חזקוני/ויקרא/כז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
מזרחי
מנחת שי
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

חזקוני TriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png כז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

איש אין לי אלא איש שהעריך אשה שהעריכה מניין ת״‎ל נפשת. יפלא יפריש. מתיבות שיש להם שני פנים בפירושם וזה למפרע מזה שהרי מצינו כי יפלא ממך דבר למשפט. שהוא לשון העלמה. דוגמא דשן לדשנו. שרש ושרשך. מסעף פארה בסעיפותיו קננו, ואחלצה צוררי והלבש אותך מחלצות.

נדר בערכך הקיש ערכים לנדרים מה נדרים בבל תאחר אף ערכים בבל תאחר לשלמו.

ד[עריכה]

ואם נקבה היא וגו׳‎ ולנקבה עשרת שקלים קצב ערך דמי נקבה קרוב לחציו של זכר על ידי כי מאיש לוקחה ואין בה רק חצי יצירה.

ז[עריכה]

ואם מבן ששים שנה ומעלה מניין ששנת ששים כלמטה הימנה ת״‎ל ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר וגו׳‎ מלמד ששנת ששים כלמטה הימנה אין לי אלא שנת ששים שנת חמש שנת עשרים מניין ודין הוא, חייב שנת ששים וחייב שנת חמש ושנת עשרים מה שנת ששים כלמטה הימנה אף שנת חמש ושנת עשרים כלמטה. מה שהכתוב פוחת מערכו של זקן מכמות שהיה כשהיה בחור יותר משל אשה היינו טעמא לפי שדרכו של איש להיות אומנתו לפי כחו מלאכה כבדה וכשהוא זקן כחו תש ואינו יכול לעמוד בה. אבל אשה דרכה באומנות קלה וכשהיא זקנה יכולה לעמוד בו במקצת.

ט[עריכה]

כל אשר יתן ממנו הרי לשון זכר גבי נקבה דוגמא והרים ממנו בקומצו. יותן את הארץ הזאת, ולא נשא אותם הארץ.

י[עריכה]

טוב ברע או רע בטוב שהרי אינך יודע איזה הטוב ואיזה הרע ואיזה חולי יש לה ואם טריפה היא.

יא[עריכה]

ואם כל בהמה טמאה פירש״‎י בבעלת מום הכתוב מדבר ובמום קבוע שהרי כתיב אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' יצא מום עובר שהוא כשר ליקרב למחר.

יג[עריכה]

ויסף חמישתו שיהא הוא וחומשו חמשה, וכן בבית ובשדה אחוזה, ובמעשר שני. והטעם כשהבעל הקדיש מורה היתר לעצמו ומזלזל הענין ואומר הרי הכל משלי די אם אתן כך. לפיכך אמרה תורה שיוסיף חומש על האומד. אבל בהקדש שלא מצינו שאם הקדיש מטלטלין שהצריך הכתוב להוסיף חומש אם בא לפדותו ולפי שלא הקפיד הכתוב על דמיהן אמר שמואל הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל.

כ[עריכה]

ואם מכר את השדה לאיש אחר או אם מכר מצינו הרבה ווי״‎ן במקום או.

כא[עריכה]

והיה השדה בצאתו ביבל מגיד שהשדה קרוי לשון זכר בלשון קודש.

כד[עריכה]

לאשר קנהו מאתו שהקונה אותו אין בידו להקדיש אלא הפירות שיש לו בו עד היובל.

כו[עריכה]

אם שור אם שה לה׳‎ הוא הוא קרב ואין תמורתו קריבה.

כח[עריכה]

אך כל חרם וגו'. פירש״‎י יש אומרים סתם חרמים להקדש לבדק הבית כמו שפירש״‎י לקמן לאלתר מכל חרם קדש קדשים הוא.

לא ימכר ולא יגאל . פרש״‎י לדברי האומר וכו׳‎ מפרש מקרא זה בסתם חרמים והכי קאמר קרא אך כל חרם, כלומר כל חרם סתם לא ימכר ולא יגאל אלא ינתן לכהנים ולדברי האומר סתם חרמים לבדק הבית מפרש מקרא זה בחרמי כהנים והכי אמר קרא אך כל חרם כלומר כשהוא אומר ערך בהמה זו יהיה עלי חרם לכהן בהאי אמר קרא לא ימכר ולא יגאל שהכל מודים וכו׳‎ אבל בסתם חרמים דהיינו חרמי גבוה נפדין.

כל חרם קדש קדשים . פירש״‎י ללמד שחרמי כהנים חלים כו'. כלומר אם כהן אחד אומר על קדשי קדשים או על קדשים קלים של עצמו הרי עלי חרם לכהן ערך קדשים אלו, החרם חל עליהם, ונותן דמי הערך לכהן אחר כמו שפירש רש״‎י אם נדר כו׳‎ אבל אם החרים קדשי חברו מסברא נותן הדמים בין הן נדר בין הן נדבה, כדמשמע בפרק המקדיש שדהו מחרים אדם את קדשיו בין קדשי קדשים בין קדשים קלים אם נדר נותן דמיהם ואם נדבה נותן את טובתה כיצד שור זה עולה אומדים כמה רוצה אדם ליתן בשור זה להעלותו עולה אף על פי שאינו חייב.

כט[עריכה]

כל חרם אשר יחרם מן האדם לפי שב״‎ד היו ממיתין בכמה עניני מיתה נאמר כל חרם כלומר באיזו מכל הארבע מיתות שיחרימו בית דין בה את האדם.

ל[עריכה]

מזרע הארץ לרבות שום ושחלים וגרגיר.

מזרע הארץ מזרע שזורעין בארץ.

לב[עריכה]

העשירי יהיה קדש העשירי מקדש לפניו ולאחריו כיצד אם קרא לתשיעי עשירי ולאחד עשר עשירי השם תופסו להיות שלמים.

לד[עריכה]

אלה המצות . אין נביא רשאי לחדש עוד דבר מעתה.

אל בני ישראל . דוגמא ויצום אל בני ישראל. שלימא סדרא דפרשת בחקותי: ספר זה נקרא תורת כהנים, על ידי שכל המצות שייכי בכהן, כגון הלכות קרבנות, ואיסורי מאכלות דשייכא בהו הוראה שהיא על ידי כהן, כדכתיב יורו משפטיך ליעקב וגו', והלכות טמאות וטהרות שלא לאכול דבר טמא להיות נבדל מליכנס למקדש, והלכות זבים ומצורעים ונגעים ובעלי קריין ויולדות, שבתות וימים טובים שיש בהם קרבנות הקרבים על ידי כהן, והלכות ערכים שהכהנים מעריכים ומחרימין שהם כהנים, ושביעית ויובל שכהנים מקדשים השנים ותוקעים ביובל כדכתיב ובני אהרן יתקעו וגו'. ובלשון לאטי״‎ן נקרא ליויטיק״‎ו על שם הספר שהוא תורת כהנים בני לוי, לשון נופל על לשון. נשלם ספר ויקרא תהלה לאל עליון נורא


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.