רש"י/בראשית/מח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ‏ בראשית מח

א

ויאמר ליוסף. אחד מן המגידים, והרי זה מקרא קצר. וי"א, אפרים היה רגיל לפני יעקב בתלמוד, וכשחלה יעקב בארץ גשן, הלך אפרים אצל אביו למצרים להגיד לו:

ויקח את שני בניו עמו. כדי שיברכם יעקב לפני מותו:

ב

ויגד. המגיד ליעקב, ולא פרש מי. והרבה מקראות קצרי לשון:

ויתחזק ישראל. אמר, אף על פי שהוא בני, מלך הוא, אחלק לו כבוד. מכאן שחולקין כבוד למלכות, וכן משה חלק כבוד למלכות, וירדו כל עבדיך אלה אלי (שמות יא). וכן אליהו, וישנס מתניו וגו' (מלכים א, יח מו):

ד

ונתתיך לקהל עמים. בשרני שעתידים לצאת ממני עוד קהל ועמים, ואף על פי שאמר לי גוי וקהל גוים, גוי אמר לי על בנימין. קהל גוים, הרי שנים לבד מבנימין, ושוב לא נולד לי בן, למדני שעתיד אחד משבטי להחלק, ועתה אותה מתנה אני נותן לך:

ה

הנולדים לך, עד באי אליך. לפני בואי אליך, כלומר, שנולדו משפרשת ממני עד שבאתי אצלך:

לי הם. בחשבון שאר בני הם, לטל חלק בארץ איש כנגדו:

ו

ומולדתך וגו'. אם תוליד עוד, לא יהיו במנין בני, אלא בתוך שבטי אפרים ומנשה יהיו נכללים, ולא יהא להם שם בשבטים לענין הנחלה. ואף על פי שנחלקה הארץ למנין גלגלותם, כדכתיב לרב תרבה נחלתו (במדבר כו נד), וכל איש ואיש נטל בשוה חוץ מן הבכורות, מכל מקום לא נקראו שבטים אלא אלו (להטיל גורל הארץ למנין שמות השבטים ונשיא לכל שבט ושבט ודגלים לזה ולזה):

ז

ואני בבאי מפדן וגו'. ואע"פ שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען, ולא כך עשיתי לאמך, שהרי מתה סמוך לבית לחם:

כברת ארץ. מדת ארץ, והם אלפים אמה כמדת תחום שבת, כדברי רבי משה הדרשן, ולא תאמר שעכבו עלי גשמים מלהוליכה ולקברה בחברון, עת הגריד היה, שהארץ חלולה ומנקבת ככברה:

אקברה שם. ולא הולכתיה אפלו לבית לחם להכניסה לארץ, וידעתי שיש בלבך עלי. אבל דע לך שעל פי הדבור קברתיה שם, שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן, והיו עוברים דרך שם, יוצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר קול ברמה נשמע וגו' והקב"ה משיבה יש שכר לפעלתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם (ירמיה לא טז). ואנקלוס תרגם כרוב ארעא, כדי שעור חרישת יום. ואומר אני, שהיה להם קצב שהיו קורין אותו כדי מחרשה אחת, קורדיי"א בלעז, כדאמרינן כריב ותני. כמה דמסיק תעלא מבי כרבא:

ח

וירא ישראל את בני יוסף. בקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו, לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים ויהוא ובניו ממנשה:

ויאמר מי אלה. מהיכן יצאו אלו, שאינן ראויין לברכה:

ט

בזה. הראה לו שטר ארוסין ושטר כתבה, ובקש יוסף רחמים על הדבר, ונחה עליו רוח הקדש:

ויאמר קחם נא אלי ואברכם. זהו שאמר הכתוב ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועתיו (הושע י"א), תרגלתי רוחי ביעקב בשביל אפרים עד שלקחן על זרועותיו:

יא

לא פללתי. לא מלאני לבי לחשב מחשבה שאראה פניך עוד. פללתי לשון מחשבה, כמו הביאי עצה עשי פלילה (ישעיהו ט"ז):

יב

ויוצא יוסף אתם. לאחר שנשקם הוציאם יוסף מעם ברכיו, כדי לישבם זה לימין וזה לשמאל לסמך ידיו עליהם ולברכם:

וישתחו לאפיו. כשחזר לאחוריו מלפני אביו:

יג

את אפרים בימינו משמאל ישראל. הבא לקראת חברו, ימינו כנגד שמאל חברו, וכיון שהוא הבכור, מימן לברכה:

יד

שכל את ידיו. כתרגומו, אחכימינון, בהשכל וחכמה השכיל את ידיו לכך ומדעת, כי יודע היה כי מנשה הבכור ואע"פ כן לא שת ימינו עליו:

טז

המלאך הגאל אתי. מלאך הרגיל להשתלח אלי בצרתי. כענין שנאמר ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב וגו' אנכי האל בית אל (בראשית לא):

יברך את הנערים. מנשה ואפרים:

וידגו. כדגים הללו שפרים ורבים ואין עין הרע שולטת בהם:

יז

ויתמך יד אביו. הרימה מעל ראש בנו ותמכה בידו:

יט

ידעתי בני ידעתי. שהוא הבכור:

גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל. שעתיד גדעון לצאת ממנו, שהקב"ה עושה נס על ידו:

ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו. שעתיד יהושע לצאת ממנו, שינחיל את הארץ וילמד תורה לישראל:

וזרעו יהיה מלא הגוים. כל העולם יתמלא בצאת שמעו ושמו כשיעמיד חמה בגבעון וירח בעמק אילון:

כ

בך יברך ישראל. הבא לברך את בניו יברכם בברכתם ויאמר איש לבנו ישימך אלהים כאפרים וכמנשה:

וישם את אפרים. בברכתו לפני מנשה, להקדימו בדגלים ובחנכת הנשיאים:

כב

ואני נתתי לך. לפי שאתה טורח להתעסק בקבורתי, וגם אני נתתי לך נחלה שתקבר בה, ואי זו, זו שכם, שנאמר, ואת עצמות יוסף אשר העלו ממצרים קברו בשכם (יהושע כ"ד):

שכם אחד על אחיך. שכם ממש, היא תהיה לך חלק אחד יתרה על אחיך:

בחרבי ובקשתי. כשהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם נתכנסו כל סביבותיהם להזדוג להם, וחגר יעקב כלי מלחמה כנגדן. דבר אחר שכם אחד הוא הבכורה, שיטלו בניו שני חלקים, ושכם לשון חלק הוא, והרבה יש לו דומים במקרא כי תשיתמו שכם (תהילים כא יג), תשית שונאי לפני לחלקים. [אחלקה שכם (שם ס ח), דרך ירצחו שכמה (הושע ו ט), איש חלקו]. לעבדו שכם אחד (צפניה ג ט):

אשר לקחתי מיד האמרי. מיד עשו, שעשה מעשה אמורי. דבר אחר שהיה צד אביו באמרי פיו:

בחרבי ובקשתי. היא חכמתו ותפלתו:

---

---

שולי הגליון

---

---

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.