מעשה רקח/ביאת מקדש/ג
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה]
זה המחנה וכו'. עיין להרא"ם ז"ל פרשת נשא מ"ש בזה ועיין עוד להמעיל שמואל והמל"מ ז"ל:
ה[עריכה]
החיל וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל ומה שהוסיף רבינו ובועל נדות ברייתא בפסחים וכו' וכתב עליו המל"מ ז"ל והיא משנה בסוף זבין ע"כ. וקצת נראה שבא להשיג על מרן ז"ל דלא הזכיר שמשנה ערוכה היא אמנם הרואה יראה דאין כאן השגה דהא סתמא קתני בועל נדה כטמא מת ובגמ' שם אוקמוה למחנותם ואי משום שמרן כתב ברייתא והיא משנה הן אמת שכן פירשה הר"ש ז"ל שם אמנם מרן ז"ל נראה דדייק לה מלשון מיתיבי ולא אמרו והתנן וכו':
ח[עריכה]
אבל אם נכנס וכו'. התוס' יו"ט ז"ל פ"ק דכלים נתקשה דרבינו בחיבורו לא הזכיר דין זה ושכח שכתבו כאן וכ"כ הפר"ח ז"ל:
ט[עריכה]
אבל טמא מת וכו'. מרן ז"ל דקדק שהיה לו לכתוב טמא מת שנכנס לחיל וכו' ע"כ ואפשר דסמך על מ"ש בהל' ה' דטמא מת משולח מהחיל עיי"ש:
או מחוסר כפורים וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל ופי"ח מהלכות פסולי המוקדשין וכו' ועליה סמך רבינו גם בכאן ע"כ. וקצת קשה דאי מינה יליף למה לא חייב מלקות גם כאן כי התם ותו דהכא משמע דנכנס הוא למד מאוכל קדש ואילו שם לא מצא מרן מקום מהיכן הוציאו כי אם מפי"א דפרה כל הטעון ביאת מים מן התורה אם בא אל המקדש בין לפני ביאתו בין לאחר ביאתו חייב ומשמע דהוא הדין לאוכל קדש ומשמע לרבינו דהיינו דוקא לענין מלקות ולא כרת וכו' ע"כ הרי דשם כתב דיליף דין אוכל קדש מדין נכנס וכאן כתב בהיפך.
עוד הקשה הרב חיים אבועלפיה ז"ל בס' עץ החיים דף פ"ה דטבול יום שנכנס לעזרת ישראל בכרת כמ"ש לקמן הל' י"ד כל הטעון ביאת מים וכו' ואילו לאכילת קדשים כתב שגם טבול יום אינו חייב אלא מלקות ואיך השוה מרן דין קדש למקדש דגם ט"י שנכנס למקדש הוא במלקות וליתא גם מתני' דבין לפני ביאתו חייב מפרשה לכרת ולא למלקות לבד גם בפ"ד הל' ד' כתב מרן דהיינו יכולין לפרש הא דתנן ואם בא למקדש בין לפני ביאתו וכו' חייב היינו מלקות ולא כרת ולרבינו שחייבו כרת קשיא ע"כ ומלבד שדבריו סותרין זה את זה תו קשה דאיך אפשר שהראב"ד מפרש חייב מלקות ולא כרת אף שעדיין הוא טבול יום והלא איהו ס"ל דמחוסר כפורים בכרת וכ"ש טבול יום וצ"ע עכ"ל ובדף י"ז הקשה עוד הקושיא האחרונה דאיך יתכן דגם בט"י פטור מכרת והלא הראב"ד גם במחוסר כפורים חייבו כרת וצ"ע עכ"ל. וקושיא זו תירוצה נקל אחרי המחילה הראויה דעיקר דברי מרן אינן אלא כלפי דברי הש"ס ס"פ הנשרפין שחייבו מיתה לט"י ששימש דהלא המשנה דפי"א דפרה מוכחא דחייב כרת שהם דברי הראב"ד ולזה תירץ דאי מהא לא איריא דהגמרא היינו יכולין לתרץ דחייב דקתני במשנה היינו מלקות אבל לרבינו שחייב כרת קשה כלומר דלדידיה פליגי מתני' אברייתא ובדעת הראב"ד לא נגע ולא פגע כלל אלא דהשגתו השגה והוא מוקים לה בבמה אי נמי וכו' נמצא דהראב"ד מודה ואזיל דחייב כרת לפי האמת ואין כאן שום קושי.
מעתה נבוא לשאר הקושיות שהקשינו דלקושיא ראשונה דנכנס למד מאוכל י"ל דאין כאן לימוד אלא דמדכתיב וטומאתו עליו שמענו דלחייבו כרת בעינן כל טומאתו לאפוקי מחוסר כפורים לאפוקי טבול יום דאף דלאכילת קדשים פטור מן הכרת לגבי ביאת מקדש חייב כמ"ש רבינו לקמן ולאידך קושיא שכתב מרן ז"ל (בפי"א) [בפי"ח] דפסולי המוקדשין ומשמע לרבינו דהיינו דוקא למלקות וכו' י"ל דכוונת מרן ז"ל דכי קתני מתני' אם בא אל המקדש וכו' יש בכלל זה אוכל קדשים וכי קתני חייב הכוונה להאי כדיניה ולהאי כדיניה דלגבי אוכל הוי מלקות ולגבי ביאת מקדש חייב כרת זה אפשר לפי חומר הנושא וכן תירצו תלמידי יצ"ו והרב קרית ספר ז"ל הביא ראיה לחיוב המלקות מדדרשינן פרק ג' מינין טמא יהיה לרבות טבול יום עיי"ש:
י[עריכה]
וכשם וכו' זה מחנה שכינה. מרן ז"ל פתח בכד וסיים בחבית. אמנם המעיין בדבר יראה דכוונתו רצויה דמקום מקדש היינו כל הג' מחנות האי כדיניה והאי כדיניה לפי הטומאות וכמ"ש רבינו לעיל בפרק זה וכשאמר זה מחנה שכינה היינו למאן דשייך כגון טמא מת וממילא דהוא הדין לשאר טמאים ושאר מחנות ועיין להרב מעיל שמואל מ"ש בזה ואין דבריו נראין:
יג[עריכה]
או שנטמא וכו'. בס' כתב יד מצאתי כתוב וז"ל בפ"ג מהל' שאר אבות הטומאות כתב ז"ל שטומאת נבלת עוף טהור הוא מן התורה על הדרך שכתב שם ובהקדמת סדר טהרות כתב ז"ל שחייב עליה כרת על ביאת מקדש עיי"ש ע"כ ועיין מ"ש מרן ז"ל:
טז[עריכה]
המכניס שרץ וכו'. על מ"ש מרן ז"ל דרבינו לא בכלי טמא מיירי אלא באדם וכו' קשה קצת דא"כ למה כתב רבינו
אבל הזורק וכו' פטור דמשמע דמכניס כלי חייב וצ"ל דחידוש דזורק לא קאי אלא אכלים שנגעו במת דבכי הא אם הכניס פשיטא דחייב:
יז[עריכה]
יראה לי וכו'. לכאורה דברי רבינו תמוהים הרבה וגם דברי מרן ז"ל שכדי להליץ בעד רבינו להשגת הראב"ד ז"ל תירץ דרבינו לא במכניס כלי טמא איירי אלא במכניס אדם טמא וכו' ע"כ. והלא פסוק זה דאם לא יכבס וכו' כתוב בפרשת אחרי מות גבי אוכל נבלה שהוא ראשון גם בריש ספרא הביא הרא"ם והקרבן אהרן ז"ל שם אמרו ההך דרשא דאם לא יכבס או אינו אלא אף על כיבוס בגדים ענוש כרת אמרת ק"ו ומה מת שהוא חמור לא ענש בו על כיבוס בגדים האוכל מנבלה קלה דין הוא שלא ענוש על כבוס בגדים ע"כ. הרי מבואר דבגדים הנוגעים במת ובגדים הנוגעים בנבלה דינם שוה שחייבים מלקות ופטורים מכרת וכן הקשה המל"מ ז"ל והניחו בצ"ע אך לפי חומר הנושא אפשר דכוונת רבינו אינה אלא לזורק שהקדים דכיון דמצינו בו קולא דאפילו כלים שנטמאו ה"נ נאמר דאין חייב מלקות אלא באב ומ"ש
אם הכניסו וכו' הכוונה ע"י זריקה ובהכי ניחא קצת ודו"ק:
יט[עריכה]
טמא שנכנס וכו'. עיין מ"ש בזה בפ"ב הל' ד' עיין להמל"מ ז"ל שהאריך בדברי רבינו וכתב דמסתברא דאם שהא שם כדי השתחוואה חייב כמ"ש הל' כ"ב וכ"כ הרב שם:
כ[עריכה]
אין מוציאין אותה אלא בפשוטי כלי עץ. מדסתם רבינו משמע דבכל מין טומאה קאמר דמוציאין אותה בפשוטי כלי עץ וא"כ קשה טובא דסתם מתני' וגמרא משמע דלא התירו בפשוטי כלי עץ אלא לטומאת שרץ דאינו מטמא במשא אמנם שאר טומאות שמטמאים במשא כגון נבלה וכיוצא נראה דלכו"ע כהן מוציאה בהמיינו דכיון דעכ"פ נטמא במשא למה נשהא הטומאה במקדש עד שיבקש פשוטי כלי עץ היכא דלא הרווחנו כלום וכן הקשה המל"מ ז"ל והניחו בצ"ע. ומאי דאפשר דרבינו סמך לעיקר הדין שכתב לעיל הל' ט"ז המכניס שרץ וכו' וכאן ביאר בפשוטי כלי עץ שלא לרבות את הטומאה דמשמע דטעם פשוטי כלי עץ משום ריבוי טומאה הא אם אין הפשוטי כלי עץ מועילין למנוע ריבוי הטומאה כגון שאר טומאות שטומאתן אף במשא פשיטא ודאי שאין לעשות כן אלא מוציאה להדיא:
כא[עריכה]
נכנס למקדש וכו'. בעיא דרב אשי פ"ב דשבועות ורש"י ז"ל פירשה באם תמצא לומר למלקות ע"פ בעיית רבא דלעיל אמנם רבינו אינו מפרש כן ומשו"ה הקדים בעיית ר"א לבעיית רבא ועוד דנראה דכיון דהאת"ל לא נתפרש בש"ס אינו בכלל דעת רבינו לפסוק כאת"ל וכ"כ המל"מ ז"ל אמנם בשו"ת זרע אברהם ח"א ז"ל סי' י"ז דף ע' כתב בהיפך אבעיית רבא עיי"ש:
כד[עריכה]
אבל מכין אותו מכת מרדות. עיין מ"ש בזה פ"ט דהלכות כלאים הל' ו' ומטינא לה משם הרב צרור החיים ז"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |