תולדות יצחק/ויקרא/כז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תולדות יצחק ויקרא כז

ב

איש כי יפליא נדר בערכך נפשות לה' בכאן יש ארבעה עניינים עד סוף הפרשה אחד פרשת ערכין שנא' איש כי יפליא נדר בערכך נפשות לה' והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל בשקל הקדש וגו'. פרשה שניה פרשת תמורה שאמר בה ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן לה' כל אשר יתן ממנו לה' יהיה קדש לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב. הענין השלישי ערכי השדה שאמר בה ואם משדה אחוזתו יקדיש איש לה' והיה ערכך לפי זרעו זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף. הענין הרביעי המעשר שאמר וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קדש לה':

לג

לא יבקר בין טוב ובין רע ולא ימירנו באלו העניינים יש ספקות:
הספק הא' מה קישור יש לאלו הד' עניינים עם המוסר או עם פרשת הפקודים שאחריהם שנראה שאין להם קישור לא עם המוסר ולא עם הפקודים:
הספק הב' למה כפל ואמר בפרשה הב' שהיא פרשת תמורה לא יחליפנו ולא ימיר אותו ובפרשת מעשר לא כפל אלא אמר לא ימירנו ולא אמר לא יחליפנו:
הספק הג' למה בפרשת תמורת הקרבן אמר טוב ברע או רע בטוב ובענין המעשר לא אמר כן אלא לא יבקר בין טוב לרע. התשובה לראשונה הקישור שיש לפרשה הא' שהיא פרשת ערכין עם המוסר שכל איש ישראל שרואה עצמו בצרה ראוי לו לשוב בתשובה ויתענה ויתפלל וידור נדרים לה' אם יוציאהו הקב"ה מאותה צרה כמו שעשה יונה במעי הדגה שאמר אשר נדרתי אשלמה וחנה על בנה ולפי שפרשת המוסר היא צרה גדולה לישראל ובפרט שאמר שיהיו גולים בארץ אויביהם ראוי שיאמר כל איש ישראל אני פודה עצמי מהשיווי וערכי עלי ולכן סמך פרשת ערכין למוסר. עוד נמשכים מענין המוסר ג' רעות והוא כשאמר בו ואתכם אזרה בגוים. הרע הא' שמאחר שאמר כן אם כן החליף הקב"ה לישראל באומה אחרת ועזבנו ולקח ה' לעם ההוא שאנו בגלות שמה. הרע הב' שאחר שיזרה אותנו בין עע"ז אם כן בהכרח יתקיים בהם ועבדתם שם אלהים אחרים. הרע הג' שאלו הונח שלא יחליף לנו באומה אחרת א"כ שאנו גולים בארצותם לפחות האומה ההיא חשובה מישראל ואנו פחותים בערכם. הרע הד' שאחר שנתן ארץ ישראל לאומה אחרת לא תשוב עוד לנו שהרי נתנה להם. לרע הא' אמר פרשת תמורה שאמר בה לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב לומר שלא יחליף הקב"ה לישראל לא באומה רעה ממנה ולא אפי' שיהיה טובה ממנה. לרע הב' שהוא שיעבדו ע"ז בהיותם בגלות אמר ענין המעשר שהוא רמז לשי"ת שהוא עשירי ולזה אמר וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קדש לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ובפרשת תמורה אמר טוב ברע או רע בטוב ובמעשר לא אמר אלא לא יבקר בין טוב לרע הטעם שבשלמא בישראל שלא יחליף לנו הקב"ה באומה אחרת נופל בטוב לא יחליפנו טוב שהוא ישראל ברע שהיא אומה אחרת וגם לא ימירנו רע שהוא ישראל כשעושין עבירות וע"ז בטוב שהוא אומה אחרת אם יעזבו ע"ז ויעבדו את ה' אותה האומה אפילו הכי לא ימירנו אבל בשי"ת שלא נחליף אותו שהוא טוב ברע שהוא ע"ז ניחא אבל רע שהוא ע"ז בטוב שהוא הקב"ה טוב וראוי שתחליפנו ואיך יאמר או רע בטוב ח"ו ולכן אין ראוי שנאמר בו אלא לא תשים חילוף בעבודת השי"ת בין שתבא לך טובה בעבודתו בין שתבא לך רעה וז"ש לא יבקר שבקר הוא לשון ביקור שהאדם מבקר ומבדיל בין הדברים ובין הגוונים עם האור ובערב מתערבבין הצורות ולכן כפל בקרבן לא יחליפנו ולא ימיר לפי שיש בזה ב' חלוקות טוב ברע או רע בטוב אבל בשי"ת אין בו רק חלוקה א' שהוא טוב בע"ז שהוא רע ולזה לא עשה בו חלוקות אלא אמר בין הטובה שבא לך מעבודתי או רעה לא ימירנו. לרע הד' שהוא שארץ ישראל לא תחזור לנו אמר שדה אחוזה שאמר בה בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר לו אחוזת הארץ לומר שארץ ישראל תשוב לנו בימות המשיח. לרע הג' שאחר שאנו גולים בארצותם אש כן הם חשובים ממנו לזה סמך לו פרשת הפקודים שהמונה הדבר מצד חשיבותו מונה אותו וזהו שאז"ל ישראל נמשלו לערימת חטים אדם שהולך לגרנו מונה חטיו כמה כורים יש בו כמה סאים יש בו ואינו חושש למנות התבן והקש כך הקב"ה מונה את ישראל ומניח שאר האומות כמו שמונה הכוכבים שנאמר שאו מרום עיניכם וגו' זהו דעתי בהתרת כל אלו הספקות:

סליק (פרשת) [ספר] ויקרא

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.