מעשה רקח/ביאת מקדש/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png ביאת מקדש TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
חידושים ומקורים מנחת חינוך
חידושי רבנו חיים הלוי
יצחק ירנן
מעשה רקח
מעשי למלך
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק ב מהלכות ביאת מקדש

ב[עריכה]

והוזהרו כל הכהנים וכו'. מרן ז"ל נתקשה דמאחר דקרא לא קאמר אלא הקדש מנין לנו לומר זה קודש הקדשים ותו היכי מרבה כל הבית מדכתיב מבית לפרכת וכו' ע"כ. ודברים תמוהים הם דהרי דרשא זו דמבית לפרכת היא ברייתא סדורה בתורת כהנים וז"ל מבית לפרכת להזהיר על כל הבית יכול על כל הבית במיתה ת"ל אל פני הכפרת אשר על הארון ולא ימות הא כיצד אל פני הכפרת במיתה ושאר כל הבית באזהרה ע"כ. ולעיל מינה דריש ואל יבוא בכל עת זה יום הכיפורים אל הקדש לרבות שאר ימות השנה אמר ר' אלעזר ודין הוא ומה על יום שנצטוה לבוא נצטוה שלא לבוא על יום שלא נצטוה לבוא אינו דין וכו' ישראל יוכיחו וכו' ע"כ. ומשם נראה שהוציא רבינו דינו דמדרשינן ואל יבוא בכל עת זה יום הכיפורים אל הקדש לרבות שאר ימות השנה משמע דלקודש הקדשים קרי קדש דנאסר בו אף הכהן גדול בין ביום הכיפורים בין בשאר ימות השנה ושוב מבית לפרכת בא להזהיר על כל הבית כלומר בלאו דאילו מיתה לא מחייב אלא בקודש הקדשים כדדריש מאל פני הכפרת וקרא נמי מוכח אנפשיה דהך קדש דהכא דוקא הוא קודש הקדשים מדכתיב בתר הכי בזאת יבוא אהרן אל הקדש וכו' ודרשו שם אין לי אלא בקדש שיש בו ארון וכפרת (דהיינו משכן ובית ראשון) שאין בו ארון וכפרת (דהיינו בבית שני כמ"ש הקרבן אהרן שם) מנין ת"ל בזאת יבא אהרן אל הקדש וכו' הרי מבואר דהך קדש בהך עניינא הוא קודש הקדשים והן הן דברי רבינו ז"ל ולא ידעתי למה נתקשה מרן ז"ל בדבריו ופי' דהך דרוש אחרי המחילה הראויה ותו דמרן גופיה הביא דרשא זו של התורת כהנים בהל' ג' כהן שנכנס לקודש הקדשים בשאר ימות השנה וכו' הרי דגם הוא הבין דאל הקדש הכתוב כאן הוא קה"ק ואם כוונת מרן ז"ל להקשות גם על התו"כ הרי מכיון דדריש בכל עת זה יום הכיפורים בהכרח הוא קה"ק ואל הקדש דכתיב בתר הכי מכח יתור דרשו לרבות שאר ימות השנה וע"כ קה"ק הוא גם בספר המצוות לאוין ס"ח נסתייע רבינו מהתו"כ הנ"ל והעתיק הדין כמ"ש כאן עיין עליו גם הסמ"ג לאוין ש"ג כתב שלא יכנס כהן גדול בכל עת אל קודש הקדשים אלא פעם אחת מיום הכיפורים ליוהכ"פ שנאמר ואל יבוא בכל עת אל הקדש וזהו קה"ק וכו' ע"כ. גם הרב קרית ספר ז"ל כתב דאל יבוא בכל עת מורה שיש עת שיבוא והיינו ביום הכיפורים מדלא כתב בכל יום עיי"ש.

הן אמת דבפ' הקומץ רבה דף כ"ז דרשו להך קרא באנפא אחריתי דרבי יהודה אית ליה דאי כתב רחמנא אל הקדש הייתי אומר מאי קדש מבית לפרכת אבל היכל לאו נמי ליכא ורבנן אמרי ליה הא לא מצית אמרת דהיכל כולו נקרא קדש דכתיב והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קה"ק ע"כ. ומזה הקשה המל"מ ז"ל לשיטת רבינו דהיכי שבק רבנן ועבד כר' יהודה והרב חיים אבועלפיה ז"ל בלשונות דף אל"ף תירץ דכוונת רבנן אילו הוה כתיב אל הקדש וגם אל פני הכפרת דאז הוי כמו והבדילה הפרכת וכו' משא"כ לרבינו דמיירי אילו לא הוה כתוב אלא אל הקדש דאז הו"א תפסת מועט וכו' וכדברי מרן ז"ל ע"כ. ולפי דרכנו שכתבנו שרבינו נמשך אחר התו"כ אין כאן שום קושיא מלבד דכבר ידוע דרכו של רבינו בדרשת הפסוקים שאינו חושש היכא דאין נפקותא לענין דינא כי הכא שהרי בין לפי התו"כ בין לפי גמרא דידן לקודש הקדשים הוא במיתה ושאר הבית הוא באזהרה ועיין עוד בס' עבודת ישראל שהאריך הרבה בזה:

ד[עריכה]

והנכנס לקדש וכו'. בפ' הקומץ רבה דף כ"ז איפליגו רבנן ור' יהודה בהבנת פסוק ואל יבוא בכל עת וכו' וקאמר לרבנן דהאי דכתיב אל פני הכפרת למעוטי דרך משופש כדתנא דבי ר' אליעזר בן יעקב כל מקום שנאמר פני אינו אלא קדים ור"י לימא קרא פני מאי אל פני וכו' משמע דגם ר"י מודה דדרך משופש פטור ורבינו השמיטו והמל"מ הניחו בצ"ע. אמנם הרב חיים אבועלפיה ז"ל בלשונות דף א' תירץ דרבינו מפרש כאידך פירושא שאם חתר בכותל ונכנס ולא נכנס דרך פתח פטור והך שמעינן ממ"ש פ"ג הנכנס דרך גגות למקדש פטור דדרך פתח בעינן עכ"ל. גם בס' עבודת ישראל ז"ל דף קמ"ח ע"ב תירץ דרבינו סמך למ"ש פ"ב דפסולי המוקדשין ע"כ ושם הל' י"ג פסק שאם הכניס דם חטאת בפשפש או דרך חלון או גג אינו נפסל דדרך ביאה בעינן ע"כ. ואני שמעתי ולא אבין דהא הך דדרך משופש נפקא לן מיתורא דאל פני הכפרת למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה והרי בהך קרא דרך ביאה כתב דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא וכו' וכיון שכן למאי איצטריך מיעוטא דאל פני הכפרת והיא קושית מהר"י מאורליינ"ש שהביאו התוס' שם ותירץ דיש לחלק בין הבאת דם לביאת גוף האדם ובין אם רבינו ס"ל כחילוק זה או לא ס"ל בהכרח צ"ל דאף שהוא דרך הבאה מיעטיה קרא ודבר זה לא מצאנו בדברי רבינו בשום מקום כעת:

ה[עריכה]

וכן זה שנאמר בכהן גדול וכו'. בפ"ב דסנהדרין איפליגו ר' מאיר ור' יהודה בפירוש פסוק זה ור"י ס"ל דקרא כפשוטו דלא יצא מן המקדש אפילו שמת לו מת ומשמע ודאי דאף שלא בשעת עבודה קאמר וכן נראה מדברי רבינו פ"ה דכלי המקדש הל' ה' וכן פסק פ"ז דהלכות אבל אמנם התירוץ מבואר דהתם מדרבנן קאמר וכמ"ש מרן ז"ל שם ותדע מדאמרו בגמרא דילמא מקרי ונגע וכבר נשאל ע"ז בשו"ת תומת ישרים סי' קס"ה הביאו הכנסת הגדולה ז"ל וככ"מ והמל"מ ז"ל נתקשה דלמה לא הזכיר רבינו דאם היה לו זכות ליוצא ליהרג שיבטל העבודה כדמשמע בפרק יום הכיפורים דף פ"ה:

יא[עריכה]

האבל וכו' אפילו יין וכו'. כתב מרן ז"ל תוספתא פי"א דזבחים וכתב עליו המל"מ ז"ל ומייתי לה פי"ב דזבחים דף צ"ט עיי"ש ע"כ. מתוך ריסי עיני כבודו נראה שבא להשיג על מרן ז"ל דאישתמיטתיה הך ברייתא בגמרא דידן והרואה יראה דהך ברייתא דזבחים פשטא לא איירי אלא באונן ורבינו כתב האבל כל שבעה וכו' ותו דבהך ברייתא קתני מנין לרבות העופות והמנחות והיין והעצים והלבונה ת"ל וכו' ורבינו לא הזכיר אלא יין וכו' משא"כ בתוספתא שהביא מרן ז"ל דקתני להדיא כל שבעה ולא הזכירו פרטים אלא האפילו שכתב רבינו ובצדק כל אמרי פיו:

יב[עריכה]

טמא שרץ וכו'. מרן ז"ל הביא משם התוס' ז"ל דאוקמו הך דינא בעוף אי נמי בבכור ומעשר דאין בהם סמיכה וכו' ע"כ. ואין נראה זה מדברי רבינו בכמה מקומות וצ"ל דרבינו ס"ל דסמיכה לא מעכבא וכמ"ש התוס' עצמן בקדושין דף נ"ה עיי"ש עיין בס' צרור החיים ז"ל שהאריך בזה ובמקומו נבאר בע"ה:

אבל טמא מת וכו' עד שיטהר. פשטן של דברים שאם נטהר דהיינו שטבל מקריבין עליו אמנם מרן ז"ל כתב ובכלל זה ג"כ לומר שאע"פ שטבל אין מקריבין עליו כמו שנתבאר ע"ע לא מצינו ביאור זה כי אם בקרבן פסח במ"ש בתחילת לשונו אבל טבול יום דמת וכו' וזה לא שמענו דבשלמא גבי קרבן פסח גזירת הכתוב היא דאף שטבל כמ"ש רבינו רפ"ג דק"פ אמנם בשאר קרבנות אימא דשוה לטמא שרץ דכיון שטבל סגי דשמשא ממילא ערבא וכן הקשה הרב חיים אבועלפיה ז"ל בס' עץ החיים דף ע"ז ע"ד והניחו בצ"ע. ולענ"ד י"ל דחיליה דמרן ז"ל מדכתב רבינו עד שיטהר דאם בטבילה לחוד קאמר הו"ל למימר עד שיטבול וגם שם פ"ו דקרבן פסח כתב מרן ז"ל דכל זמן שלא העריב שמשן לאו טהורים נינהו ומבואר ג"כ בדברי רבינו לקמן פ"ד הל' ד' שכל עוד שלא העריב שמשו קרי ליה טמא עיי"ש:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון