ואינו רגיל להיות סדק ופגימה באותם חביות לכן הזהירו על ככה אבל פשוט הוא שעכ"פ צריך שיהיה פי החבית כ"כ גדול שיכול להכניס בו ידו ולשכשכו היטב היטב מהשמרים ובחביות שלנו של עץ שנדבקו הנסרים יחד נלע"ד דליכא מאן דפליג דצריך לפתוח שולי החביות מצד א' ולנקרו היטב היטב בכל צד כי א"א לבדוק אחרי כל הפגימות והסדקים דרך פי החבית ולא הוצרכו לדבר מזה וכמ"ש וכן פסק מ"ו וכ"כ מהרי"ל ריש דף ו' ע"ש אף שנראה מדבריו שם שדווקא לדברי המחמירים בחביתא הצריך כן אבל לרבותינו המקילין סגי בלא"ה לא נהירא לי כלל וכלל פירושו הכא ונראה להגיה שם במהרי"ל מ"ש דשכר שלנו צ"ל וחביות שלנו ואדלעיל קאי גם לדברי המקילין ובא לומר דאף הרוצה להקל לא ישתמש בו אלא אם כן יפתח שולי החבית מצד אחד וכן מוכח מדקאמר שמא ישאר בהן חמץ בעין וקשה כיון דס"ל דקדירות בפסח ישברו אפילו לא היה בהן איסור בעין אלא עירובה כגון שהן בלועים אלא ודאי אדלעיל קאי ומהתימא על רמ"א ז"ל בש"ע דכתב שם להתיר ע"י הגעלה ולא הצריך לפתחו מצד אחד ועליו סומכין העולם להגעיל החבית בלא בדיקה רק מכניסין ידיהם ומשפשפים החבית ומגעילין אותו אח"כ ולע"ד דזהו כשגגה היוצא מלפני השליט ונראה דאפילו עירוי ג' ימים מע"ל אינו מוציא מחשש זה שמא ישאר שום שמרים בסדקים אם לא שיפתח שוליו מצד אחד שוב מצאתי שכתב מהרמ"י כדברי ע"ש:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |