משאת המלך/בראשית/מז
כג[עריכה]
ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה (מז כג)
יש להבין קצת מה ראה יוסף על כך לשעבד את כל עם מצרים לפרעה, עד כדי כך שאף יהיו עבדים לפרעה, ובמה שהעביר את העם מאדמתם איכא טעמא בדבר כדפרש"י (כ"א) כדי שלא יראו אחיו כגרים במצרים, וא"כ אף הכא טעמא בעי למה הוצרך לעשותם עבדים לפרעה.
ונראה דהרי איתא בסנהדרין (צ"א.) שבאו המצרים להתדין עם ישראל שלקחו את ממונם בצאתם ממצרים, והשיבו להם שישלמו תחילה לישראל כל שכר העבודה שעבדו בהן בפרך, ולכן בדין מגיע להם ממון של מצרים כתשלום עבור עבודתם, ולכאורה יקשה הלא נטילת ממון מצרים היתה מהעם, ואילו השכר העבודה הרי הגיע להם מפרעה, וא"כ מה תשובה היא זו לחייב את עם מצרים בחיובי פרעה.
אמנם י"ל דזהו גופא טעם הדבר לכך שיוסף הקנה את כל העם לפרעה, דעי"ז נמצא דהממון שנטלו מעם מצרים ה"ז ממון פרעה, דמה שקנה עבד קנה רבו, ושפיר נטלוהו ישראל כדינא כמבואר בגמ' הנ"ל. (שו"ר שכ"כ במשך חכמה).
כט[עריכה]
אל נא תקברני במצרים (מז כט)
כתב רש"י, סופה להיות עפרה כנים ומרחשין תחת גופי. ונראה דאצ"ל שחשש יעקב מצער הכנים, אלא י"ל ביותר מאחר שמכת כנים היתה שהעפר נהפך לכנים, וא"כ נמצא שאינו נחשב קבור בזה הזמן, שהרי אינו קבור בעפר אלא בכנים, ופשוט.
וג"א העיר דהרי אף הכנים יש להם דין עפר, וכמו דקיי"ל (זבחים כ"ב.) ביבחושין הבאין מהמים שיש להם דין מים, א"כ אף הכינים שבאו מהעפר יש להם דין עפר ושפיר הוי קבורה, ונראה דלא אמרו כן אלא כמו בהבא מן המים שהוא כמוהו, אבל כאן אי"ז בא מהעפר אלא העפר בעצמו נהפך לכנים. וכך מצאתי בדעת זקנים (שמות ח' י"ד) שביאר למה חרטומי מצרים לא יכלו להוציא כנים, משום שכל כח הכשפים הוא כשעומדים על הארץ, וכיון שנהפך עפר מצרים לכנים הרי אין זו אדמה, ומבואר נמי כמש"כ שאין לכינים דין אדמה ועפר.
ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א